בריאות

לכל לוחות ה-Excel בפרק בריאות >>

הנושא המתחלף של הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2023 היה בריאות ואורח חיים. בסקר נשאלו שאלות על תפיסת העולם של הנסקרים בנושא הבריאות הפיזית והנפשית, ועל דפוסי האכילה שלהם, בדיקות רפואיות, פעילות גופנית, ביטוחים רפואיים וזמינות של מידע רפואי.

במישור הסובייקטיבי הנסקרים מהמגזר החרדי מציגים תמונת מצב חיובית. הם מעידים על בריאות פיזית ונפשית טובה ומביעים עמדות חיוביות כלפי מערכות הבריאות. ואולם במישור האובייקטיבי הסקר מעלה פערים בין הציבור החרדי לכלל הציבור היהודי, בתחומים של הסתייעות ברפואה מונעת, קיום אורח חיים בריא (פעילות גופנית ותזונה בריאה), זמינות של מידע רפואי ושימוש בביטוחי בריאות איכותיים.

ו.1. עמדות בנושא בריאות

מן הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2023 עולה תפיסת בריאות עצמית טובה של האוכלוסייה החרדית. החרדים, כקבוצה, סבורים שמצבם הבריאותי טוב (כמו של כלל האוכלוסייה היהודית), והם מעידים על עצמם שמצבם הנפשי חיובי ושהם זקוקים פחות לטיפולים רפואיים. למרות שיעורי העוני הגבוהים במגזר החרדי, המרואיינים החרדים ענו בסקר שהם אינם נאלצים לוותר על תרופות בגלל מצב כלכלי ירוד.

76% מהחרדים הצהירו בסקר 2023 כי מצבם הבריאותי טוב מאוד, לעומת 51% מקרב היהודים הלא-חרדים שהשיבו כך. גם כאשר הנסקרים החרדים נשאלו על השנה שקדמה למועד הסקר, רובם (72%) השיבו שהם חושבים כי מצבם הבריאותי נותר ללא שינוי. רק 7% מתוכם אמרו שמצבם הבריאותי הורע במקצת או בהרבה, לעומת 17% מקרב היהודים הלא-חרדים שאמרו כך. החרדים גם העידו על צורך נמוך בטיפול רפואי במהלך השנה האחרונה בהשוואה ליהודים לא-חרדים (39% לעומת 60%, בהתאמה). החרדים, כמו שאר האוכלוסייה היהודית, אומרים שהם כמעט שאינם נאלצים לוותר על טיפול רפואי בגלל מצב כלכלי גרוע (91%).

אשר לבריאות הנפשית – גם כאן הדיווח העצמי חיובי יותר באוכלוסייה החרדית מזה שבאוכלוסייה היהודית הלא-חרדית. 85% מהחרדים מעידים על עצמם שלא חוו כלל מצב רוח ירוד או רק לעיתים רחוקות. בקרב האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית רק 73% אמרו כך.

גם האמון במערכות הבריאות גבוה בציבור החרדי: 80% מהנסקרים העידו כי הם נותנים אמון במערכת הבריאות במידה רבה או במידה מסוימת (80% גם באוכלוסייה היהודית הלא-חרדית).

לפי מחקר של מכון טאוב, אפשר לנתח את הדיווח החיובי של האוכלוסייה החרדית משלוש נקודות מבט:

האחת – הדיווח החיובי נובע מתפיסות חברתיות ודתיות שלפיהן לא מקובל להתלונן על בריאות, בייחוד בפני סוקר שאינו מהחברה החרדית. התפיסה היא שיש להציג לפני החברה הכללית תמונת מצב חיובית של החברה החרדית.

השנייה – תוחלת החיים ביישובים שיש בהם ריכוז חרדי גבוה גבוהה ביחס למאפיינים החברתיים-כלכליים של האוכלוסייה החרדית. תוחלת חיים גבוהה זו היא תולדה של הון חברתי חזק בחברה החרדית, השואב את עוצמתו מתפיסת החיים האמונית ומן המעורבות הקהילתית גבוהה.

