בחירות 2015

אודות מערכת הבחירות לשנת 2015

פחות משנתיים לאחר הבחירות הקודמות, הצביעה הכנסת ה-19 בעד פיזורה והליכה לבחירות מוקדמות. ממשלת נתניהו השלישית (הושבעה במרץ 2013) הגיעה לסוף דרכה מוקדם מן הצפוי ובאופן שהפתיע רבים. הסיבה הרשמית שהביאה להחלטתו של ראש הממשלה נתניהו לפרק את הממשלה וליזום בחירת מוקדמות הייתה משבר אמון אישי עמוק בינו לבין שניים משריו הבכירים: שר האוצר יאיר לפיד (יש עתיד) ושרת המשפטים ציפי לבני (התנועה). ראש הממשלה פיטר את השניים בראשית דצמבר 2014 וימים ספורים לאחר מכן הצביעה הכנסת ברוב גדול על פיזורה המוקדם. בדיעבד התברר שמה שעמד מאחורי ההחלטה של נתניהו לפרק את הממשלה היה התמיכה של חלק מהשותפות הקואליציוניות ב"חוק ישראל היום" שנועד למנוע את הפצתו בחינם של העיתון.

אחת מהרפורמות שהצליחה הקואליציה היוצאת לקדם הייתה חקיקתו של "חוק המשילות", שבין השאר הביא להעלאת אחוז החסימה ל-3.25%. צעד זה הביא למספר תזוזות במפה המפלגתית לקראת בחירות 2015. בשמאל המפה, התאחדו לראשונה בהיסטוריה שלוש המפלגות הערביות (רע"מ, תע"ל, בל"ד) וחד"ש לרשימה משותפת אחת. מפלגת התנועה, אשר סיכוייה לעבור את אחוז החסימה הגבוה הועמדו בספק, חברה למפלגת העבודה והשתיים התמודדו בבחירות ברשימה משותפת בשם המחנה הציוני. גובהו של אחוז החסימה אף הביא לסופה הפוליטי הפורמלי של מפלגת קדימה והביא גם להמשך "השידוך" הפוליטי בין מפלגת תקומה-האיחוד הלאומי לבין הבית היהודי. שיתוף הפעולה האלקטורלי בין הליכוד לישראל ביתנו לא נמשך הפעם: הסיעה המשותפת פורקה כבר בקיץ 2014 ושתי המפלגות התמודדו באופן נפרד. בש"ס חל פיצול לאחר שהיו"ר לשעבר אלי ישי פרש מהמפלגה לטובת רשימה חדשה בשם יחד. 

לאורך מרבית הקמפיין הורו סקרי דעת הקהל על קרב צמוד בין המחנה הציוני לבין הליכוד, אך ביום הבחירות הצליח הליכוד להפתיע כשגרף 30 מנדטים לעומת 24 למחנה הציוני. שתי המצליחות של בחירות 2013 נחלשו הפעם - יש עתיד ירדה ל-11 מנדטים והבית היהודי ל-8 בלבד. הרשימה המשותפת הפכה לשלישית בגודלה בכנסת עם 13 מושבים וכולנו, מפלגתו החדשה של משה כחלון, זכתה ב-10 מושבים. לאחר התייעצות עם נציגי הסיעות הנבחרות הטיל נשיא המדינה ראובן ריבלין את הרכבת הממשלה על נתניהו. השיחות הקואליציוניות התמשכו זמן רב, ובעקבות החלטתו של אביגדור ליברמן להותיר את ישראל ביתנו בחוץ,  הושבעה בסופו של דבר ממשלה שנשענה על רוב קואליציוני מינימאלי של 61 ח"כים מחמש סיעות: הליכוד, כולנו, הבית היהודי, ש"ס ויהדות התורה.

