נייר עמדה

מדד הדמוקרטיה המפלגתית - ערב בחירות 2015

לקראת הבחירות לכנסת ביקשנו להעריך את רמת הדמוקרטיה הפנימית במפלגות באמצעות "מדד הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית". לתפיסתנו, לדמוקרטיה פנים רבות ומפלגות יכולות לבחור לאזן בין ממדיה השונים על פי השקפת עולמן ושיקול דעתן. לקיומה בתוך המפלגות יש כמובן חשיבות רבה. השאלון המקיף שבנינו משקף את תפיסת הדמוקרטיה הזאת. פיתחנו אותו לקראת הבחירות הקודמות (2013) על בסיס הידע הנרחב שנצבר בנושא מפלגות ודמוקרטיה פנים-מפלגתית בארץ ובעולם.

התמונה באדיבות Shutterstock

כיצד פועל מדד הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית?

רמת הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית במפלגות בישראל נבדקה באמצעות שאלון (להלן), ובהסתמך עליו הוענקו לכל מפלגה בין 0 נקודות – היעדר כל ביטוי לדמוקרטיה פנים-מפלגתית – ל-100 נקודות – דמוקרטיה פנים-מפלגתית מרבית. ההתלבטויות הובאו לדיון ולהכרעה בפורום רחב יותר של קבוצת המחקר שלנו הפועלת במכון הישראלי לדמוקרטיה. במקרים גבוליים או במקרים של ספק גילינו נדיבות, וכשלא יכולנו להכריע בין שתי תשובות, נתנו למפלגה ניקוד שמשקף את הממוצע בין שתיהן.

המדד בוחן מפלגות; לא רשימות. הסיבה לכך שהמפלגות הן יחידות הניתוח היא שהמפלגות הן הבוחרות את מנהיגיהן ואת נציגיהן לכנסת, ולא הרשימות, ורק להן יש חברים ומוסדות חוץ-פרלמנטריים. לכן ברשימות המורכבות מכמה מפלגות ("רשימות משותפות") בדקנו כל מפלגה בנפרד, לדוגמה – בחנו בנפרד את רמת הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית במפלגת העבודה ובמפלגת התנועה, ולא ברשימת המחנה הציוני. כמובן, הרשימות המשותפות חשובות מאוד בבחירות ולא נכון להתעלם מהן, ולכן אנו מציגים גם את נתוניהן, בהסתמך על ממוצע משוקלל של הניקוד שקיבלו המפלגות המרכיבות אותן (תרשים 2).

במדד 2015 נבחנה כל מפלגה שיוצגה בכנסת היוצאת (ה-19) ואשר מתמודדת בבחירות לכנסת ה-20, לבדה או ברשימה משותפת. כמו כן נבחנו שלוש מפלגות חדשות, שלא יוצגו בכנסת היוצאת: כולנו, יחד וחזית יהודית לאומית. מפלגות אלו נבחנו משום שבסקרים שהתפרסמו בתקשורת הן עברו תדיר את אחוז החסימה.

העיקרון שעל בסיסו פותח השאלון הוא שדמוקרטיה היא מושג רב-פנים, בעל חמישה ממדים עיקריים: השתתפות; ייצוגיות; תחרות; היענות; ושקיפות. השתתפות ותחרות הן ממדים בסיסיים בכל הגדרה של דמוקרטיה. גם ייצוגיות, במובן של שיקוף קהל הבוחרים ודעותיו, היא כמובן רכיב חיוני בדמוקרטיה הייצוגית המודרנית. וכדי שהשלטון הנבחר יהיה דמוקרטי נדרשת שקיפות, המאפשרת לעקוב אחר מעשיו, ונדרשת גם מידה של היענות, בהקשר הזה היענות למוסדות המייצגים של הארגון המפלגתי. השאלון משקף אפוא את התפיסה שהדמוקרטיה בתוך המפלגה חשובה, שכן היא מחזקת את הדמוקרטיה באופן כללי, ושלדמוקרטיה פנים רבות ומפלגות יכולות לבחור לעשות את האיזון בין ממדיה על פי השקפת עולמן ושיקול דעתן כארגונים שיש להם מאפיינים וולונטריים.