השלישית – הגיל הצעיר יחסית של האוכלוסייה החרדית. זו הסיבה שכאשר מתקננים את גיל האוכלוסייה הפער בין החרדים לכלל האוכלוסייה היהודית מצטמצם. בקרב נשאלים חרדים בגילים 59-20 שיעור המשיבים "טוב מאוד" בשאלה על מצבם הבריאותי הוא 80%, לעומת 64% בקרב עמיתיהם באוכלוסייה היהודית הכללית. בגילים דומים הפער מצטמצם בכשליש.

מגמות

גם בשנים 2010 ו-2017 עסק הנושא המתחלף בסקר החברתי של הלמ"ס בבריאות והדיווחים על  מצב בריאותי טוב מאוד עולים במרוצת השנים. כך, בשנת 2010 58% מן החרדים דיווחו על מצב בריאותי טוב מאוד, בשנת 2017, 73% מן החרדים ובשנת 2023 76% מן החרדים. בקרב יהודים לא-חרדים חלה עלייה קלה יותר, מ-47% בשנת 2010 ל-51%, בשנים 2017 ו-2023.

תרשים ו/1 מצב בריאותי, לפי הגדרה עצמית ולפי קבוצת אוכלוסייה, 2023 (%)

תרשים ו/2 מצב רוח ירוד, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2023 (%)

 

ו.2. בדיקות ורפואה מונעת

רפואה מונעת כוללת חיסונים, בדיקות המיועדות לגילוי מוקדם של מחלות, שאיפה לאורח חיים בריא ומחקר רפואי. הדאגה לבריאות הציבור ולמניעת מחלות היא אחד היעדים החשובים של הרפואה, והאחריות ליישומה בפועל מוטלת על הצוותים הרפואיים ועל משרד הבריאות. בד בבד כל אדם באשר הוא נדרש לעקוב אחר המצב הבריאותי שלו עצמו, להקפיד על בדיקות תקופתיות ולהתחסן נגד מחלות.

בסקר החברתי של 2023 נשאלו הנסקרים על סוגי בדיקות. התמונה העולה מן הממצאים היא שבציבור החרדי יש מודעות פחותה מבציבור היהודי הלא-חרדי לרפואה מונעת, ושבפועל החרדים נבדקים פחות בבדיקות מונעות ומתחסנים פחות מפני מחלות עונתיות. עם זאת, שיעור החרדים המחסנים את ילדיהם בחיסונים שגרתיים גבוה מאוד, בשיעור דומה לזה שבאוכלוסייה היהודית הלא-חרדית.

בדיקת הממוגרפיה לנשים היא בדיקה המיועדת לגילוי מוקדם של סרטן השד, שהוא הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים. אבחון מוקדם שלו מציל חיים, והוכח במחקר שבדיקת הממוגרפיה מפחיתה את התמותה מסרטן השד בכ-30%. על פי הסקר החברתי 2023, רק 55% מהנשים החרדיות בנות 50 ומעלה עשו אי פעם בדיקת ממוגרפיה, לעומת 82% מהנשים היהודיות הלא-חרדיות.

אשר לבדיקת משטח צוואר הרחם (PAP) למניעת סרטן צוואר הרחם – על פי נתוני הסקר החברתי רק 43% מהנשים החרדיות עשו את הבדיקה בשלוש השנים שקדמו לסקר, לעומת 71% מהנשים היהודיות הלא-חרדיות.

בדיקה נוספת שנסקרה היא בדיקת הקולונוסקופיה לאבחון מחלות במעי הגס. מתברר שגם בדיקה זו נפוצה פחות במגזר החרדי: 24% מהחרדים מעל גיל 40 – נשים וגברים – עברו אותה אי פעם, לעומת 53% באוכלוסייה היהודית הלא-חרדית. פילוח לפי מגדר מלמד כי הנשים החרדיות עשו את הבדיקה בשיעורים נמוכים מהגברים החרדים (21% לעומת 27%), והפער בינן לבין נשים יהודיות לא-חרדיות גדול אף יותר (21% לעומת 53%).  