בחירות 2015

הבחירות לכנסת ה-20, 17.3.2015

מספר בעלי זכות הבחירה

5,881,696

אחוז החסימה

3.25%

סך הכל מצביעים

4,254,738

מספר הקולות הכשרים

4,210,884

שיעור ההצבעה

72.3%

table
מפלגה קולות מושבים (מנדטים) אחוז הקולות רשימת מועמדים מצע
ליכוד 985,408 30 23.4 המועמדים המועמדים
המחנה הציוני 786,313 24 18.7 המועמדים המועמדים מצע מצע
הרשימה המשותפת 446,583 13 10.6 המועמדים המועמדים מצע מצע
יש עתיד 371,602 11 8.8 המועמדים המועמדים מצע מצע
כולנו 315,360 10 7.5 המועמדים המועמדים מצע מצע
הבית היהודי 283,910 8 6.7 המועמדים המועמדים מצע מצע
ש"ס 241,613 7 5.7 המועמדים המועמדים
ישראל ביתנו 214,906 6 5.1 המועמדים המועמדים מצע מצע
יהדות התורה 210,143 6 5.0 המועמדים המועמדים
מרצ 165,529 5 3.9 המועמדים המועמדים מצע מצע
יחד 125,158 - 3.0 המועמדים המועמדים מצע מצע
עלה ירוק 47,180 - 1.1 המועמדים המועמדים מצע מצע
הרשימה הערבית 4,301 - 0.1 המועמדים המועמדים
הירוקים 2,992 - 0.1 המועמדים המועמדים מצע מצע
כולנו חברים 2,493 - 0.1 המועמדים המועמדים מצע מצע
ובזכותן - חרדיות עושות שינוי 1,802 - 0.0 המועמדים המועמדים מצע מצע
התקווה לשינוי 1,385 - 0.0 המועמדים המועמדים
הפיראטים 895 - 0.0 המועמדים המועמדים מצע מצע
פרח 823 - 0.0 המועמדים המועמדים מצע מצע
נבחרת העם (הזמנית) 761 - 0.0 המועמדים המועמדים מצע מצע
אור 502 - 0.0 המועמדים המועמדים מצע מצע
שכירות בכבוד 423 - 0.0 המועמדים המועמדים
מפלגת כלכלה 337 - 0.0 המועמדים המועמדים
מפלגת הדמוקראטורה 242 - 0.0 המועמדים המועמדים מצע מצע
מנהיגות חברתית 223 - 0.0 המועמדים המועמדים מצע מצע

מאמרים בנושא בחירות 2015

דוח מבקר המדינה בעניין ההיבטים הכספיים של הבחירות המקדימות חשף מספר ממצאים מדאיגים שיש לתת עליהם על הדעת. אבל יש להביט גם על חצי הכוס המלאה: שיעור המתמודדים שהוטלו עליהם קנסות או שהוזהרו נמצא במגמת ירידה.

לפניכם נתונים וגרפים הקשורים במערכת הבחירות הקרובה, שתתקיים במרץ 2015. את הנתונים אסף ועיבד ד"ר עופר קניג מצוות פרויקט תיקון שיטת הממשל בישראל.

היציבות והמשילות לא נועדו רק כדי לחסוך הליכה אל הקלפי. מהלכים אלה הכרחיים על מנת ששרים ישלימו רפורמות ומשרדים יגבשו תכניות ארוכות טווח וכדי שמבחירות לבחירות נוכל לבחון את נבחרינו על סמך הישגים ולא רק על סמך הצהרות וכוונות. 

מוכשרים וחרוצים ככל שיהיו חברי הכנסת החדשים בכנסת הנוכחית, נראה שסיכוייהם לתפקד בצורה מיטבית איננו גבוה. חברי הכנסת, נאלצים לכהן בו זמנית בשתיים עד שלוש ועדות, מצב המוביל לכך שהם נאלצים להיעדר ממרבית הדיונים. איך אפשר לבקר כך את פעילות הממשלה? כיצד הם – המשמשים כנציגינו – ישמרו על האינטרסים שלנו? 

חברי הכנסת ה-20 הושבעו לתפקידם. שליש מתוכם הם חברי כנסת חדשים, כמעט רבע הם נשים. כמה חברי כנסת הגיעו מפעילות בשלטון המקומי? כמה עיתונאים? ומהי הסיעה הכי "צעירה"?

מתוצאות בחירות 2015 עולה כי מספר המפלגות המיוצגות בכּנסת הצטצמם וכי שתי המפלגות הגדולות התחזקו. אלו הם סימנים מעודדים בכיוון הנכון, אך כעת יש לאמץ את השינוי לפיו ראש הסיעה הגדולה בבחירות מתמנה אוטומטית לראש הממשלה.

לקראת הבחירות לכנסת ביקשנו להעריך את רמת הדמוקרטיה הפנימית במפלגות באמצעות "מדד הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית". לתפיסתנו, לדמוקרטיה פנים רבות ומפלגות יכולות לבחור לאזן בין ממדיה השונים על פי השקפת עולמן ושיקול דעתן. לקיומה בתוך המפלגות יש כמובן חשיבות רבה. 

האם כדאי להחיל חובת הצבעה בישראל? מה הטיעונים נגד ומה בעד? ומה קורה בעולם בנושא זה?

