מחאה

מאמרים, ספרים ואירועים בנושא מחאה

מאמרים

מאמר דעה

מרבה שלטים, מרבה מסרים

גל המחאות שפוקד את מדינת ישראל רווי במסרים, זרמים וקריאות שונות – אך האם למחאה מרובת קולות כזו יש סיכוי להצליח? המפגינים יצליחו לסחוף אחריהם אנשים נוספים אם יתמקדו במסר מרכזי אחד, עמו מזדהים רוב אזרחי המדינה - ביקורת כלפי המדיניות הכלכלית של הממשלה

מאמר דעה

ההפגנות משכנעות את המשוכנעים, או מייצרות שינוי אמיתי?

עד כמה הפגנות ומחאות הן כלי אפקטיבי לשינוי עמדה? מטבע הדברים, הן מאפשרות להרחיב את מעגל המשוכנעים, כשהן סוחפות איתן את אלה ש"יושבים על הגדר". במקביל, הן גורמות ל"צד השני" לחשוב ולשקול מחדש את עמדותיו

סקירה

הזכות להפגין- המסמך הפרשני החדש של ועדת האו״ם לזכויות אדם

ללא אפליה בין הפגנה אחת לאחרת, ושימוש באמצעים לפיזור הפגנות כמוצא אחרון: מוטב שרשויות החוק בישראל יבחנו בהקדם את נהלי הטיפול בהפגנות לאור המסמך החדש בנושא של הוועדה לזכויות אדם של האו"ם

מאמר דעה

שתי ערים, שתי מחאות

בחינה של שתי ההפגנות במהלך סוף השבוע האחרון - בתל אביב ובירושלים, מגלה כי מדובר למעשה בשתי הפגנות שונות בתכלית - גם במוקד המחאה וגם במסר. המקום שבו כל אחת מהן התקיימה קבע במידה רבה את אופייה, הדימוי הציבורי שלה, תגובת השלטונות וכן, גם את הכיסוי התקשורתי

מאמר דעה

הפגנות בצל הקורונה

מאפייניה הייחודיים של הזכות להפגין מצדיקים את החרגתה מההגבלות המוטלות על חלק מהזכויות האחרות, כחלק מהמאבק בקורונה, במיוחד בעת הזו

מדד השלום

43%: מטרת ההפגנות - הפלת רה"מ

על פי נתוני מדד השלום של המכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת תל אביב חלק גדול בציבור סבור שמטרת ההפגנות בתל אביב היא הפלת שלטון נתניהו בעוד שהרוב הביעו אמון בעבודת המשטרה והיועמ"ש. בנוסף יותר ממחצית סבורים שהכרזת טראמפ על י-ם תרמה לאינטרס הישראלי

סקירה

תנועת ההתנגדות וההכרזה בספטמבר

אפשרות הכרזתה של מדינה פלסטינית במסגרת עצרת האו"ם מעוררת אי נוחות הן בקרב מדינת ישראל והן בקרב תנועת חמאס. נדמה כי זו האחרונה אינה מתכחשת לצורך בהכרה בינלאומית אך באותה מידה מתקשה לחיות בשלום אם המהלך אותו מובילים אויביה הפוליטיים מבית. על הנימוקים העומדים מאחורי עמדה זו, קראו במאמרו של שלומי דסקל.

מאמר דעה

סופסוף מחאה מעמדית בישראל?

מחאות חברתיות בישראל מוכרות לנו מן העבר, אך לרוב היו אלה קווי שבר אחרים: אמונה דתית, השתייכות עדתית וקיפוח מגזרי היו הגורמים שהוציאו המונים לרחובות. האם במחאה הנוכחית אנו עדים סוף סוף להתגבשותו של מעמד ביניים על בסיס כלכלי בישראל?

מאמר דעה

הפרות סדר – לא מלחמה

האירועים האלימים בגבול עם סוריה שבים ומעלים את השאלה כיצד על צה"ל להתמודד עם מצבים מורכבים בעלי אופי של הפרות סדר, המשליכים על אינטרסים ביטחוניים חשובים. קראו את טור הדעה של יובל שני בנושא.

מאמר דעה

מצטערים, כאן שביתה!

למעלה משבוע נמשכת שביתת העובדים הסוציאליים הנמצאת על סף סיום. קראו את רשמיה של השובתת חני רוזנבלום עובדת סוציאלית העובדת כקצינת מבחן לנוער.

מאמר דעה

מפלגיך ומחריביך

חרם  אנשי הרוח נגד הופעות באריאל, כמו גם האיום לחרם נגד האוניברסיטאות של תנועת "אם תרצו" מצדו השני של המתרס, משמשים מכשיר למי שהחלטות המדינה אינן מוצאות חן בעיניו. ידידיה שטרן מזהיר שהתארגנות קבוצתית נגד החלטות דמוקרטיות שכאלו היא בבחינת משיכה חזקה מדי בקצותיה של הטלית הישראלית. הטלית הזאת, שבה ארוגים חיינו, עלולה להיקרע.

מכתבי שמיניסטים: מתיקון מבפנים לקריאת תגר כוללת

שלא כמו כותבי מכתב השמיניסטים בשנות השבעים, כותבי המכתבים של שנות האלפיים מרוחקים מן החברה הישראלית ומן הממסד שלה. זו הסיבה שהממסד אינו רואה בהם איום ממשי. איתן אלימי ועדי לבני טוענים כי מוסד "מכתב השמיניסטים" אינו מזוהה עוד כניסיון תיקון מבפנים, אלא כקריאת תיגר רדיקלית על הממסד הפוליטי כולו.

ארבעים שנה למכתב השמיניסטים הראשון

לפני 40 שנה נשלח המכתב הראשון בשורה של "מכתבי שמיניסטים", שבהם הטיחו הכותבים, נערות ונערים על סף גיוס, ביקורת עזה במדינת ישראל ואף קראו לסרבנות. המאמר שלפניכם סוקר את מכתבי השמיניסטים לדורותיהם, את הסערה הציבורית שקמה בעקבותיהם ואת השפעותיהם על החברה הישראלית.

אמת, ויכוח חופשי ודמוקרטיה

במלאות 27 שנה לרצח אמיל גרנצוויג ומתוך חשש להמשך הידרדרות השיח הציבורי בישראל, בחרנו להעלות לאתר המכון אסופת מאמרים שתשמש, בתקווה, מורים ומחנכים העוסקים בחינוך לדמוקרטיה ותאפשר שיח פוליטי נטול אלימות – תנאי הכרחי לקיומו של משטר דמוקרטי המבוסס על חופש המחשבה, הביטוי והשכנוע.

שתי דעות

חנינה לעצורי תוכנית ההתנתקות

לפי "חוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין תוכנית ההתנתקות, התש"ע–2010", עבֵרות שנעברו במסגרת התנגדות לתכנית ההתנתקות יימחלו כליל. קראו את דעתה של יעל כהן בנושא ואת תגובתו של הרב יצחק לוי למאמרה.