אנשים, תהליכים ואפקטיביות: ניתוח השוואתי של השירות הציבורי

להורדת הסקירה המלאה (PDF)

ישראל מציגה איכות שירות ציבורי נמוכה יחסית למדינות דומות לה ברמת תמ''ג | Photo by CANVA

תקציר

השירות הציבורי הוא מנגנון מרכזי ביכולתה של מדינה ליישם מדיניות ולספק שירותים לאזרחים. מדד Blavatnik למינהל ציבורי שמפרסם ביה"ס לממשל באוניברסיטת אוקספורד, מציע מדידה רחבה של היבטים מבניים שונים של השירות הציבורי ומאפשר לבחון עד כמה המנגנון הממשלתי אפקטיבי ביחס למשאבים העומדים לרשותו. ניתוח המדד הזה תוך התמקדות בפרק ניהול ההון האנושי ובתהליכים בירוקרטיים בישראל מול מדינות ה- OECD מעלה שורה של ממצאים חשובים:

• ישראל מציגה פער בין רמת תמ"ג לנפש גבוהה לבין איכות שירות ציבורי נמוכה יחסית למדינות דומות.
  
  
• ישראל מדורגת במיקום נמוך במיוחד בניהול הון אנושי, כתוצאה משני מאפיינים עיקריים:
  1. דרגת הכניסה של עובדים חדשים גבוהה יחסית.
  2. ציונים נמוכים במינויים מבוססי כישורים ויכולת.
  שני אלה מצביעים על שכיחות גבוהה של מינויים מחוץ למערכת למשרות בדרגות הבכירות, במקום קידום פנימי של עובדים על בסיס ניסיון והישגים. מינויים שאינם מבוססי כישורים ושמושפעים משיקולים פוליטיים או אינטרסים זרים, עלולים להוביל לחוסר מקצועיות, לאובדן ידע מוסדי ולחוסר יציבות במדיניות ובתהליכים.
  
  
• ישנו מתאם גבוה בין ניהול הון אנושי לבין יכולת אסטרטגית של הממשלה. ישראל, באופן התואם לביצועים הנמוכים שלה בניהול הון אנושי, מציגה גם יכולת אסטרטגית נמוכה מהממוצע – כלומר, יכולת מוגבלת יותר לתכנון ארוך טווח ולהתוויית כיוון אסטרטגי ממשלתי.
  
  
• החולשה היחסית של ישראל בניהול הון אנושי, כפי שמשתקפת במדד, עשויה להסביר ממצאים נוספים שעלו ממחקרים קודמים של המכון הישראלי לדמוקרטיה, כמו תפיסות שליליות של הציבור לגבי יכולת לממש שירותים ציבוריים נגישות השירות הציבורי ומורכבות התהליכים הבירוקרטיים.