מדד הקול הישראלי

סקר יוני 2025: בעקבות מבצע "עם כלביא" – עלייה בתחושת הביטחון האישי בציבור היהודי, ירידה בציבור הערבי

כמחצית מכלל הציבור חושבים שאחרי המבצע נגד איראן גבוהים הסיכויים להשיג הסכם לסיום המלחמה בעזה ולשחרור כול החטופים ● אחרי ירידה בחודשים הקודמים, ניכרת החודש עלייה בשיעורי היהודים והערבים הסבורים שביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי אצל הנשיא טראמפ ● 60% מהיהודים סבורים שישראל השיגה את רוב או כול המטרות שהציבה לעצמה במלחמה עם איראן; בשמאל סבורים כך 38% בלבד ● עיתוי הבחירות - רוב גדול בשמאל ובמרכז מעדיפים בחירות בעיתוי הקרוב ביותר האפשרי ואילו בימין הרוב מעדיפים שהבחירות יתקיימו במועדן המקורי

Photo by Miriam Alster/Flash90

מתודולוגיה

הסקר נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, בתאריכים 29/6-2/7/2025. הסקר התבסס על מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה בישראל בגילים 18 ומעלה, וכלל 603 מרואיינים יהודים ו-150 מרואיינים ערבים.

ממצאים עיקריים

  • בכל ארבעת מדדי מצב הרוח הלאומי חלה החודש עלייה בשיעורי האופטימיים, כאשר הגדולה ביותר חלה לגבי עתיד הביטחון הלאומי של ישראל (כמחצית הם אופטימיים החודש) והקטנה ביותר לגבי עתיד הלכידות החברתית, שלגביה מדובר גם החודש רק בקצת יותר מרבע שהם אופטימיים. מחנה השמאל הוא הפחות אופטימי מבין השלושה והימין – הגבוה ביותר.
  • בתחושת הביטחון האישי בקרב היהודים חלה עלייה אחרי מבצע "עם כלביא" (כמעט מחצית דיווחו הפעם על תחושת ביטחון גבוהה לעומת קצת יותר משליש לפני המבצע וכרבע לפני שנה). בקרב הערבים המצב הפוך: ירידה מכרבע שדיווחו על תחושת ביטחון גבוהה לפני המבצע ל-14% בלבד לאחריו.
  • מטרות המלחמה עם איראן –רוב מהיהודים סבורים שישראל השיגה את רוב או כל המטרות, רק 37% מהערבים חושבים כך. בשמאל הרוב חושבים שישראל השיגה מעט ממטרותיה או שלא השיגה אותן כלל לעומת כמחצית במרכז ורוב בימין שלדעתם רוב או כול המטרות הושגו.
  • צריכת מידע תקשורתי בעת מבצע "עם כלביא" - נתוני הסקר מראים כי כמו לאחר ה-7 באוקטובר מקור המידע החדשותי בנושא המלחמה הייתה - הן עבור הציבור היהודי הן עבור הציבור הערבי - הטלוויזיה. העיתונות הכתובה מתבררת כספק מידע חדשותי זניח ביותר בעת הזו.
  • מרחב מוגן – כשליש מהערבים מדווחים שאין בקרבתם מרחב מוגן כלשהו, לעומת 5.5% בלבד מהיהודים. ובאותו הקשר – רוב גדול מאוד מהערבים תומכים בהסטת תקציבים לשיפור המיגון ביישובים ערבים. ואולם בקרב היהודים הדעות חלוקת: קצת פחות ממחצית מהיהודים תומכים בכך לעומת שיעור קצת יותר נמוך שמתנגדים. בשמאל ובמרכז התמיכה בהסטת תקציבים למטרה זו גבוהה, ואילו בימין נמוכה.
  • בציבור היהודי השיעור הגבוה יותר (מחצית), אם כי לא רוב, סבורים כי הסיכויים להשיג כיום הסכם לסיום המלחמה בעזה ולשחרור כול החטופים הם די או מאוד גבוהים. בקרב הציבור הערבי התמונה הפוכה – השיעור הגבוה סבורים שהסיכויים להשגת הסכם כזה הם די נמוכים או נמוכים מאוד.
  • לגבי הסיכויים להגעה להסכם שלום איזורי - השמאל פסימיים יותר משני המחנות האחרים, ורק מיעוט סבורים במחנה זה שהסיכויים לכך גבוהים, לעומת כמחצית במרכז ורוב בימין.
  • הנשיא טראמפ –בתחילת מבצע "עם כלביא" אצל היהודים חלה עלייה משמעותית בשיעור הסבורים שביטחון ישראל מהווה שיקול מרכזי אצל טראמפ. לאחר המתקפה האמריקאית על מתקני הגרעין האיראניים השיעור נשאר יציב ולא עלה עוד יותר.
  • הציבור בישראל חצוי בשאלת מועד הבחירות הרצוי: 47% מעדיפים שהבחירות יתקיימו במועדן המקורי ואילו 42.5% מעדיפים בחירות בהקדם האפשרי. עם זאת, בקרב היהודים, רוב קטן מעדיפים שהבחירות יתקיימו במועדן המקורי ואילו בקרב הערבים המצב הפוך: רוב לא גדול גורסים שיש לערוך בחירות בהקדם האפשרי.

