רמת חיים

לכל לוחות ה-Excel בפרק רמת חיים >>

היקפי העוני באוכלוסייה החרדית גדולים בהרבה מהיקפם באוכלוסייה היהודית הלא-חרדית, והשפעתם על רמת החיים גדולה יותר אף היא. אומנם מ-2015 ניכרת ירידה בשיעורי העוני באוכלוסייה החרדית, אך ב-שנת 2022 הם היו עדיין גבוהים (34% לעומת 14% בקרב יהודים לא-חרדים).

רמת החיים קשורה קשר הדוק לרמת ההכנסות וההוצאות של משק הבית. בשנת 2022 הייתה ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו למשק בית חרדי 14,816 ש"ח – הכנסה נמוכה בהרבה מההכנסה הממוצעת ברוטו למשק בית יהודי לא-חרדי (24,466 ש"ח). הגורמים להכנסה הנמוכה הזאת הם תא משפחתי המבוסס פעמים רבות על מפרנסים (או מפרנסת יחידה) העובדים בהיקף משרה קטן במשלח יד שרמת ההכנסה בו נמוכה, וכן שימוש מופחת בהון ובקרנות פנסיה.

כאשר בודקים את ההוצאה החודשית של משקי הבית מתברר כי ב-2022 הוציא משק בית חרדי 15,190 ש"ח בחודש בממוצע, 16% פחות ממשק בית יהודי לא-חרדי (18,096 ש"ח), אף שמספר הנפשות הממוצע במשק בית חרדי עומד על קרוב לפי שניים. פערי ההוצאה יכולים להיות מוסברים במאפייני תרבות הצריכה החרדית, הדוגלת בחיסכון, במרחבי צריכה קהילתיים ייעודיים לאוכלוסייה החרדית, המאפשרים לקנות מוצרים בזול, וגם בהטבות מדינתיות הקשורות במצב החברתי-כלכלי של החברה החרדית.

ניתוח דפוסי ההתנהגות הקשורים ברמת החיים של הציבור החרדי מלמד שהפערים בין שתי האוכלוסיות — החרדית והיהודית הלא-חרדית — עודם גדולים, הגם שהצטמצמו בשנים האחרונות. כך גם באשר לרמת ההכנסה, שיעורי העוני, הצריכה והמינוע. התחום היחיד שבו יש יתרון לאוכלוסייה החרדית על פני האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית הוא הבעלות על דירה.

ג.1. תחולת עוני

תמונת מצב

לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי לשנת 2022, הכנסתן של 20% מהמשפחות בישראל נמוכה מקו העוני לאחר הוספת תשלומי העברה ומיסים (34% לפני הוספת התשלומים). באוכלוסייה היהודית הלא-חרדית השיעור הוא 14% (28% לפני הוספת התשלומים); באוכלוסייה החרדית שיעור זה גבוה בהרבה — 34% (52% לפני הוספת התשלומים). את הפער הגדול בשיעורי תחולת העוני בין חרדים לכלל האוכלוסייה אפשר להסביר במבנה משק הבית החרדי, המאופיין במשפחות גדולות, בשיעור נמוך של גברים עובדים ובשכר נמוך יחסית של מי שעובדים. בשתי האוכלוסיות — החרדית וכלל האוכלוסייה — תשלומי ההעברה משפיעים השפעה ניכרת ודומה על שיעור העוני. בקרב כלל האוכלוסייה בעקבות התשלומים פוחת חלקה היחסי של האוכלוסייה שמתחת לקו העוני ב-40%, ואצל החרדים ב-35%.

תמונת המצב של תחולת העוני לאחר תשלומי ההעברה והמיסים בחלוקה לנפשות, למשפחות ולילדים לשנת 2022 מלמדת כי שיעור הנפשות באוכלוסייה החרדית החיות מתחת לקו העוני לאחר תשלומי העברה ומיסים (39%) גבוה בהרבה משיעורן בכלל האוכלוסייה (20%) ומשיעורן באוכלוסיית היהודים הלא-חרדים (14%).

