הסרת חסמים בירוקרטיים - תרומה לכלכלה?
לפניכם תקציר המלצות הצוות בנושא השפעת הסרת חסמים בירוקרטיים על הכלכלה בישראל דיווחים, ציטוטים והודעות לתקשורת יתפרסמו בבלוג הכנס בזמן אמת
פרופ' אבי בן בסט, עמית בכיר, המכון הישראלי לדמוקרטיה; המחלקה לכלכלה, האוניברסיטה העברית בירושלים
מר שגיא בן סימון, מנהל פרויקטים, מחלקת מימון פרויקטים, BDO Ziv Haft Consulting
מר שאול בן שימול, מנהל מחלקת חוב תאגידי, BDO Ziv Haft Consulting
רו"ח שחר זיו, שותף מנהל בקבוצת BDO זיו האפט
רו"ח עו"ד אייל רובין, מנהל אשכול המסים, BDO זיו האפט
מר מוטי שפירא, מנכ"ל להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל (חברה בלשכת התיאום של הארגונים הכלכליים)
כיום, לאחר שמספר מכרזים גדולים נתקלו במהמורות שבדרך, חובת ההוכחה מוטלת על כלל הגורמים בתחום לייצר הצלחות בעתיד הקרוב. ישנם מספר פרויקטים המבשילים בימים אלו (מרכז ההדרכה של משטרת ישראל, מתקן ההתפלה בשורק, קריית ההדרכה של צה"ל ועוד). התייחסות עניינית ויחסי אמון בין חברי ה"משולש" המפורסם - המדינה, היזמים והמממנים - הובילה בעבר להצלחות מרשימות (כביש 431, כביש 6, מתקני ההתפלה, מנהרות הכרמל, יח"פים ומגוון פרויקטים בהיקף קטן ברשויות המקומיות ועוד). מכאן והלאה פני הדברים תלויים בהתגייסות כלל הגורמים לשיפור פני התשתיות בישראל בדרכים יעילות ומועילות.
ליבת הבעיה של פיתוח תחום מכרזי התשתיות הגדולים היא העובדה שלא קיימת בישראל תכנית ממשלתית רב-שנתית ברורה, או מדיניות ומחויבות ארוכת-טווח, לבניית צבר פרויקטים לעתיד. עקב כך, נוצרים חוסר ודאות ופערי זמן משמעותיים בין מכרז אחד לשני. גורמים אלו מקשים על היזמים והמממנים להצדיק השקעה חיונית בהקמת מחלקות מימון פרויקטים המתמחות במכרזים מורכבים, דבר המוביל למחסור במומחיות וניסיון. המחסור בכוח אדם מנוסה, ריכוז הידע והיעדר שימור הידע מקשים על קידום התחרותיות בשוק היזמים ובשוק המימון. להערכתנו, יש להגיע למצב שבו יושקו לפחות 3-2 פרויקטים בכל שנה, ובפרק זמן של מספר שנים. הדבר יגדיל את הניסיון של כלל הגופים, יעודד כניסת גופים חדשים לשוק ויוביל לתהליכים סטנדרטיים, יעילים ומהירים יותר. בניית קרן תשתיות, במתכונת קרנות המנוף או הון סיכון (ייזום על ידי המדינה ועיקר המימון מגופים מוסדיים תוך הבטחת תשואת מינימום) להשקעה בתשתיות בשלב המכרזי תעודד אף היא קידום צבר של פרויקטים.
באירופה היקף פרויקטי PPP הוא משמעותי (בשנת 2007 נושק ל-170 מיליארד ש"ח ). כמו כן יש מגמה של התאוששות ממשבר האשראי העולמי. היחס בין התמ"ג של ישראל מתוך התמ"ג של אירופה (27 מדינות האיחוד) עומד על כ-1.3% (על פי נתוני OECD לשנת 2007). אם נשליך יחס זה על המצב הרצוי מבחינת היקף הפרויקטים בישראל ניתן לגזור היקף השקעות בפרויקטים של כ-2.2 מיליארד ש"ח בשנה, העומד בקנה אחד עם בניית מחסנית פרויקטים של כ-3-2 פרויקטים בהיקף של חצי עד מיליארד ש"ח בשנה. הניתוח הבסיסי לעיל, מלמד על היקף הפוטנציאל לפרויקטים נוספים בישראל בטווח הארוך.
סקירה זו מבקשת לשים את האצבע על מספר צווארי בקבוק עיקריים בהליכי מכרזים בישראל, ולהציע דרכים אפשריות לפתרון חלק מן הבעיות.
אבי בן בסט, "מחלוקות, אינטרסים ופוליטיקה ברפורמות מבניות", אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה,8.5.2011
תוכניות מחקר
רפורמות כלכליות
רפורמות פוליטיות
- תגיות:
- בירוקרטיה