סקר דצמבר 2025: כשני שלישים ממצביעי האופוזיציה היהודים תומכים בהקמת ממשלה שתסתמך על שיתוף פעולה עם רע"ם

Photo by Chaim Goldberg/Flash90

מתודולוגיה

הסקר נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, בתאריכים 28/12/2025-1/1/2026. הסקר התבסס על מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה בישראל בגילים 18 ומעלה, וכלל 602 מרואיינים בעברית ו-150 מרואיינים בערבית.

מצב הרוח הלאומי

• בכלל המדגם ניכרה החודש ירידה (8%-) בשיעור האופטימיים לגבי עתיד הביטחון הלאומי של ישראל. ייתכן שהדבר נובע מהדיווחים בתקשורת על סיבוב שני מול איראן ועל התחזקות חיזבאללה בלבנון.
  
  
• שיח הקיטוב הנוכח בכל הזירות – החל מזו הפוליטית, עבור בכלי התקשורת והמדיה החברתיים וכלה ברחוב - מזין מן הסתם את הירידה (4%-) שמצאנו בשיעור האופטימיים בציבור לגבי הלכידות החברתית.
  
  
• בשיעור האופטימיים לגבי עתיד הדמוקרטיה בישראל והעתיד הכלכלי שלה כמעט שלא היה שינוי החודש.
  
  

אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל, הביטחון הלאומי, הכלכלה והלכידות החברתית (%, כלל המדגם)

 

• שיעור האופטימיים בקרב היהודים עולה על זה שבקרב הערבים בכל התחומים, ובמיוחד לגבי עתיד הביטחון: לגבי עתיד הדמוקרטיה (45% לעומת 30%), הביטחון (43% לעומת 13%) , הכלכלה (33.5% לעומת 13%), הלכידות החברתית (22% לעומת 13%).
  
  
• פילוח הממצאים לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מראה בשמאל מיעוט קטן של אופטימיים (פחות מחמישית לגבי כל התחומים), כך גם במרכז אם כי שיעורי האופטימיים כאן גבוהים קצת יותר מאשר בשמאל. בימין מצאנו רוב של אופטימיים בתחומי עתיד הביטחון והשלטון הדמוקרטי ומיעוט של אופטימיים - אבל גדול בהרבה מאשר בשני המחנות האחרים - בתחומי עתיד הכלכלה והלכידות החברתית.
  
  

שיעורי האופטימיים לגבי העתיד (%, יהודים)

	עתיד הביטחון הלאומי של ישראל	עתיד השלטון הדמוקרטי	עתיד הכלכלה	עתיד הלכידות בחברה
שמאל	18	12	10	10
מרכז	27	25	18	9
ימין	52	57	43	28

 

היכן בטוח יותר לחיות?

• בהמשך לירידה בשיעור האופטימיים לגבי הביטחון וכן ריבוי אירועי טרור נגד מטרות יהודיות בחו"ל חזרנו על שאלה מהעבר – היכן בטוח יותר ליהודים לחיות? כשלושה רבעים מהיהודים סבורים שבטוח יותר עבורם לחיות בישראל, עלייה קלה ביחס למדידות הקודמות במהלך המלחמה.
  
  
• בקרב הערבים התמונה שונה מאוד: רק כשליש מהנשאלים גורסים שבטוח יותר לערבים לחיות בישראל, מעט פחות משיעור הסבורים שבטוח יותר לחיות מחוץ לישראל, ומעט יותר משיעור החושבים ששני המקומות בטוחים באותה מידה. שיעור הסבורים שבטוח יותר לחיות בישראל מעט נמוך יותר בהשוואה למדידת מאי 2025 ומעט גבוה יותר מהשיעור בנובמבר 2024.
  
  
• במילים אחרות, בעוד שרוב היהודים חשים ביטחון קיומי בישראל, הערבים אינם חשים כך, ככל הנראה בשל הפשע הגואה במקומות מגוריהם, בלי מענה שלטוני הולם.
  