תחום נוסף הקשור ברפואה מונעת הוא החיסונים. חיסונים מיועדים למניעת מחלות זיהומיות ולהגנה מפני מחלות מידבקות. 94% מן ההורים החרדים מדווחים כי חיסנו את ילדיהם בכל חיסוני השגרה בטיפת חלב או בבית הספר, בהתאם לגילם, קצת יותר מיהודים לא-חרדים (92%).

תרשים ו/3 נבדקו בדיקת ממוגרפיה, בנות 50+, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2023 (%)

תרשים ו/4 נבדקו בדיקת קולונוסקופיה, בני ובנות 40+, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2023 (%)

 

מגמות

מהשוואת הנתונים משנת 2010 ו-2017 לשנת 2023 עולה כי בין השנים האלה חלה ירידה בשיעור החרדים העוברים בדיקות רפואיות, לעומת עלייה בשיעור הנבדקים בציבור היהודי הלא-חרדי. בשיעורי הנבדקים בבדיקת הקולונוסקופיה נרשמה ירידה בציבור החרדי (מ-31% ב-2010 ל-21% ב-2017) ואז עלייה קלה (24% בשנת 2023). לעומת זאת, בקרב יהודים לא-חרדים ניכרת עלייה רציפה במרוצת השנים בשיעורי הנבדקים (מ-39% ב-2010 ל-43% ב-2017 ול-53% בשנת 2023).

ממצאים אלו מדאיגים משום שהם מלמדים על מגמה של היעדר שיפור ביחסה של החברה החרדית לרפואה המונעת.
 

ו.3. אורח חיים בריא

אורח חיים בריא כולל הרגלי חיים התורמים לקידום בריאותו של הפרט. מחקרים בנושא מצאו כי אורח חיים בריא תורם למניעת מחלות כרוניות, דוגמת סכרת, דלקת פרקים וסרטן. באורח חיים בריא נכללים מדדים רבים, ובהם תזונה נכונה, פעילות גופנית סדירה, מסת גוף טובה, שינה מספקת והימנעות מעישון ומשתיית אלכוהול. מן הסקר החברתי 2023 עולה כי במרבית המדדים הקשורים לאורח חיים בריא החברה החרדית הישראלית במצב דומה למצבה של האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית. התחום העיקרי שהאוכלוסייה החרדית רחוקה בו (לרעה) מכלל האוכלוסייה היהודית הוא הפעילות הגופנית. לעומת זאת, שיעור המעשנים במגזר החרדי, ובייחוד בקרב נשים, קטן לאין ערוך מזה שבכלל האוכלוסייה היהודית.

תזונה. שיעור החרדים האוכלים ירקות ופירות נמוכים משיעור היהודים הלא-חרדים. כך, שיעור החרדים האוכלים שני ירקות ביום עומד על 49%, לעומת 58% בקרב היהודים הלא-חרדים. גם צריכת הפירות בקרב חרדים נמוכה יותר, ושיעור החרדים האוכלים שני פירות ביום לפחות עומד על 31%, לעומת 36% בקרב היהודים הלא-חרדים. אכילת דגנים מלאים מקובלת פחות בשני המגזרים, אך מקובלת יותר בקרב חרדים: 24% מהחרדים ו-19% מהיהודים הלא-חרדים אוכלים מעל שני דגנים מלאים ביום.

מדד נוסף הוא אכילה של בשר ודגים. החרדים אוכלים פחות בשר, ו-63% מהם אמרו בסקר שאינם אוכלים בשר יותר מפעם בשבוע; באוכלוסייה היהודית הלא-חרדית אמרו כך 56%. אכילת דגים דווקא גבוהה יותר בציבור החרדי – 55% אוכלים דגים לפחות פעמיים בשבוע, לעומת 33% באוכלוסייה היהודית הלא-חרדית.

