מאמר דעה

"זעם מיידי": זה הסיפור האמיתי של 2026

"מילות השנה" שבהן בוחרים המילונים הגדולים של העולם, מאפשרות חשבון נפש לשנה האזרחית החדשה

| מאת:

Photo by Dmitry Belyaev/Getty Images through Canva

תחילת שנה אזרחית מזמנת חשבון נפש וגם מבט קדימה. אין כמו "מילות השנה" שבהן בוחרים המילונים הגדולים של העולם, כדי לאפשר את חשבון הנפש הזה. המילים חושפות את מה שמדדים כלכליים וסקרים מפספסים, ויכולות ללמד משהו על הלקסיקון הרגשי והתרבותי שצפוי לנו.

מילון אוקספורד נוהג לבחור למילת השנה, ולרשימות הקצרות שלו, מילים שמשקפות בעיקר את הדו־שיח החברתי עם תרבות האינטרנט. בעשור הקודם התקדמנו מ"נומופוביה" (חרדה מאי נגישות לטלפון ולרשת) אל "סלפי", "אימוג'י", "ציוץ", "האשטאג", "לאנפרנד" ו"פודקאסט", ובתחילת העשור הנוכחי – "מטאוורס", ו"צ'אטבוט", שאליהם הצטרף הביטוי Goblin Mode ב־2022, כמונח שתיאר את ההסתגרות שאחרי הקורונה, מעין סירוב קולקטיבי לחזור להליכה בתלם. הוא ניצח את IStandWith# שזכה לעלייה חדה בעקבות המלחמה באוקראינה וכבר אז אפשר היה לחוש את התנועה שתוביל למילת השנה של מרים וובסטר שנתיים אחר כך – "קיטוב". כי הרי אם אני ניצבת לצד מישהו, אני גם בהכרח ניצבת מול צד אחר.

ב־2023 הגיע rizz (קיצור של "כריזמה") כלומר הסטייל, הקסם והאטרקטיביות שיש רק לחלקנו. בסוף 2024 המילה היתה Brain Rot, שמתארת שחיקה מנטלית הנובעת מצריכת יתר של תוכן רדוד, טריוויאלי ולא מאתגר. הבחירה של אוקספורד לא היתה כותרת נגד טיקטוק, אלא תיעוד של תופעה: אנשים שמודעים לגמרי לנזק הקוגניטיבי שהם גורמים לעצמם, ואפילו משתמשים בזה כבדיחה פנימית.

בסוף 2025, בואכה 2026, בחרו במילון אוקספורד את המילה Ragebait (כמו "קליקבייט"), במשמעות של תוכן שנועד לעורר בנו זעם מיידי, רגש גולמי, כזה שמדליק אותנו לפני שהבחנו בכלל מי דיבר אלינו ולמה. ואם באוקספורד עוסקים בתרבות רשת, בוובסטר מתעדים את מצב הרוח הפוליטי חברתי. ב־2022 זאת היתה "גזלייטינג", ב־2023 המילה שנבחרה היתה "אותנטי", שניצחה את המועמדת המתחרה "דיפ־פייק". המילון הצביע אז גם על פרדוקס: כולם רוצים להיות אותנטיים, כלומר – נאמנים לעצמם ("זאת אני ולכו תקפצו לי"), מה שגורם לכך ש"אותנטיות" בעצמה נהפכת למוצר (יחד עם "ארטיזנלי", ו"עבודת יד"). בסוף 2024 נבחרה המילה "קיטוב". אין צורך להכביר מילים.

הבחירות של קיימברידג' בעשור האחרון היו לרוב סביב טרנדים חברתיים ובסוף 2024 קרה משהו מעניין: המילה שנבחרה היתה Parasocial, אבל עם טוויסט – לא המונח המוכר של יחסים חד־צדדיים בין מעריץ לסלב, אלא קשרים עם בינה מלאכותית, דמויות רשת מלאכותיות ומודלים שמפתחים אישיות. יש בכך סוג של הודאה: הפער בין אנושי לממוחשב כבר פחות מובן מאליו ונבחרה מילה שתיהפך, יש לשער, לסמל של המפגש בין טכנולוגיה לפסיכולוגיה.

ההתפתחות הזאת אינה מקרית, ואפשר לראות כאן רצף, שיהיה כנראה הסיפור של 2026: קודם חיפשנו אמת. עכשיו, אנחנו מנסים להבין מי ומה משחקים לנו ברגשות. עשור שלם דיברנו על דיסאינפורמציה ועל פוסט־אמת. הקמנו ארגוני בדיקת עובדות, פיתחנו אוריינות דיגיטלית, לימדנו את עצמנו ובעיקר את הילדים "חשיבה ביקורתית". זה היה חשוב ונחוץ אבל התאים לעולם של איום קוגניטיבי. לעולם שבו צריך להבין מתי מנסים לגזלט אותנו, שבו אנחנו חוששים מריקבון של המוח והקשב, ומאובדן האפשרות לדעת מה מקורי ואותנטי ומה יציר מכונה. מתאים לעולם מקוטב שהוא תוצאה של אימוץ מסגרות הפוכות להבנת המציאות והעובדות המייצרות אותה. אבל כעת, מה שמעניין אותנו הוא כריזמה מבוססת הפצה אלגוריתמית, אינטימיות כוזבת חדשה בין אנשים למכונות, וגם Ragebait, בכלל לא במרחב של אמת ושקר: סתם תבשיל מדויק של כעס ועוררות רגשית מתוזמנים היטב. איזה מעבר מרהיב וכמעט בלתי מורגש מהמוח אל מערכת העצבים. השאלה היא מה עושים אחרי עשור שבו לימדנו, או לפחות ניסינו ללמד, אנשים לזהות שקרים, אבל מוצאים את עצמנו מתקשים לזהות, שלא לומר להתמודד עם, חיבה, חנפנות והפעלה רגשית אלגוריתמית שנוגעת בדיוק בנקודות הרגישות – מהרוך דרך הצורך בנחמה, ועד הכעס, השנאה וההערצה.

ההשפעה הפוליטית־חברתית המשמעותית ביותר של 2026 לא תיגע בעובדות שנחלוק אלא ברגשות שאלגוריתמים יודעים להפעיל אצלנו. זה אינו עניין תיאורטי ואין זו תמונת עתיד, הרי אנחנו נכנסים לשנת בחירות. 2026 תהיה השנה שבה נצטרך להבין שהמאבק על דמוקרטיה הוא לא מאבק על מידע ועובדות אלא מלחמה בקמפיינים פוליטיים שיודעים לזהות חולשה רגעית טוב יותר ממה ששולחיהם יודעים לכתוב מצע. במערכת הבחירות תנועת הרגש הזאת כבר לא תהיה בשוליים אלא תהווה את התשתית – קמפיין שיידע לחקות קרבה, לזהות מצבי רוח, לשכפל כריזמה ברגע הנכון, לא יצטרך פייק ניוז. הוא יצטרך רק אותנו.

ובינתיים, בעודנו שרויים ב־Ragebait, כדאי גם להתבונן באחת המילים שהופיעה ברשימה הקצרה של אוקספורד ולא נבחרה, אבל יש להניח שעוד תשוב אלינו לקראת 2027. זוהי המילה Biohack – אותו ניסיון לפרוץ את קוד ההפעלה של הגוף עצמו כדי להשפיע עליו. אולי זה רמז מטרים: אם 2026 היא השנה שבה מכונות יפעילו לנו את הרגשות, 2027 תהיה השנה שבה הן ילמדו להפעיל גם את הגוף. שנה טובה לכולנו.


פורסם לראשונה ב"דה מרקר"