  

לדעתך, כיום היכן בטוח יותר ליהודים/לערבים לחיות (%)

 

• בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) נמצאו הבדלים משמעותיים: בשמאל רק מיעוט (41%) סבורים שבטוח יותר ליהודים לחיות בישראל, לעומת רוב במרכז ובימין (69%, 83%).
  
  

לדעתך, כיום היכן בטוח יותר ליהודים לחיות (%, יהודים)

	שמאל	מרכז	ימין
בישראל	41	69	83
לא בישראל	15.5	5	3
בשני המקומות באותה מידה	31	18	12
לא יודעים	12.5	8	2
סך הכול	100	100	100

 

האם וכיצד ממשלת ישראל צריכה לתמוך בקהילות יהודיות בחו"ל?

• בקרב היהודים רוב ברור (90%) סבורים שממשלת ישראל צריכה לתמוך בקהילות יהודיות בחו"ל על ידי הפעלת לחץ על הממשלות שם לדאוג לאבטחת הקהילות היהודיות. 80% תומכים בשליחת שליחים מישראל, כ-60% מצדדים במעורבות ישראלית ישירה באבטחת אירועים יהודיים ומחצית בתמיכה כספית בקהילות היהודיות בחו"ל (בנקודה זו שיעור לא יודעים גבוה במיוחד).
  
  
• בקרב הערבים רק מיעוט (ובפער ניכר מהיהודים, למעט בתמיכה כספית בפעילותן שם הפער קטן יותר) סבורים שממשלת ישראל צריכה לתמוך בקהילות יהודיות בחו"ל בכול אחת מהאפשרויות שנבדקו.
  
  

מה עמדתך בנוגע לתמיכה של ממשלת ישראל בקהילות היהודיות בחו"ל על ידי: (%, יהודים)

 

• סדר העדיפויות הזה נותר על כנו בשלושת המחנות הפוליטיים (יהודים), אם כי הפערים ביניהם ניכרים: בכל האפשרויות שיעורי התומכים בתמיכה בקהילות יהודיות בחו"ל נמוך משמעותית בשמאל בהשוואה למרכז, ועוד יותר מכך, בהשוואה לימין.

 

המנגנון המתאים לחקירת אירועי ה- 7.10

• 55% מהציבור הכללי (יהודים – 54%, ערבים – 61%) סבורים שוועדת חקירה ממלכתית שבראשה עומד שופט וחבריה ממונים על ידי הנשיא בית המשפט העליון היא המנגנון המתאים ביותר. עדיין מדובר ברוב אבל מסתמנת ירידה של כעשרה אחוזים בהשוואה למדידות הקודמות (יולי 2024 וינואר 2025).
  
  
• 22% גורסים שוועדת בדיקה/חקירה שהממשלה ממנה את חבריה היא המנגנון המתאים, עלייה של 5.5% בהשוואה למדידה הקודמת ו-8.5% בהשוואה לזו שלפניה. בדומה לעבר, כיום רק 8% חושבים שיש להסתפק בביקורת של מבקר המדינה ובתחקירים פנימיים של הגופים הבטחוניים ומשרדי הממשלה.
  
  

מהו בעיניך המנגנון המתאים ביותר לחקירת אירועי ה-7.10? (%, כלל המדגם)

	יולי 2024	ינואר 2025	דצמבר 2025
ועדת חקירה ממלכתית (כלומר, שבראשה עומד שופט וחבריה ממונים על ידי נשיא בית המשפט העליון)	67	64.5	55
ועדת בדיקה/חקירה שהממשלה ממנה את חבריה	13.5	16.5	22
יש להסתפק בביקורת של מבקר המדינה ובתחקירים פנימיים של הגופים הביטחוניים ושל משרדי הממשלה	8.5	12	8
לא יודעים	11	7	15
סה"כ	100	100	100

 

• הירידה בשיעור המצדדים בוועדת חקירה ממלכתית מאפיינת בעיקר את המזדהים כימין (מדגם היהודים). בקבוצה זו נמדדה ירידה של כ-20% ביחס למדידות הקודמות. לעומת זאת, בשמאל ובמרכז שיעורי התמיכה בוועדת חקירה ממלכתית נותרו דומים לעבר.
   

