
מאת: פרופ' יובל פלדמן
השיח הציבורי ביחס לנתניהו עוסק בשאלת התפטרותו בשל אחריותו למחדל, ואולם הודעה כעת על התפטרות עתידית תסייע ביחס לשיקום האמון הציבורי בו בכל הנוגע לאופן ניהול המערכה.
כמחצית סומכים יותר על ראשי הצבא • כמחצית מהציבור היהודי תומכים בגיוס מלא של צעירים חרדים לצה"ל. בקרב מצביעי המפלגות החרדיות, הרוב תומכים בפטור מלא לטובת לימודי תורה (מצביעי יהדות התורה 82%, מצביעי ש"ס 51.5%).
בימין הדעות בנושא מגוונות: רוב גדול ממצביעי הציונות הדתית לא מאבחנים מצב חירום לעומת מחצית בלבד ממצביעי הליכוד. כשליש מהציבור בלבד סבורים כי ביטול עילת הסבירות טוב לישראל. נוכח אזהרות חברות הדירוג הבין-לאומיות, רוב מצביעי האופוזיציה חוששים למצבם הכלכלי האישי לעומת רוב ממצביעי הקואליציה שאינם חוששים מכך.
מאת: פרופ' עמיחי כהן
אי אפשר לצפות שאלה החשים שהמדינה והצבא אינם משקפים עוד את ערכיהם יוסיפו להתנדב לשירות צבאי. בחירת הקואליציה, שחלקים בה לא שירתו כלל, להעביר את צמצום עילת הסבירות בגרסה הקיצונית ולתייג את המתנדבים כסרבנים, תגבה מחיר יקר שישלמו הצבא והחברה הישראלית כולה.
45% מהציבור סבורים שהסיכויים למלחמת אחים גבוהים - הנתון הגבוה מאז תחילת המחאה. 70% מהציבור תומכים בהפגנות מול בתי פוליטיקאים. כרבע בלבד תומך באי התייצבות למילואים לאות מחאה.
מאת: פרופ' יובל שני
אישור היועמ"שית להפגין בנתב"ג מתוקף היותו מרחב ציבורי והאור הירוק לפזר את ההפגנה רק אם יש הסתברות לפגיעה קשה בסדר הציבורי מיישמים נכונה את הדין הבין-לאומי, המחייב את ישראל לאפשר את מימוש הזכות להפגין בדרכים לא אלימות. השוואות שנעשו בתקשורת בין האכיפה במחאה הנוכחית לבין זו שננקטה בהפגנות אחרות ואלימות בהרבה אינן רלוונטיות.
מאת: פרופ' עמיחי כהן
נתניהו אמר כי בכוונתו לוותר על חקיקת פסקת ההתגברות, אולם בקואליציה יש הטוענים כי היא עדיין על הפרק. העמימות מכוונת ומשקפת את המעבר של המהפכה המשפטית מהשלב האידאולוגי הנרחב לשלב האיום, שיהיה גם מבחנה האמיתי של המחאה.
מאת: פרופ' דני סטטמן
מספר גדל והולך של ישראלים תופס את המאבק על חירות וצדק כביטוי לזהות הציונית שלהם. הם נאבקים על ערכים אלה לא למרות שהם ציונים אלא בגלל שהם ציונים.
זינוק בשיעור הערבים החוששים להיפגע מפשע אלים: 64% מהם, לעומת כרבע מהיהודים. 71% מהערבים מאמינים כי המשטרה מטפלת בפשיעה ברחוב היהודי ביסודיות רבה יותר מאשר ברחוב הערבי.
מאת: המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה, מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות
40% מהנשאלים סבורים שיש לנקוט הליכים משפטיים נגד משרתים שלא מתייצבים למילואים. 71% מהנשאלים שהשתתפו במחאה הציבורית סבורים כי ביכולתה להשפיע על קידום יוזמות החקיקה של הממשלה.
