לא מוותרים על הרכב: מה יגרום לישראלים להעדיף תחבורה ציבורית?
רוב הציבור בישראל עדיין תלוי ברכב פרטי, וכ-70% משתמשים בו ביום-יום. מחצית מהציבור אומר באופן ברור: התנאי לכך שאהיה מוכן להפחית נסיעה ברכב פרטי, הוא שיפור בתדירות ובנגישות של התחבורה הציבורית. בחברה הערבית שיעור נכונות גבוה יחסית לוותר על נסיעה ברכב פרטי, כאשר התנאי העיקרי לכך הם שיפור הקירבה של התחבורה הציבורית למקום המגורים והעבודה
Photo by Yehoshua Yosef/Flash90
הסקר מצביע על כך שהפחתת הנסיעה/ההתניידות ברכב פרטי אינה יכולה להישען על התנהגות הפרט בלבד, היא תלויה במידה מכרעת במדיניות ממשלתית – תשתיתית, תפעולית וכלכלית – שתיצור חלופה אמיתית לרכב פרטי. מדובר בממצא עקבי לאורך זמן (חמש שנים), המחזק את הצורך במתן פתרון מערכתי ולא נקודתי. ללא השקעה רחבה ורב-שכבתית בשיפור השירות של התחבורה הציבורית, ההיצע והתמריצים, קשה עד בלתי אפשרי יהיה להפחית הפחתה של ממש/במידה ניכרתאת השימוש ברכב פרטי, גם אם יוטלו אגרות גודש או מחירי הדלקים יתייקרו באמצעות מיסוי.
הציבור מאותת בבירור: ללא טיוב השירות – לא יושג שינוי התנהגותי בעל משמעות.
- קרוב ל-70% מהציבור הישראלי נוהג להתנייד ברכב פרטי, רובם משתמשים ברכב שבבעלותם (54%), 9% ברכב של בן משפחה וכ-6% ברכב ליסינג.
- רק כרבע מהציבור (24%) מתניידים לרוב בתחבורה ציבורית.
- כ-44% אינם מוכנים לצמצם נסיעה ברכב פרטי, לעומת 35% שמוכנים לעשות זאת.
- שיעור נכונות גבוה יחסית לצמצם נסיעה ברכב פרטי בחברה הערבית: 46%, לעומת 33% בקרב היהודים.
- כמחצית מבעלי הכנסה גבוהה (20,000 ש"ח ומעלה) אינם מוכנים לצמצם נסיעה ברכב פרטי.
המתניידים ברכב פרטי
- מחצית מהמתניידים ברכב פרטי מוכנים להפחית נסיעה ברכב אם יחול שיפור בתדירות התחבורה הציבורית, 41% מוכנים לכך אם התחבורה הציבורית תהיה נגישה יותר למקום מגוריהם ולעבודתם.
- כ-22% מהמתניידים ברכב פרטי ציינו שאין דבר שיגרום להם להפחית נסיעה ברכב פרטי.
- הגורם המרכזי שיוביל את הציבור היהודי להפחית נסיעה ברכב הפרטי הוא שיפור תדירות התחבורה הציבורית (51%). חשיבות גורם זה עולה עם הגיל.
- בקרב הציבור הערבי הגורם המרכזי שיסייע להפחית נסיעה ברכב הפרטי הוא שיפור בקרבת התחבורה הציבורית למקום המגורים והעבודה (47%).
מי שאינם מתניידים ברכב פרטי
- שיפור קרבת התחבורה הציבורית לאזור המגורים והעבודה (36%) והיעדר כדאיות כלכלית של נסיעה ברכב פרטי (32%) היו שני המניעים המרכזיים שהובילו את מי שלא מתניידים ברכב פרטי לוותר על השימוש ברכב.
תמריצים כלכליים
- תמריצים כלכליים חיוביים לעידוד הפחתת הנסיעה ברכב פרטי בדמות מענק כספי, הטבת מס או הנחה בביטוחי הרכב למי שמציג נסועה (קילומטרז') נמוכה, נתפסים על ידי המשיבים לסקר כיעילים יותר מתמריצים שליליים, כמס על דלקים, ייקור מחירי הרכישה והאחזקה של רכב, או הטלת אגרת גודש בכניסה למרכזי ערים בשעות העומס.
- שיעור העונים שתמריצים חיוביים יובילו אותם להפחית את השימוש ברכב פרטי, או שיחזקו את החלטתם בכך, עומד על 79% בקרב המתניידים ברכב פרטי, ועל 63% בקרב אלו שאינם מתניידים ברכב פרטי.
סקר זה הוא השלישי בסדרת סקרים שעורך המכון הישראלי לדמוקרטיה כדי לבחון את עמדות הציבור הישראלי בנושא משבר האקלים, ההיערכות לקראתו והמוכנות של הציבור לפעול באופן אקטיבי למען הפחתת פליטות מזהמות ואף לשאת בנטל הכספי הכרוך בכך.
מסמך זה מתמקד בממצאי הסקר הנוגעים לשימוש הציבור הישראלי ברכב פרטי ולתמריצים שעשויים להוביל לצמצום השימוש בו. סוגייה זו מהותית, שכן רכבים פרטיים הם גורם מרכזי בפליטות פחמן ובעומסי התנועה ברחבי הארץ. מטרת מסמך זה היא לשפוך אור על הדרכים היעילות ביותר לעודד את הציבור להפחית נסיעה ברכב פרטי, ובכך לסייע למקבלי ההחלטות בתחום לעצב כלים ותמריצים תואמים.
הסקר הראשון נערך בנובמבר 2020 והתמקד בעיקר במודעות הציבור להשלכות ההתחממות הגלובלית ובנכונותם לפעול לצמצום הנזקים.אבירם-ניצן, דפנה ושואף־קולביץ, הילה (2021). סקרי עמדות הציבור בנושא משבר האקלים, המכון הישראלי לדמוקרטיה. הסקר השני, שנערך בפברואר 2021, בחן את המוכנות האקטיבית של הציבור לפעול ולשלם עבור ההיערכות למשבר האקלים, למשל באמצעות התקנת פאנל סולרי, צמצום שימוש ברכב פרטי והתאמת הבית לתקן ירוק.
הסקר הנוכחי, שמפורסם עם פתיחת ועידת האקלים הבינלאומית ה-30 המערכת השנה בברזיל, משלב שאלות משני הסקרים הקודמים ומאפשר בין היתר גם לבחון את שינוי עמדות הציבור הישראלי בנושא במהלך חמש השנים שחלפו מאז בוצע הסקר הראשון.
סדרת סקרים זו מבוצעת כמעטפת משלימה לפעילות ענפה של המכון במסגרת פרויקט ההיערכות למשבר האקלים, שמוביל המכון עם המשרד להגנת הסביבה ומשרדי ממשלה נוספים מינואר 2019.
- סקר אקלים 2025 מבוסס על מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית, וכולל 1,033 משיבים, שהם מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. הסקר נערך הן באופן מקוון והן באופן טלפוני במהלך חודש ספטמבר 2025. רואיינו בו 806 איש ואישה בשפה העברית (78%) ו-227 משיבים בשפה הערבית (22%), טעות הדגימה המרבית למדגם זה ברווח סמך של 95% היא ±3.05% לכלל המדגם, ±3.45% לציבור היהודי, ו-±6.50% לציבור הערבי.
- הסקר נערך על ידי המרכז לממשל וכלכלה, בייעוץ וליווי של מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון סמית בהנהלת רפי סמית.