השאלות הנוגעות לממד ההשתתפות בוחנות עד כמה המפלגה משתפת קהלים רחבים בבחירת מנהיג המפלגה ומועמדי המפלגה לכנסת ובעיצוב קווי היסוד של מדיניותה. הן מבקשות לאזן בין שתי תפיסות: האחת – דיכוטומית – גורסת שיש להבחין בין גופים דמוקרטיים לגופים לא דמוקרטיים (תפיסה המעוגנת בספר החוקים של דמוקרטיות כגרמניה וניו זילנד); לפי התפיסה השנייה, רמת ההשתתפות הדמוקרטית נמדדת על פני רצף והיא גבוהה יותר ככל שהקבוצה השותפה בקביעת ההחלטות גדולה יותר.

השאלות הנוגעות לייצוגיות בוחנות, קודם לכול, את ייצוג הנשים בכנסת המכהנת וברשימת המועמדים לכנסת הבאה. ודוק: ברשימת המועמדים מעניין לא רק מספר הנשים המוצבות במקומות ריאליים, אלא גם מיקומן היחסי ברשימה. עוד נבחנת השאלה אם המפלגות מעגנות בחוקותיהן או בתקנוניהן הבטחות לייצוגן של קבוצות חברתיות נוספות ברשימה.

השאלות שעוסקות בתחרות בודקות אם התקיימה התמודדות על משרת יושב ראש המפלגה ואם נערכו בחירות למוסדות המפלגה בשנים האחרונות.

השאלות שעניינן היענות בוחנות אם מוסדות המפלגה הנבחרים מוסמכים להשתתף בהחלטות מרכזיות של המפלגה – מינוי שרים, הצטרפות לקואליציה ועזיבתה ודיונים בנושאי מדיניות – ואם מוסדות אלו כונסו במהלך השנתיים האחרונות.

השאלות המתמקדות בשקיפות בוחנות עד כמה קשה, או קל, למצוא ו/או לקבל את חוקת/תקנון המפלגה – אותו מסמך הקובע את דרכי התנהלותה הבסיסיות. עוד נבדק אילו פרטים על המפלגה מופיעים באתר האינטרנט/דף הפייסבוק שלה.

רמת הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית במפלגות בישראל נבדקה באמצעות שאלון (להלן), ובהסתמך עליו הוענקו לכל מפלגה בין 0 נקודות – היעדר כל ביטוי לדמוקרטיה פנים-מפלגתית – ל-100 נקודות – דמוקרטיה פנים-מפלגתית מרבית. ההתלבטויות הובאו לדיון ולהכרעה בפורום רחב יותר של קבוצת המחקר שלנו הפועלת במכון הישראלי לדמוקרטיה. במקרים גבוליים או במקרים של ספק גילינו נדיבות, וכשלא יכולנו להכריע בין שתי תשובות, נתנו למפלגה ניקוד שמשקף את הממוצע בין שתיהן.

המדד בוחן מפלגות; לא רשימות. הסיבה לכך שהמפלגות הן יחידות הניתוח היא שהמפלגות הן הבוחרות את מנהיגיהן ואת נציגיהן לכנסת, ולא הרשימות, ורק להן יש חברים ומוסדות חוץ-פרלמנטריים. לכן ברשימות המורכבות מכמה מפלגות ("רשימות משותפות") בדקנו כל מפלגה בנפרד, לדוגמה – בחנו בנפרד את רמת הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית במפלגת העבודה ובמפלגת התנועה, ולא ברשימת המחנה הציוני. כמובן, הרשימות המשותפות חשובות מאוד בבחירות ולא נכון להתעלם מהן, ולכן אנו מציגים גם את נתוניהן, בהסתמך על ממוצע משוקלל של הניקוד שקיבלו המפלגות המרכיבות אותן (תרשים 2).

במדד 2015 נבחנה כל מפלגה שיוצגה בכנסת היוצאת (ה-19) ואשר מתמודדת בבחירות לכנסת ה-20, לבדה או ברשימה משותפת. כמו כן נבחנו שלוש מפלגות חדשות, שלא יוצגו בכנסת היוצאת: כולנו, יחד וחזית יהודית לאומית. מפלגות אלו נבחנו משום שבסקרים שהתפרסמו בתקשורת הן עברו תדיר את אחוז החסימה.

