אינטרנט ורשתות חברתיות

חודש וחצי לתוך מלחמת "חרבות ברזל" מסתמנת רשת X כמצע מרכזי להפצת מסרים אנטי-ישראליים ואנטישמיים. בשל התכונות שהוטמעו בה ובהעדר ניטור התוכן, אין לצפות שפגישות לבביות של הבעלים עם גורמים בישראל יבלמו את הקיטוב ופיזור המידע המסולף.

הבעלים החדשים של טוויטר חייב להבין שהמציאות השתנתה: הרגולטורים מקשים, המפרסמים לוחצים והציבור כבר מתקשה לתת אמון בחזון שלו.

השבוע העמיד אלון מאסק, נביא הטכנולוגיה של זמננו, הון בגובה בלתי נתפס כדי להפוך לשליט הבלעדי של טוויטר. ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ראש התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע במכון, מסבירה מדוע הוא עשה את זה, ואילו קשיים עלולים לעמוד בפניו בעקבות הרכישה השנויה במחלוקת

שנתון החברה החרדית 2021: מחצית מהחרדים משתמשים ברשתות החברתיות; 13% בלבד מהילדים והנוער גולשים באינטרנט; בטיחות ברשת: כרבע מהחרדים מעידים כי נפגעו מתוכן פוגעני; וגם, אחוזים בודדים מחפשים עבודה ברשת, ורק כשליש מהחרדים משלמים חשבונות ורוכשים באינטרנט

מלבד חשבון הנפש המתבקש על מעשינו בעולם האמיתי, האם כדאי שנתחיל לקחת בחשבון את החטאים שאנו מבצעים בעולם המקביל - זה שאנו מבלים בו שעות כל יום? השנה גילינו שזה יכול להביא לפגיעה של ממש בלכידות החברתית, וביכולת שלנו לחיות יחד. יום כיפורים תשפ"ב

האחריות על קביעת גבולות חופש הביטוי במרחב הדיגיטלי צריכה להיות באחריות הרשתות עצמן, אבל גם באחריות הכנסת והממשלה, מתוך הבנה שהדינמיקה המסוכנת בקבוצות הסגורות ברשתות החברתיות עלולה להוביל ממילים לשכנוע ומשם- למעשים

הדינמיקה בקבוצות הפייסבוק הסגורות היא מצע להפצת קונספירציות וחדשות כזב. יכולת השכנוע בהן עצומה, והן הופכות לפצצה מתקתקת בידי גורמים המבקשים לזרוע חוסר אמון במוסדות הדמוקרטיים

רשויות המודיעין והאכיפה בארה"ב לא הפיקו לקחים מבחירות 2016 וכשלו באיתור הקנוניה הווירטואלית שהתפתחה בין טראמפ לבוחריו. אם אנחנו רוצים למנוע "יום כיפור סייברי" כזה אצלנו, עלינו להשקיע כבר עכשיו מאמץ תפיסתי בהבנה של מה שהתרחש בארצות הברית ומה ניתן ללמוד ממנו לגבינו

זהו מדרון חלקלק שיסייע לקונצרן של פייסבוק לאסוף עוד ועוד מידע על כולנו, שיעובד וישמש להתאמת תכנים שיווקיים וגרוע מכך- לשלול כל עצמאות מחשבתית פוליטית אינדיבידואלית. הפתרון הוא התערבות ממשלתית ועדכון חוק הגנת הפרטיות המיושן יחד עם מחאה צרכנית רחבה

חוסר מעורבות מצד הרגולטור עלול להביא לכך שככל שתינתן לספקיות השירותים יד חופשית להערים קשיים בדרך להינתקות - יהיו אלה דווקא האוכלוסיות המוחלשות שייפגעו

הקניות באינטרנט הפכו לעניין שבשגרה בתקופת הקורונה. כדי להבטיח שהחברות שומרות על פרטיות הלקוחות, יש להרחיב את סמכויות הרשות להגנת הפרטיות ולאלץ אותן לפעול להגנה על פרטיות הלקוחות

השימוע שנערך בקונגרס האמריקני לארבעת ראשי ענקיות הטכנולוגיה- פייסבוק, אמזון, גוגל ואפל, הוא קרב בלימה אימתני שמטרתו להוציא מידיהן את השליטה על המידע האישי של כל העולם- מאגר שבזכותו הן מחזיקות בעוצמה כלכלית חסרת תקדים

