שמירה על טוהר הבחירות לכנסת ה-26: מיפוי הסכנות ודרכי ההתמודדות עימן

עד היום הבחירות לכנסת התנהלו ככלל בצורה תקינה, ולא היה חשש ממשי בדבר טוהרן. אנו מקווים ומאמינים שכך יהיה גם בעתיד. גם עתה, אנו לא סבורים שיש חשש יוצא דופן, למשל, מזיוף רחב היקף בקלפיות או מביטול מועד הבחירות או דחייתן ללא הצדקה. עם זאת, אי־אפשר להתעלם מהמציאות: הבחירות לכנסת ה-26, שצפויות לכל המאוחר להתקיים באוקטובר 2026, יכריעו בסוגיות הרות גורל; הן יתקיימו על רקע תופעות המאפיינות את הפוליטיקה בישראל בשנים האחרונות, כמו נסיגת הדמוקרטיה, קיטוב פוליטי־חברתי ושיח פופוליסטי — תופעות אשר במדינות אחרות לוו בפגיעה בטוהר הבחירות; ויתאפיינו בשימוש מוגבר, אפילו בהשוואה לעבר, ברשתות החברתיות ובטכנולוגיות חדשות כמו בינה מלאכותית, אשר מאפשרות דרכים חדשות ואפקטיביות להטיית הבחירות. בשנים האחרונות אף ראינו ניסיונות, כושלים בעיקרם, לפגיעה בטוהר הבחירות גם בישראל. כל אלו מעוררים חשש כבד משימוש בכלים לא לגיטימיים לפגיעה בטוהר הבחירות: הטיית תוצאותיהן ופגיעה באמון הציבור בהן.

מטרת המסמך היא למפות את האיומים המרכזיים על טוהר הבחירות לכנסת ה-26, לזהות תחומים מסוכנים במיוחד שפעולות בהם עלולות לערער מהותית את מידת הלגיטימיות הדמוקרטית של הבחירות, ולהציע דרכים להתגונן מפני כך. בתוך כך, נבהיר גם אילו סכנות הן בעלות היתכנות נמוכה להתממש לדעתנו, ומדוע.

בין הסכנות העיקריות שזיהינו — משמעותיות ובעלות סיכויי התממשות לא מבוטלים — נציין את אלה:

• תיקוני חקיקה שיאפשרו לפסול בקלות רבה יותר רשימות ומועמדים.
  
  
• מגוון צעדים לדיכוי הצבעה, בעיקר כלפי הציבור הערבי, החל בגרסה חדשה של "חוק המצלמות", דרך אכיפת יתר או חסר של המשטרה ביישובים ערביים ביום הבחירות וכלה בשימוש ברשתות החברתיות לצורך הרתעת מצביעים.
  
  
• פגיעה במימון הבחירות של מפלגות מסוימות, בעיקר אלה המבקשות להחליף את הממשלה הנוכחית, באמצעות חקיקה או פוליטיזציה של הוועדה הציבורית בעניין מימון מפלגות.
  
  
• הוראות שעה שיתקבלו בד בבד עם פיזור הכנסת, באמצעות חקיקת בזק וללא דיון מספק, שעלולות לפגוע בהוגנות הבחירות בסוגיות כמו דיכוי הצבעה, נגישות בהצבעה ומימון מפלגות.
  
  
• פסילה גורפת של רשימות ומועמדים ערבים על ידי ועדת הבחירות המרכזית, לפי סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת (בשל מעשים או התבטאויות), או אי־אישור רשימות או מועמדים ללא הצדקה מטעמים טכניים או מטעמי כשירות.
  
  
• תופעות הנוגעות לרשתות חברתיות ולזירת הסייבר, כמו תעמולה אנונימית, תעמולה מוכוונת ומותאמת ("מטורגטת") על בסיס מידע אישי, רשתות הדהוד ובוטים, הפצת "פייק ניוז" ו"דיפ פייק" וקמפיינים של השפעה זרה. כל אלו יועצמו באמצעות שימוש בבינה מלאכותית.
  
  
• פעילות של השב"כ והמשטרה באופן לא ממלכתי.
  
  
• פגיעה באירועי בחירות ובחופש הפעולה של החברה האזרחית.
  