מצב הרוח הלאומי

כבכל חודש בדקנו גם ביוני את שיעורי האופטימיים לגבי העתיד ב-4 תחומים: הביטחון של ישראל, השלטון הדמוקרטים, מצב הכלכלה והלכידות החברתית. בכול התחומים הללו נמדדה החודש עלייה בשיעור האופטימיים, אך הסדר ביניהם נשמר. השיעור הגבוה ביותר של האופטימיים נמצא בהקשר של הביטחון, שבו אף נרשמה עלייה חדה מ-37% בחודש הקודם ל-51% החודש, כנראה בשל ההערכות החיוביות של מבצע "עם כלביא". במקום השני נמצא שיעור האופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי, וגם כאן חלה עלייה של ממש (מ-37% במאי ל-47% ביוני). בשיעור האופטימיים לגבי מצב הכלכלה, שהוא השלישי בגובהו חלה עלייה מ-27% במדידה הקודמת ל-34% במדידה הנוכחית ואילו בשיעור הנמוך ביותר, שעניינו הלכידות בחברה הישראלית, חלה עלייה מזערית (מ-24% ל-26%).

ככל, אפשר לומר שהמדדים הללו מצביעים על התאוששות מסוימת במצב הרוח הלאומי, כאשר הנושא שמטריד ביותר את הציבור הוא עניין היעדר הלכידות הלאומית.

שיעורי האופטימיים לגבי העתיד (%, כלל המדגם)

אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל ולגבי עתיד הביטחון הלאומי (%, כלל המדגם)

פילוח תשובות מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מציג הבדלים גדולים, אם כי סדר שיעורי האופטימיים הוא זהה. לגבי כל תחום שיעור האופטימיים בשמאל לא רק שהוא הנמוך ביותר בין המחנות אלא גם שבכל התחומים מדובר במיעוט של אופטימיים. שיעור האופטימיים בימין הוא הגבוה ביותר בכל התחומים. כשמדובר בעתיד הביטחון הלאומי ועתיד השלטון הדמוקרטי מדובר ברוב גדול של אופטימיים, לגבי עתיד הכלכלה מדובר בקצת פחות ממחצית של אופטימיים ורק לגבי עתיד הלכידות החברתית מדובר במיעוט. שיעור האופטימיים בכל התחומים במרכז גבוה מאשר בשמאל אך נמוך בהשוואה לימין.

שיעורי האופטימיים לגבי העתיד, לפי מחנות פוליטיים (%, יהודים)

  ימין מרכז שמאל
עתיד הביטחון הלאומי של ישראל 66 48 29
עתיד השלטון הדמוקרטי 63 35 19
עתיד הכלכלה 46 25 15
עתיד הלכידות בחברה 34 15.5 8

