נושאי תוכן

חיפוש חופשי

תוצאות חיפוש ל: שקיפות וממשל פתוח

39 תוצאות

מאמרים

התפיסה שעומדת ביסוד האיסור לשדר את הכרעת הדין של נוחי דנקנר בפרט ומבית המשפט בכלל, היא החשש מפני המהירות, הישירות והמסר הלא מתווך שיגיע אל הציבור.

בעקבות פרסום תזכיר חוק "חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה" של משרד המשפטים ולקראת העלאת הצעה דומה ביום א' הקרוב (22.11) בוועדת השרים לחקיקה על ידי ח"כ רוברט אילטוב, נשלחה חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת להתנגד ולבלום את החוק. 

שקיפות של מעשי השלטון, בכל הדרגים, היא בלם הכרחי מפני שחיתות, ניגודי עניינים ושימוש לרעה במשאבי הציבור ובכסף שלטוני. שקיפות היא גם תנאי מוקדם והכרחי לאמון הציבור ביושרתן של מערכות השלטון. 

גזר הדין של ראש עיריית בת ים שלומי לחיאני מעורר שוב את השאלה מדוע ראשי רשויות בישראל נמצאים תדיר בחדרי חקירות בעיקר בעבירות של שחיתות?. מאז תחילת שנות האלפיים לא יורד המשבר הכלכלי והייצוגי ברשויות המקומיות מסדר היום הציבורי. 

שותפות ממשל פתוח (Open Government Partnership) היא יוזמה בינלאומית חדשה לקידום המחויבות של ממשלות לעקרונות של שקיפות, העצמה וחיזוק של מעורבות אזרחים ומאבק בשחיתות בעזרת טכנולוגיות חדשניות. ממשלת ישראל הצטרפה ליוזמה, והמכון הישראלי לדמוקרטיה מסייע לה בתמיכה מקצועית. בד בבד התקבל המכון לקבוצת ארגוני התמך של היוזמה הבינלאומית. 

"חוק ההסדרים הוא ההפך מ'פוליטיקת פייסבוק'. הוא נוגד את רעיון הממשל הפתוח המשתף את הציבור בתהליכי קבלת החלטות ובסדרי העדיפויות. לא ניתן לעשות זאת כשהצעת חוק ההסדרים אורכת כמאה וארבעים עמודים וחולשת על כשלושים נושאים. ואם כך, כיצד יוכלו כלבי השמירה לשמור כעת?  זו אינה הדרך. זו אינה פוליטיקה חדשה.." תהילה אלטשולר במתקפה חזיתית נגד חוק ההסדרים המובא לאישור הכנסת.

ראש פרויקט ממשל פתוח במכון הישראלי לדמוקרטיה, מתרעמת על ההסכם שנחתם בין משרד האוצר ומיקרוסופט ומסבירה למה הוא רע לדמוקרטיה.

בשבועות הקרובים יתנהלו בכנסת שני הליכי חקיקה שבהם חברי הכנסת נמצאים בניגוד עניינים ממשי בין העניינים הפרטיים שלהם לבין טובת הציבור - ובמה הם בחרו?

פילוח ההצבעה לפי משתנה קריאת העיתונים מצביע כי העיתונות הטבלואידית הבריטית, עדיין משפיעה על דעת הקהל וסדר היום. יתרה על כך, הפיצול בין הדיעות כפי שהשתקף בתקשורת המסורתית וברשתות החברתיות בבריטניה, מסוכן לקיומה של חברה דמוקרטית מתפקדת.

שופטי בית המשפט העליון נקטו גישה מאכזבת בהתייחסותם לחוסר השקיפות של הממשלה בתהליך גיבוש מתווה הגז. מעבר לצורך הבסיסי במעורבות גבוהה של הציבור בגיבושם של חוזים רגולטוריים,ישנה הזדמנות לפתור כשלים בדמוקרטיה המודרנית שנידונו במהלך המשפט.

תקנות הצנזורה הצבאית בישראל הם ישנות ואנטי דמוקרטיות. מחקר זה ממליץ על שורה של רפורמות הכרחיות לפני שהצנזורה תהפוך לפוגענית יותר או שתאבד מכוחה בצורה משמעותית. 

לקראת הדיון היום (ג') בהצעת החוק להסדרת מעמד החטיבה להתיישבות שלח המכון הישראלי לדמוקרטיה חוות דעת דחופה בה הוא מתריע, כי הצעת החוק הופכת דה-פקטו את החטיבה להתיישבות לרשות ממשלתית תוך האצלת סמכויות מהממשלה לחטיבה, מבלי לחייב אותה בכללי המשפט הציבורי.

