בחירות 2022

על אודות הבחירות לכנסת ה-25

הממשלה ה-36 (ממשלת בנט-לפיד, "ממשלת השינוי") שנכנסה לתפקידה אחרי בחירות 2021 הייתה תקדימית מכמה בחינות: הקואליציה שתמכה בה כללה לראשונה מפלגה ערבית (רע"מ); היו חברות בה 8 סיעות מקשת אידיאולוגית רחבה מאוד; והיא יצאה לדרכה עם ראש ממשלה שהשתייך לסיעה קטנה. מאפיינים אלה, בשילוב היותה קואליציה שברירית שנהנתה מרוב של 61 ח"כים, העמידו את הממשלה במבחנים ובאתגרים מורכבים. ב-10 החודשים הראשונים לכהונתה היא הצליחה לעמוד בהם (העבירה תקציב מדינה, אישרה שורה של מינויים בכירים בשירות הציבורי) אך באביב 2022 מעמדה החל להתערער בעקבות הסרת התמיכה בה מצד מספר חברי כנסת. אובדן הרוב הפרלמנטרי הביא את ראש הממשלה בנט ליזום את הקדמת הבחירות ובעקבות כך מונה מנהיג יש עתיד, יאיר לפיד, לראש הממשלה ה-14 של מדינת ישראל.

הבחירות לכנסת ה-25 הוקדמו ל-1 בנובמבר – ואזרחי ישראל הלכו להצביע בפעם החמישית בתוך שנתיים וחצי. בכך, ישראל התייצבה בתור הדמוקרטיה הפרלמנטרית עם תדירות הבחירות הגבוהה ביותר, מצב המשקף רמות מדאיגות של חוסר יציבות והיעדר משילות. במהלך חודש אוגוסט ערכו חלק מהמפלגות פריימריז לקביעת רשימות המועמדים שלהן ובמפלגות אחרות נקבעו הרשימות על-ידי המנהיג או בוועדת מינויים מצומצמת. 

לקראת המועד האחרון להגשת רשימות המועמדים התבהרה תמונת המתמודדות ואפשר היה להצביע על שלושה שינויים ראשיים בהשוואה לבחירות הקודמות. ראשית, מפלגת תקווה חדשה בראשות גדעון סער חברה אל כחול לבן בראשות בני גנץ והשתיים התמודדו במסגרת המחנה הממלכתי, אליו הצטרף גם הרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט. שנית, רשימת ימינה התפרקה. ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט הודיע שלא יתמודד בבחירות ואילו איילת שקד התמודדה במסגרת רשימת הבית היהודי. שלישית, הרשימה המשותפת התפרקה ובבחירות התמודדו חד"ש-תע"ל ברשימה אחת, ובל"ד חזרה להתמודד באופן עצמאי לראשונה מאז 2013. בסך הכל 40 רשימות הגישו את מועמדותן לוועדת הבחירות המרכזית.

סקרי הבחירות צפו קרב צמוד בין גוש הימין לבין גוש המפלגות שהתנגדו לנתניהו. הבחירות אכן היו צמודות מבחינת מספר הקולות שקיבל כל גוש, אולם בגלל שמרצ ובל"ד לא עברו את אחוז החסימה התוצאות הורו בסופו של יום על ניצחון ברור לימין בהנהגת נתניהו. הליכוד ושותפותיו זכו ב-64 מנדטים, רוב נוח שיאפשר לנתניהו להקים ממשלת ימין טהורה, כפי שהבטיח לתומכיו במהלך מערכת הבחירות.

בלי כל קשר לעמדותיכם הפוליטיות, תוצאות הבחירות הפתיעו את כולנו. אף אחד מהסקרים לא צפה את התחזקות גוש הימין ל 64 מנדטים, מתוכם 18 מנדטים למפלגות החרדיות. מה המשמעויות של התוצאות ואילו אתגרים מחכים לדמוקרטיה הישראלית בשנים הקרובות? יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה בשיחה עם פרופ' סוזי נבות, סגנית הנשיא למחקר ומומחית למשפט חוקתי וד"ר גלעד מלאך, ראש התכנית לחברה החרדית.