תחושת הביטחון האישי

חזרנו ושאלנו את הציבור על תחושת הביטחון האישי, שאלה שנשאלה לאחרונה לפני חודש – לפני מבצע "עם כלביא", ולפני כן גם במאי 2024, שבעה חודשים לתוך מלחמת "חרבות ברזל" ולפני ההישגים הצבאיים מול חיזבאללה בלבנון. בהתאמה לעליית האופטימיות בתחזית לעתיד בנושא הביטחון הלאומי, בציבור היהודי ניכרת גם עלייה ברורה בתחושת הביטחון: החודש 46% ציינו תחושת ביטחון גבוהה, לעומת 37% לפני חודש ו-26% בלבד לפני שנה. ואולם, בקרב הערבים המגמה הפוכה – החודש נמדדה ירידה מ-24% שציינו תחושת ביטחון גבוהה במאי ל-14% ביוני, מה שמהווה חזרה לשיעור הנמוך של מי שחשו בטוחים לפני שנה. הפערים בין האוכלוסיות יכולים לנבוע מהמיגון הלקוי מפני הטילים האיראניים ביישובים ערביים בהשוואה ליישובים יהודיים. עוד אפשרות היא שתחושת הביטחון האישי בציבור הערבי מושפעת במידה רבה גם ואולי אף יותר מנושא הפשיעה הפלילית ולא מאיומים חיצוניים למדינה.

תחושת ביטחון אישי (%)

פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מראה כי בשמאל ובימין חלו עליות משמעותיות בתחושת הביטחון האישי. בשמאל נרשמה עלייה גבוהה במיוחד, כמעט הכפלה של שיעור המדווחים על ביטחון אישי גבוה – מ-18.5% בחודש שעבר ל-32% ביוני. בימין העלייה בשיעור מי שחשים ביטחון אישי גבוה מהחודש הקודם הייתה 11% ואילו שיעור החשים ביטחון אישי נמוך ירד ב-5%. במרכז התמונה מורכבת יותר: אמנם ירד שיעור המציינים תחושת ביטחון נמוכה (מ-32% ל-25%) ועלה שיעור החשים "ככה ככה" (מ-38% ל-43%), אך שיעור המדווחים על תחושת ביטחון גבוהה נשאר כמעט ללא שינוי (31% לעומת 29% בחודש הקודם).

תחושת ביטחון אישי, לפי מחנות פוליטיים (%, יהודים)

  נמוכה ככה ככה גבוהה לא יודעים סך הכול
שמאל יוני 25 32 36 32 -- 100
מאי 25 44 36 18.5 1.5 100
מאי 24 60 28 12 - 100
מרכז יוני 25 25 43 31 1 100
מאי 25 32 38 29 1 100
מאי 24 46.5 34 18 1.5 100
ימין יוני 25 15 28 56 1 100
מאי 25 20 34 45 1 100
מאי 24 34.5 32 32 1.5 100

עמידה במטרות המלחמה עם איראן

שאלנו: "להערכתך, האם ישראל השיגה את מטרותיה במלחמה נגד איראן?". מצאנו פערים גדולים בין יהודים לערבים: בקרב היהודים רוב (60%) סבורים שישראל השיגה את רוב או את כול המטרות שהציבה לעצמה, שעה שבקרב הערבים רק מיעוט (37%) חושבים כך.

מפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) עולה שרוב בשמאל (59%) סבורים שישראל השיגה רק מעט או לא השיגה כלל את מטרותיה. לעומת זאת, במרכז קצת מעל מחצית גורסים שישראל כן השיגה את רוב או כל מטרותיה, ואילו בימין מעל לשני שלישים חושבים כך. ראוי לציין ששיעור קטן בשלושת המחנות גורסים שישראל השיגה את כל מטרותיה.

להערכתך, האם ישראל השיגה את מטרותיה במלחמה נגד איראן? (%, יהודים)

צריכת תקשורת במלחמה

תהינו מנין שאבו האזרחים בישראל את המידע שלהם על המתרחש בעת מבצע "עם כלביא". שאלנו לגבי מקורות למידע חדשותי שצרכו המרואיינים במהלך המלחמה נגד איראן. הנתונים מורים כי בעליל הטלוויזיה סיפקה לשיעורים הגדולים ביותר של יהודים וערבים כאחד את מרבית המידע החדשותי על המלחמה. התפקיד הזניח שמילאו הרדיו והעיתונות הכתובה מדגים היטב את השינויים העצומים שחלו בשנים האחרונות בזירת התקשורת, על היתרונות ועל החסרונות שבכך, אם כי הבולטות של הטלוויזיה אינה תופעה חדשה.