שלב זרועות, חזק את שיתוף הפעולה עם ארגונים אחרים ודאג לשיפור אמון הציבור במשטרה. קראו את עצותיו של פרופ' יובל פלדמן, ראש התכנית לרפורמה ביחסי עבודה במכון, למפכ"ל החדש.

הבעיה הפוליטית הכי חשובה של הזמן הזה איננה רק חופש העיתונות. עם כל חשיבותה, היא נגזרת משאלה רחבה יותר:  איך להתאים את הדמוקרטיה הנכבדה שלנו לתאוצה של עידן המידע. 

בשבוע שעבר פורסם שראש הממשלה יוזם חקיקה שתתקן את ההגדרה של האזנת סתר.  לכאורה, מדובר במהלך שאמור לשמור על הפרטיות שלנו, אך יקשה בראש ובראשונה על אנשים פרטיים המבקשים להתגונן מפני כוחות חזקים מהם וכן על עבודת המשטרה. הכוונה של הצעת החוק היא בעיקר  להתעלל במוסדות הביקורת על השלטון, רשויות אכיפת החוק והתקשורת. מן ההדף, ייפגע גם הציבור הרחב. 

על רקע העלייה בשנים האחרונות בשימוש בהעברות תקציביות המתבצעות לאורך שנת התקציב וכחלק מהצורך בהגברת השקיפות, גובש מסמך המלצות המשותף למספר ארגוני חברה אזרחית העוסקים בנושא ממשל פתוח ושקיפות. חלק מההמלצות שגובשו במסמך, אומצו לאחרונה על ידי ועדת הכספים של הכנסת.

מדינה דמוקרטית מתאפיינת בתקשורת חופשית איכותית ועצמאית, בפלורליזם ובחופש הביטוי. זוהי שעת מבחן לדמוקרטיה הישראלית, הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. יחד, נאחד כוחות כדי שתישאר כזו.

המכון הישראלי לדמוקרטיה והתנועה לזכויות דיגיטליות, מבקשים מהשרים להתנגד להצ"ח של ח"כ רויטל סוויד (מחנ"צ), הנוגעת להסרת פרסום הסתה ברשת החברתיות, שכן מדובר בהצעה לא אפקטיבית ולא דמוקרטית המבקשת לעשות מיקור חוץ של עבודת האכיפה והשיפוט ולהעבירה לידי גורמים מסחריים היושבים בחו"ל. 

ההחלטה להשהות את נוהל השקיפות מהווה פתח לשחיתות ומערערת את מעמד כנסת בכסות יעילות כלכלית

נתניהו מבין שהדבר הכי טוב שקרה לו זו המהפכה הדיגיטלית שם הוא מדבר ישירות אל הקהל, ללא תיווך וללא שאלות קשות. לא פחות מזה, בין ראש הממשלה וחלק מאמצעי התקשורת קיימת מערכת יחסים שדומה לקרב סכינים, שם הנפגע העיקרי הוא הציבור.  

תהילה שוורץ אלטשולר ואלעד מן על החוק הארכאי שמעניק לצנזורה הצבאית את הסמכות לדרוש מכולנו להגיש לעיונה כל דבר אותו אנחנו מעוניינים לפרסם.

דו"ח המבקר מחייב רפורמה בחוקי מימון המפלגות בישראל. מן הראוי להסדיר את פעילות הארגונים החוץ־מפלגתיים שקשורים לבחירות. עם זאת, כדי לא לפגוע בחופש הביטוי, אסור שיוטלו מגבלות חריפות מדי על פעילות הבחירות שלהם. בהקשר זה, אסור שהחשש מפני כסף שיזרום למערכות הבחירות ישמש אמתלה לאכיפת יתר ולדיכוי יוזמה אזרחית וביטוי מגוון וחופשי בבחירות.

המכון הישראלי לדמוקרטיה תומך בהצעת החוק של חה"כ מיקי רוזנטל פ/2159, לעגן ברגולציה פרסום סמוי שכן כזה אינו מסומן, משחית את המעשה התקשורתי וגורם להטעיה מכוונת של הצרכנים. כמו כן, היותו רכיב מרכזי במודל העסקי של כלכלת התקשורת, מדגיש את הצורך לאסדרה רוחבית של עניין זה.

ספרים