סקר Risks That Matter בנושא השפעת ההתפתחויות הטכנולוגיות על שוק העבודה
מה חושבים הישראלים על השפעת ההתפתחויות הטכנולוגיות על שוק העבודה? | Photos by CANVA
הערכות הישראלים המשתתפים בשוק העבודה בנוגע לעתיד עבודתם ב-5 השנים הקרובות:
- הישראלים מעריכים בסבירות גבוהה יותר בהשוואה לממוצע ה-OECD כי ב-5 השנים הקרובות יתרחשו שינויים חיוביים בעבודתם האישית. במקביל, הם מעריכים בסבירות נמוכה יותר, אך דומה לממוצע ב-OECD, שיאבדו את עבודתם משום שאינם בקיאים בטכנולוגיות חדשות או שבינה מלאכותית תחליף אותם. לעומת זאת, הישראלים מביעים חשש נמוך ביחס למרבית מדינות הסקר באשר לתרחיש שרובוט יחליף אותם בעבודתם.
- רוב הישראלים (69%) סבורים שהטכנולוגיה תשפר את האיזון בין עבודה לחיים פרטיים. מדובר בעלייה של 5 נקודות האחוז לעומת תוצאות הסקר מ-2020.
- רוב הציבור בישראל סבור כי הטכנולוגיה תהפוך את העבודה לפחות מלחיצה, תובענית או משעממת (60%).
- פחות משליש מהישראלים מאמינים שהם יאבדו את עבודתם כי אינם בקיאים בטכנולוגיות חדשות או שבינה מלאכותית תחליף אותם (29% ו-28% בהתאמה), ורק חמישית סבורים שרובוט יחליף אותם בעבודה (21%).
- עם זאת, לעומת ממצאי הסקר מ-2022 נרשמה עלייה של 7 נקודות האחוז בשיעור הסבורים שיאבדו את עבודתם משום שאינם בקיאים בטכנולוגיות חדשות.
הערכות כלל הציבור בנוגע להשפעות ה-AI על שוק העבודה ב-5-10 השנים הקרובות:
- הציבור הישראלי מעריך שלחדירת הבינה המלאכותית יהיו השפעות גדולות יותר – הן חיוביות והן שליליות – על שוק העבודה בהשוואה לממוצע ב-OECD.
- בולטת במיוחד תפיסת הישראלים בנוגע לצורך בהכשרות מקצועיות לאור חדירת הבינה המלאכותית: הישראלים סבורים יותר מכל ציבור אחר כי "אנשים רבים יידרשו לבצע הכשרות מקצועיות נוספות עבור משרות שונות".
- הישראלים מעריכים בסבירות גבוהה יותר מהממוצע ב-OECD שחוסר השוויון יגדל בעקבות בעקבות חדירת הבינה המלאכותית לשוק העבודה (3.0 ו-2.9 בהתאמה), ומעריכים בסבירות דומה שכניסת הבינה המלאכותית לשוק העבודה תוביל לעלייה ברמת האבטלה (3.0). לצד זאת, הם גם אופטימיים יותר בהשוואה לממוצע ב-OECD ש-AI יוביל להווצרות של משרות חדשות (2.6 ו-2.4 בהתאמה).
- רוב הישראלים (83%) סבורים שעל רקע חדירת הבינה המלאכותית רבים יידרשו לבצע הכשרות מקצועיות נוספות.
- רוב הציבור הישראלי מעריך שהפיקוח בעבודה יוגבר, שחוסר השוויון יגדל, ושרמת האבטלה תעלה בעקבות חדירת הבינה המלאכותית לשוק העבודה (78%, 77% ו-76% בהתאמה).
- הישראלים אופטימיים לגבי השפעת ה-AI: הם צופים שהודות לבינה המלאכותית לרוב האנשים יהיה יותר פנאי (74%), שרובנו נוכל ליהנות ממשרות פחות מלחיצות או תובעניות (70%), ושייווצרו משרות נוספות (52%).
- ממצאים אלו עשויים להעיד על מודעות גבוהה ביחס לפוטנציאל ההשפעה של חדירת הבינה המלאכותית לשוק העבודה, לצד שמירה על אופטימיות.
עמדות הציבור באשר לצעדי המדיניות שעל הממשלה לנקוט לאור השינויים הטכנולוגיים והשפעתם על שוק העבודה:
- התמיכה של הציבור הישראלי בהשקעה ממשלתית בתשתיות ובהון אנושי גבוהה במיוחד בהשוואה לממוצע ה-OECD, כאשר בשלושת הסעיפים הללו ישראל ניצבה ראשונה או שנייה מבין כל מדינות הסקר.
- כמו כן, מתוך הסקר מתקבל שהציבור הישראלי תומך משמעותית יותר ביחס לשאר המדינות גם בצעדי מדיניות שמטרתם להגן על עובדים וחברות מקומיים מפני תחרות, כגון שיפור רשת ביטחון סוציאלית לעת אובדן עבודה וקביעת מכסי יבוא להגנה על תעשיות מקומיות.
- מתן עדיפות לעובדים ישראלים בעת ההעסקה זוכה לתמיכה הרחבה ביותר בציבור הישראלי (88%) מבין כלל הפעולות האפשריות, כאשר בהשוואה בינלאומית ישראל מדורגת במקום הראשון בתמיכה באפשרות זו.
- רוב הישראלים (86%) תומכים בהגדלת ההשקעה הממשלתית בהשכלה אקדמית והכשרות מקצועיות לצעירים וכן בהכשרות מחדש עבור אנשים בגיל העבודה.