רוב גדול מהאופוזיציה לעומת מיעוט מהקואליציה סבורים שיש להתחשב בעמדות ארה"ב בנוגע ליוזמות החקיקה של הממשלה. מחלוקת ביחס לתפקוד המשטרה בהפגנות, בקרב המוחים ניכרת הערכה חיובית יותר כלפיה.
התמיכה באי הגעה לשירות מילואים עלתה בהשוואה לינואר 2023, אך נותרה נחלת המיעוט. כחמישית מהציבור תומך בשימוש באלימות להשגת מטרות פוליטיות, בנסיבות מסוימות. שיעור המגדירים את מצבה של ישראל רע או רע מאוד בשיא של 16 שנה.
מאת: פרופ' יובל פלדמן
איומי השר המיועד דוד אמסלם לכלוא את מי שיעבור על החוק הם כנראה הדרך השגויה ביותר להשיג את שיתוף הפעולה של הציבור. מוטב בהרבה להימנע מניצול הכוח ולפנות להסכמות.
מאת: פרופ' עמיחי כהן
ראשי האוניברסיטאות, כלכלנים בכירים ונציגי מוסדות שונים בחברה שיוצאים להפגין מדי מוצ"ש צופים בחרדה בהתנתקות החרדית מהחינוך הממלכתי וביוזמות ההפרדה המגדרית. ללא הנהגה פוליטית, החזון והייעוד כבר בפנים.
43% סבורים שתכנית יריב לוין גרועה לעומת 31% שמאמינים שהיא טובה. 63% מהנשאלים תומכים בקיום דיאלוג לגביה. שיעור המשתתפים האשכנזים במחאה נגד התכנית כפול משיעור המזרחים.
על רקע הניסיונות לערער על הזכות להפגין, מסמך זה מציג בקצרה מושכלות יסוד הנוגעות לזכות זו מזווית תיאורטית והשוואתית. המאמר סוקר דוגמאות הממחישות את מרכזיותה של הזכות בישראל על רקע המורשת היהודית וההיסטוריה הישראלית ובוחן סוגיות קונקרטיות העומדות על סדר היום בראי הפסיקה.
מאת: ד"ר אסף שפירא
פתקים כפולים, מסומנים ואפילו לבנים: לקולות הפסולים אין כל השפעה על תוצאות הבחירות. גם הפתק הלבן, שנתפס פעמים רבות כמחאה פוליטית, אינו נספר כלל. כמה קולות פסולים נספרו בכל מערכת בחירות, ואיפה ישראל ביחס לעולם? התשובות בסקירה שלפניכם
המגבלות שאוסרות יציאה של יותר מקילומטר מהבית, אותן החילה ממשלת ישראל גם על הפגנות, הן חריגות בחומרתן בעולם. מהשוואה בינלאומית עולה כי ישראל היא המדינה היחידה שהגבילה את טווח ההפגנות של אזרחיה ביחס למקום מגוריהם
התיקון לחוק שעבר בוועדת חוקה לקראת קריאה שניה ושלישית אינו ראוי ופוגע באופן מופרז בזכות היסוד הדמוקרטית של החופש למחות. ההחלטה על הגבלת הפגנות בהתאם למצב התחלואה צריכה להיות בידי דרג מקצועי נטול פניות ונטול שיקולים פוליטיים
בעת הנוכחית לא רצוי לצאת להפגנות המוניות. עם זאת, התיקון לחוק על הגבלת ההפגנות אינו ראוי ופוגע באופן מופרז בזכות היסוד הדמוקרטית של החופש למחות
בזמן שהאמון בראש הממשלה מגיע לשפל חדש ועל אף שרק שליש מהציבור מאמינים שהמגבלות שהטילה הממשלה אכן מוצדקות ותואמות למצב - רוב הישראלים סבורים כי יש לאסור קיומן של הפגנות בזמן הסגר
עתירת ראשי הערים מוצדקת. צריך להגמיש את התנאים לתפילה באוויר הפתוח, אולם הגבלת מספר המשתתפים במחאה היא פגיעה קשה בזכות להפגין
נדרשת זהירות מיוחדת בהגבלת הזכות להפגין, בגלל זהותה של המגבילה, הממשלה, הנמצאת בניגוד עניינים מובנה. בתוך כך, באפשרותם של מארגני ההפגנות והציבור המשתתף בהן להיות חלק מהפתרון ולקחת אחריות גם על בריאות הציבור
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