  
• דה-לגיטימציה לתוצאות הבחירות, עד כדי אי-אישורן בידי המליאה (הפוליטית) של ועדת הבחירות המרכזית (ראו להלן פירוט על הרכב ועדת הבחירות המרכזית) או ההסתערות על הקפיטול בארצות הברית ב-2021.
  
  

במסמך נפרט סכנות רבות נוספות — אך חשוב לדעתנו להבחין בין הסכנות העיקריות לבין סכנות אחרות, ובהן כאלה שסיכויי ההתממשות שלהן נמוכים יחסית, כמו כאמור דחיית מועד הבחירות או זיופי קולות המוניים, או סכנות שגם אם יתממשו, פגיעתן בטוהר הבחירות תהיה קלה.

דרכי ההתמודדות עם סכנות אלה מגוונות. הן כוללות זיהוי ובלימה של הוראות שעה ותיקוני חקיקה מסוכנים אחרים, בייחוד תיקונים שמבקשים לשנות באופן חד-צדדי ובלא הסכמה רחבה את דיני הבחירות; עמידה על המשמר מול ניסיונות לפגוע במקצועיותם ובעצמאותם של מוסדות כמו המשטרה ושב"כ; ועבודה מול ועדת הבחירות המרכזית לצורך שיפור בנהלים ובהתנהלות.

המסמך כולל גם המלצות לצעדים פרואקטיביים ששחקנים שונים יכולים לנקוט לקראת הבחירות. מבחינת המפלגות מדובר למשל הן בהתארגנות ובתיאום בכל הנוגע לחלוקת התפקידים בקלפיות, כך שכל קלפי תאויש בנציגים מכל הגושים הפוליטיים, והן בתשומת לב להתרחשויות בעייתיות בוועדת הבחירות המרכזית, בהיבטים שבהם היא אמורה להתנהל באופן מקצועי וא-פוליטי. נראה שארגוני החברה האזרחית נדרשים למלא תפקיד חשוב במיוחד בשמירה על טוהר הבחירות הבאות לכנסת, בתחומים שבהם ועדת הבחירות המרכזית וגורמים ממלכתיים אחרים מתקשים לפעול, בשל היעדר משאבים או כלים חוקיים מספקים. תפקידים אלה יידרשו לכל אורך הליך הבחירות, למשל החל בעידוד מועמדים ראויים וא-מפלגתיים לאייש תפקידים של מזכירים ומפקחים בקלפיות, דרך מעקב צמוד, בעזרת מומחי טכנולוגיה, אחר תעמולה אנונימית ומניפולטיבית או תעמולה המפיצה מידע כוזב (בעיקר ברשתות החברתיות), וכלה באיתור שימוש אסור במשאבי ציבור. את המידע על התעמולה ועל השימוש האסור במשאבי ציבור יידרשו הארגונים להעביר לגורמים רלוונטיים, כגון רשויות האכיפה, ועדת הבחירות המרכזית והפלטפורמות של הרשתות החברתיות עצמן, כגון פייסבוק, רשת X (לשעבר טוויטר), טלגרם וטיקטוק.

סוג נוסף של פתרון הוא תיקוני חקיקה נדרשים, במיוחד בתחומים של אסדרת תעמולת בחירות דיגיטלית, הרחבת הגמישות במקום ההצבעה, ותיקונים שימנעו פסילת רשימות ומועמדים מטעמים פוליטיים. עם זאת, חשוב להדגיש שאנו מתנגדים עקרונית לקידום ולאימוץ של תיקונים בהליך הבחירות לקראת הבחירות הקרובות אלא במקרים חריגים, כגון כאשר מדובר בתיקונים נחוצים המקודמים בהסכמה רחבה וכאלה שהיו נהוגים בעבר. שינויים שקשורים לבחירות — גם אם הם לטעמנו טובים וראויים — ראוי לקדם ככלל מאחורי מסך של בערות, כלומר כאשר המתדיינים אינם יודעים כיצד השינויים ישפיעו על השחקנים השונים בכלל ועל עצמם בפרט, ובוודאי לא לקראת מערכת בחירות. לכל היותר אפשר כיום לקדם שינויים שייכנסו לתוקף רק בבחירות לכנסת ה-27.

להורדת גרסת PDF של המסמך המלא

להורדת גרסת PDF של התקציר

להורדת גרסת PDF של התקציר בפורמט פתוח