
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
משאל עם אינו מנגנון מתאים לחברות שסועות כמו החברה הישראלית משום שאינו מאפשר לבטא עמדות מורכבות, לא ניתן לערער על ההכרעה החד-משמעית בו ותוצאותיו עלולות להעלות חשש לדריסת זכויות המיעוט.
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
אם יוכלו חברי הוועדה הממונה להתמודד מיידית על חברות במועצה או לרוץ לראשותה הם עלולים להפוך לשחקנים פוליטיים באופן שיפגע בהבראת הרשות. ההתנגדות מקיר לקיר לתיקון החקיקה העידה עד כמה היא מסוכנת ליחסי השלטון המרכזי והמקומי בישראל.
מאת: אסף הימן, ד"ר אסף שפירא, ד"ר אריאל פינקלשטיין, אביטל פרידמן
התיקון שמבקש לאפשר לחבר או ליו"ר ועדה ממונה להתמודד כבר בבחירות הראשונות שלאחר מינויו יסיר לכאורה חסם שפוגע בזכות להיבחר. בפועל, הוא יפגע במעמדה המקצועי של הוועדה, יפתח צוהר למינוי מועמדים מטעם השר ויעלה חשש להיותו פרסונלי.
מינויים בזמן ממשלת מעבר, מגבלות על כלכלת והבטחות בחירות וממשלות מעבר בעולם. הכל מאחורי סמכויות ממשלת מעבר.
בפעם החמישית בתוך פחות מארבע שנים צפויות להיערך בחירות. ביחס לדמוקרטיות המבוססות בעולם, ישראל הידרדרה במהירות אל המקום האחרון בקצב עריכת בחירות. מהם הגורמים לבחירות התכופות וכיצד ניתן לייצב את המערכת?
מאת: ד"ר אסף שפירא
איזה רוב נדרש כדאי להעביר את חוק התפזרות הכנסת בקריאות השונות, מה בדבר עבודת הכנסת והממשלה לאחר הפיזור, ומה תמונת המצב הנוכחית?
יום העצמאות, היום שבו אנחנו חוגגים את יום הולדת למדינת ישראל, הוא הזדמנות מצוינת לבדוק מהם התיקונים הנחוצים לדמוקרטיה שלנו, או במילים אחרות, למשטר בישראל. פרופ' גדעון רהט וד"ר אסף שפירא מביאים 10 הצעות, חלקן מונחות על השולחן כבר כמה עשורים וחלקן חדשות יותר, שיכולות לחולל פלאים, לחזק את הקשר עם הבוחר ואף להביא ליותר יציבות ומשילות
לפי נתוני סקר שערך החודש המכון, הנשאלים מתקשים להצביע על האיש החזק בממשלה. המבקרים יגידו כמובן שהדבר מעיד על ממשלה שאין לה מנהיג, אך מנקודת מבט דמוקרטית מדובר בבשורות טובות, שמעידות על נסיגה מסוימת מתהליך הפרסונליזציה שמאפיין את הפוליטיקה המקומית
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
החלטה מספר 675 של הממשלה מיום 21.11.2021 הורתה על הקמת ועדה בין-משרדית והקמת צוות פנימי במשרד הפנים לגיבוש המלצות בדבר ביזור סמכויות והפחתת רגולציה עודפת לרשויות מקומיות. בחוות דעת זו יוצג מתווה כללי לפרמטרים ליצירת דיפרנציאליות בביזור בין הרשויות וכן תנאי המעטפת הנדרשים לביזור
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין, יובל יעקוב ברטוב
החלטה 675 של הממשלה מנובמבר האחרון הורתה על הקמת ועדה בין-משרדית והקמת צוות פנימי במשרד הפנים לגיבוש המלצות בדבר ביזור סמכויות והפחתת רגולציה עודפת לרשויות מקומיות. אחד הפרמטרים הבסיסיים לבחינת מידת האוטונומיה של גוף דמוקרטי הוא יכולתו לשלוט על הכנסותיו ועל השימוש בהן. בחוות דעת זו נביא המלצות לחיזוק האוטונומיה הפיננסית של הרשויות המקומיות במטרה להתאים את הנעשה בישראל לנורמות הנהוגות בעולם הדמוקרטי
חוות דעת זו עוסקת בצורך ביצירת מגנוני בקרה פנימיים ברשויות המקומיות, כחלק מהליכי הביזור לרשויות המקודמים היום בממשלה. עד היום, עיקר המיקוד של הפיקוח והבקרה על הרשויות המקומיות בישראל נעשה באמצעות רגולציה הדוקה מצד הממשלה. מנגד, אנו סבורים כי עיקר תפקידו של השלטון המרכזי הוא קידום הסדרים אשר יחזקו את יכולת מנגנוני הבקרה הפנימיים על עבודת הרשות המקומית, בקרה שוטפת על קיומם של הסדרים אלו ומניעת ביזור סמכויות לרשויות שאינן פועלות כיאות בנושא
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
יש לשנות את עילות ההתנגדות לחוקי עזר מצד שר הפנים ולמקד אותן בהגנה על עניינים מדינתיים, ובכך לבטל את הרגולציה הכלכלית והמשפטית מצד המשרד. צעד זה אינו דורש שינוי חקיקה, והולם את נוסח החוק הנוכחי הרבה יותר מהמצב הקיים. בנוסף, מוצע לערוך מיפוי שיטתי של תחומי החוקים ולבחון באילו מהם ניתן להסיר כליל את הרגולציה. כצעד משלים להורדת נטל הרגולציה מוצע לטייב את הליכי החקיקה בתוך הרשות
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
