תקציב המדינה

מה הבעייתיות שבהעלאת שכר המורים החרדים? באילו סכומים מדובר ומדוע תוכנית "אופק חדש" מעוררת עניין כה רב?

הכנסת התכנית לרשתות החרדיות הייתה בעייתית מלכתחילה בשל פגיעתה בעקרונות הממלכתיות והשוויון במערכת החינוך. אך בעת מלחמה ובמצב של מצוקה תקציבית קשה, הצורך בעצירתה הפך חיוני. עד עתה טרם הוטמעה התכנית במערכת החינוך החרדית ולא נקבעו לה מנגנוני פיקוח ברורים - ולפיכך יש לעצור את יישומה לאלתר.

עוד מוקדם להבין את כל ההשלכות הכלכליות של מלחמת "חרבות ברזל" על הכלכלה הישראלית, אבל בהחלט ניתן כבר להרגיש חלק מהן.

מה יהיו ההשלכות על שוק הנדל"ן? מה כוללת תכנית הפיצויים למפונים? ואיך זה ישפיע על האינפלציה?

נשיא המכון יוחנן פלסנר ופרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא המכון ולשעבר נגידת בנק ישראל, בפרק השני בסדרת "דמוקרטיה בזמן מלחמה".

יום רביעי | 8 בנובמבר, 2023 | 21:00

בחסות ערפל הקרבות בעזה, עסקנים ופוליטיקאים חרדים מרכזים מאמץ בהעברת הכספים הקואליציוניים המגזריים לרשתות החינוך החרדיות, הפועלות ללא פיקוח, לטובת העלאת שכר המורים. קווים לדמותו של מחטף שנוצר תוך ניתוק מוחלט מהמציאות.

לצד ההוצאות הממשלתיות על מלחמת "חרבות ברזל" יידרשו הקצאות תקציביות ניכרות לסיוע לאזרחים. במקום להתעקש על מימוש הכספים הקואליציוניים, המגזריים באופיים, ולשחוק עוד יותר את אמון הציבור בממשלה, על שר האוצר לייעד אותם באופן בלעדי ושקוף למימון המלחמה ולשיקום היישובים שחרבו.

סדר העדיפויות התקציבי של הממשלה חייב להשתנות נוכח "חרבות ברזל": את הכספים הקואליציוניים יש להסיט לכיוונים חיוניים ואת משרדי הממשלה המיותרים יש לפרק. כך ישתחררו סכומי עתק והמדינה תוכל לספק מענה הולם ונדיב למגזר העסקי, לפיצוי וטיפול בנפגעים ולתמיכה במנועי הצמיחה שיסייעו למשק להתאושש.

ההתמקדות בכספים הקואליציוניים אינה נקיה מפוליטיקה, אך חיבורה לתקציב המדינה צובע את כולו כפוליטי ופוגעת בלגיטימציה שלו. גם ריבוי הפעולות לטובת בוחרי הקואליציה אינו תורם לאמון הציבור בממשלה אלא פוגע קשות באמון הציבור ובנכונותו לשתף פעולה עם רשויות המדינה.

עד כה ההישג המרכזי של ממשלת בנט - לפיד היה בעצם הקמתה ובשיקום היציבות והתפקוד של הממשלה ושל המערכת הפוליטית. בשנה הקרובה, תעמוד הממשלה במבחן הבגרות האמיתי שלה. הציבור כבר לא יסתפק בסיום המשבר הפוליטי כהישג היחיד שמצדיק את קיומה

אחרי שלוש שנים למדינת ישראל יש תקציב מדינה. עד שיאושר בתחילת נובמבר בכנסת, אדריאן פילוט ורועי כ"ץ בודקים האם מקבלי ההחלטות בישראל עשו הכל כדי לשמור על האינטרס הכלכלי של כולנו, ומדוע חוק ההסדרים הוא הכרח במציאות הישראלית

זוכרים למה התפזרה הכנסת אי שם ב-2018? וב-2019? וב-2020? קבלו סיכום קצר שמסביר איך נקלענו ללופ הזה של ארבע מערכות בחירות בשנתיים, ואיך יוצאים ממנו

האם כל תקציב שמוציא משרד ממשלתי, כמוהו כקופה הקטנה והמשפחתית של אותו שר, ורשאי הוא לחלקו לפי שיקול דעתו הבלעדי, במסגרת אותו "חופש מימון"?

מן הראוי לבטל כליל את חוק ההסדרים משום שהנסיבות שהביאו לחקיקתו לפני שלושה עשורים אינן תקפות מזה שנים, ונזקו עולה על תועלתו.