- אחוז בולט (77%) תומך בהגדלת ההשקעה הממשלתית בתשתיות דיגיטליות, כגון רשת הפס הרחב.
בשורה התחתונה, התמיכה הבולטת של הציבור הישראלי בהגדלת ההשקעה הממשלתית בהכשרות מקצועיות וטכנולוגיות לכלל המשתתפים בשוק העבודה, מהווה הזדמנות לשיפור ההון האנושי בישראל והעלאת פריון העבודה. לפיכך, אנו קוראים לממשלה להרים את הכפפה ולקדם מדיניות של למידה לאורך החיים, כדי לסייע לציבור העובדים בישראל להתאים את עצמו לשינויים המהירים שפוקדים את שוק העבודה על רקע חדירת הבינה המלאכותית.
הניתוח שלהלן מבוסס על נתוני הסקר Risks That MatterOECD. (2024). OECD Risks That Matter Survey: 2024 Core Questionnaire. לשנת 2024. סקר ה-RTM הוא סקר רב־מדינתי שנערך על ידי ה-OECD ארבע פעמים (בשנים 2018, 2020, 2022 ו-2024), אשר בוחן את תפיסות הציבור לגבי הסיכונים החברתיים והכלכליים שניצבים בפניהם, את הערכתו באשר לאופן וליעילות שבהם הממשלה מתמודדת עם סיכונים אלו, ואת עמדותיו ביחס למדיניות הביטחון החברתית הנדרשת בעתיד.
הסקר הנוכחי והאחרון נערך בסוף 2024, בחודשים נובמבר-דצמבר, כאשר גודל המדגם של כל מדינה עומד על מעל 1,000 משתתפים בין הגילאים 18-64. הפנייה לנשאלים התבצעה באינטרנט או דרך שיחות טלפון, אך הסקר עצמו בוצע דרך האינטרנט בלבד, ולכן ייתכן שיש בו ייצוג חסר של האוכלוסייה החרדית. כמו כן, הסקר בישראל נערך בעברית בלבד, ולפיכך ניתן להניח כי קיים ייצוג חסר של האוכלוסייה הערבית.
חלקים רבים מהניתוח המוצג במסמך מתמקדים בממוצע של תשובות הנשאלים, עבור כל מדינה. לכן, במקרים כאלו, כאשר נטען שהציבור הישראלי מציג עמדה מסוימת, הכוונה למגמה הכללית שנצפתה בסקר, בהתאם לממוצע של כלל המשיבים הישראלים.
בהקשר זה יש לשים לב שבשאלות שבהן הדירוג נע בין 1 ל-5, נקודת האמצע המשקפת ניטרליות הינה 3, ואילו בשאלות שבהן טווח הערכים נע בין 1 ל-4, נקודת האמצע המשקפת ניטרליות היא 2.5.
לאור הקצב המואץ של ההתפתחויות הטכנולוגיות בשנים האחרונות, השינויים שכבר מתרחשים בעקבותיהן בשוק העבודה, ופוטנציאל ההשפעה האדיר שמיוחס להן ושטרם התממש במלואו,בארי, ג. (2025). אימוץ בפועל של בינה מלאכותית בעסקים - תובנות ראשוניות מסקר ראשון מסוגו בישראל, המכון הישראלי לדמוקרטיה; בנק ישראל. (2025). תיבה מתוך דוח בנק ישראל לשנת 2024: ההשפעה הצפויה של בינה מלאכותית יוצרת על העובדים: השלכות על המדיניות בשוק העבודה; שירות התעסוקה הישראלי. (2025). שוק העבודה בעידן ה-AI: תוכנית היערכות ממשלתית. סקירה זו נועדה לספק נקודת מבט המתמקדת באופן שבו הציבור הישראלי תופס את השינויים הללו, ברמת החשש שהם מעוררים, ובצעדי המדיניות שהוא סבור שעל הממשלה לנקוט כדי להתמודד עם האתגרים שההתפתחויות האחרונות בתחום הבינה המלאכותית מציבות בפני שוק העבודה. כל זאת, כאשר ייחודיותו של מסמך זה היא בהשוואה שהוא מספק בין עמדות הציבור הישראלי בנושאים הללו לאלה של יתר מדינות ה-OECD.
מן הממצאים עולה שהישראלים אופטימיים יחסית בהשוואה לציבורים שביתר מדינות הסקר בכל הנוגע לעתיד משרתם האישית, אך גם פסימיים יותר כאשר מדובר בהשפעות העתידיות של AI על כלל שוק העבודה. בד בבד, הציבור הישראלי מאמין שמדיניות הממשלה צריכה להתמקד בהגנה על העובדים והתעשייה המקומיים, לצד השקעה רחבה יותר בפיתוח של הון אנושי טכנולוגי ושל תשתיות דיגיטליות, כאשר התמיכה בצעדים האחרונים חריגה גם ביחס לממוצע ב-OECD. לעומת זאת, נצפתה תמיכה נמוכה יחסית בקידום הגירה של כוח עבודה למדינה ובצעדים שמטרתם להגביל פיתוחים טכנולוגיים.
לפיכך, מומלץ כי ממשלת ישראל תנצל את דעת הקהל הנוכחית כדי לקדם ביתר שאת שני תחומים אלו – הון אנושי טכנולוגי ותשתיות דיגיטליות – המהווים אבני יסוד מרכזיות ביכולתה של המדינה להפוך לגורם עולמי משמעותי בתחום הבינה המלאכותית.