הפערים בין הקבוצות גדולים יותר כאשר מחשבים את תחולת העוני בקרב ילדים. שיעור הילדים החרדים החיים מתחת לקו העוני לאחר תשלומי ההעברה (47%) גבוה מאוד יחסית לשיעורם בכלל האוכלוסייה (28%) ובאוכלוסייה היהודית הלא-חרדית (13%). הסיבה לכך היא מספר הילדים הגבוה במשפחה חרדית ממוצעת בשילוב עם שיעורי תעסוקה ושכר נמוכים מהממוצע של הוריהם.

מגמות

בשנים 2015–2022 חלה ירידה בתחולת העוני בקרב משפחות חרדיות – מ-39% ל-34%. ירידה זו יכולה להיות מוסברת בגידול בשיעור התעסוקה של נשים חרדיות, בעלייה ברמת ההכנסות בקרב העובדים ובגידול בתמיכת המדינה באברכים ובקצבאות הילדים. תחולת העוני באוכלוסייה החרדית עומדת כיום על הרמה הנמוכה ביותר שלה מאז שנת 2015. 

תרשים ג/1 תחולת העוני של משפחות, נפשות וילדים לאחר תשלומי העברה ומיסים, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2022 (ב-%)

תרשים ג/2 תחולת העוני של משפחות, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2022-2015 (ב-%)

 

ג.2. ביטחון תזונתי

לפי הגדרת המוסד לביטוח לאומי, רמת הביטחון התזונתי כוללת זמינות של מזון ושל משאבים לרכישת מזון וכן את איכות המזון מבחינה תברואתית ותזונתית.

לפי סקר שערך המוסד לביטוח לאומי בשנת 2022, שיעור המשפחות באוכלוסייה החרדית החיות בביטחון תזונתי נמוך או נמוך מאוד (29%) קרוב למדי לשיעורן בכלל האוכלוסייה (31%) וגבוה משיעורן באוכלוסייה היהודית הלא-חרדית (22%). פער זה בין חרדים ליהודים לא-חרדים קטן לעומת מדד תחולת העוני, שלפיו השיעור בקרב החרדים גבוה פי שניים וחצי מהשיעור בקרב יהודים לא-חרדים. נתון זה מלמד שרק חלק מהמשפחות החרדיות הנמצאות מתחת לקו העוני חיות באי-ביטחון תזונתי. 

תרשים ג/3 רמת הביטחון התזונתי של משפחות, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2022 (ב-%)

 

ג.3. הכנסה חודשית והוצאה חודשית למשק בית חרדי

תמונת מצב

הנתונים המתבססים על סקר הוצאות משק הבית של הלמ"ס מראים שבשנת 2022 הייתה ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו למשק בית חרדי 14,816 ש"ח, 67% מההכנסה ברוטו למשק בית יהודי לא-חרדי (24,466 ש"ח).

מקובל לחשב את ההכנסה לנפש על פי סולם הנותן משקל פוחת והולך לכל נפש בשל העלות השולית שלה למשק הבית. לפי חישוב זה, ההכנסה נטו לנפש תקנית במשפחה חרדית היא 4,027 ש"ח, והיא עומדת על 48% בלבד מההכנסה לנפש תקנית במשפחה יהודית לא-חרדית (8,307 ש"ח). הפער הגדול מוסבר במספר הנפשות הגבוה במשק הבית החרדי (5.1), לעומת משק הבית היהודי הלא-חרדי (2.8); במספר המפרנסים הממוצע; ובהכנסה נמוכה מעבודה (10,221 ש"ח במשק בית חרדי, לעומת 18,604 ש"ח במשק בית יהודי לא-חרדי). אפשר שבמציאות הפערים בהכנסות קטנים יותר בשל ההכנסות מעבודה שאינן מדוּוחות באוכלוסייה החרדית.

ההכנסה ברוטו במשק בית חרדי מתחלקת ל-69% מעבודה (לעומת 76% במשק בית יהודי לא-חרדי) ול-25% מקצבאות ותמיכות (לעומת 11% במשק בית יהודי לא-חרדי). יש הבדל גדול אפוא בשימוש בקצבאות ובתמיכות בין האוכלוסייה החרדית לאוכלוסייה היהודית הלא-חרדית.