תזונה נכונה כוללת גם שתייה מוגבלת של משקאות ממותקים. שיעור החרדים השותים מעל 2 כוסות משקה ממותק ביום עומד על 34%, לעומת 27% בקרב יהודים לא-חרדים, מנגד, שיעור החרדים שאינם  שותים כלל משקאות ממותקים ביום עומד על 52%, לעומת 60% בקרב יהודים לא-חרדים.

השימוש בשמן זית גם הוא מדד לאורח חיים בריא. שימוש בו בתור השמן העיקרי בתוספת למזון אומנם נפוץ בחברה החרדית (67%), אך פחות מבחברה היהודית הלא-חרדית (82%). בשימוש בשמן זית בתור השמן העיקרי בבישול או בטיגון הפערים גדולים יותר (27% בציבור החרדי, לעומת 53% בציבור היהודי הלא-חרדי).

פעילות גופנית. כמחצית (49%) מהחרדים מעידים על עצמם שהם עוסקים בפעילות גופנית, פחות מהאוכלוסייה החרדית הלא-יהודית (61%). בפעילות גופנית אינטנסיבית מבחינת היקף הזמן (4 שעות בשבוע ומעלה) עוסקים רק מיעוט מהחרדים העוסקים בפעילות גופנית (41%), גם כאן פחות מהעוסקים בכך בקרב היהודים הלא-חרדים (61%).

מסת גוף. שיעור החרדים במשקל תקין עומד על 39%, לעומת 46% בקרב היהודים הלא-חרדים.

שינה. מגיל 26 ומעלה מומלץ לישון בין 7 ל-9 שעות ביממה. כמחצית מהחרדים (49%) ישנים 7 שעות ומעלה בלילה, שיעור כמעט זהה לזה שבשאר האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית (50%).

עישון. החרדי הממוצע מעשן הרבה פחות מעמיתו היהודי הלא-חרדי – 9% מהחרדים מעשנים, לעומת 21% מהיהודים הלא-חרדים. בפילוח לפי מגדר מתגלים פערים ניכרים. מעשנות: חרדיות – 3%; יהודיות לא-חרדיות – 16%. מעשנים: חרדים – 14%; יהודים לא-חרדים – 27%. גם מבחינת חשיפה לעישון מתברר כי אדם חרדי נחשף לעישון פחות – 69% מהחרדים אינם נחשפים לעישון כלל או רק לעיתים רחוקות, לעומת 60% מן היהודים הלא-חרדים. בקרב נשים הפערים בולטים יותר: 76% מהנשים החרדיות אינן נחשפות כלל לעישון או רק לעיתים רחוקות, לעומת 63% מן היהודיות הלא-חרדיות.

משקפיים. שיעור מרכיבי המשקפיים (או עדשות מגע) באוכלוסייה החרדית (69%)  גבוה משיעורו בקרב יהודים לא-חרדים (55%). פער זה בולט במיוחד בקרב גברים: 74% מן הגברים החרדים מרכיבים משקפיים, לעומת 48% מן הגברים היהודים הלא-חרדים. בקרב נשים הפערים קטנים מאוד: 63% מן החרדיות מרכיבות משקפיים, לעומת 61% מן היהודיות הלא-חרדיות.
 

מגמות

השוואת נתוני הסקר החברתי מ-2010 ומ-2017 לנתוני הסקר החברתי 2023 מלמדת על ירידה בדיווח של חרדים על אורח חיים בריא. אשר לפעילות גופנית – ירידה מ-53% בשנת 2010 ל-49% בשנת 2023; שמירה על משקל תקין – ירידה מ-51% ל-39%. ביחס לעישון ניכרת עלייה קלה (8% בשנת 2010 ו-9% בשנת 2023). בקרב היהודים הלא-חרדים חלה באותן השנים מגמה הפוכה: עלייה בשיעור העוסקים בפעילות גופנית (מ-55% ל-61%), יציבות במשקל התקין (46% בשנת 2023 לעומת 47% בשנת 2010), וירידה בשיעור המעשנים (מ-27% ל-21%).