מסכימים שוועדת חקירה ממלכתית היא המנגנון המתאים ביותר לחקירת אירועי ה-7 באוקטובר? (%, יהודים)

 

• בקרב מצביעי הליכוד בבחירות 2022 יש פחות או יותר שוויון בין המצדדים בוועדת חקירה ממלכתית ובוועדת בדיקה שממנה הממשלה (36.5% ו-36%). לעומת זאת, בקרב מצביעי הציונות הדתית וש"ס שיעור המצדדים בוועדת בדיקה הממונה על ידי הממשלה גבוה משמעותית מהמצדדים בוועדת חקירה ממלכתית. ביהדות התורה 38% ציינו שאינם יודעים מהו המנגנון המתאים – השיעור הגבוה ביותר. בקרב מצביעי כל מפלגות האופוזיציה רוב גדול תומכים בוועדת חקירה ממלכתית.
  
  

מהו בעיניך המנגנון המתאים ביותר לחקירת אירועי ה-7.10? לפי הצבעה בבחירות 2022 (%, כלל המדגם)

 

נתניהו ו"קטארגייט"

• רוב לא גדול (54%) מהציבור הכללי סבורים שראש הממשלה נתניהו, על אף הכחשתו, היה מודע לקשרים שקיימו יועציו עם קטאר, ואילו 26.5% גורסים שהוא לא ידע על כך, שיעורים דומים לאלו שנמדדו בחודש מרץ.
  
  
• בימין (מדגם היהודים) מיעוט של קצת יותר משליש סבורים שנתניהו היה מודע לקשרי יועציו עם קטאר ושיעור דומה מאמינים שהוא לא ידע על כך. במרכז, ועוד יותר מכך בשמאל, רוב גדול מאוד גורסים שראש הממשלה היה מודע לקשרים אלו.
  
  

האם ראש הממשלה היה מודע או לא היה מודע לקשרים של יועציו הקרובים עם קטאר? (%)

 

• רק כרבע ממצביעי הציונות הדתית והליכוד בבחירות 2022, כמו גם כחמישית ממצביעי ש"ס ויהדות התורה סבורים שנתניהו היה מודע לקשרי יועציו עם קטאר. שיעורים גבוהים בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה, ושוב במיוחד בקרב מצביעי יהדות התורה השיבו שאינם יודעים אם נתניהו היה מודע לכך.
  
  
• בקרב מצביעי כול מפלגות האופוזיציה רוב גדול מאמינים שראש הממשלה היה מודע לקשרים של יועציו עם קטאר.
   

הקמת ממשלה בשיתוף רע"ם?שאלה זו נשאלה בקרב היהודים בלבד

• במצב של אי הכרעה בין הגושים לאחר הבחירות הבאות, כשני שלישים ממצביעי מפלגות האופוזיציה היהודים תומכים בהקמת ממשלה שתסתמך על שיתוף פעולה כלשהו עם מפלגת רע"ם הערבית, אם בהכללתה בממשלה (50%), אם בתמיכתה החיצונית (14.5%). כרבע מציינים שלא יתמכו בכך.
  
  
• בקרב מצביעי הקואליציה (יהודים) רוב גדול מאוד מתנגדים להקמת ממשלה בראשות המחנה הפוליטי שלהם אם היא תסתמך על רע"ם אפילו במקרה של אי הכרעה בין הגושים. ההתנגדות החזקה ביותר היא בקרב מצביעי המפלגות הציונות הדתית וש"ס.
  
  

במצב של תיקו בין הגושים לאחר הבחירות הבאות, האם תתמוך או לא תתמוך בהקמת ממשלה בראשות המחנה הפוליטי הקרוב לעמדותיך שתסתמך על שיתוף פעולה עם רע״ם בראשות מנסור עבאס? (%, יהודים)

 

• בקרב מצביעי העבודה ויש עתיד (יהודים) בבחירות 2022 רוב גדול מצדדים בהקמת ממשלה שתסתמך על שיתוף פעולה כלשהו עם רע"ם (81.5% ו-70% בהתאמה), בקרב מצביעי המחנה הממלכתי כ-60% תומכים ושליש מתנגדים, ובקרב מצביעי ישראל ביתנו 49% תומכים ו-47% מתנגדים.
  
