מרצ


 

מרצ

מרצ

נוסדה בשנת 1992

מרצ החלה את דרכה הפוליטית לפני הבחירות לכנסת השלוש עשרה (1992) כרשימה משותפת של המפלגות רצ, מפ"ם ושינוי. בראש הרשימה הוצבה מנהיגת רצ שולמית אלוני, וב-1996 החליף אותה  יוסי שריד. שלוש המפלגות המשיכו להתקיים כחטיבות נפרדות עד למיזוגן המלא והפיכת מרצ למפלגה בשנת 1997.

בבחירות לכנסת השש עשרה (2003) התמודדה מרצ יחד עם תנועות "שחר" בראשותו של יוסי ביילין ו"הבחירה הדמוקרטית" (בראשותו של רומן ברונפמן). הרשימה המשותפת השיגה רק שישה מושבים, ולאחר הבחירות הוחלט להקים מסגרת חדשה בשם יח"ד - ישראל חברתית דמוקרטית - שתאגד את כל תנועות השמאל לנוכח הפגיעה הניכרת בכוחן לאחר כישלון פסגת קמפ דיוויד ופרוץ אינתיפאדת אל-אקצה. בהתמודדות להנהגת יח"ד ניצח יוסי ביילין, אך במהרה הסתבר שהכינוי יח"ד הוא מותג פוליטי חלש ביחס למותג מרצ, ולקראת הבחירות לכנסת השבע עשרה (2006) הוחזר השם מרצ למפלגה. היחלשותה האלקטורלית של מרצ נמשכה גם בשתי מערכות הבחירות הבאות, כשגם היבחרותו של חיים (ג'ומס) אורון למנהיג החדש לא הועילה, והמפלגה זכתה בשפל של שלושה מנדטים בבחירות של 2009. מרצ התאוששה והצליחה להכפיל את ייצוגה בעקבות בחירות 2013 אך שוב נחלשה בשתי הבחירות הבאות. בבחירות לכנסת ה-22 (ספטמבר 2019) התמודדה מרצ במסגרת המחנה הדמוקרטי, ביחד עם ישראל דמוקרטית בראשות אהוד ברק, ועם התנועה הירוקה. בבחירות שלאחריהן (2020) התמודדה בברית עם מפלגת העבודה וגשר ו-3 מועמדים שלה (מתוך 7 שקיבלה הברית) נבחרו לכנסת. מרצ חזרה להתמודד באופן עצמאי בבחירות 2021. בבחירות לכנסת ה-25 (2022), לראשונה מאז הקמתה, כשלה מרצ לעבור את אחוז החסימה ונשארה מחוץ לכנסת.

מרצ ממוקמת בשמאל הציוני של המפה הפוליטית הישראלית ותומכת באופן מסורתי בשוויון חברתי, בהשוואת הזכויות של ערביי ישראל ובפתרון של שתי מדינות לשני עמים. היא דוגלת בחתירה לשלום מתוך ויתור על השטחים הכבושים והפסקת מפעל ההתנחלויות. עוד תומכת מרצ בהפרדת הדת מהמדינה ומתנגדת לכפייה הדתית. מרצ מגדירה את עצמה מפלגה סוציאל-דמוקרטית, ותומכת בשימור ואף בהרחבה של מדינת הרווחה.

 

table
שנת בחירות קולות מושבים (מנדטים) אחוז הקולות רשימת מועמדים מצע
2022 150,793 - 3.2 המועמדים המועמדים מצע מצע
2021 202,218 6 4.6 המועמדים המועמדים
אפריל 2019 156,473 4 3.6 המועמדים המועמדים מצע מצע
2015 165,529 5 3.9 המועמדים המועמדים מצע מצע
2013 172,403 6 4.6 המועמדים המועמדים מצע מצע
2009 99,611 3 3.0 המועמדים המועמדים מצע מצע
2006 118,302 5 3.8 המועמדים המועמדים מצע מצע
2003 164,122 6 5.2 המועמדים המועמדים מצע מצע
1999 253,525 10 7.7 המועמדים המועמדים מצע מצע
1996 226,775 9 7.4 המועמדים המועמדים מצע מצע
1992 250,667 12 9.6 המועמדים המועמדים מצע מצע

שולמית אלוני, אמנון רובינשטיין, יאיר צבן, יוסי שריד, רן כהן, יוסי ביילין, חיים אורון, זהבה גלאון, תמר זנדברג, ניצן הורוביץ

 

מאז היווסדה הייתה מרצ חברה בארבע ממשלות. לאחר ניצחון גוש השמאל בבחירות של 1992 הצטרפה מרצ לקואליציה בראשות מפלגת העבודה, ושלושה שרים כיהנו מטעמה בממשלתו של יצחק רבין: אמנון רובינשטיין, שולמית אלוני ויאיר צבן. מאוחר יותר הצטרף גם יוסי שריד כחבר ממשלה.


לאחר רצח רבין המשיכו שרי מרצ לכהן בממשלתו של שמעון פרס עד בחירות 1996, שלאחריהן עברה המפלגה לספסלי האופוזיציה. לאחר ניצחונו של אהוד ברק בבחירות של 1999 הצטרפה מרצ לממשלתו, ונוסף על יוסי שריד, כיהנו כשרים מטעמה גם חיים אורון ורן כהן. השותפות בממשלה הייתה קצרת ימים, ומרצ פרשה מהקואליציה בעקבות חילוקי דעות עם ש"ס. מאז 2000 ועד ל-2021 לא הייתה מרצ חברה בממשלות השונות. היא חזרה להיות חברה בממשלה ביוני 2021, עם השבעת ממשלת בנט-לפיד, וייצגו אותה היו"ר ניצן הורוביץ ושני שרים נוספים - תמר זנדברג ועיסאווי פריג'.