פרויקט מיוחד

הדיון בבג"ץ על מינוי ראש השב"כ הבא

| מאת:

ב-1.7.25 דן בג"ץ בעתירות שהוגשו בעקבות חוות הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה בעניין דרך מינוי ראש השב"כ הבא, לאחר התפטרות רונן בר. חוות הדעת קבעה כי ראש הממשלה נתון בניגוד עניינים בכל הנוגע למינוי ועל כן החלטתו למנות את האלוף זיני לתפקיד פסולה. עוד קבעה חוות הדעת כי יש להעביר את סמכות ראש הממשלה לשר אחר ועוד שורה של תנאים שצריכים להתקיים בטרם יאושר המינוי. נגד חוות הדעת הוגשה עתירה המבקשת מבית המשפט לבטלה ולאפשר לממשלה להמשיך בהליך המינוי, ועתירה נוספת הטוענת כי ההליך שהציע הייעוץ המשפטי לממשלה לא מנטרל בצורה מספקת את ניגוד העניינים ויש לבחור את ראש השב"כ הבא באמצעות וועדת איתור.

לצפייה בשידור החי של הדיון:





 

‎‏רקע:

  • ב-5.25 קבע בג"ץ כי החלטת הממשלה להפסיק את כהונתו של ראש השב"כ רונן בר התקבלה שלא כדין, בשל העדר התייעצות עם הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים, בשל ניגוד העניינים של ראש הממשלה לאור החקירה המתנהלת בהקשר של פרשיות הדלפת המסמכים והמימון הקטארי, ובשל פגמים נוספים בהליך.

  • בעקבות פסיקת בג"ץ, הודיע היועצת המשפטית לממשלה ב-21.5 כי על ראש הממשלה להימנע מכל צעד הנוגע למינוי ראש השב"כ הבא או ממלא מקום עד להשלמת הבחינה המשפטית של העניין, לימוד פסק הדין ויישומו על הנסיבות העובדתיות העדכניות. זאת, משום שקיים פוטנציאל משמעותי לניגוד עניינים של ראש הממשלה, ושל יועציו, בין תפקידיו הציבוריים לבין אינטרסים פרטיים שלהם, בהקשר של פרשיות הדלפת המסמכים והמימון הקטארי.

  • למרות זאת, הודיע ראש הממשלה ב-22.5 על כוונתו למנות את האלוף דוד זיני לראש שב"כ הבא (בין היתר בטענה שהוא לא יעסוק בחקירות הרלוונטיות), וארבעה ימים לאחר מכן אישרה הממשלה את המינוי, בניגוד להנחיות היועצת המשפטית לממשלה וללא תיאום עמה.

  • ב-26.5, פורסמה חוות דעתו של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-מינהלי) שאומצה בידי היועצת המשפטית לממשלה. חוות הדעת קבעה כי ראש הממשלה נתון עניינים בכל הנוגע למינוי ועל כן החלטת ראש הממשלה למנות את האלוף זיני פסולה; כי יש להעביר את סמכות ראש הממשלה להציע מועמד לתפקיד ראש השב"כ לשר אחר; וכי יש לקבוע "ערובות הליכיות משמעותיות" לצורך הבטחת מינוי תקין – ובהן ליווי של הייעוץ המשפטי לממשלה. כן עמדה חוות הדעת על כך שגם במסגרת ההליך המוצע קיים עדיין קושי משמעותי במינוי האלוף זיני.

  • בעקבות זאת הודיע יו"ר הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים, נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) אשר גרוניס ב-3.6, כי הוועדה בראשותו לא תדון בכשירות של האלוף זיני או של מועמד אחר שיביא ראש הממשלה, אלא אם בית המשפט יקבע שחוות הדעת שגויה.

  • ב-8.6 הוגשה לבג"ץ עתירה בדרישה לבטל את חוות הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה, כלומר לאפשר לממשלה להמשיך בהליך המינוי (בג"ץ 18133-06-2025 גואילי נ' המשנה ליועצת המשפטית לממשלה – מר גיל לימון). בהמשך הגיש ראש הממשלה את תגובתו לעתירה – ותמך בה.

  • ב-23.6 הוגשה לבג"ץ עתירה נוספת (בג"ץ 53254-06-25 האקדמיה למען ישראל דמוקרטית ואח' נ' ממשלת ישראל ואח'), הטוענת כי ההליך שהציע הייעוץ המשפטי לממשלה לא מנטרל בצורה מספקת את ניגוד העניינים, ומבקשת לקבוע הליך עוד יותר מקצועי, ניטרלי ובלתי תלוי מזה שהציע הייעוץ המשפטי לממשלה.

  • בעקבות כך נדרש בג"ץ להכריע: האם להתערב בחוות הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה ולאפשר לממשלה לקדם את מינוי האלוף זיני, האם לחייב מינוי באמצעות הליך אחר מזה שהציע הייעוץ המשפטי, או האם לדחות את העתירות ולהשאיר את חוות הדעת של הייעוץ המשפטי על כנה.