עדכון המדיניות של פייסבוק, שנכנס לתוקפו השבוע, לאסור תוכן המכחיש או מעוות את זיכרון השואה- הוא צעד בכיוון הנכון למציאת האיזון בין חופש הביטוי לבין תכנים מסיתים ופוגעניים ברשתות החברתיות. הידוק ההגדרות בנוגע לאנטישמיות והכחשת שואה, פסילת תוכן פוגעני ומסולף והפניית גולשים למקורות אמינים לצריכת מידע מהימן- אלו הדרכים להילחם בביטויי שנאה ברשת

הדרך לתיקון האינטרנט עוברת בחקיקה, לאומית ובינלאומית, שתקבע שיש סוגי מידע פרטי שאסור לאסוף, שלא ניתן להסכים למכור אותו, ושיש שימושים שלא לגיטימי לעשות במידע אישי, גם לא בהסכמה

מדד הקול הישראלי לחודש יולי מצביע על ירידה במצב הרוח הלאומי ובאופטימיות הציבור לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי; 39% מהישראלים רואים בבנימין נתניהו כמועמד המתאים ביותר לראשות הממשלה; רוב הישראלים עדיין סקפטיים בנוגע לתוכנית השלום של טראמפ

דו"ח המבקר הוא כתב אישום כנגד מערכת החקיקה במדינת ישראל. בכל מושב של הכנסת מוגשות מאות הצעות חוק לא חשובות ולא בשלות, אך אין מהלכי חקיקה להסדרת סוגיות טכנולוגיות קריטיות, שישמרו על פרטיותנו ועל המידע האישי שלנו

שידורי תעמולת הבחירות חוזרים למסכים השבוע, אך האם בעידן הנוכחי, ולאור העובדה שאנחנו בסבב בחירות שלישי, יש בהם עוד צורך?

ביום שאחרי הבחירות חייבים לתקן את חוקי הגנת הפרטיות ואת דרכי איסוף המידע עלינו. בינתיים, כל אחד מאיתנו חייב לשאול את עצמו כשהוא מקבל מסרון תעמולה: האם מדובר בתעמולה? ממי היא הגיעה? ולמה דווקא אליי?

במכון הישראלי לדמוקרטיה קוראים לציבור להפגין ערנות דיגיטלית ולדווח על הודעות ומסרונים שהתקבלו ללא זיהוי השולח: "הציבור צריך לשאול ממי הוא מקבל מסרים ולמה"

מדוע בחר ראש הממשלה, שאינו מרבה להתראיין לערוצי הטלוויזיה הישראליים, להגיע ולהתראיין דווקא לערוץ החדשות אותו הוא מרבה לתקוף? ייתכן כי הייתה זו ההבנה שעם כל הכבוד לקמפיינים שהוא מנהל במדיה החברתית ובדיגיטל, התקשורת הממוסדת עדיין נתפסת כבמה המרכזית והחשובה ביותר להעברת מסרים

מערכת הבחירות הנוכחית מביאה את האתגרים של השפעה דיגיטלית על הבחירות למקומות חדשים ובעייתיים, אשר עלולים להוות סכנה על ההליך הדמוקרטי. על אף שהכתובת הייתה על הקיר וניתן היה ללמוד מניסיונן של מדינות אחרות – בישראל עוד לא השכילו לפתח אסטרטגיה להתמודדות עם המצב. כעת, נותר להגן על הדמוקרטיה הישראלית ככל הניתן עד לבחירות הקרובות, לעשות בדק בית ולטפל בנושאים הללו מיד לאחריהן

הפצת פייק ניוז אינה בהכרח קשורה לדעה פוליטית, השתייכות למפלגה מסוימת או לפעילות אינטנסיבית ברשת החברתית, אלא דווקא לגיל. היא נעשית על ידי קומץ אנשים, ולעיתים קרובות היא אפילו לא נעשית בזדון. האוכלוסייה הבוגרת מסתמנת כרגישה ביותר למניפולציות של בחירות ולהפצת פייק ניוז, בין היתר בשל היעדר אוריינות תקשורתית

יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, הוא הראשון שחתם על האמנה לבחירות הוגנות של המכון הישראלי לדמוקרטיה, המבקשת מהמפלגות לסמן תעמולה באופן ברור ואחיד, לא לעשות שימוש בחשבונות מזויפים ברשת ולהקפיד על סימון בוטים; עוד מתחייבים חותמי האמנה לא לעשות שימוש במידע פרטי של אנשים כדי להשפיע עליהם בעזרת מניפולציה רגשית וכן לאבטח את מידע הקמפיין כולל הצפנת מסרים אישיים ואבטחת מאגרי מידע. בהמשך השבוע צפויים עוד ראשי מפלגות לחתום על האמנה

החברה החרדית צועדת לעתיד ישראלי יותר, מודרני יותר, ובמקביל שומרת על המובלעת החרדית. תהליכי השילוב המהירים, הם תוצאה של עלייה במחירי הדיור וביוקר המחיה, חדירת האינטרנט ושינויים בשוק העבודה המחייבים התמקצעות ואקדמיזציה

הפשרה אליה הגיע הסכסוך המתוקשר בין העיתונאי גיא לרר לבין ערוץ 10, בנוגע לשאלת הבעלות על עמוד הפייסבוק של תוכנית הטלוויזיה "הצינור", מציבה את קהל משתמשי הפייסבוק בפני בעיה: אם פייסבוק תחליט עבור המשתמשים שהם יעקבו אחר עמוד מסוים (מה שיקרה אם "יוכפל" העמוד של הצינור), מידע אישי יגיע לצדדים שלישיים שהמשתמשים לא בהכרח מודעים להם ובוודאי שלא נתנו את הסכמתם לכך

לפי מדדים חדשים שפורסמו לאחרונה, עולה כי במקרים רבים עמוד הפייסבוק האישי של חברי הכנסת פעיל ומשפיע הרבה יותר מהעמוד הראשי של מפלגתם. כיצד נתונים אלה באים לידי ביטוי ביחס לגודל המפלגה, השקפותיה והאופי בו היא בנויה?

המכון הישראלי לדמוקרטיה והתנועה לזכויות דיגיטליות, מבקשים מהשרים להתנגד להצ"ח של ח"כ רויטל סוויד (מחנ"צ), הנוגעת להסרת פרסום הסתה ברשת החברתיות, שכן מדובר בהצעה לא אפקטיבית ולא דמוקרטית המבקשת לעשות מיקור חוץ של עבודת האכיפה והשיפוט ולהעבירה לידי גורמים מסחריים היושבים בחו"ל. 

קבוצת פייסבוק שיש בה מאה אלף חברים, גם אם היא מכונה "פרטית", אינה שונה ממועדון, מסעדה או פארק מים. היכולת להפלות דווקא מתעצמת בעולמות דיגיטליים ועל כן יש להחיל את החקיקה האוסרת הסתה, פגיעה בזולת או אפליה בכניסה לקבוצות במרחב הציבורי הדיגיטלי.

המכון הישראלי לדמוקרטיה תומך בהצעת החוק של חה"כ מיקי רוזנטל פ/2159, לעגן ברגולציה פרסום סמוי שכן כזה אינו מסומן, משחית את המעשה התקשורתי וגורם להטעיה מכוונת של הצרכנים. כמו כן, היותו רכיב מרכזי במודל העסקי של כלכלת התקשורת, מדגיש את הצורך לאסדרה רוחבית של עניין זה.

לקראת הצבעה בוועדת השרים לענייני חקיקה על התיקון לחוק תעמולת הבחירות ביוזמת חברי הכנסת יואב קיש וחיליק בר, נשלחה חוות דעת בנושא מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה המבקשת לתמוך בהצעה. 

ממש לנגד עינינו הופכות הרשתות החברתיות מאמצעי התקשורת החופשי ביותר שידעה האנושות לתשתית טרור עבור המון מוסת, לכלי להסלמת שנאה ורוע במקום לכלי להחלפת דעות וניהול ויכוח, לכלי למיצוי רווחים של חברות מסחריות וציניות במקום לנכס חברתי. יש כאן אינתיפאדה באינסטגרם. אולי בעתיד יקראו לה אינסטיפאדה.

אישור החוק, יביא לפגיעה קשה ובלתי מידתית בזכות לחופש מידע ולחופש ביטוי למול הזכות לפרטיות באופן שישנה מהותית את המצב החוקתי הקיים. כך, החקיקה מרחיבה את הזכות להסיר קישורים למידע רחב יותר, דבר שיביא לא לעיגון הזכות לשיכחה אלא לעיגונה של זכות להסרת מידע שהוא חוקי על פי דין.

