פורנוגרפיה: מוסר, חירות, שוויון

הפורנוגרפיה מלווה את האנושות מזה זמן רב, אך ביטוייה הולכים ומשתנים בקצב מהיר. כיום, עם התפתחות הטכנולוגיה, הפורנוגרפיה זמינה ונפוצה יותר מאי פעם, ונשאלת השאלה כיצד צריכה מערכת המשפט להתמודד עם הבעיות והדילמות המורכבות שנלוות לתופעה זו?

את עוצמת הרגשות שהיא מעוררת, ממחישה העובדה כי הפורנוגרפיה יצרה קואליציה משונה, המאחדת תחת כנפי ההתנגדות לה ארגונים דתיים ושמרניים לצד ארגונים פמיניסטיים. היא מעלה דילמות מהותיות בשאלות כגון כבוד האישה וסוגיית  ניצולה, אל מול סוגיוית יסוד של חופש העיסוק וחופש הביטוי.

נייר העמדה שלפנינו מנסה להתמודד עם מצב מורכב זה מהזווית המשפטית, ושואל האם במדינה דמוקרטית המכבדת את הזכויות והחירויות של אזרחיה, יש מקום להתערבות שלטונית ביצירה, הפצה או צריכה של תכנים פורנוגרפיים, ואם כן - כיצד?

השער הראשון במחקר מביא רקע עיוני לנושא. הפרק הראשון מציג את ההתנגדויות המוסרניות והפמיניסטיות לתופעת הפורנוגרפיה; הפרק השני מתמקד בסוגיית הפורנוגרפיה וחופש הביטוי; בפרק השלישי מביא המחבר את דעתו שלו אל מול העמדות והנימוקים השונים - הפמיניסטיים, המוסרניים והליברליים;

בשער השני עובר המחבר מההלכה למעשה. הפרק הרביעי בודק כיצד והאם ניתן בכלל לפקח על הפורנוגרפיה בעידן המודרני; הפרק החמישי סוקר את הדין הקיים בישראל, ומציע שינויים ותיקונים; הפרק השישי בודק את אופן ההתמודדות של הרשויות בחו"ל עם תופעת הפורנוגרפיה; בפרק השביעי מפרט המחבר את עמדותיו בנוגע לאופן הטיפול המשפטי והרגולטורי הנכון לתופעת הפורנוגרפיה בישראל.