ההוצאה של משקי בית חרדיים על תשלומי חובה — מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות — עומדת בממוצע על כ-33% מההוצאה של משקי הבית הלא-חרדיים (1,469 ש"ח לעומת 4,496 ש"ח).

ההוצאה החודשית של משק בית חרדי לתצרוכת, שהיא סך כל התשלומים שמשק בית משלם על קניית מוצרים או שירותים, נמוכה ב-16% מזו של משק בית יהודי לא-חרדי (15,190 ש"ח לעומת 18,096 ש"ח), אף שמספר הנפשות הממוצע במשק בית חרדי גדול יותר. ההסבר לכך טמון כפי הנראה בהכנסה הנמוכה של משק הבית החרדי, בתרבות הצריכה החרדית המאופיינת בצניעות ובחיסכון, וכן במרחב הצריכה הקהילתי המאפשר לקנות חלק ממוצרי הצריכה במחיר זול במיוחד.

למרות ההבדלים בגודל משק הבית ובהכנסות בין משק הבית החרדי למשק הבית היהודי הלא-חרדי אין ביניהם הבדלים ניכרים בחלוקת ההוצאות לתחומים השונים, למשל מזון, דיור, בריאות או חינוך. פער של ממש נמצא, עם זאת, בכל הקשור לתחבורה ולתקשורת (10% מההוצאות במשקי הבית החרדיים, לעומת 19% במשקי הבית היהודיים הלא-חרדיים). הגורמים להבדלים: בתחום התחבורה חרדים מסתמכים הרבה יותר על תחבורה ציבורית ונחשבים צרכנים חסכנים ויעילים שלה, ובתחום התקשורת הציבור החרדי משתמש פחות באינטרנט, בטלוויזיה ובטלפונים ניידים חכמים.

מגמות

בין 2015 ל-2022 גדלו גם ההכנסות וגם ההוצאות של משקי הבית החרדיים. בשנים אלו נרשמה עלייה של 17% בהכנסה החודשית ברוטו למשק בית חרדי (מ-12,616 ש"ח ל-14,816ש"ח), שיעור דומה לעלייה בקרב האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית (18% בהכנסות ברוטו — מ-20,807 ש"ח ל-24,466 ש"ח). בהיקף ההוצאה החודשית לתצרוכת של משק בית חרדי חלה עלייה מ-13,676 ש"ח ל-15,190 ש"ח (גידול של 11%). כמו כן נרשמה עלייה של 16% בהוצאה של משקי בית חרדיים על תשלומי חובה — מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות, מ-1,261 ש"ח ל-1,469 ש"ח. עלייה בשיעור דומה של תשלומי החובה (17%) חלה גם בקרב האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית, מ-3,853 ש"ח ל-4,496 ש"ח. 

תרשים ג/4 הכנסה חודשית והוצאה חודשית לנפש (תקנית), לפי קבוצת אוכלוסייה, 2022 (בש"ח)

 

ג.4. בעלות על דירה

תמונת מצב

שיעור הבעלות על דירה באוכלוסייה החרדית גבוה מאוד ועמד בשנים 2023-2022 על 78%. בקרב האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית שיעור הבעלות על דירה עמד על 73% בלבד, ושיעור נמוך קצת יותר של בעלות נמדד בכלל האוכלוסייה בישראל (72%).

בממוצע, בשנים 2023-2022 החזיקו 14% מכלל האוכלוסייה ו-17% מהאוכלוסייה היהודית הלא-חרדית יותר מדירה אחת בבעלותם. שיעור נמוך יותר נרשם באוכלוסייה החרדית — 12% הצהירו שבבעלותם יותר מדירה אחת.