הבחירות לכנסת ה-25

1.11.2022

מספר בעלי זכות הבחירה

6,788,804

אחוז החסימה

3.25%

סך הכל מצביעים

4,794,593

מספר הקולות הכשרים

4,764,742

שיעור ההצבעה

70.6%

table
מפלגה קולות מושבים (מנדטים) אחוז הקולות רשימת מועמדים מצע
הליכוד 1,115,336 32 23.4 המועמדים המועמדים
יש עתיד 847,435 24 17.8 המועמדים המועמדים
הציונות הדתית 516,470 14 10.8 המועמדים המועמדים
המחנה הממלכתי 432,482 12 9.1 המועמדים המועמדים מצע מצע
ש"ס 392,964 11 8.2 המועמדים המועמדים
יהדות התורה 280,194 7 5.9 המועמדים המועמדים
ישראל ביתנו 213,687 6 4.5 המועמדים המועמדים מצע מצע
רע"מ 194,047 5 4.1 המועמדים המועמדים
חד"ש-תע"ל 178,735 5 3.8 המועמדים המועמדים
מפלגת העבודה 175,992 4 3.7 המועמדים המועמדים מצע מצע
מרצ 150,793 - 3.2 המועמדים המועמדים מצע מצע
בל"ד 138,617 - 2.9 המועמדים המועמדים
הבית היהודי 56,775 - 1.2 המועמדים המועמדים
חופש כלכלי 15,801 - 0.3 המועמדים המועמדים מצע מצע
באומץ בשבילך 14,694 - 0.3 המועמדים המועמדים
הכלכלית החדשה 13,920 - 0.3 המועמדים המועמדים מצע מצע
צעירים בוערים 8,800 - 0.2 המועמדים המועמדים מצע מצע
הפיראטים 1,728 - 0.0 המועמדים המועמדים
קול הסביבה והחי 1,618 - 0.0 המועמדים המועמדים מצע מצע
עלה ירוק 1,524 - 0.0 המועמדים המועמדים
נתיב 1,354 - 0.0 המועמדים המועמדים
כל קול קובע 1,292 - 0.0 המועמדים המועמדים
יש כיוון 1,215 - 0.0 המועמדים המועמדים
ישראל חופשית דמוקרטית 1,157 - 0.0 המועמדים המועמדים מצע מצע
סדר חדש 1,078 - 0.0 המועמדים המועמדים
העצמאים החדשים 1,020 - 0.0 המועמדים המועמדים
מנהיגות חברתית 988 - 0.0 המועמדים המועמדים
רשימת שלושים ארבעים 939 - 0.0 המועמדים המועמדים מצע מצע
אני ואתה 746 - 0.0 המועמדים המועמדים מצע מצע
שחר- כוח חברתי 430 - 0.0 המועמדים המועמדים מצע מצע
הלב היהודי 415 - 0.0 המועמדים המועמדים מצע מצע
מפלגת הגוש התנ"כי 411 - 0.0 המועמדים המועמדים
כבוד האדם 350 - 0.0 המועמדים המועמדים
אנחנו 334 - 0.0 המועמדים המועמדים מצע מצע
צומת 292 - 0.0 המועמדים המועמדים
צו השעה 262 - 0.0 המועמדים המועמדים
מפלגת שמע 255 - 0.0 המועמדים המועמדים מצע מצע
איחוד בני הברית 234 - 0.0 המועמדים המועמדים
קמ"ה 205 - 0.0 המועמדים המועמדים
כח להשפיע 153 - 0.0 המועמדים המועמדים

מאמרים בנושא בחירות 2022

ניתוח המציג את התפלגות הקולות לפי ערים גדולות ומגזרים

בבחירות האחרונות דרשו מפלגות שונות מכמה גופים להירשם כ"גוף פעיל בבחירות" אצל מבקר המדינה ולעמוד במגבלות שהחוק מטיל על גופים כאלה – דרישות שנדחו. כך, יו"ר ועדת הבחירות דחה את עתירת יש עתיד להכריז כי ערוץ 14 הוא גוף פעיל בבחירות ועתירות דומות של הליכוד נגד "שוברים שתיקה", "זזים" ו"דרכנו" נדחו אף הן. זהו כישלונו החרוץ של חוק V-15.