על רקע העלייה בשנים האחרונות בשימוש בהעברות תקציביות המתבצעות לאורך שנת התקציב וכחלק מהצורך בהגברת השקיפות, גובש מסמך המלצות המשותף למספר ארגוני חברה אזרחית העוסקים בנושא ממשל פתוח ושקיפות. חלק מההמלצות שגובשו במסמך, אומצו לאחרונה על ידי ועדת הכספים של הכנסת.

תהליך אישור התקציב בישראל לקוי מיסודו והכנסת, שהיא השחקנית המרכזית בתהליך, מפגינה בו חולשה גדולה. בין הרעות החולות של תהליך אישור התקציב ניתן למצוא מחסור כרוני של סגל מקצוע, ואופוזיציה שהופכת את התהליך להזדמנות להביך ולהפיל את הממשלה. אז מה כן ניתן לעשות?

מאז התקציב לשנת 2004, משק המדינה לא נוהל בהתאם לתקציב חד שנתי מאושר במשך יותר משנה אחת ברציפות. סאגת אישור התקציב היא סימפטום של מצב לא בריא ואפילו מסוכן לכלכלת ישראל, לחברה וגם לדמוקרטיה הישראלית ההופכת את אזרחי ישראל לקורבנות של משבר המשילות.

"חוק ההסדרים הוא ההפך מ'פוליטיקת פייסבוק'. הוא נוגד את רעיון הממשל הפתוח המשתף את הציבור בתהליכי קבלת החלטות ובסדרי העדיפויות. לא ניתן לעשות זאת כשהצעת חוק ההסדרים אורכת כמאה וארבעים עמודים וחולשת על כשלושים נושאים. ואם כך, כיצד יוכלו כלבי השמירה לשמור כעת?  זו אינה הדרך. זו אינה פוליטיקה חדשה.." תהילה אלטשולר במתקפה חזיתית נגד חוק ההסדרים המובא לאישור הכנסת.

פרופ' אבי בן בסט וד"ר מומי דהן: "אם הממשלה רוצה לתת הנחות שתעשה זאת מתקציבה ולא מתקציב הרשויות המקומיות".

למרות הירידה באבטלה שחלה בעשור האחרון, שיעור העוני התרחב. כיצד אפשר ליישב שתי תופעות שלכאורה נראה  שהתרחשו בשתי מדינות שונות? מומי דהן משיב על השאלה.

דוח וועדת טרכטנברג מציע לנו כי המדיניות הכלכלית תמשיך להיות מבוססת על ההסדר הישן והגרוע, ולפיו ההוצאה הציבורית תמשיך להתכווץ גם בשנים הבאות. אין היגיון להתמיד בכלל שממשיך לשחוק את ההשקעה בתשתית החברתית של ישראל. מומי דהן על התנהלות הוועדה.

הקמתה של ועדת טרכטנברג היתה צעד משמעותי וחיוני אולם ניכר כי המלצותיה מאכזבות. הוועדה הציגה ניתוח נכון של הבעיות אך בחרה לקדש את ההסדרים הישנים במקום לפרוץ דרך חדשה לחברה צודקת יותר. קראו את מאמרו של מומי דהן.

תקציב המדינה הוא הכלי המרכזי של הממשלה לביצוע מדיניותה, ואף על פי כן שרי הממשלה מחליטים על המדיניות התקציבית בלי שיש בידיהם המידע המינימלי הדרוש לקבלת החלטה מושכלת. לקראת השנה החדשה אבי בן בסט ומומי דהן דנים באחת התקלות החמורות של תהליך התקצוב בישראל – מידת השקיפות הנמוכה – ומאחלים לכולנו שתקלה זו תעבור מן העולם עם פרושׂ השנה החדשה.

המשברים הכלכליים התכופים ברשויות המקומיות נובעים, בין השאר, מהקיצוץ במענק הממשלה לרשויות, מניהול לקוי ומשיטת הבחירות. אבי בן בסט ומומי דהן מציעים פתרונות לפגמים העיקריים. קראו את מאמרם.

הליך אישור החוק לווה בביקורת מצד חלק מחברי הכנסת, והם אף פעלו לצמצום חוק ההסדרים ולהוצאת סעיפים אחדים מחוצה לו לדיון בוועדות הכנסת. הוויכוח סביב חוק ההסדרים מספק הזדמנות לבחון מהו חוק ההסדרים, מה תכליתו, מה ייחודו בהשוואה לחקיקה אחרת, מדוע הוא מעורר ביקורת וכיצד אפשר לשנות את מתכונתו.

החזרה לתקציב דו-שנתי תמשיך לפגוע באפקטיביות של פיקוח האופוזיציה על הממשלה. אם תיעשה בתיקון לחוק יסוד עלולה להיווצר סתירה עם פסיקת בג"ץ.