מגמות

בשנים 2018-2006 נרשמה באוכלוסייה החרדית ירידה בשיעור בעלי הדירות — מ-79% ל-74%, ככל הנראה בשל עלייה ביוקר הדיור המקשה על רכישת דירה. עם זאת, משנת 2019 אנו רואים עלייה מחודשת בבעלות על דירות בקרב חרדים, ושיעור בעלי הדירות שב ועלה ל-78% בשנים 2023-2022. ייתכן שהסיבה לעלייה המחודשת היא הטבה במצב הכלכלי של משקי הבית החרדיים המתבטאת בעלייה ברמת ההכנסה וירידה בשיעורי העוני, כפי שראינו בתחילת פרק זה. 

בשנים 2023-2003 נרשמה עלייה בשיעור הבעלים של יותר מדירה אחת, בשני המגזרים: באוכלוסייה היהודית הלא-חרדית עלה שיעורם מ-9% ל-17%, ובאוכלוסייה החרדית מ-3% ל-12%. 

תרשים ג/5 בעלי דירה מקרב בני 20+, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2023-2006 (ב-%)

 

ג.5. מחזיקים ברישיון נהיגה

תמונת מצב

בשנים 2022–2023 החזיקו 50% מהחרדים בגילי 20+ ברישיון נהיגה. שיעור זה נמוך בהרבה משיעור בעלי רישיונות הנהיגה באוכלוסייה היהודית הלא-חרדית (85%). בפילוח לפי מגדר אפשר לראות שהפערים בין החרדים ליהודים הלא-חרדים היו גבוהים יותר בקרב הנשים: 34% מהנשים החרדיות החזיקו ברישיון נהיגה, לעומת 78% מהנשים היהודיות הלא-חרדיות. אצל הגברים הפער היה קטן יותר אך עדיין משמעותי ביותר — 64% לעומת 92%. את הפער בין הגברים החרדים לנשים החרדיות אפשר להסביר בכך שנהיגת נשים עדיין אינה מקובלת בחלק מהקהילות החרדיות.
 

מגמות

לאורך השנים אפשר לראות עלייה בשיעור החרדים בעלי רישיון נהיגה: בשנים 2005–2006 החזיקו ברישיון נהיגה 40%; ובשנים 2022–2023 — 50%. שינוי גדול יותר התרחש אצל הנשים החרדיות: 21% מהן החזיקו ברישיון נהיגה בשנים 2008-2007; ו-34% בשנים 2022–2023. הסיבות האפשריות למגמה זו בקרב הנשים הן השתלבותן של יותר חרדיות במערכת ההשכלה הגבוהה והצטרפותן לתעסוקה איכותית, וכן השיח המודרני שנכנס במובהק לכמה מהקהילות החרדיות. 

תרשים ג/6 בעלי רישיון נהיגה בקרב בני 20+, לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר, 2022–2023 (ב-%)

 

ג.6. זמינות רכב

תמונת מצב

בשנים 2022—2023 החזיקו ברשותם רכב 51% מבני 20+ באוכלוסייה החרדית, שיעור נמוך בהרבה מהשיעור באוכלוסייה היהודית הלא-חרדית של מי שהצהירו שברשותם רכב (83%). אפשר לתלות את הפער הזה ביוקר הקנייה וההחזקה של מכוניות בישראל, בצורך בהחזקת מכונית יקרה יותר (המותאמת למשפחות מרובות ילדים) בחברה החרדית, ובתפיסה החרדית ששימוש בתחבורה הציבורית הוא חלק יום-יומי ובלתי נפרד מאורח החיים.

מגמות

בשנים 2023-2003 נרשמה עלייה גדולה בשיעור החרדים בני 20+ שהצהירו כי ברשות משק הבית שהם חיים בו יש רכב זמין (מ-31% ל-51%). גם בקרב היהודים הלא-חרדים נרשמה עלייה באותן שנים (מ-68% ל-83%). הגידול החד במספר החרדים המחזיקים ברשותם רכב פרטי משקף שינוי ברמת החיים של משפחות חרדיות, גידול בשיעורי החרדים העובדים ואימוץ אורחות חיים המקובלים בחברה הכללית. 

תרשים ג/7 זמינות רכב בקרב בני 20+, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2023-2003 (ב-%)

---

‎

לוחות ה-Excel בפרק רמת חיים מקורות