העיקרון שעל בסיסו פותח השאלון הוא שדמוקרטיה היא מושג רב-פנים, בעל חמישה ממדים עיקריים: השתתפות; ייצוגיות; תחרות; היענות; ושקיפות. השתתפות ותחרות הן ממדים בסיסיים בכל הגדרה של דמוקרטיה. גם ייצוגיות, במובן של שיקוף קהל הבוחרים ודעותיו, היא כמובן רכיב חיוני בדמוקרטיה הייצוגית המודרנית. וכדי שהשלטון הנבחר יהיה דמוקרטי נדרשת שקיפות, המאפשרת לעקוב אחר מעשיו, ונדרשת גם מידה של היענות, בהקשר הזה היענות למוסדות המייצגים של הארגון המפלגתי. השאלון משקף אפוא את התפיסה שהדמוקרטיה בתוך המפלגה חשובה, שכן היא מחזקת את הדמוקרטיה באופן כללי, ושלדמוקרטיה פנים רבות ומפלגות יכולות לבחור לעשות את האיזון בין ממדיה על פי השקפת עולמן ושיקול דעתן כארגונים שיש להם מאפיינים וולונטריים.

השאלות הנוגעות לממד ההשתתפות בוחנות עד כמה המפלגה משתפת קהלים רחבים בבחירת מנהיג המפלגה ומועמדי המפלגה לכנסת ובעיצוב קווי היסוד של מדיניותה. הן מבקשות לאזן בין שתי תפיסות: האחת – דיכוטומית – גורסת שיש להבחין בין גופים דמוקרטיים לגופים לא דמוקרטיים (תפיסה המעוגנת בספר החוקים של דמוקרטיות כגרמניה וניו זילנד); לפי התפיסה השנייה, רמת ההשתתפות הדמוקרטית נמדדת על פני רצף והיא גבוהה יותר ככל שהקבוצה השותפה בקביעת ההחלטות גדולה יותר.

השאלות הנוגעות לייצוגיות בוחנות, קודם לכול, את ייצוג הנשים בכנסת המכהנת וברשימת המועמדים לכנסת הבאה. ודוק: ברשימת המועמדים מעניין לא רק מספר הנשים המוצבות במקומות ריאליים, אלא גם מיקומן היחסי ברשימה. עוד נבחנת השאלה אם המפלגות מעגנות בחוקותיהן או בתקנוניהן הבטחות לייצוגן של קבוצות חברתיות נוספות ברשימה.

השאלות שעוסקות בתחרות בודקות אם התקיימה התמודדות על משרת יושב ראש המפלגה ואם נערכו בחירות למוסדות המפלגה בשנים האחרונות.

השאלות שעניינן היענות בוחנות אם מוסדות המפלגה הנבחרים מוסמכים להשתתף בהחלטות מרכזיות של המפלגה – מינוי שרים, הצטרפות לקואליציה ועזיבתה ודיונים בנושאי מדיניות – ואם מוסדות אלו כונסו במהלך השנתיים האחרונות.

השאלות המתמקדות בשקיפות בוחנות עד כמה קשה, או קל, למצוא ו/או לקבל את חוקת/תקנון המפלגה – אותו מסמך הקובע את דרכי התנהלותה הבסיסיות. עוד נבדק אילו פרטים על המפלגה מופיעים באתר האינטרנט/דף הפייסבוק שלה.

דמוקרטיה פנים-מפלגתית ברשימות

אף שעניינו המרכזי של המדד הוא המפלגות, הוא בודק גם את רמת הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית ברשימות המתמודדות בבחירות לכנסת ה-20. מדובר בשני סוגי רשימות:

  1. רשימות המתבססות רק על מפלגה אחת: הליכוד, מרצ, ישראל ביתנו, יש עתיד, כולנו וש"ס. הציון שקיבלה רשימה כזו זהה לציון שקיבלה המפלגה.
  2. רשימות משותפות, המורכבות משתי מפלגות או יותר: המחנה הציוני (העבודה והתנועה), הבית היהודי (הבית היהודי והאיחוד הלאומי-תקומה), הרשימה המשותפת (חד"ש, רע"מ, בל"ד, תע"ל), יהדות התורה (אגודת ישראל ודגל התורה), יחד (יחד, חזית יהודית לאומית). 