ההפגנות הן כלי חשוב ומרכזי לביטוי ביקורת על השלטון. ביכולתן להביא לידי ביטוי את הקולות השונים, כדי להשפיע על מקבלי ההחלטות ועל דעת הקהל, אבל הן בשום אופן לא יכולות להיות הנתיב להחלפת הממשלה בדרך לא דמוקרטית
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
יש ערך משמעותי בהפגנה, כמו גם בתפילה. כאשר מוטלות מגבלות על תפילות או הפגנות, פעילויות שהן ציפור נפשם הערכית של אזרחי ישראל, עליהן להתבסס על סטנדרטים שקופים ודומים. כך, לצד איזון ערכי ראוי, יגדל גם אמון הציבור במדיניות הממשלה
מאת: פרופ' יובל שני
בעיצומו של הוויכוח הציבורי בין הפגנות למתווה התפילות, החשש הוא כי במטרה לקבל לגיטימציה להגבלת זכויות פוליטיות, כגון חופש הביטוי, הממשלה עלולה לפעול בצורה נמרצת מדי ולהגביל זכויות לא פוליטיות, כגון הזכות להתפלל ולהתחתן
אחד מכל עשרה ישראלים לקחו חלק בפעולות המחאה נגד מדיניות הממשלה בחודשים האחרונים, מתוכם 46.5% ממחנה השמאל, 27.5% מהמרכז וכרבע מהם (26%) מגוש הימין. בתוך כך, הציבור הישראלי חלוק בדעותיו לגבי האשמים בעימותים בין המשטרה למפגינים - 33% סבורים שהמפגינים אחראים יותר לעימותים, 31% מצביעים דווקא על המשטרה
מאת: ד"ר אור ענבי
גל המחאות שפוקד את מדינת ישראל רווי במסרים, זרמים וקריאות שונות – אך האם למחאה מרובת קולות כזו יש סיכוי להצליח? המפגינים יצליחו לסחוף אחריהם אנשים נוספים אם יתמקדו במסר מרכזי אחד, עמו מזדהים רוב אזרחי המדינה - ביקורת כלפי המדיניות הכלכלית של הממשלה
מאת: פרופ' תמר הרמן
עד כמה הפגנות ומחאות הן כלי אפקטיבי לשינוי עמדה? מטבע הדברים, הן מאפשרות להרחיב את מעגל המשוכנעים, כשהן סוחפות איתן את אלה ש"יושבים על הגדר". במקביל, הן גורמות ל"צד השני" לחשוב ולשקול מחדש את עמדותיו
מאת: פרופ' יובל שני
ללא אפליה בין הפגנה אחת לאחרת, ושימוש באמצעים לפיזור הפגנות כמוצא אחרון: מוטב שרשויות החוק בישראל יבחנו בהקדם את נהלי הטיפול בהפגנות לאור המסמך החדש בנושא של הוועדה לזכויות אדם של האו"ם
מאת: פרופ' תמר הרמן
בחינה של שתי ההפגנות במהלך סוף השבוע האחרון - בתל אביב ובירושלים, מגלה כי מדובר למעשה בשתי הפגנות שונות בתכלית - גם במוקד המחאה וגם במסר. המקום שבו כל אחת מהן התקיימה קבע במידה רבה את אופייה, הדימוי הציבורי שלה, תגובת השלטונות וכן, גם את הכיסוי התקשורתי
מאת: פרופ' יובל שני
מאפייניה הייחודיים של הזכות להפגין מצדיקים את החרגתה מההגבלות המוטלות על חלק מהזכויות האחרות, כחלק מהמאבק בקורונה, במיוחד בעת הזו
מאת: פרופ' תמר הרמן, פרופ' אפרים יער
על פי נתוני מדד השלום של המכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת תל אביב חלק גדול בציבור סבור שמטרת ההפגנות בתל אביב היא הפלת שלטון נתניהו בעוד שהרוב הביעו אמון בעבודת המשטרה והיועמ"ש. בנוסף יותר ממחצית סבורים שהכרזת טראמפ על י-ם תרמה לאינטרס הישראלי
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
מחאות חברתיות בישראל מוכרות לנו מן העבר, אך לרוב היו אלה קווי שבר אחרים: אמונה דתית, השתייכות עדתית וקיפוח מגזרי היו הגורמים שהוציאו המונים לרחובות. האם במחאה הנוכחית אנו עדים סוף סוף להתגבשותו של מעמד ביניים על בסיס כלכלי בישראל?