הוועדה הציבורית לבחינת רפורמה מקיפה בחוק תעמולת הבחירות, אשר בראשה תעמוד נשיאת בימ"ש העליון בדימוס, השופטת דורית בייניש חייבת לעצב מחדש את סדרי תעמולת הבחירות בישראל, באופן שישמר את חופש הביטוי הפוליטי אבל גם ובעיקר יתמודד עם המציאות התקשורתית העדכנית.

חוק הבחירות (דרכי תעמולה) הוא נטע זר במציאות התקשורתית והפוליטית של היום. המחברים מציעים שורה של המלצות לשינוי החוק לקראת הסדר חוצה מדיה.

הידיעות על מעקבים של ארצות הברית אחרי ישראל, ואחרי האזרחים האמריקניים עצמם יוצרות כותרות מבהילות. האם באמת לא ידעתם שבעידן של מלחמה בטרור נרכשות מערכות ליירוט מידע כעניין שבשגרה? ההגנה על הפרטיות נדונה בהרחבה במסגרת הספר 'פרטיות בעידן של שינוי'. ההתפתחויות הטכנולוגיות המאפשרות חדירה לפרטיות באמצעות יירוט אלפי שיחות, האזנות סתר ומגוון רחב של אמצעים מתקדמים ומולם את החקיקה כמגיבה לשינויים אלו. קראו את המאמר

ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, ראש פרויקט רפורמות במדיה, וצוות הפרויקט משיקים בלוג חדש! הבלוג יעסוק הן בנושאים של מדיניות תקשורת, רגולציה ומדיה חדשה והן בתחומים משיקים. הפוסט הראשון בוחן כיצד ישפיעו ריבוי ערוצים ומגוון גדל והולך של ממשקי צפייה על ההעדפות, על הרגלי הצפייה בטלוויזיה ועל עיצוב פניה הדמוקרטיים של החברה הישראלית.

ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, ראש פרויקט רפורמות במדיה, וצוות הפרויקט משיקים בלוג חדש! הבלוג יעסוק הן בנושאים של מדיניות תקשורת, רגולציה ומדיה חדשה והן בתחומים משיקים. הפוסט הראשון בוחן כיצד ישפיעו ריבוי ערוצים ומגוון גדל והולך של ממשקי צפייה על ההעדפות, על הרגלי הצפייה בטלוויזיה ועל עיצוב פניה הדמוקרטיים של החברה הישראלית.

מה בין השריפה בכרמל ובין פרשת ויקיליקס? האם חופש המידע ישפר את מצב שירותי הכבאות בישראל? קראו את מאמרה של תהילה שוורץ- אלטשולר.

פרשת ויקיליקס הבהירה לנו שהטכנולוגיה מצמצמת במידה ניכרת את השליטה השלטונית במידע. עם זאת הפרשה מוכיחה הן את הצורך בעיתונאות ממוסדת, רצינית, מסורה ומקצועית, והן את חשיבות התפיסה שכוח פרטי עלול לאיים על מרחב השיח הציבורי לא פחות מהשלטון.

חוק חופש המידע התקבל לפני 12 שנים, וכיום אנו נדרשים לאתגר של התאמת החוק לעידן הדיגיטלי. קראו את נייר העמדה מאת תהילה שוורץ אלטשולר, שהוגש לשר מיכאל איתן, ובו דיון בזכות למידע בעידן דיגיטלי ורעיונות מעשיים לעיצוב מדיניות של "השתתפות מקוונת".

יותר ויותר מחאות פוליטיות מתנהלות דרך הרשתות החברתיות - פייסבוק, טוויטר ויו-טיוב. מאמר זה סוקר לכבוד יום האינטרנט הבין-לאומי את תופעת המחאה המקוונת ובוחן אם תופעה המתקיימת במרחב ממוחשב יכולה להשפיע על מציאות פוליטית ממשית.

אשליית התקשורת החדשה סוגיית צו איסור הפרסום בפרשת ענת קם מעוררת שאלה באשר לאפשרות ליישם את כלי הצנזורה בעידן המקוון.