מעניין שהמרואיינים הערבים כמעט לא דיווחו על הסתמכות על עיתונות כתובה אבל הרבה יותר מהיהודים על הסתמכות על רשתות חברתיות ומעט יותר על טלוויזיה (היות שלא שאלנו באילו ערוצים צפו – איננו יודעים אם מדובר בערוצים דומים או שונים מהיהודים). 

המקור העיקרי למידע חדשותי במהלך מבצע "עם כלביא" (%)

מרחב מוגן

שאלנו על זמינות לציבור של מרחב מוגן כלשהו ועל סוג המרחב הזמין. מצאנו הבדלים משמעותיים בין יהודים לערבים: כשליש מהערבים מדווחים שאין בביתם ובקרבת מקום אף סוג של מרחב מוגן תקני, לעומת רק 5.5% מהיהודים.

בקרב היהודים הזמינות של מרחב מוגן כלשהו גבוהה יותר: הרוב דיווחו שיש להם ממ"ד, לכרבע יש ממ"ק או מקלט בבניין, ולכ-10% יש מקלט ציבורי בקרבת מקום. בקרב הערבים כ-40% בלבד מדווחים על זמינות של ממ"ד, 17% על ממ"ק או מקלט בבניין ו-11% על מקלט ציבורי בקרבת מקום.

זמינות מרחבים מוגנים (%)

באופן מפתיע, לא מצאנו קשר בין זמינות מרחב מוגן וסוגו לבין תחושת הביטחון האישי. בקרב יהודים שיעורי תחושת הביטחון הגבוהה דומים בין כל הקבוצות, ובאופן פרדוקסלי, אבל בדומה לבדיקה הקודמת שלנו במאי 2024, השיעור הנמוך ביותר (45%) נרשם דווקא בקרב בעלי ממ"ד, לעומת בעלי ממ"ק או מקלט בבניין (47.5%), בעלי מקלט ציבורי סמוך (47.5%) ואף מי שאין להם מרחב מוגן כלל (53%). גם בקרב הערבים לא נמצא דפוס קשר עקבי בין זמינות מרחב מוגן לתחושת הביטחון האישי. נראה שתחושת הביטחון האישי מושפעת מגורמים אחרים, כמו למשל הערכת סיכוי למלחמה נוספת בעתיד, או מידת החשיפה לפשיעה פלילית בסביבת המגורים.

רמת המיגון ביישובים ערביים

נוכח רמת המיגון הנמוכה ביישובים ערביים שאלנו: "האם בהתחשב בלקחי מבצע "עם כלביא", על המדינה להעביר תקציבים מתחומים אחרים כדי לשפר את המיגון ביישובים הערביים?" בקרב הערבים רוב גדול (81%) חושבים או בטוחים שכן. בקרב היהודים השיעור הגבוה יותר הוא של החושבים או הבטוחים שכן (46%) אך שיעור לא מבוטל (41%) חושבים או בטוחים שלא. כששאלנו שאלה דומה בנובמבר 2024 נרשמו שיעורים דומים, אז 88.5% מהערבים גרסו שיש להשקיע יותר משאבים במיגון יישובים ערביים, כמו גם 44.5% מהיהודים (45.5% סברו שלא). כלומר לא נרשמו שינויים משמעותיים בין נובמבר 2024 ליוני 2025 על אף מבצע "עם כלביא". 

פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מראה כי שיעור התמיכה בהעברת תקציבים לטובת מיגון ביישובים ערביים גבוה במיוחד בשמאל וקרוב לשני שלישים במרכז. בימין, לעומת זאת, למעלה ממחצית סבורים שאין לעשות כך שעה שרק שליש תומכים במהלך.

רמת המיגון ביישובים ערביים נמוכה מזו שביישובים יהודיים. לדעתך, האם בהתחשב בלקחי מבצע "עם כלביא", על המדינה להעביר תקציבים מתחומים אחרים כדי לשפר את המיגון ביישובים הערביים? (%)

הסיכויים להגיע להסכם לסיום המלחמה בעזה ולשחרור כול החטופים

שאלנו: "מה הסיכויים שלאחר סיום המלחמה עם איראן יושג גם הסכם לסיום המלחמה בעזה ושחרור כול החטופים?". הדעות חלוקות הן בקרב היהודים הן בקרב הערבים ואולם, בקרב יהודים השיעור הגבוה ביותר (50%) סבורים כי הסיכויים לכך די או מאוד גבוהים (39% מעריכים אותם די או מאוד נמוכים). לעומת זאת בקרב הערבים השיעור הגבוה ביותר (49%) סבורים שהסיכויים לכך די או מאוד נמוכים ו-43% מעריכים אותם די או מאוד גבוהים.

