טוב שחוק הפטור מגיוס הוקפא, אבל זה ממש לא סוף הסיפור
הקפאת החוק היא צעד חיוני, גם אם נבע משיקולים פוליטיים של הישרדות הקואליציה ולא מהכרה בנזק הביטחוני והכלכלי שהחוק יחולל. כעת המבחן הוא כפול: לוודא שהממשלה לא עוקפת את הסנקציות דרך תקציבים קואליציוניים "מפצים", ולמנוע מהחוק לחזור לשולחן בעיתוי נוח יותר
טקס השבעה של חיילי חטיבת החשמונאים, פברואר 2025 | Photo by Jonathan Shaul/Flash90
טוב שחוק הפטור מגיוס הוקפא, מוטב היה שההחלטה הזאת הייתה מתקבלת מהסיבות הנכונות. מוטב היה שבממשלה היו אומרים בפשטות את מה שברור לכל מי שבחן את החוק ברצינות: הוא לא היה פותר את מצוקת כוח האדם האקוטית של צה״ל, לא היה מצמצם את הנזק הכלכלי למשק ולא היה מתמודד עם הבעיה הערכית החריפה שנוצרה סביב חוסר השוויון בנטל השירות.
אלא שהחוק לא נעצר בגלל ההכרה בכך שהוא מחבל בביטחון המדינה, מעמיק את השבר בחברה או ממיט אסון כלכלי. הוא נעצר פשוט כי במציאות של מלחמה רב-זירתית מתמשכת, זעם ציבורי חסר תקדים ובחירות מתקרבות, הקואליציה הבינה שזהו מטען נפץ פוליטי שאי אפשר להעביר ומזיק להמשיך לקדם.
בניגוד להבטחות על "חוק היסטורי", המתווה שקודם לא נועד לגייס חרדים לצה"ל, אלא להנדס פטור. הוא בעיקר היה מגייס עוד עשרות אלפי אברכים לישיבות ולכוללים ומנציח את המצב הקיים. טוב שהוא ירד מהפרק, לפחות בינתיים, אבל מתברר שגם לזה יש מחיר.
מבחינת הממשלה פשוט יותר לשים את החוק בצד ובמקום זאת להעביר תקציב נדיב במיוחד שיפייס את השותפות החרדיות לקואליציה. אלא שהכספים הקואליציוניים שהולכים לעבור עכשיו למגזר החרדי לא רק מבטאים התעלמות בוטה ומכעיסה ממצב החירום ומהצרכים הדוחקים של ישראל ושל אזרחיה. הם עלולים גם לפגוע, לפחות במידה מסוימת, באפקטיביות של הסנקציות המוטלות כיום על מוסדות חינוך תורניים שבהם לומדים גם חייבי גיוס. במילים אחרות: ביד אחת שמים בצד את חוק הפטור, וביד השנייה מנסים לפגוע ביכולת ליישם את חוק שירות הביטחון.
טוב שהחוק הוקפא, אבל עכשיו צריך לעמוד על המשמר בשתי חזיתות קריטיות: ראשית, אסור שהקפאת חוק הפטור תהפוך להקפאה דה-פקטו של חוק שירות הביטחון. מערכת הביטחון חייבת להמשיך לשלוח צווים, המדינה חייבת להפסיק לממן את מי שמעודדים השתמטות ולהפעיל סנקציות כלכליות, שהניסיון של החודשים האחרונים כבר הוכיח כי הן כלי יעיל שמוביל לעלייה במספר המתגייסים החרדים.
שנית, חייבים לוודא שחוק הפטור לא “יוצא מהקפאה” בהזדמנות הראשונה, כאשר התנאים הפוליטיים יהיו נוחים יותר.
במשך חודשים ארוכים נאבקו רבים נגד החוק הזה ולמען חקיקה שתגדיל באמת את מספר המתגייסים. מילואימניקים, ארגוני חברה אזרחית, חברי כנסת וגם אנחנו במכון הישראלי לדמוקרטיה התרענו שוב ושוב מפני חוק שלא משנה את העיוות הקיים אלא מקבע אותו.
המאבק הזה הצליח, לפחות בשלב הזה, לעצור את החקיקה. אבל לא קשה לדמיין כיצד ביום שבו חרב הבחירות כבר לא תרחף מעל למערכת הפוליטית ותשומת הלב הציבורית תנדוד לנושאים אחרים, החוק יחזור לשולחן.
אסור שהאנרגיה הציבורית שנוצרה סביב הסוגיה הזאת: המחאה של המשרתים, הפעילות של ארגוני החברה האזרחית והעיסוק הציבורי הרחב ירדו לטמיון.
הקפאת החוק היא צעד חשוב, אבל היא לגמרי לא סוף הסיפור. עכשיו צריך לוודא שמטפלים בבעיה האמתית: גיוס רחב יותר, הוגן יותר, כזה שמחזק את צה״ל, את הכלכלה ואת החברה הישראלית.
פורסם לראשונה בישראל היום
