סקירה

אידאולוגיה או מנהיג? ביטחון או חברה?

שיקולי ההצבעה של הבוחר הישראלי

| מאת:

המאמר בוחן את שיקולי ההצבעה של הבוחר הישראלי בבחירות לכנסת התשע עשרה שייערכו בינואר 2013, בהשוואה למערכות בחירות קודמות בשלושה היבטים.

המאמר בוחן את שיקולי ההצבעה של הבוחר הישראלי בבחירות לכנסת התשע עשרה שייערכו בינואר 2013, בהשוואה למערכות בחירות קודמות בשלושה היבטים:

  1.  חשיבותו היחסית של השיקול האידאולוגי לעומת זהות המנהיג.
  2. בחינת  סדר היום הציבורי: חשיבותו היחסית של הנושא המדיני-ביטחוני לעומת התחום הכלכלי-חברתי.
  3. תפיסת ההבדלים בין המפלגות בתחום המדיני-ביטחוני ובתחום החברתי-כלכלי.

ההשוואה בין מערכת הבחירות הנוכחית לקודמתה מתבססת על נתוני סקרי מדד השלום באוקטובר 2008 ובאוקטובר 2012. נתונים לגבי מערכות בחירות קודמות נלקחו מסקרי בחירות ומסקרי מדד הדמוקרטיה שערך מרכז גוטמן

אוקטובר 2012, כשהתבקש מדגם של הציבור לבחור איזה מבין שני שיקולים הוא החשוב בעיניו ביותר בבואו להכריע בעבור איזו מפלגה להצביע בבחירות הקרובות, בחרו 49% באידאולוגיה של המפלגה (51.5% מהיהודים, 29% מהערבים), ורק 29% הצהירו כי מנהיג המפלגה הוא החשוב להם ביותר (27% מהיהודים ו-38% מהערבים). בהשוואה לאוקטובר 2008,  לפני הבחירות הקודמות לכנסת, מדובר בירידה  מסוימת במשקלו של השיקול האידאולוגי ובעלייה קלה בחשיבות השיקול האישי.

תרשים 1: מה משפיע יותר על ההצבעה – האידאולוגיה של המפלגה או המנהיג? בחירות 2009 לעומת בחירות 2013 (כלל הציבור, באחוזים)

תרשים 1: מה משפיע יותר על ההצבעה – האידאולוגיה של המפלגה או המנהיג?  בחירות 2009 לעומת בחירות 2013 (כלל הציבור, באחוזים)

מקור: מדד השלום, אוקטובר 2008 ואוקטובר 2012

כפי שאפשר ללמוד מהתשובות שהתקבלו על השאלה "מתוך ארבעת הגורמים הבאים מהו הגורם העיקרי המשפיע עליך להצביע למפלגה מסוימת?" (ראו לוח 1), ירידה זו בין שתי מערכות הבחירות ממשיכה מגמה שעליה מורים הנתונים מן השנים  1999–2009:

לוח 1:  הגורם העיקרי המשפיע על הבוחר להצביע למפלגה מסוימת (כלל הציבור, באחוזים)

- 1999* 2003* 2005** 2006א** 2006ב* 2009*
הזדהות עם המפלגה 18.2 22.4 18.7 24.3 20.2 16.7
מועמדי המפלגה לכנסת 11.2 12.1 –– –– 20.3 20.9
מועמד המפלגה לראשות הממשלה –– -– 26.1 18.0 –– ––
עמדת המפלגה בנושאים מסוימים 61.3 54.4 46.1 44.3 49.3  43.4
מקומה של המפלגה בשלטון או באופוזיציה 5.1 5.9 5.2 4.2 7.7 6.1
אחר / אין תשובה / מסרב 4.2 5.2 3.9 9.2 2.5 12.9

מקור: * סקר בחירות בשנה זו      ** סקר מדד הדמוקרטיה בשנה זו

באוקטובר 2012 מתגלות עמדות המפלגה בנושא הכלכלי-חברתי כחשובות לציבור יותר מעמדותיה בנושא המדיני-ביטחוני: 50% לצירוף כלכלה וחברה לעומת 44% לנושא הביטחוני. כאן נמצא הבדל מובהק בין המרואיינים היהודים לערבים כשנשאלו "מה מבין הדברים הבאים יהיה לך הכי חשוב כשתחשוב על איזו מפלגה להצביע?". בעוד שליהודים חשוב יותר הנושא החברתי-כלכלי, הערבים יכריעו לפי עמדת המפלגה בנושא ביטחון ושלום.

לוח 2: הנושא החשוב ביותר לבוחר בבואו להצביע (לפי לאום, באחוזים)

  כלל הציבור יהודים ערבים
עמדות המפלגה בנושאי ביטחון ושלום 44 42 60
עמדות המפלגה לגבי שמירת היציבות הכלכלית 21 21 25.5
עמדות המפלגה בנושאי חברה, כגון צמצום פערים וחינוך 29 31 12
אין עמדה / לא יודע / מסרב להשיב 6 6 2.5

מקור: מדד השלום, אוקטובר 2012

בהשוואה לבחירות הקודמות, נראה שחלה ירידה בחשיבות המיוחסת לתחום המדיני-ביטחוני ושניכרת עלייה בחשיבות המיוחסת לנושא הכלכלי-חברתי (ראו תרשים 2).