מה הסיכויים שלאחר סיום המלחמה עם איראן יושג גם הסכם לסיום המלחמה בעזה ושחרור כול החטופים? (%)

פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מראה שבשמאל שיעור מי שמעריכים שנמוכים הסיכויים להשגת הסכם גבוה משיעור מי שחושבים שהסיכויים גבוהים. במרכז החלוקה כמעט שווה, ואילו בימין יש רוב ממש המעריכים שהסיכויים להסכם גבוהים.

מה הסיכויים שלאחר סיום המלחמה עם איראן יושג גם הסכם לסיום המלחמה בעזה ושחרור כול החטופים? לפי מחנות פוליטיים (%, יהודים)

  ימין מרכז שמאל
סיכויים די או מאוד גבוהים 55 44 40
סיכויים די או מאוד נמוכים 35 45 47
לא יודעים 10 11 13
סך הכול 100 100 100

הסיכויים להשגת הסכם שלום אזורי

ובאותו כיוון שאלנו גם: "ומה הסיכויים לדעתך שבעקבות סיום המלחמה עם איראן יתחיל מהלך איזורי להשגת שלום במזרח התיכון?" התפלגות התשובות הייתה דומה מאוד, כמעט זהה, לזו של השאלה הקודמת: הדעות בציבור חלוקות, אבל אצל היהודים השיעור הגבוה ביותר מעריך את הסיכויים להסכם כזה כדי או מאוד גבוהים ואצל הערבים ההיפך (אם כי כאן הפער בין שתי העמדות הוא מאוד קטן).

מה הסיכויים שבעקבות סיום המלחמה עם איראן יתחיל מהלך איזורי להשגת שלום במזרח התיכון? (%)

גם פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים העלה תוצאות שונות: בשמאל הרוב מעריכים כי הסיכויים להשגת הסכם שלום איזורי הם די או מאוד נמוכים (59%), במרכז שיעור המעריכים את הסיכויים כדי או מאוד גבוהים גבוה משיעור מי שמעריכים אותם כדי או כמאוד נמוכים (46% לעומת 40%) ואילו בימין יש רוב קטן המעריכים את הסיכויים להסכם שלום איזורי כדי או מאוד גבוהים (54% לעומת 39%).

מה הסיכויים שבעקבות סיום המלחמה עם איראן יתחיל מהלך איזורי להשגת שלום במזרח התיכון? לפי מחנות פוליטיים (%,יהודים)

  ימין מרכז שמאל
סיכויים די או מאוד גבוהים 54 46 29
סיכויים די או מאוד נמוכים 39 40 59
לא יודעים 7 14 12
סך הכול 100 100 100

הנשיא טראמפ

מאז נבחר הנשיא טראמפ בשנית לנשיאות בדקנו מספר פעמים באיזו מידה לדעת הציבור הישראלי ביטחון ישראל מהווה שיקול מרכזי אצל הנשיא טראמפ: בנובמבר 2024 – לאחר ניצחונו בבחירות, באפריל ובמאי 2025 – על רקע שיחות הגרעין עם איראן, בסקר בזק ב-15 ליוני – ימים ספורים לאחר פתיחת מבצע "עם כלביא" אך לפני המתקפה האמריקאית על מתקני הגרעין האיראניים, וכעת לאחר סיום המבצע.

בקרב הערבים נרשמה תנודתיות: שיעור הסבורים שביטחון ישראל מהווה שיקול מרכזי אצל טראמפ צנח מכ-60% לאחר ניצחונו בבחירות לכ-40% על רקע שיחות הגרעין עם איראן. אחר כך טיפס חזרה בחדות ל-66% ואז ירד משמעותית בתחילת מבצע "עם כלביא", ייתכן שבשל ההתמהמהות בגיבוי האמריקאי. וכעת נוסק שיעור הסבורים כך ליותר מ-70% - השיעור הגבוה בכל המדידות.

