מתווה היועמ"שית-בן גביר הוא פתרון "אמצע" יצירתי

Photo by Chaim Goldberg/Flash90

על פניו "מתווה העקרונות" שאותו גיבשה היועצת המשפטית לממשלה עם השר לביטחון לאומי נראה כפתרון יצירתי  למצב הדברים הנוכחי, לאור מעורבותו הגסה של השר בפעילות האופרטיבית של המשטרה ובפוליטיזציה של עבודתה. הוא אמנם לא מושלם, אבל בהחלט מבהיר את הגבולות החיוניים לעבודתה התקינה של המשטרה וחל לא רק על השר אלא גם על מי שפועל מטעמו.

לפי המתווה, מדיניות השר בתחום ההפגנות צריכה להתפרסם מראש לאחר היוועצות עם המפכ"ל והייעוץ המשפטי לממשלה, והיא נדרשת להיות צופה פני עתיד, פומבית, שוויונית, וכללית, כך שלא ניתן יהיה לשנותה אגב אירוע קונקרטי. השר גם לא ייתן הנחיות או יתערב בקבלת החלטות אופרטיביות ובשיקול הדעת המבצעי של המשטרה, ושיחותיו עם שוטרים יתקיימו בתיאום עם לשכת המפכ"ל ויתועדו באופן מסודר. למעשה, המתווה משקף כמה מן העקרונות שאושררו בחודש ינואר האחרון על-ידי שופטי בג"ץ בפסק הדין החשוב בנושא תיקון מס' 37 לפקודת המשטרה, המכונה "תיקון בן גביר".

במתווה נכתב גם כי השר אינו מוסמך לקבוע מדיניות בנושא חקירות ואסור לו להתערב במישרין או בעקיפין בענייני חקירות ככלל, וחקירות המתנהלות נגד שוטרים בפרט. כזכור, שופטי בג"ץ פסלו הוראה מתוך "תיקון בן גביר" לפקודת המשטרה שאפשרה לשר להתוות מדיניות בתחום החקירות לאחר שרק "שמע" את היועמ"שית. כפי שכתב ממלא מקום הנשיא עמית (כתוארו אז), התערבות השר בתחום החקירות עלולה לאפשר לו לקדם סדר יום פוליטי, בחשש לחקירת יתר או חקירת חסר בתחומים רגישים של אכיפת החוק.

דגש מיוחד במתווה ניתן להליך המינויים במשטרה. כידוע, ההשפעה הפסולה של בן גביר על פעילות המשטרה, במסווה של מדיניות כללית, התעצמה עוד יותר עקב ניצול לרעה של סמכותו  למנות קצינים בדרגת סגן ניצב ומעלה. כדי לצמצם את הפוליטיזציה בפעילות המשטרה גם מזווית זו, נקבע כי תהליך המינוי עד לדרגת ניצב יתקיים על בסיס המלצות מקצועיות של בכירי המשטרה, ודחייתן תחייב הנמקה. ראיונות בדרגות סגן ניצב או ניצב משנה יתבצעו בנוכחות נציג משטרה בכיר, והשר לא יראיין מועמדים לקידום שדרגתם היא רב-פקד. השר גם לא יראיין מועמדים לתפקידי אגף חקירות ומודיעין, ייעוץ משפטי ותביעות, למעט מועמדים לתפקידים הבכירים ביותר. עקרונות אלו מתכתבים עם המלצות שפורסמו לאורך השנים על-ידי ועדות ציבוריות ומבקר המדינה ביחס למינויים במשטרה, ומעידים על התקדמות בהצבת גבולות ממשיים בנושא. ועדיין, חשוב שיתלווה אליהן תיקון חקיקה שיגדר עוד יותר את סמכות השר.

השאלה היא כמובן האם העקרונות אכן ייושמו בפועל ומהן "הסנקציות" בגין הפרתם. מסמכים חתומים עם מגבלות על כהונה ראינו בעבר. הסדר ניגוד העניינים שנעשה לראש הממשלה נתניהו, למשל,  כדי לאפשר לו לכהן כראש ממשלה תחת כתב אישום, מופר, כך נדמה, פעם אחר פעם. רק בימים אלה מקודמת החלטה לפטר את היועמ"שית, או לכל הפחות לפצל את תפקידה, בניגוד מפורש לאמור באותו הסדר ניגוד עניינים.

באשר לבן גביר, גם היועמ"שית מודה שהפיקוח על יישום העקרונות "אינו פשוט כלל ועיקר במישור המעשי". לכן, בשונה מהסכם ניגוד העניינים של ראש הממשלה – שמציע למנות גורם בלשכת רה"מ שיסייע לו להבטיח כי אינו מפר את ההסכם – מתווה בן גביר קובע כי העקרונות יעוגנו בתוך 60 יום בנהלי המשרד לביטחון לאומי ובהוראות ונהלי המשטרה.

בנוסף לכך, העתירה בעניין סבירות המינוי נותרה (בינתיים) פתוחה, כך שאם לא יכובד המתווה – יתכן שתתקבל הכרעה עקרונית בנושא המינוי. שופטי בג"ץ הודיעו כי הם ממתינים להודעת עדכון באשר ליישומו, שאמורה להינתן עד אמצע חודש יולי הקרוב, ולאחר מכן יוחלט על המשך הטיפול בעתירות.  גם היועמ"שית הבהירה כי תבחן את יישום העקרונות בפועל.

בסופו של יום, נמצא מעין פתרון אמצע יצירתי, המבקש להבטיח את עצמאותה של המשטרה. במצב הדברים הנוכחי, למרות שהמתווה אינו מתייחס לכלל העקרונות הרלוונטיים באשר ליחסי המשטרה והשר הממונה עליה, נראה כי הוא מבסס בפועל ובאופן מיידי גבולות ברורים יותר בכל הנוגע ליחסי השר והמשטרה. אלה גבולות שחלים  על כל שר הממונה על המשטרה ושנשתמרו באופן יחסי, עד שנפרצו שוב ושוב במהלך כהונתו של השר הנוכחי.

את התשובה לשאלה אם המתווה שעליו סיכמו היועמ"שית ובן גביר אכן יבטיח שמשטרת ישראל תפעל בצורה מקצועית וא-פוליטית, נגלה בהמשך הדרך. אם יתברר שההסדר לא  מעוגן בהוראות המשרד לביטחון לאומי או שאינו מייושם, חשוב להניע מחדש את גלגלי ההליך השיפוטי ביחס לסבירות מינויו של בן גביר.