השפעת הבינה המלאכותית על שוק העבודה וההיערכות הנדרשת
השימוש ב-AI לצרכי עבודה אמנם זינק בשנה האחרונה בישראל, אך מרבית העובדים עדיין לא עושים בו שימוש משמעותי. מדדים בין-לאומיים מצביעים על פער בין חשיפה גבוהה של המשק ל-AI, לבין רמת מוכנות מערכתית נמוכה להטמעת הטכנולוגיה
Photo by Canva
תקציר
דוח זה סוקר את השפעת הבינה המלאכותית, בכלל, והבינה המלאכותית היוצרת (Generative AI), בפרט, על שוק העבודה ועל מערכות החינוך וההכשרה בישראל ובעולם. מטרתו של הדוח למפות תהליכים מרכזיים, להציג תחזיות מבוססות על דוחות בינלאומיים ומקומיים ולגבש סדרת המלצות מדיניות שיוכלו לשמש את מקבלי ההחלטות הרלוונטיים. הדוח מתמקד בהשלכות על מקצועות, על כישורים, על מערכת החינוך, על שוק העבודה ועל המוכנות המערכתית הכוללת להטמעת טכנולוגיות AI בישראל. מהדוח עולה כי הבינה המלאכותית משנה את שוק העבודה באמצעות שני כוחות מקבילים: כוח "מחליף" — אוטומציה של משימות חזרתיות או מבוססות כללים; וכוח "מעצים" — המביא לשיפור ביצועי עובדים בתחומים מסוימים. מהניתוח כלל התחזיות בתחום עולה כי אין צפי להחלפתם של מרבית המקצועות, אלא לשינוי אופי העבודה והעצמת היכולות. עם זאת, נראה שקיימים פערים משמעותיים בין מגזרים: תחומי ההיי־טק והפינטק נמצאים בחזית האימוץ של טכנולוגיות AI, ואילו מגזרים מסורתיים — כמו חינוך, תחבורה ומסחר — מפגרים מאחור, בין היתר בשל מחסור בהון אנושי מיומן, תשתיות דיגיטליות מוגבלות, ואי־שוויון בהזדמנויות ההכשרה. עוד נמצא פער בין תפיסת היכולות של עובדים לבין ביצועיהם בפועל: שיעור גבוה מהציבור מדווח על שליטה ב-AI, אך בפועל ניכרת חולשה בפתרון בעיות אדפטיביות (בעיות הסתגלותיות, בעיות מורכבות הדורשות שינוי עמוק) — מיומנות קריטית בעידן משתנה. הקבוצות הפגיעות ביותר הן נשים, אוכלוסיות בפריפריה ובעלי השכלה נמוכה, שנגישותם להכשרות איכותיות נמוכה.
עיקרי המלצות המדיניות
בשוק העבודה. יש להרחיב מיידית את מערך ההכשרות לעובדים קיימים, מתוך מיקוד בכישורים משלימים שאינם טכנולוגיים בלבד — לרבות חשיבה מערכתית, שיפוט מוסרי ותקשורת בין־אישית. מומלץ לשלב כלי AI גם במגזר הציבורי — כלי לשיפור פריון וקבלת החלטות.
במערכת החינוך. נדרש מעבר מהוראת תוכן בלבד לפיתוח כישורים רחבים — חשיבה ביקורתית, יצירתיות, אוריינות AI, למידה עצמאית ויכולת לעבוד עם טכנולוגיה. יש להשקיע בהכשרת מורים ובעדכון מערכי ההערכה. תוכנית "ישראל ריאלית" היא מהלך מבורך המהווה בסיס ראוי, אך חשוב להבטיח שלא תתמקד רק בתוכן ריאלי או ב"כשירות טכנולוגית". אנו ממליצים למובילי התוכנית לוודא שמושם דגש גם על פיתוח מיומנויות רוחביות שאינן ניתנות לאוטומציה, ועל בניית תשתית שתאפשר שילוב פדגוגי עמוק של AI בתהליכי הוראה ולמידה.
הציבור הרחב. יש לקדם אוריינות AI לכלל האוכלוסייה ולעודד למידה לאורך החיים, בדגש על הנגשת ההכשרות לאוכלוסיות חלשות, לרבות באפיקים קהילתיים ובלתי־פורמליים.
לסיכום, הבינה המלאכותית אינה מחליפה את האדם אך משנה את תפקידו. הצלחה בעידן ה־AI תושג לא דרך תחרות עם המכונה, אלא דרך שותפות חכמה עימה. מדיניות כוללת, השקעה בכישורים אנושיים, והתאמת מערכות ההכשרה והחינוך לעולם המשתנה, הם תנאים הכרחיים לשגשוג כלכלי וחברתי בישראל בעשור הקרוב.