להורדה

שיח ה(אנטי)־הפרטה: המדינה או ארגונים חוץ־ממשלתיים?

דעת, חוברת 3, יוני 2013

  • מאת:
  • שנה:
  • כריכה: חוברת מקוונת
  • מספר עמודים: 16 עמ’
  • מרכז: מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות

שיח ההפרטה בציבוריות הישראלית נוטה לקשור בין שני תהליכים המתרחשים במסגרת השינויים שמתחוללים בשנים האחרונות במדינת הרווחה: הראשון הוא נסיגת המדינה מאחריות למימוש ראוי של זכויות חברתיות, והשני הוא שילובם הגובר של ארגונים חוץ־ממשלתיים בהספקת שירותים חברתיים. מטרתו של מסמך זה היא כפולה: להבחין בין שני התהליכים ולהציג את העדפות הציבור הישראלי בנוגע להספקת שירותים חברתיים באמצעות ארגונים לא ממשלתיים.

שיח ההפרטה בציבוריות הישראלית נוטה לקשור בין שני תהליכים המתרחשים במסגרת השינויים שמתחוללים בשנים האחרונות במדינת הרווחה: הראשון הוא נסיגת המדינה מאחריות למימוש ראוי של זכויות חברתיות, והשני הוא שילובם הגובר של ארגונים חוץ־ממשלתיים בהספקת שירותים חברתיים. אף שהעשורים האחרונים סיפקו סיבות טובות לכרוך את השניים יחדיו, ראוי להבחין בין התהליכים. ההבחנה חשובה במיוחד משום שהציבור הישראלי, בצד התמיכה במעורבות גדולה יותר של המדינה בחברה ובכלכלה ותפיסת המדינה כאחראית העיקרית לרווחת אזרחיה, מכיר בפוטנציאל של ארגונים חוץ־ממשלתיים לספק שירותים חדשניים, יעילים ומותאמים לצורכי האזרח במסגרת מדינת הרווחה.

מטרתו של מסמך זה היא כפולה: להבחין בין שני התהליכים ולהציג את העדפות הציבור הישראלי בנוגע להספקת שירותים חברתיים באמצעות ארגונים לא ממשלתיים.

מן הנתונים עולה כי הציבור הישראלי מכיר באיכות ובמומחיות של ארגונים חוץ־ממשלתיים כספקי שירותים חברתיים. העדפותיהן של שלוש קבוצות של משיבים מחזקות הערכה זו במיוחד: משיבים שהעדיפו לקבל שירות מגוף מדינתי; משיבים שתמכו בהמשך מעורבותה של המדינה בחברה ובכלכלה; ומשיבים שציינו כי אין להם אמון בארגונים חוץ־ממשלתיים. אפשר אפוא להעריך שהציבור הישראלי יתמוך בשילובם של ארגונים חוץ־ממשלתיים בהספקת השירותים החברתיים כל זמן שמדינת הרווחה מקבלת עליהם אחריות, מבטיחה אותם ומתקצבת אותם כראוי.

הורידו את החוברת המלאה


אסא מרון הוא דוקטורנט במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. תחומי התמחותו הם הסוציולוגיה של מדינת הרווחה והסוציולוגיה של האזרחות.