השבוע תושבע כנסת חמישית בתוך פחות מארבע שנים. כמה ח"כים חדשים יהיו בה וכמה בעלי רקע משפטי? הנתונים המלאים

שיעור הנשים בקואליציה המסתמנת יהיה 14% בלבד וגם מספר השרות יהיה נמוך דרמטית בהשוואה לממשלות קודמות. כלים מוסדיים כמו הגדלת מימון למפלגות שיקדמו נשים ישפרו את המצב העגום

במבט השוואתי אחוז החסימה בישראל הוא סביר בהחלט: ברובן המכריע של הדמוקרטיות, אחוז החסימה נע בין 2% ל-5%, ולכל אחוז, נמוך או גבוה, יש כמובן יתרונות וחסרונות. באחוז חסימה גבוה יותר יש סכנה מוגברת לקולות מבוזבזים. כפי שקורה עתה, רשימות שקיבלו מספר קולות לא נמוך בסוף לא נבחרו לפרלמנט. אבל גם כאן – הדבר אינו הכרחי, ותלוי בהתארגנות פוליטית נבונה או לא נבונה של המפלגות.

בעבר שיעור ההצבעה במעטפות הכפולות היה נמוך, ומכאן גם מידת השפעתן על התוצאות הסופיות, אך בשנים האחרונות, ובמיוחד בבחירות האחרונות במרץ 2021, הייתה עלייה משמעותית בשיעור המצביעים במעטפות הכפולות, ומכאן עשויה להתגבר הסבירות בה התפלגות ההצבעה במעטפות אלה תשפיע גם על התוצאות הסופיות הפעם. מיהם אותם כחצי מיליון אזרחים שמצביעים במעטפות כפולות?

בסיום חישוב הקולות, תצטרך ועדת הבחירות לאשר את התוצאות. ומה אם חבריה יבחרו שלא לעשות כן? סיבה נוספת להקמת רשות בחירות עצמאית.

מחצית מהציבור סבורים כי תמיכת ראשי מערכות הביטחון בהסכם הושפעה גם משיקולים פוליטיים, ורוב קטן בלבד בציבור היהודי נתנו לכוחות הביטחון ציון טוב או טוב מאוד על תפקודם עם ניסיונות הפיגועים.

הפיצול ברשימה המשותפת יצר שלוש רשימות שלכל אחת מהן אידיאולוגיה משלה, והציבור הערבי זכה לבחירה רבה יותר. מצד שני, הפירוק יכול אפילו לסכן את הייצוג הערבי בכנסת הבאה והשלכותיו יתבהרו בהמשך. כך או כך, הכתובת הייתה על הקיר.

לאחר הגשת הרשימות, מהו גובה המימון להן זכאיות המפלגות, כיצד מתמרצת השיטה מפלגות מכהנות ויוצרת מועדון סגור, ומה ניתן לעשות. מאחורי המקדמות לבחירות.

בקרב החברה הערבית, מעל מחצית תומכים באיחוד הרשימה המשותפת ורע"ם וכרבע אינם מתכוונים להצביע בבחירות הקרובות. כמעט מחצית מהמרואיינים היהודים השיבו כי חשוב להם אם בצמרת הרשימות להן יצביעו יוצבו קצינים בכירים בצה"ל.

האם בחירות מקוונות אכן מגדילות את שיעור ההשתתפות בבחירות? התשובה לכך מהפריימריז בשבועות האחרונים ומדוגמאות מהעולם אינה חד משמעית. מה שבטוח, הוא שהיתרונות לכך ברורים, כמו גם החסרונות והאיום על טוהר הבחירות.

בעוד המרואיינים מדווחים על עלייה של כ-8.5% אחוזים במחירי סל הצריכה בשנה האחרונה, הרוב מעידים כי הכנסתם לא השתנה ורבע נוספים כי אף ירדה. ואיזו ממשלה תטפל בצורה טובה יותר ביוקר המחיה? בציבור חלוקים.

עונת הפריימריז בפתח: מהן שיטות הבחירה במפלגות השונות, כמה ח"כים נבחרו בפריימריז לאורך השנים, מי זכאי להיבחר ואיזו מפלגה הכי מחמירה בדרישותיה מהמתפקדים ומהמתמודדים?