הניקוד שקיבלה כל רשימה משותפת מתבסס על ממוצע משוקלל של הניקוד שקיבלו המפלגות שמרכיבות אותה, לפי שיעור הנציגים של כל אחת מן המפלגות במקומות הריאליים ברשימה. לדוגמה, מספר המקומות הריאליים של רשימת המחנה הציוני הוא 21 מנדטים (15 המנדטים שקיבלה העבודה בבחירות 2013 + 6 המנדטים שקיבלה התנועה באותן בחירות). מתוך 21 המועמדים הראשונים ברשימת המחנה הציוני 17 מייצגים את מפלגת העבודה ו-4 את מפלגת התנועה. לפיכך הממוצע המשוקלל של רשימת המחנה הציוני מתבסס על יחס של 17 למפלגת העבודה ו-4 לתנועה. בדומה, לרשימת הבית היהודי 12 מקומות ריאליים, והיחס הוא 10 למפלגת הבית היהודי ו-2 לאיחוד הלאומי-תקומה; לרשימה המשותפת 11 מקומות ריאליים, והיחס הוא 4 לחד"ש, 3 לרע"מ, 3 לבל"ד ו-1 לתע"ל; לרשימת יהדות התורה 7 מקומות ריאליים, והיחס הוא 4 לאגודת ישראל ו-3 לדגל התורה; לרשימת יחד 4 מקומות ריאליים, והיחס הוא 3 למפלגת יחד ו-1 למפלגת חזית יהודית לאומית.

השאלון

1. השתתפות (30%)

1א. מי בוחר את מנהיג המפלגה? (5%)

  1. גוף של נציגים נבחרים (מרכז, ועידה, מועצה) או חברי המפלגה (5 נקודות)
  2. קבוצה מצומצמת (למשל ועדה מסדרת) או מנהיג יחיד (0 נקודות)

1ב. מי בוחר את מנהיג המפלגה? (5%)

  1. מנהיג יחיד (0 נקודות)
  2. קבוצה מצומצמת. (1 נקודה)
  3. נציגים נבחרים (3 נקודות)
  4. כלל חברי המפלגה (4 נקודות)
  5. כלל הבוחרים (5 נקודות)

1ג. מי בוחר את המועמדים לחברות בכנסת מטעם המפלגה? (5%)

  1. גוף של נציגים נבחרים או חברי המפלגה (5 נקודות)
  2. קבוצה מצומצמת או מנהיג נבחר (0 נקודות)

1ד. מי בוחר את המועמדים לחברות בכנסת מטעם המפלגה? (5%)

  1. מנהיג יחיד (0 נקודות)
  2. קבוצה מצומצמת (1 נקודה)
  3. נציגים נבחרים (3 נקודות)
  4. חברי המפלגה (4 נקודות)
  5. כלל הבוחרים (5 נקודות)

1ה. מי מהבאים שותף בכתיבת מצע המפלגה, כולל אשרורו? (5%)

  1. למפלגה אין מצע (0 נקודות)
  2. מנהיג יחיד (1 נקודה)
  3. קבוצה מצומצמת (2 נקודות)
  4. נציגים נבחרים (3 נקודות)
  5. חברי המפלגה (4 נקודות)
  6. כלל הבוחרים (5 נקודות)

1ו. מי מהבאים היה שותף בדיונים רעיוניים שקיימה המפלגה בארבע השנים האחרונות? (5%)

  1. המפלגה אינה מקיימת דיונים רעיוניים (0 נקודות)
  2. נציגים נבחרים (3 נקודות)
  3. חברי המפלגה (4 נקודות)
  4. כלל הבוחרים (5 נקודות)


2. ייצוגיות (20%) (שאלות 2א-2ג יוכפלו ב-2/3)

2א. כמה נשים נמצאות במקומות ריאליים ברשימה לכנסת? (5%)