תרשים ו/5, הרגלי תזונה, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2023 (%)

תרשים ו/6 עוסקים בפעילות גופנית, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2023 (%)

תרשים ו/7 מעשנים, לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר, 2023 (%)

 

ו.4. מידע בריאותי וביטוחי בריאות

אוריינות בריאותית משמעה האפשרות והיכולת של האדם לקבל, לעבד ולהבין מידע בריאותי כדי להגיע להחלטות מתאימות הנוגעות לבריאותו. אדם בעל אוריינות בריאותית טובה מקבל החלטות טובות יותר בכל הנוגע לבריאותו.

בתחילת שנות האלפיים נטבע מונח חדש בנושא האוריינות הבריאותית: אוריינות בריאותית מקוונת. המונח מגדיר את יכולתו של אדם לחפש, למצוא ולהבין מידע בנושאי בריאות ממקורות מקוונים, להעריך הערכה מושכלת את המידע שהוא מוצא וליישם אותו נכונה, הכול כדי להתמודד היטב עם בעיות הבריאות שלו במהלך חייו.

בחברה החרדית יש ניסיון להימנע משימוש באמצעים טכנולוגיים, ולכן החשיפה של חבריה לאינטרנט פחותה, ומכאן שהאוריינות הבריאותית המקוונת שלהם נמוכה יותר. ממצאי הסקר החברתי 2023 מעלים הבדלים בין החרדים ליהודים הלא-חרדים בחיפוש מידע באינטרנט בנושאי בריאות. וכך, רק 39% מהחרדים אמרו שהם חיפשו מידע בריאותי באינטרנט בשלושת החודשים שקדמו לסקר, הרבה פחות מהאוכלוסייה היהודית הלא-חרדית (71%).

שיעור המשתייכים לקופות החולים השונות מחולק אצל החרדים כמעט בשווה בין שלוש קופות החולים הגדולות: כללית (29%), מכבי (27%) ומאוחדת (33%). בקרב יהודים לא-חרדים הנתח של קופת חולים כללית (48%) ושל מכבי (34%) גדול הרבה יותר משל מאוחדת (9%).

נושא נוסף הקשור לאוריינות בריאותית הוא ביטוחי הבריאות. מן הסקר החברתי עולה הבדל גדול מאוד בין שתי קבוצות האוכלוסייה בכל הנוגע לביטוחי בריאות פרטיים. וכך, בביטוח משלים של קופת החולים מחזיקים רוב מוחלט של החרדים, גם אם פחות מן האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית (83% לעומת 92%). לעומת זאת, בביטוחים הפרטיים יש פער גדול בין שתי האוכלוסיות: רק ל-28% מהחרדים יש ביטוח בריאות פרטי, לעומת ל-54% מכלל האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית.
 

מגמות

בסקר החברתי של שנת 2023 ניכרת עלייה של ממש בשימוש בביטוחים משלימים ובשימוש באינטרנט לצורך חיפוש מידע רפואי בקרב חרדים, בהשוואה לסקרי 2010 ו-2017. כך, שיעור בעלי ביטוח משלים של קופת החולים עמד בשנת 2010 על 74.5% בקרב חרדים ועלה ל-83% בשנת 2023. שיעור המשתמשים באינטרנט לצורך חיפוש מידע רפואי קפץ בין השנים 2017 ו-2023 מ-12% ל-39%. בקרב יהודים לא-חרדים ניכרה עלייה מתונה יותר. שיעור בעלי ביטוח משלים בקופת חולים עלה מ-88% ל-92% בין השנים 2010 ו-2023. שיעור המשתמשים באינטרנט לצורך חיפוש מידע רפואי קפץ גם הוא מ-23% בשנת 2017 ל-71% בשנת 2023.

תרשים ו/8 חיפשו מידע בנושאי בריאות באינטרנט בשלושת החודשים האחרונים, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2023 (%)

תרשים ו/9 מחזיקים בביטוח בריאות, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2023 (%)

---

‎

לוחות ה-Excel בפרק בריאות מקורות