בקרב היהודים התמונה שונה: האופטימיות לאחר ניצחון טראמפ בבחירות – אז כשני שלישים סברו שביטחון ישראל מהווה שיקול מרכזי עבורו, הוחלפה בירידה של כ-20% בשיעור הסבורים כך נוכח שיחות הגרעין עם איראן. עם תחילת המבצע השיעור עלה משמעותית ל-60%, אך באופן מפתיע, לאחר המתקפה האמריקאית על מתקני הגרעין השיעור נשאר יציב ולא עלה עוד.

סבורים במידה רבה שביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי אצל הנשיא טראמפ (%)

פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מראה כי בימין חלה ירידה חדה מנובמבר 2024 עד מאי 2025 (מ-77% ל-45%), אך לאחר מכן התרחשה עלייה משמעותית במהלך ולאחר מבצע "עם כלביא" (כ-66%). במרכז התרחשה ירידה מתונה יותר מנובמבר 2024 לאפריל 2025 (מ-46.5% ל-36%), אך במאי חלה עלייה שהתגברה במדידות במהלך המבצע ואחריו. בשמאל, לעומת זאת, השיעור ירד בהתמדה לאורך כל התקופה - מ-38% בנובמבר 2024 ל-24% בסוף יוני 2025. 

סבורים במידה רבה שביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי אצל הנשיא טראמפ (%, יהודים)

  ימין מרכז שמאל
נובמבר 2024 77 46.5 38
אפריל 2025 54 36 35
מאי 2025 45 44 34
15 ביוני 2025 67 57 31
29 ביוני 2025 66 56 24

המועד המתאים לבחירות

לאחרונה מדובר רבות על הסיכויים להקדמת הבחירות. שאלנו: "מתי יש לקיים את הבחירות הבאות לכנסת?". הענקנו שתי אפשרויות בלבד: במועד הקרוב ביותר בהתאם לקבוע בחוק (תוך כשלושה חודשים) או במועדן המקורי – בנובמבר 2026. מצאנו ציבור חצוי כששיעור מעט גבוה יותר מעדיף קיום בחירות במועדן המקורי.

לדעתך, מתי יש לקיים את הבחירות הבאות לכנסת? (%,כלל המדגם)

עם זאת, בקרב היהודים 53% מעדיפים שהבחירות יתקיימו במועדן המקורי ואילו בקרב הערבים המצב הפוך: 57% גורסים שיש לערוך בחירות בהקדם האפשרי.

פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה שבשמאל ובמרכז הרוב מעדיפים בחירות בעיתוי הקרוב ביותר האפשרי (81% ו-59% בהתאמה) ואילו בימין 70% מעדיפים שהבחירות יתקיימו במועדן המקורי.

פילוח לפי הצבעה בבחירות 2022 מראה שבקרב מצביעי מפלגות הקואליציה, כצפוי, שיעור גבוהים של בין 75% ל-80.5% מעדיפים שהבחירות יתקיימו במועדן המקורי שעה שבקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה המצב הפוך: בין 64.5% ל-80% מעדיפים שהבחירות יתקיימו בעיתוי הקרוב ביותר האפשרי.

לדעתך, מתי יש לקיים את הבחירות הבאות לכנסת? לפי הצבעה בבחירות 2022 (%, כלל המדגם)

  במועדן המקורי, בנובמבר 2026 בעיתוי הקרוב ביותר בהתאם לקבוע בחוק לא יודעים סך הכול
יהדות התורה 80.5 15 4.5 100
הציונות הדתית ועוצמה יהודית 79.5 11 9.5 100
ש"ס 77 13 10 100
הליכוד 75 15 10 100
ישראל ביתנו 30.5 64.5 5 100
המחנה הממלכתי 30 68 2 100
יש עתיד 26 71 3 100
חד"ש-תע"ל 20 60 20 100
רע"ם 17 73 10 100
העבודה 8 80 12 100

מדד הקול הישראלי יוני 2025 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 29/6-2/7/2025 רואיינו 603 איש ואשה בשפה העברית ו-150 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.57% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון Shiluv I²R. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il.

להורדת נתוני המדד המלאים (PDF) >>