הצבעה חוזרת ומעבר בין גושים: רוב מצביעי מפלגות האופוזיציה לשעבר יצביעו שוב לאותה מפלגה, לעומת פחות ממחצית ממצביעי מפלגות הקואליציה לשעבר. וגם, מהו הגורם הראשון בהחלטת הציבור עבור איזו מפלגה להצביע.

ככלל, רשימות משותפות מקטינות את הפיצול הפוליטי בכנסת. אולם, לא בטוח שלרשימה משותפת המורכבת ממפלגות שמעולם לא התמודדו באופן עצמאי יש תרומה ממשית למערכת הפוליטית, והן מהוות בעיקר פלטפורמות לפוליטיקאים. מאחורי רשימות משותפות.

עד כה, מעולם לא נבחרו יו"רי מפלגת העבודה מחדש אחרי התמודדות חוזרת. מתי אומצה לראשונה שיטת הפריימריז בישראל, וכיצד מספר המתפקדים לאורך השנים משקף את הירידה במעמדה הפוליטי של המפלגה?

לקראת הבחירות הקרובות ועל רקע אישור החוק לסימון תעמולת בחירות בכנסת, פנה המכון ביחד עם ארגון פייק ריפורטר בבקשה כי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת יוציא הנחיות סדורות בדבר שקיפות בתעמולת הבחירות. היערכות זו נדרשת, כדי להבטיח שהבחירות הקרובות תהיינה תקינות, חופשיות ושוויוניות, נטולות מניפולציות תעמולתיות בלתי הוגנות על הבוחרים.

בהמשך לדוח המבקר, מהם הפתרונות האפשריים לגירעונות החוזרים של המפלגות, והיכן נעוץ שורש הבעיה.

מינויים בזמן ממשלת מעבר, מגבלות על כלכלת והבטחות בחירות וממשלות מעבר בעולם. הכל מאחורי סמכויות ממשלת מעבר.

ישראל היא המדינה היחידה שבה חברי פרלמנט פעילים מכהנים בגוף המנהל את הבחירות, ובהן סמכות לפסול רשימות ואת המועמדים נגדם בבחירות. יש לנתק את הפוליטי מוועדת הבחירות המרכזית.

מעל 50% סבורים כי לגוש הימין סיכוי גבוה יותר להקים ממשלה, לעומת 9% בלבד המאמינים כי לגוש המרכז-שמאל סיכוי גבוה יותר.

עם אישור חוק התפזרות הכנסת בקריאה שנייה ושלישית – איך יתבצעו החילופים, כיצד תתנהל ממשלת המעבר ומה בנוגע לפעילות הכנסת? והאם מדובר בתקדים היסטורי?

בפעם החמישית בתוך פחות מארבע שנים צפויות להיערך בחירות. ביחס לדמוקרטיות המבוססות בעולם, ישראל הידרדרה במהירות אל המקום האחרון בקצב עריכת בחירות. מהם הגורמים לבחירות התכופות וכיצד ניתן לייצב את המערכת?

בהמשך לאישור העלאת סעיף המימון למפלגות בוועדת הכנסת עתה, שלחו חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר אסף שפירא וד"ר גיא לוריא, חוו"ד הקוראת להתנגד להצעה להגדלת המימון הציבורי באמצעות עקיפת הוועדה הציבורית.

כמה הצעות חוק אושרו בכנסת החולפת, כמה מתוכן היו פרטיות וכמה ממשלתיות, וגם, מה מספר השאילתות והצעות האי-אמון שהוגשו? הכל בסקירה שלפניכם.

הצעת החוק להורדת אחוז החסימה ל-2% עלולה להגביר את הפיצול במערכת הפוליטית ובכנסת, ועלולה להוות תקדים של תיקון דיני הבחירות ערב הבחירות הקרבות בהתאם לנוחות הרוב הפוליטי.

איזה רוב נדרש כדאי להעביר את חוק התפזרות הכנסת בקריאות השונות, מה בדבר עבודת הכנסת והממשלה לאחר הפיזור, ומה תמונת המצב הנוכחית?

מה המשמעות של הסכם עודפים, איך מחליטים מי מהמפלגות תקבל את המנדט הנוסף ומה קורה אם אחת המפלגות שחתמה על הסכם עודפים לא עוברת את אחוז החסימה? כל התשובות בסקירה שלפניכם.

פרסומים בנושא בחירות 2022