  1. מעל 45% (5 נקודות)
  2. 44%-35% (4 נקודות)
  3. 34%-25% (3 נקודות)
  4. 24%-15% (2 נקודות)
  5. 14%-5% (1 נקודה)
  6. פחות מ-5% (0 נקודות)

2ב. מהו ערך מדד הייצוגיות המשוקלל כאשר מודדים את ייצוג הנשים במקומות ריאליים של הרשימה לכנסת? (5%)

  1. מעל 0.45 (5 נקודות)
  2. 0.44-0.35 (4 נקודות)
  3. 0.34-0.25 (3 נקודות)
  4. 0.24-0.15 (2 נקודות)
  5. 0.14-0.05 (1 נקודות)
  6. פחות מ-0.05 (0 נקודות)

2ג. איזה אחוז מהוות נשים מכלל חברי הכנסת של המפלגה? (5%)

  1. מעל 45% (5 נקודות)
  2. 4%-35% (4 נקודות)
  3. 34%-25% (3 נקודות)
  4. 24%-15% (2 נקודות)
  5. 4%-5% (1 נקודה)
  6. פחות מ-5% (0 נקודות)

2ד. האם המפלגה משתמשת במנגנוני הבטחת ייצוג פורמליים (שריוּנים, מחוזות) על מנת להבטיח את ייצוגן של הקבוצות שלהלן ברשימתה לכנסת? (10%)

  1. מיעוטים אתניים (ערבים) או דתיים (מוסלמים, נוצרים, דרוזים) (2 נקודות)
  2. עולים (2 נקודות)
  3. גמלאים (2 נקודות)
  4. צעירים (2 נקודות)
  5. תושבי פריפריה גאוגרפית (2 נקודות)


3. תחרות (20%)

3א. האם נערכה התמודדות (2 מועמדים ויותר) על עמדת מנהיג המפלגה מאז הבחירות האחרונות?(10%)

  1. כן (10 נקודות)
  2. לא (0 נקודות)

3ב. האם נערכו בחירות למוסדות מפלגתיים במהלך ארבע השנים האחרונות? (10%)

  1. כן (10 נקודות)
  2. לא (0 נקודות)


4. היענות (15%)

4א. האם מוסדות מפלגה נבחרים (10%):

  1. משתתפים בקביעת השרים מטעם המפלגה? (כן = 4 נקודות; לא = 0 נקודות)
  2. מאשרים הצטרפות לקואליציה ו/או פרישה ממנה? (כן = 3 נקודות; לא = 0 נקודות)
  3. מקיימים דיונים בנושאי מדיניות? (כן = 3 נקודות; לא = 0 נקודות)
  4. האם יש למפלגה מוסד ייצוגי נבחר והאם הוא התכנס לפחות פעם אחת בשנתיים האחרונות? (כן = 5 נקודות; לא = 0 נקודות)


5. שקיפות (15%)

5א. עד כמה קל להשיג את חוקת/תקנון המפלגה? (5%)

  1. החוקה/תקנון המעודכנים נמצאים באתר המפלגה באינטרנט או שהם נשלחו למבקש לאחר בקשה אחת (5 נקודות)
  2. החוקה/תקנון הושגו לאחר כמה ניסיונות (3 נקודות)
  3. החוקה/תקנון לא התקבלו מן המפלגה למרות בקשותינו (0 נקודות)

5ב. האם ניתן למצוא באתר האינטרנט של המפלגה ו/או בדף הפייסבוק שלה את הרכיבים הבאים? (לצורך שקלול כללי יש לחלק לשניים ולעגל ללא יותר מ-10 נקודות)