הזכות להתבטא באנונימיות היא טכנית בלבד ומשוללת מימד ערכי. היא מבטאת פחד או מצוקה במקרה הטוב, ונכלוליות נבזית במקרה הפחות טוב – והשכיח עד לזרא אצל הטוקבקיסטים שלנו. על פסיקת בית-המשפט העליון בדבר הזכות לאנונימיות בטוקבקים. המאמר פורסם לראשונה באתר 'העין השביעית' בתאריך 01/04/2010

בעידן הנוכחי, קמפיין פוליטי דרך האינטרנט הוא גורם מרכזי בהצלחה או בכישלון בבחירות. מה עשו המפלגות בישראל בבחירות 2006?, מה עשתה מר"צ שלא עשו מפלגות אחרות ואיזה קמפיין יצר סערה בליכוד ומדוע?

סקירת המצב בעולם מעלה כי פתרונות לתופעת חשיפתם של ילדים לתכנים מזיקים באינטרנט נעים בין שני קטבים מרכזיים. בקוטב האחד נמצאים פתרונות חקיקה, המטילים צנזורה וחסימות על רשת האינטרנט; * ובקוטב האחר, פתרונות הדוגלים בהסדרה עצמית חברתית (Self Regulation), הנשענת על ממד של וולונטריות.

ביטול אפשרות ניוד המספרים הכשרים ואיסור חסימת מספרי טלפון מקוצרים למוקדי חירום הן בין ההחלטות הנכללות ברפורמה.

המרחב הדיגיטלי של תעמולת הבחירות הפך בשנים האחרונות למערב פרוע. בעוד שחוקי התעמולה נוקשים על העיתונות, הרדיו והטלוויזיה, באינטרנט כמעט ואין הגבלות על אופן הפרסום, על שימוש בנתונים פרטיים ועל תקצוב הפרסום. היעדר ההסדרה כבר הוכח ככזה שעלול להטות תוצאות בחירות ולהביא לשימוש של בעלי עמדות כוח בשלטון המקומי בידע שהעירייה כגוף שלטוני צוברת אודותינו.

בשנים האחרונות המדינה לוקחת לעצמה עוד ועוד סמכויות ניטור, מעקב ואיסוף חומרים על האזרחים. לעיתים יש בכך צורך ביטחוני, אך לעיתים פוטנציאל הנזק לפרטיות עולה על התועלת, בייחוד כשניתן להגדיל את הפיקוח ולהקטין את היקפי השימוש בסמכויות אלו.

"האינטרנט העניק לתאגידים ולממשלות כוח עצום לשלוט על הציבור ומחשבותיו, וזה הופך את הדמוקרטיה לפארסה", מתריעים מומחי הרשת רועי צזנה ותהילה אלטושלר. בסין פועלת כבר מערכת יודעת-כל לדירוג נאמנותו ומסוכנותו של כל אזרח. "אם לא נגביל את הממשלה, היא תגיע בקרוב לישראל"

לפי החלטת בג"ץ, בבחירות הבאות יוכלו מפלגות או תומכיהן לעשות שימוש כמעט ללא הגבלה בפרסום באינטרנט. הפיקוח יחול על ידיעות אחרונות ומעריב אך לא על ynet ו"וואלה!". בטלוויזיה יוקרנו סרטונים באופן מוגבל ולפי הקצאה. ובפייסבוק, ללא הגבלה. כבר כשנתיים יושבת על המדוכה ועדה האמורה לעסוק בעניין – והמלצות סופיות אין

שני אירועים שהתרחשו החודש הציפו בעוצמה את אחת הדילמות הבסיסיות הנוגעות לגישת המדינה, בוודאי המדינות המפותחות, לנושא הסייבר: עיקרה - המתח המובנה בין מערכי הגנה לכלי תקיפה והצורך בגיבוש תפיסה עקרונית שעל מדינות דמוקרטיות לאמץ על מנת שיוכלו לפעול בצורה נכונה בסביבה דינאמית ומאתגרת זו

ללא שיתוף פעולה בינלאומי נמרץ, ובלא פיתוח מסגרת משפטית בינלאומית אפקטיבית, יכולתה של מדינה כלשהי להתמודד בצורה יעילה עם האתגר הנובע ממתקפות סייבר, כמו זו שהחלה ביום שישי האחרון היא מוגבלת ביותר

מדובר בחוק בלתי ישים, העלול ליצור צנזורה בלתי מידתית בהליך משפטי בלתי תקין ובלי תקדים בעולם.