מאת: פרופ' יובל שני
האירועים האלימים בגבול עם סוריה שבים ומעלים את השאלה כיצד על צה"ל להתמודד עם מצבים מורכבים בעלי אופי של הפרות סדר, המשליכים על אינטרסים ביטחוניים חשובים. קראו את טור הדעה של יובל שני בנושא.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
חרם אנשי הרוח נגד הופעות באריאל, כמו גם האיום לחרם נגד האוניברסיטאות של תנועת "אם תרצו" מצדו השני של המתרס, משמשים מכשיר למי שהחלטות המדינה אינן מוצאות חן בעיניו. ידידיה שטרן מזהיר שהתארגנות קבוצתית נגד החלטות דמוקרטיות שכאלו היא בבחינת משיכה חזקה מדי בקצותיה של הטלית הישראלית. הטלית הזאת, שבה ארוגים חיינו, עלולה להיקרע.
מאת: איתן אלימי, עדי לבני
שלא כמו כותבי מכתב השמיניסטים בשנות השבעים, כותבי המכתבים של שנות האלפיים מרוחקים מן החברה הישראלית ומן הממסד שלה. זו הסיבה שהממסד אינו רואה בהם איום ממשי. איתן אלימי ועדי לבני טוענים כי מוסד "מכתב השמיניסטים" אינו מזוהה עוד כניסיון תיקון מבפנים, אלא כקריאת תיגר רדיקלית על הממסד הפוליטי כולו.
מאת: ד"ר אסף שפירא
לפני 40 שנה נשלח המכתב הראשון בשורה של "מכתבי שמיניסטים", שבהם הטיחו הכותבים, נערות ונערים על סף גיוס, ביקורת עזה במדינת ישראל ואף קראו לסרבנות. המאמר שלפניכם סוקר את מכתבי השמיניסטים לדורותיהם, את הסערה הציבורית שקמה בעקבותיהם ואת השפעותיהם על החברה הישראלית.
מאת: ירון אזרחי, אביעזר רביצקי, מיכאל הד
במלאות 27 שנה לרצח אמיל גרנצוויג ומתוך חשש להמשך הידרדרות השיח הציבורי בישראל, בחרנו להעלות לאתר המכון אסופת מאמרים שתשמש, בתקווה, מורים ומחנכים העוסקים בחינוך לדמוקרטיה ותאפשר שיח פוליטי נטול אלימות – תנאי הכרחי לקיומו של משטר דמוקרטי המבוסס על חופש המחשבה, הביטוי והשכנוע.
מאת: יעל כהן-רימר, הרב יצחק לוי
לפי "חוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין תוכנית ההתנתקות, התש"ע–2010", עבֵרות שנעברו במסגרת התנגדות לתכנית ההתנתקות יימחלו כליל. קראו את דעתה של יעל כהן בנושא ואת תגובתו של הרב יצחק לוי למאמרה.