הקואליציה רוצה שופטים שיהיו של השלטון: לא עצמאיים, לא מקצועיים ואפילו לא שמרנים. ברגע שזה יקרה, יהיה בלתי אפשרי לבטל חוקים ולפגוע בזכויות של כולנו.
עד היום, בתי המשפט סיפקו הגנה לנשים ועיצבו בפסיקות את הזכות לשוויון מגדרי. פסקת ההתגברות, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים וביטול עילת הסבירות יערערו את מצבן.
כדי לבחור שופטים חדשים לביהמ"ש העליון צריך רוב של שבעה חברים בוועדה והסכמה בין השופטים לפוליטיקאים. למה צריך להיות אכפת לנו מאופן הבחירה ומהשלכותיו? כל התשובות.
הגנה אפקטיבית על זכויות אדם, בחירות חופשיות, הפרדת רשויות, שלטון חוק ורשות שופטת עצמאית – אלה דרישות המינימום למשטר דמוקרטי. תכנית יריב לוין מערערת על רובן באופן שירסק את הדמוקרטיה.
המנגנון שבהצעת החוק החדשה קריטי לעידוד נשים להתמודד לראשות רשויות מוחלשות חברתית-כלכלית. אם תחול על הבחירות המקומיות הקרובות היא יכולה להשפיע על מועמדות פוטנציאליות להתמודד ולשפר את המצב הנוכחי שבו רק בראש 5% מהרשויות בישראל עומדת אישה.
סעיף הנכד מקנה את הזכות להתאזרח בישראל גם לילדיהם ולנכדיהם של יהודים – דורות שלישי ורביעי. מדוע רוצים לבטל אותו ומהם נימוקי התומכים בהשארתו בחוק?
לוין הציע ששרים ימנו ויפטרו את היועצים המשפטיים כראות עיניהם, ובכך ישלטו בהם ויחלישו את כוחם כשומרי סף. היוזמה לא תאפשר להם למלא את תפקידם כנדרש.
עילת הסבירות נועדה לוודא שהשלטון אינו פועל בצורה לא שוויונית או לא רציונלית. ביטולה יצמצם את יכולת בית המשפט לבחון החלטות שלטוניות יומיומיות בשורת נושאים.
כל הזמן משווים את שיטת המשטר הישראלית לבריטניה, לניו זילנד, לצרפת ואומרים שרק בישראל "חייבים לתקן" את השיטה. ומה לגבי מגבלות הכוח שיש בהן ואין בישראל?
שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים, כפי שמציע שר המשפטים יריב לוין, יפגע בעצמאות הרשות השופטת ובמקצועיות הליך בחירת השופטים, שיעבור פוליטיזציה.
יש שופטים בישראל? ברור. ומי בוחר אותם? הוועדה לבחירת שופטים. כיום, בוועדה לוקחים חלק שלושה שופטים, שני שרים, שני חברי כנסת ושני נציגי לשכת עורכי הדין. בכדי לבחור שופט נדרש רוב של 7 מתוך 9 חברים בוועדה- זכות וטו לפוליטיקאים ולשופטים
אז איך קרה שבית המשפט העליון הפך לאויב העם? לפי ספרו החדש של עמיחי כהן, מלחמות הבג"צ - הוא לא. פשוט לפוליטיקאים מסוימים נוח להציג אותו ככה.
מה משמעות מינויים של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה כמשרות אמון? אילו שינויים מתוכננים בשיטת בחירת השופטים? התשובות לשאלות החשובות.
מתוך הכנס השנתי לביטחון לאומי ודמוקרטיה 2022
מתוך הכנס השנתי לביטחון לאומי ודמוקרטיה 2022
אזרחית מודאגת בז'קט צהוב מתראיינת בנוגע לפסקת ההתגברות וההשלכות שלה על נשים
אזרחית מודאגת בז'קט צהוב מתראיינת בנוגע לפסקת ההתגברות וההשלכות שלה על נשים
עו"ד ענת טהון אשכנזי, מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים, מסבירה מדוע פסקת ההתגברות מסוכנת לדמוקרטיה
עו"ד ענת טהון אשכנזי, מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים, מסבירה מדוע פסקת ההתגברות מסוכנת לדמוקרטיה
"פרשת הדמוקרטיה" - וידיאוקאסט חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה מפגיש בין חוקרי וחוקרות המכון לבין פרשות השבוע העתיקות ועלילותיהן. בכל שבוע יוצג מחקר בתחומי דמוקרטיה, ממשל, כלכלה, בטחון, דת ומדינה בפריזמה של פרשת השבוע. דיאלוגים על הימים ההם ועל הזמן הזה.
והשבוע - פרשת נח והמבול וההתחממות הגלובלית של כדור הארץ, ערב ועידת האקלים בשארם. עו"ד שלומית רביצקי טור-פז, מנהלת המרכז לחיים משותפים, משוחחת עם דפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה ומובילת פרויקט ההיערכות למשבר האקלים במכון.
יש לכם פיתוח טכנולוגי פורץ דרך שיכול לצמצם את משבר האקלים אבל הרגולציה עומדת בדררכם? המכון הישראלי לדמוקרטיה והמכון הישראלי לחדשנות גיבשו יחד עם כ-60 יזמי ויזמיות אקלים תוכנית לקידום ישראל כמעצמת חדשנות אקלימית שתשרטט לרגולטור את המסלול מחדש.
תזכיר חוק לתיקון פקודת המשטרה [נוסח חדש] (מערכות צילום מיוחדות), התשפ"ב-2022, העוסק בין השאר בנושא הרגיש של שימוש במערכות ביומטריות לזיהוי פנים על ידי משטרת ישראל, הוא פוגעני ובלתי מידתי, ומשקף היעדר עבודת הכנה מספקת. חוקרי המכון קוראים לחברי ועדת השרים לחקיקה שלא לאשר את החלק בהצעת החוק העוסק בזיהוי פנים אנושיות, אלא להתמקד בזיהוי לוחיות רישוי בלבד