תקציב המדינה: מה חשוב שתדעו?
תקציב המדינה הוא התוכנית השנתית של הממשלה שמציג את היקף ההכנסות שהממשלה צפויה לגבות ואת ההוצאות שהיא מתכננת להוציא.
רוב הכנסות המדינה מקורן מגביית מיסים, כגון מס הכנסה, מע"מ, מס חברות, וחלק קטן הוא מאגרות ו/או מכירת נכסים.
צד ההוצאות בתקציב משקף את סדרי העדיפויות של הממשלה בכך שהוא משקף מה היקף המשאבים (=הכסף) שהממשלה החליטה להקצות לטובת מתן שירותים ציבוריים לאזרח בכל אחד מתחומי האחריות של הממשלה, כגון ביטחון, חינוך, בריאות, תחבורה ורווחה ועוד.
בשנת 2026 עומד היקף הצעת התקציב שתוגש לאישור הכנסת על כ- 662 מיליארד ₪. הצעת התקציב היא התוכנית שהכינה הממשלה, אך היא חייבת להתאים למסגרות התקציב שנקבעות בחוק התקציב, שנחקק בכנסת.
מסגרות התקציב הן גבולות שנקבעים מראש להוצאות של הממשלה. מסגרות התקציב קובעות את תקרת ההוצאה (הסכום הכולל של הוצאות הממשלה) ויעדים נוספים כגון שיעור הגירעון מתוך התוצר ויחס חוב לתוצר. כך, לפי חוק התקציב, שיעור הגידול המקסימלי בהוצאות תקציב המדינה מוגבל מראש, כאשר מסגרות התקציב עצמן מתעדכנות מדי שנה בהתאם להצעת התקציב שמגיש משרד האוצר והן כלולות בהצעת התקציב שמוגשת לכנסת.
תקרת ההוצאה המקסימלית המוצעת לשנת 2026 עומדת על כ‑693 מיליארד ש"ח.
תקרת ההוצאה, יעד הגירעון ויחס החוב‑תוצר הם חלק מהמסגרת התקציבית שנקבעת בחוק התקציב עצמו, לאחר דיונים בממשלה ובכנסת.
גירעון תקציבי הוא מצב שבו ההוצאות שהממשלה מתכננת לבצע בשנה מסויימת עולות על תחזית ההכנסות ממיסים לאותה השנה. תקציב המדינה מתנהל תמיד עם גירעון, ששיעורו נקבע כאחוז מהתוצר. את הגירעון המדינה מממנת באמצעות גיוס כספים בשוק ההון (לרוב באמצעות הנפקת אגרות חוב).
במצבי חירום (מלחמה/קורונה) לרוב נראה חריגה מיעד הגירעון שנקבע ואושר. כאשר הגירעון גבוה מהיעד לאורך זמן, הוא לרוב מוביל לגידול בחוב הציבורי ומבכך מכביד על תקציב המדינה בשנים הבאות דרך תשלומי הריבית העתידיים על החוב. גידול בתשלומי הריבית בתקציב המדינה מקטין את החלק הפנוי בתקציב המדינה להוצאה על יתר סעיפי התקציב ובכך פוגע בתקציב הפנוי למתן שירותים לאזרח.
יעד הגירעון לשנת 2026 נקבע על כ‑3.9% מהתוצר.
יחס החוב לתוצר צפוי לעמוד בשנת 2026 על 68%‑69% מהתוצר.
ה"טייס האוטומטי" הוא כינוי לחלק בתקציב המדינה שלגביו ההוצאות השנתיות כבר "סגורות" מראש ואינן ניתנות לשינוי בקלות. זה כולל הוצאות שכר, קצבאות לפי חוק, החזר חוב וריבית, והתחייבויות לשנים קדימה. חלק זה מהווה חלק גדול מהיקף התקציב, כך שמרבית התקציב "קבוע" מראש בשל התחייבויות קודמות. מצב זה מביא לכך שמרווח הגמישות לבצע שינויים בתקציב מדי שנה הוא נמוך ביותר ונאמד באחוזים בודדים מסך התקציב.
כספים תוספתיים הם כספים המתווספים לתקציב במהלך השנה, בדרך כלל עבור נושאים שלא נצפו מראש. זה יכול לכלול מימון של הוצאות ביטחון שגדלו מעבר לצפוי בשל מלחמה, הסכמים פוליטיים שונים לשמירה על יציבות הממשלה או צרכים דחופים אחרים שלא נצפו מראש בעת הכנת ואישור התקציב.
התקציב נבנה בתהליך עבודה שנמשך מספר חודשים, כשמשרד האוצר הוא האחראי להכנתו. כשהצעת התקציב מוכנה היא עוברת מהפקידות באוצר לאישור הממשלה, ולאחר מכן לאישור הכנסת. הכנסת בוחנת את התקציב, לרוב מבקשת לשלב בו מספר שינויים, ולבסוף מאשרת אותו (או שלא). התקציב לא נכנס לתוקף עד שהוא מאושר סופית בכנסת.
תקציב המדינה משפיע על היקף השירותים הציבוריים שהאזרח מקבל מהממשלה במגוון תחומים החיים, החל משירותי בריאות, חינוך, תשתיות, ועד לשירותי ביטחון, ביטחון פנים ורווחה. תקציב מדינה שמנוהל בצורה אחראית, מסייע לעידוד הצמיחה, שמור על יציבות כלכלית של המדינה ומבטיח חלוקה הוגנת של המשאבים העומדים לרשותו לטובת שיפור רמת ואיכות החיים של אזרחי המדינה.