תרשים 2: הנושאים החשובים בבחירות 2009 לעומת בחירות 2013 (כלל הציבור, באחוזים)

תרשים 2: הנושאים החשובים בבחירות 2009 לעומת בחירות 2013 (כלל הציבור, באחוזים)

מקור: מדד השלום, אוקטובר 2008  ואוקטובר 2012

שאלה מעניינית שלישית היא באיזו מידה צופה הבוחר הישראלי כי הרכב הממשלה שתקום ישפיע על עיקרי מדיניות החוץ והביטחון ועל המדיניות בנושאי חברה וכלכלה.

הנתונים מלמדים כי רוב הציבור (60.5%) אינו סבור שהרכב הממשלה העתידית ישפיע על מדיניות החוץ והביטחון בנושא הפלסטינים. לעומת זאת, בנושא המדיניות הכלכלית-חברתית הציבור חלוק בדעתו: 46% מהציבור סוברים שהרכב הממשלה הנבחרת ישפיע, ואילו 48.5% סוברים שלא ישפיע.

תרשים 3: תפיסת ההבדלים הצפויים במדיניות החוץ והביטחון ובמדיניות החברתית-כלכלית (לפי לאום, באחוזים)

תרשים 3: תפיסת ההבדלים הצפויים במדיניות החוץ והביטחון ובמדיניות החברתית-כלכלית (לפי לאום, באחוזים)

מקור: מדד השלום, אוקטובר 2012

אנו רואים אפוא כי הערבים משוכנעים הרבה יותר מהיהודים כי בשני התחומים לא יהיו הבדלים של ממש בין הממשלות שיקומו. עובדה זו מסבירה את הצפי לשיעור ההשתתפות הנמוך יותר שלהם בהצבעה. חיזוק לעמדה זו ניתן לראות גם בתפיסת הערבים שאין הבדל בין עמדות הליכוד לבין עמדות העבודה בנושאי ביטחון ושלום. בעוד שכמחצית מהיהודים סבורים שקיים הבדל בנושא זה בין שתי המפלגות הללו, רק קצת יותר מרבע מהערבים סבורים כך (ראו לוח 4).

לוח 4: תפיסת ההבדל בין  העמדות של מפלגת העבודה לבין העמדות של הליכוד בנושאי ביטחון ושלום  (לפי לאום, באחוזים)

  כלל הציבור יהודים ערבים
יש הבדל ברור 47 50 28
אין הבדל ברור 39 38 48
אין עמדה / לא יודע / מסרב להשיב 14 12 25

מקור: מדד השלום, אוקטובר 2012

השוואה של תפיסת הציבור את ההבדלים בין הליכודנתוני הסקר נאספו לפני ההודעה על צירוף הליכוד וישראל ביתנו לרשימה משותפת "הליכוד ביתנו" בבחירות הקרובות. לבין מפלגת העבודה בנושא ביטחון ושלום ערב הבחירות הנוכחיות לזו שרווחה לפני הבחירות הקודמות מלמדת על ירידה חדה באבחון ההבדלים בין שתי המפלגות (ראו תרשים 4).

תרשים 4: תפיסת ההבדל בין העמדות של מפלגת העבודה לבין העמדות של הליכוד בנושאי ביטחון ושלום בבחירות 2009 לעומת בחירות 2013 (כלל הציבור, באחוזים)

תרשים 4: תפיסת ההבדל בין העמדות של מפלגת העבודה לבין העמדות של הליכוד בנושאי ביטחון ושלום בבחירות 2009 לעומת בחירות 2013 (כלל הציבור, באחוזים)

מקור: מדד השלום, אוקטובר 2008  ואוקטובר 2012

  • בבחירות 2012, בדומה למערכות בחירות קודמות,  הבוחר הישראלי מצהיר כי  השיקול האידאולוגי (49%) גובר על זהות מנהיג המפלגה (29%) בהחלטה עבור איזו מפלגה להצביע. עם זאת, לאורך זמן, יורד משקלו של השיקול האידאולוגי, ועולה כוחו של השיקול האישי.
  • בבחירות 2012 גובר השיקול הכלכלי-חברתי בהחלטה עבור איזו מפלגה להצביע (50.0% על השיקול המדיני-ביטחוני (44%). בבחירות 2009 גבר סדר היום המדיני-ביטחוני על סדר היום הכלכלי-חברתי.
  • פחות ממחצית הציבור (47%) מוצאים הבדלים בין הליכוד לבין מפלגת העבודה בעמדה הביטחונית-מדינית, בהשוואה לרוב הציבור שמצא הבדלים כאלו בבחירות הקודמות (62%).
  • התחושה שאין זה משנה איזו ממשלה תקום  – מדיניותן תהיה דומה, היא נחלת רוב הציבור בתחום החוץ והביטחון (60.5%) וכמחציתו בתחום החברה והכלכלה (48.5%).
  • לערבים, בהשוואה ליהודים, חשובה יותר זהות מנהיג המפלגה וסדר היום הביטחוני-מדיני. כמו כן, פחות ערבים מבחינים בהבדלים בין הליכוד לבין מפלגת העבודה או בין הממשלות העתידות לקום לאחר הבחירות. עובדה זו מסבירה את נכונותם הנמוכה יותר להשתתף .בבחירות