אם סקרי דעת הקהל חוזים נכונה את תוצאות הבחירות, אזי ייצוג הנשים בכנסת יישאר סביב רמת השיא שהוא נמצא בה מאז בחירות 2013. אולם, העלייה בנוכחות הנשית בכנסת אינה מדביקה את הקצב של שיפור הייצוג הנשי בפרלמנטים אחרים.

מערכת הבחירות הזו מתאפיינת בבריחה מהבעיות המהותיות של המדינה לטובת עיסוק אישי במועמדים. לעומת זאת, נושא אחד בולט בהיעדרו: סוגיות דת ומדינה, שלמעשה מזמן כבר הפכו לסוגיות דת וחברה. וזה פצצה מתקתקת.

חוק הבחירות במתכונתו הנוכחית אנכרוניסטי, בלתי מתאים לעידן הטכנולוגי והאלקטרוני בו אנו חיים, ומגביל ללא צורך את נגישות ההצבעה של אוכלוסיות שונות כמו סטודנטים והנוסעים לחו"ל.

במערכת הבחירות הזו לא עוסקים בסוגיית דת ומדינה. המחיר שנשלם על כך הוא פגיעה בזכויות אדם, בערך השוויון, במעמדה של הדת במדינה ובעקיפין באופייה היהודי של מדינת ישראל.

ב- 29 בינואר בערב נסגרו באופן סופי רשימות המועמדים בבחירות לכנסת ה-20. כעת מתאפשר לשרטט, תוך נקיטת הזהירות הראויה, כיצד תיראה הנבחרת הבאה של חברי הכנסת.

לנוכח ריבוי סקרי הבחירות ראוי לברר מה התועלת שבסקרי הבחירות? עד כמה סקרי הבחירות אמינים? באיזו מידה הם מאפשרים לחזות את תוצאות הבחירות? עד כמה מושפעים המצביעים מהתחזיות המתפרסמות? והאם נכון וראוי לפרסם נתונים של סקרי בחירות לפני ותוך כדי ההליכה אל הקלפיות? מאמר זה מנסה להשיב על שאלות אלה. 

כדי לממן את מערכת הבחירות, המפלגות בישראל מסתמכות בראש ובראשונה על מימון שמעניקה להן המדינה. בבחירות 2013 עמד מימון הבחירות על כ-195 מיליון ש"ח. לכן יש חשיבות רבה לשאלות איזו מפלגה זכאית למימון ומהו גובה המימון של כל מפלגה. אופן חלוקת המימון יכול להשפיע על עיצוב המפה הפוליטית בישראל. מאמר זה דן בסוגיות העיקריות הנוגעות למימון הבחירות בישראל.

מה המשותף למלכת הטלוויזיה אופרה ווינפרי, לבנקאי ג'ורג' סורוס, למעצב ראלף לורן ואפילו לאיש העסקים הישראלי יצחק תשובה? 

הבחירות לכנסת העשרים יתקיימו בעוד כחודשיים וחצי, אך כבר השבוע יגיע שלב מתקדם במערכת הבחירות, שבו המפלגות עסוקות בגיבוש רשימות מועמדים. במאמר זה נסקור את השיטות השונות שבהן בוחרות המפלגות את מועמדיהן לכנסת, תוך כדי התמקדות בשלוש המפלגות המקיימות בחירות מקדימות.

התפלגויות, פיצולים, "עריקות" – לא משנה איך קוראים לזה, התופעה של מעבר ממפלגה אחת לשנייה רווחת מאוד בפוליטיקה הישראלית. מבט על רשימת חברי הכנסת היוצאת חושף של-14 מהם יש "עבר" בתור חברי כנסת מטעם לפחות מפלגה אחת שונה מהנוכחית.

האיחוד בין מפלגת העבודה לתנועה מהווה בשורה טובה לפוליטיקה הישראלית אפילו אם היא לא תביא למפלגות המתאחדות רווח אלקטורלי.

יש לקוות שמערכת הבחירות המתרגשת עלינו תהיה התמודדות של השקפות עולם ואג'נדות פוליטיות ברורות, וכי הציבור לא יאפשר למבקשים את אמונו לרקד בנשף מסכות. אין להסתפק בנושאים הקריטיים של מדיניות החוץ והפער החברתי הבלתי נסבל. חשובה כמותם שאלת זהותה של המדינה.

מאז פתיחתו של כנס החורף של הכנסת רוחשת המערכת הפוליטית סביב השאלות האם הקיץ הקץ על הממשלה הנוכחית והאם אנו עומדים בפני בחירות חדשות. האמנם?