  
• בחנו את הנכונות להקמת ממשלה שתסתמך על שיתוף פעולה עם רע"ם לפי כוונות ההצבעה של המרואיינים בבחירות הבאות. כללנו בניתוח רק מפלגות עם מספר בוחרים גדול מספיק לניתוח סטטיסטי.* בקרב המתכוונים להצביע למפלגות הבאות ישנו רוב התומך בשיתוף פעולה עם רע"ם, אם בהכללתה בממשלה ואם בתמיכתה החיצונית: הדמוקרטים 94.5%, בנט 62% ,יש עתיד 58%, וישר! 52%. המתכוונים להצביע לישראל ביתנו חצויים – 47% תומכים ו-44% מתנגדים. בקרב בוחרי יתר המפלגות, כולן היום מרכיבות את הקואליציה, רוב גדול מתנגדים לשיתוף פעולה כלשהו עם רע"ם.
  
  

במצב של תיקו בין הגושים לאחר הבחירות הבאות, האם תתמוך או לא תתמוך בהקמת ממשלה בראשות המחנה הפוליטי הקרוב לעמדותיך שתסתמך על שיתוף פעולה עם רע״ם בראשות מנסור עבאס? לפי כוונות הצבעה בבחירות הבאות (%, יהודים)

הבחירות הבאות מההיבט המגדרי

• כמחצית (51%) מכלל הציבור מדווחים כי בעת ההחלטה למי להצביע, יעדיפו מפלגות שיש בהן ייצוג שוויוני לנשים. זאת לעומת 65% שהשיבו כך בפברואר 2025 בסקר שעסק בנושאי הפרדה מגדרית.
  
  
• הפער בנושא בין המעדיפים כך בין היהודים והערבים קטן: יהודים 51%, ערבים 49%. זוהי ירידה בהשוואה לסקר הקודם אז 62% מהיהודים ו-78% מהערבים השיבו על כך בחיוב. ייתכן שהפער מוסבר בירידה אמיתית בחשיבות המיוחסת לעניין המגדרי אך ייתכן גם שההבדל בין ההקשר הרחב של שני הסקרים (הנוכחי עוסק במצב העניינים הכללי בארץ והקודם - בהפרדה מגדרית) מכווין את המשיבים באופן שונה. לפיכך יש צורך בבדיקה נוספת.
  
  

בעת ההחלטה למי להצביע, מעדיפים מפלגות שיש בהן ייצוג שוויוני לנשים (%)

 

• פילוח לפי דתיות (יהודים) הראה מיעוט בקרב החרדים והדתיים שיעדיפו מפלגות שוויוניות מגדרית (28%, 35%), מחצית בקרב המסורתיים הדתיים (51%), ורוב, אם כי לא גדול, בקרב המסורתיים הלא-דתיים (58%) והחילונים (59%).
  
  
• שאלנו האם המצב של נשים היה טוב יותר לו היו יותר נשים בכנסת, בממשלה ובמשרות בכירות במשרדי הממשלה? בכלל הציבור בסקר הנוכחי רוב קטן (54%)  סבורים שטענה זו נכונה, שוב ירידה בהשוואה לסקר פברואר 2025, אז 65.5% ענו על כך בחיוב.
  
  
• שיעור המעריכים שכך הדבר בקרב יהודים וערבים הוא כמעט זהה (54%, 55%). זו שוב ירידה וסגירת פער בהשוואה לפברואר 2025 אז 64% מהיהודים ו-73% מהערבים הסכימו עם טענה זו.
  
