הסדרת המימון הפוליטי

דו"ח המבקר מחייב רפורמה בחוקי מימון המפלגות בישראל. מן הראוי להסדיר את פעילות הארגונים החוץ־מפלגתיים שקשורים לבחירות. עם זאת, כדי לא לפגוע בחופש הביטוי, אסור שיוטלו מגבלות חריפות מדי על פעילות הבחירות שלהם. בהקשר זה, אסור שהחשש מפני כסף שיזרום למערכות הבחירות ישמש אמתלה לאכיפת יתר ולדיכוי יוזמה אזרחית וביטוי מגוון וחופשי בבחירות.

לפני כשנה פירסם "ניו יורק טיימס" תחקיר מקיף על 158 משפחות עשירות בארה"ב, שאחראיות על מימון כמעט מחצית ממסעות הבחירות שם. לפי ה"טיימס", הכסף הזה זורם בנתיבים שבית המשפט העליון האמריקאי פסק כי הם חוקיים — סופר פאק'ס (Super PACs). מדובר בארגונים חוץ־מפלגתיים שמגייסים תרומות באופן בלתי־מוגבל, ורשאים לסייע כספית למסעות בחירות של מועמדים ומפלגות. במלים אחרות, מיעוט קטן ועשיר משפיע מאוד על הבחירות בארה"ב.

בישראל המצב שונה. רוב הוצאות הבחירות של המפלגות ממומנות באמצעות תקציב ממלכתי, ותרומות למפלגות מוגבלות ומפוקחות. המצב המשפטי לא השתנה בעקבות פרסום דו"ח מבקר המדינה באחרונה, שבו הבהיר כי פעילות ארגון V15 ודומיו בבחירות האחרונות מותרת, משום שלא מצא קשר קרוב בין הגופים החוץ־מפלגתיים למי מהסיעות ברמה המספקת כדי לקבוע כי גוף זה או אחר הוא "זרוע של סיעה".

ואולם כממונה על אכיפת חוק מימון מפלגות, הזרקור שהטיל המבקר על חוסר ההסדרה החוקית של פעילות גופים חוץ־מפלגתיים בבחירות מעורר דאגה. החשש הוא כי במערכות הבחירות הבאות יוקמו ארגונים בלא זיקה ארגונית למפלגות, שישמשו נתיב להזרמת כסף רב אליהן - מה שעלול לפגוע בשוויוניות, בהוגנות, בטוהר המידות ובמגוון הדעות העומדים בבסיס תהליך הבחירה הדמוקרטי.

דו"ח המבקר מחייב, אם כן, רפורמה בחוקי מימון המפלגות בישראל. מן הראוי להסדיר את פעילות הארגונים החוץ־מפלגתיים שקשורים לבחירות. עם זאת, כדי לא לפגוע בחופש הביטוי, אסור שיוטלו מגבלות חריפות מדי על פעילות הבחירות שלהם. בהקשר זה, אסור שהחשש מפני כסף שיזרום למערכות הבחירות ישמש אמתלה לאכיפת יתר ולדיכוי יוזמה אזרחית וביטוי מגוון וחופשי בבחירות.

במחקר שערך המכון לדמוקרטיה, נמצא כי ישנה מגמה גוברת בדמוקרטיות בעולם של הסדרת הפעילות הזאת, אבל היא בדרך כלל רכה: שקיפות ולעתים תקרת הוצאות גבוהה מאוד מועדפות בדרך כלל על פני חלופות, כמו איסור הפעילות של גופים אלה או הגבלת יכולתם לגייס כספים. הסיכון מפני אכיפת יתר שתצנן את חופש הביטוי בבחירות הוא רב, ולכן יש מקום להתקדם בעניין זה בזהירות.

ראשית, תנאי הכרחי להסדרה הוא ניסוח החוק ואכיפתו השוויונית על כל גוף חוץ־מפלגתי, הפועל באופן משמעותי כדי להשפיע על תוצאות הבחירות (רף הוצאה מינימלי וגבוה שייקבע). שנית, יש להעניק לגוף שיפקח על הפעילות החוץ־מפלגתית בבחירות (מבקר המדינה או גוף אחר) סמכויות מספקות ומשאבים רבים, כדי שיוכל לקיים פיקוח אפקטיבי. שלישית, אנחנו מציעים להתחיל עם הטלת חובות שקיפות מוגברות בלבד, כפי שנעשה במדינות כמו אוסטרליה, איטליה וארה"ב, ולגבש מנגנון חוקי שיחייב לקבל החלטה בשנים הבאות — אם יש צורך גם במגבלות נוספות, שתפקידן יהיה למנוע ניסיונות להשתלט על מערכת הבחירות.

בתקופת הביניים שבה יחולו חובות שקיפות בלבד, ייאסף מידע שיאפשר קבלת החלטה אם ניתן ונחוץ להטיל מגבלות נוספות על גופים חוץ־מפלגתיים. רק כך נוכל למנוע אמריקניזציה מסוכנת של מערכות הבחירות בישראל, עד כדי כך שבעל המאה יהיה גם בעל הדעה — ובלי לצנן את חופש הביטוי ופעילות החברה האזרחית, הנחוצים לבחירות דמוקרטיות.

קראו חוות דעת על הצעת חוק פיקוח על גופים חוץ-מפלגתיים הפעילים בבחירות

המאמר פורסם בדה מרקר