הריכוזיות במערכת השלטונית בישראל מחלישה את מעמד השלטון המקומי, עד כדי כך שישראל הוכתרה כהכי פחות מבוזרת מבין מדינות ה-OECD. לכן, החלטת הממשלה על הקמת צוות בין־משרדי שיבחן צעדים לחיזוק סמכויות השלטון המקומי והפחתת רגולציית הממשלה עליו, היא צעד חשוב ביותר. עם זאת, עד היום מעט מאוד נעשה בנושא בפועל - יש לקוות שהפעם הממשלה לא תישאר רק בשלב הדיבורים
מאת: פרופ' יובל שני, ד״ר נדיב מרדכי, ד"ר אסף שפירא, עו"ד ריטה גולשטיין-גלפרין
על רקע אישור הממשלה למינוי עמיר פרץ ליו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית והמתקפות על הוועדה המייעצת למינויים בכירים בחברות ממשלתיות, חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה שבים וקוראים לפעול לשיקום עצמאות השירות הציבורי שמעמדו רוסק בשנים האחרונות, ולהבטיח מינויים מקצועיים ועצמאיים
היתרונות בתזכיר החוק קשורים במניעת הסכנה בריכוז יתר של עוצמה בידי ראש הממשלה, ומנגד יש לשים לב שהצעה זו לא קיימת בדמוקרטיות פרלמנטריות אחרות. וכל זה נאמר מבלי לנקוט עמדה חד-משמעית לגבי עצם הרעיון להגביל את כהונת ראש הממשלה
מאת: יוחנן פלסנר
עד כה ההישג המרכזי של ממשלת בנט - לפיד היה בעצם הקמתה ובשיקום היציבות והתפקוד של הממשלה ושל המערכת הפוליטית. בשנה הקרובה, תעמוד הממשלה במבחן הבגרות האמיתי שלה. הציבור כבר לא יסתפק בסיום המשבר הפוליטי כהישג היחיד שמצדיק את קיומה
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
הגישה המקובלת כיום בשלטון המרכזי היא שהרשויות המקומיות הן זרוע ביצועית חסרת מעמד עצמאי ממשי, ולכן ממעטים לשתף אותן בקבלת ההחלטות ובעיצוב המדיניות. אלא שהדוח מלמד שהשלטון המקומי לא יכול להיות זרוע ביצועית בלבד אלא הוא חייב להיות מעורב באופן עמוק בקבלת החלטות המדיניות העקרוניות
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
התנהלות הרשויות המקומיות במשבר הקורונה חיזקה את ההערכה הציבורית סביב עבודת הרשויות המקומיות והדגישה את חשיבותן במערך השירותים שמקבל התושב. לכן עכשיו יותר מתמיד נדרשות מספר רפורמות ביחסי השלטון המרכזי והרשויות המקומיות, בתחומים הפיננסיים והמינהליים, בניהול מערכת החינוך ובניהול התחבורה העירונית
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
מדינת ישראל מתאפיינת בשלטון ריכוזי שאינו מעניק לרשויות המקומיות מרחב פעולה עצמאי. פרופ' דניאל אלעזר המחיש כי מדובר בגישה המנוגדת למסורת ולהיסטוריה היהודית, וזיהה את הבסיס למבנה שלטוני התואם את המסורת הפוליטית היהודית בחיזוק השלטון המקומי המייצג את הקהילות השונות
מאת: ד"ר אסף שפירא
על הממשלה מוטלת המשימה לשקם את אמון הציבור במערכת ובמוסדות השלטוניים אחרי שנתיים וחצי של שיתוק פוליטי עמוק. על חבריה להבין שכחלק מזה, עליהם לפעול כדי לצמצם את מספר השרים וסגני השרים (ולא ההפך), ולחזק את כוחם של הכנסת וחבריה כדי שיוכלו לבצע את תפקידם
חלוקת החברים בוועדות הכנסת אינה הוגנת וחריגה ביחס לכנסות ב-15 השנים האחרונות. הוגנות כלפי האופוזיציה איננה רק בגדר "נדיבות של מנצחים", אלא מתחייבת מאופייה הדמוקרטי של המדינה
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
פרשת פאינה קירשנבאום חשפה את התלות של ראשי הרשויות המקומיות בממשלה. לכן, חשוב לצמצם את המעורבות הממשלתית והפוליטית בתקצוב לרשויות המקומיות, ולהגדיל את היקף התקציב הממשלתי המועבר לרשויות המקומיות על בסיס מענקים מוגדרים ושקופים
אימוץ אחוז חסימה נמוך של 1.5% עלול להגביר את הפיצול במערכת הפוליטית ובכנסת, אשר כבר היום הוא גבוה במבט השוואתי; מבחינה השוואתית, אחוז החסימה הקיים בישראל הוא מקובל ואף אינו גבוה מבחינה השוואתית; הצעת החוק הנוכחית מצטרפת לשורה של הצעות חוק המבקשות לבצע תיקונים משמעותיים בכללי המשחק הפוליטיים והמשטריים במהירות ובשל נסיבות וצרכים פוליטיים עכשוויים
אתמול (13.2.2011) הודיע ראש הממשלה כי הוחלט להקים ועדה לבחינת שיטות הממשל והמשילות בישראל. בהודעה שפרסמה לשכת ראש הממשלה נמסר כי הנושאים שייבחנו הם המעבר לשיטת ממשל נשיאותית, שינוי שיטת הבחירות הנוכחית לשיטת בחירות אזורית והצבעת אזרחים ישראלים בחו"ל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה עוסק במשך כל שנות קיומו בנושאים אלו. היכנסו וקראו על כל אחד מהנושאים ועיינו במחקרים ובמאמרי הדעה.