  

מסכימים שהמצב של נשים היה טוב יותר לו היו יותר נשים בכנסת, בממשלה ובמשרות בכירות במשרדי הממשלה (%)

 

• פילוח התשובות לפי דתיות (יהודים) מעלה התפלגות דומה לשאלה קודמת. רק מיעוט בקרב החרדים והדתיים מאמינים שכך הדבר (33%, 40.5%), מחצית בקרב המסורתיים דתיים (51%), ורוב בקרב המסורתיים הלא-דתיים והחילונים (57%, 62%).
  
  
• בדקנו את עמדות הציבור גם לגבי הטענה שיש למנוע התמודדות בבחירות של מפלגות שלא כוללות נשים ברשימה לכנסת. בכלל הציבור כיום הרוב (55.5%) אינם מסכימים לכך, ורק 39% מסכימים. בשאלה זו הדימיון לסקר פברואר 2025 גדול: אז 53% התנגדו ו-42% הסכימו.
  
  
• בקרב היהודים 55% התנגדו הפעם לטענה זו ובקרב ערבים 58%.
  
  
• פילוח לפי דתיות (יהודים) מראה רוב גדול בקרב החרדים והדתיים המתנגדים למניעת השתתפות בבחירות של מפלגות ללא נשים (79% 74%). גם בקרב המסורתיים הדתיים הרוב (54%) מתנגדים לכך. בקרב המסורתיים הלא דתיים פחות ממחצית מתנגדים (45%) וכך גם בקרב החילונים (47.5%).
  
  

מתנגדים שיש למנוע התמודדות בבחירות של מפלגות שלא כוללות נשים ברשימה לכנסת (%, יהודים)

 

הצפי לשנת 2026

• עם תחילת השנה האזרחית החדשה, ביקשנו לדעת מה הצפי של הציבור במישורים המדינתי והאישי. כבעבר, מתברר שבכל הניתוחים שיעורי המעריכים ש-2026 תהיה טובה במישור המדינתי נמוכים מאשר במישור האישי. במילים אחרות, הציבור צופה לעצמו עתיד מבטיח יותר מאשר למדינה.
  
  
• בכל הפילוחים התחזית ל-2026 הן ברמה המדינתית הן ברמה האישית אופטימיות מאשר ערב 2025. כלומר, העתיד נראה שפיר יותר.
  
  
• הפער הגדול יותר בין המדינתי לאישי מצוי בשמאל ( רק 14% צופים ש-2026 תהיה טובה למדינה לעומת 80% הצופים כך באשר לעצמם). הפער הקטן ביותר נמצא בימין שם 66% מעריכים ש-2026 תהיה טובה למדינה לעומת 84% שתהיה טובה למשיבים עצמם. היות שבסקר שבו נשאלה אותה שאלה לקראת 2025 הימין היה גם כן האופטימי ביותר הן ברמת המדינה הן ברמה האישית, העלייה היחסית בשיעור הצופים לטובה לקראת 2026 במחנה זה בשני המישורים היא הקטנה ביותר ("אפקט התקרה").
  
  
• שיעורי היהודים המעריכים ש-2026 תהיה שנה טובה הן במישור המדינתי הן במישור האישי (רוב) גבוה בהרבה מהשיעורים המקבילים בקרב הערבים (רק מיעוט). זאת ועוד, פערי ההערכות בין שני המגזרים גדלו: כך כשמדובר במישור האישי הפער בין ציפיות היהודים והערבים לשנה טובה ב-2025 היה 18% ואילו השנה הפער הזה כפול - 34%. במישור המדינתי הפער בין יהודים לערבים היה לקראת 2025 17% והשנה עלה ל -20%. הגידול בפערים אלו הוא תוצאה של עלייה גדולה בהרבה בהשוואה ל-2025 בקרב היהודים בשיעור הסבורים ש-2026 תהיה שנה טובה לעומת עלייה קטנה יותר בקרב הערבים.
  
  

מעריכים ש-2026 תהיה שנה טובה או די טובה (%)

---

מדד הקול הישראלי דצמבר 2025 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 28/12/2025-1/1/2026 רואיינו 602 איש ואשה בשפה העברית ו-150 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.57% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון Shiluv I²R. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il.

להורדת נתוני המדד המלאים (PDF) >>

לכל מדדי הקול הישראלי >>