  1. תקנון (3 נקודות)
  2. מצע/מסמך עקרונות המפלגה (3 נקודות)
  3. מידע היסטורי על המפלגה (1 נקודה)
  4. ביוגרפיות של נציגיה בכנסת/מועמדיה לכנסת (1 נקודה)
  5. ביוגרפיה של מנהיג המפלגה (1 נקודה)
  6. רשימת בעלי תפקידים מנהלתיים ופרטי התקשרות (1 נקודה)
  7. אירועים מפלגתיים עתידיים (1 נקודה)
  8. אירועים מפלגתיים: תיעוד (1 נקודה)
  9. מאמרים/תמלילי נאומים של אנשי המפלגה (1 נקודה)
  10. האם יש שימוש בשפות נוספות נוסף על עברית (או שפה ראשית אחרת): אחת (1 נקודה), שתיים או יותר (2 נקודות)
  11. נתוני תורמים (1 נקודה)
  12. פורומים ומולטימדיה (קליפים, הפניות ליו-טיוב, לפייסבוק וכו') (1 נקודה)
  13. אפשרות לשליחת מייל/פנייה למפלגה דרך האתר שלה באינטרנט (1 נקודה)
  14. אפשרות לצ'אט או כל מגע אינטראקטיבי אחר (1 נקודה)
  15. חדשות ועדכונים (1 נקודה)
  16. מידע על סניפי המפלגה (1 נקודה)

הערות לשאלות

  • כללי: הנתונים מתבססים על תקנוני/חוקות המפלגות ועל מידע שהתקבל מגורמים רשמיים במפלגות, מאתרי האינטרנט שלהן ומאמצעי התקשורת. הנתונים, ובכלל זה אתרי האינטרנט, נבדקו בפעם האחרונה ב-5 בפברואר 2015. כשהייתה סתירה ברורה ומוכחת בין הכתוב בתקנוני/חוקות המפלגות ובין המתרחש בפועל, הסתמכנו על המתרחש ולא על הכללים הרשמיים.
  • שאלה 1א: במונחים "נציגים נבחרים" ו"מוסדות נבחרים" הכוונה למוסדות שלפחות 50% מהחברים בהם נבחרו בידי חברי המפלגה או כלל הציבור לכהונה במוסד המדובר.
  • שאלות 1ג-1ד: שריוּן של עד 20% מהמקומות הריאליים של המפלגה אינו פוגע בניקודה בשאלות אלה.
  • שאלה 1ה: אם יש למפלגה מצע או עקרונות מצע אך לא ידוע מי כתב או אישר אותם, הגדרנו שהמצע או עקרונותיו נכתבו בידי "קבוצה מצומצמת". מצע של רשימות משותפות נחשב מצע פרטני של כל אחת מן המפלגות המרכיבות את הרשימה.\
  • שאלות 2א-2ג: סכום השאלות 2א-2ג מוכפל בשני שלישים, כך שהניקוד המרבי הוא 10 נקודות; שאלה 2ג לא נבדקה עבור מפלגה חדשה שלא נבחרו נציגים מטעמה לכנסת בבחירות הקודמות. במקרה כזה ערכן של כל אחת משתי השאלות הקודמות הוא 7.5%.
  • שאלות 2א-2ב: מספר המקומות הריאליים של מפלגה לא חדשה הוא מספר המנדטים שהיא קיבלה בבחירות הקודמות. עבור מפלגה חדשה חושב מספר המקומות הריאליים לפי ממוצע תוצאות הסקרים בשלושת הימים שלפני הגשת רשימת המועמדים לוועדת הבחירות המרכזית; אם הסקרים של מפלגה חדשה ניבאו פחות מ-4 מנדטים – חושבו עבורה 4 מנדטים.
  • שאלה 2ב: מדד הייצוגיות המשוקלל הוא מדד שמביא בחשבון הן את שיעור הנשים במקומות ריאליים ברשימה הן את מיקומן.להרחבה ראו Gideon Rahat, Reuven Y. Hazan, and Richard S. Katz, “Democracy and Political Parties: On the Uneasy Relationships between Participation, Competition, and Representation,” Party Politics 14 (6) (2008): 679
  • שאלה 2ג: נבדקו נתוניה של המפלגה בעת היבחרה של הכנסת היוצאת, ולא הובאו בחשבון שינויים שהתחוללו במהלך הקדנציה.
  • שאלה 2ד(א): שאלה זו לא נבדקה במפלגות שרוב מועמדיהן לכנסת משתייכים למיעוטים אתניים או דתיים. כל אחת מהשאלות 2ד(ב)-2ד(ה) זיכתה כל מפלגה כזאת ב-2.5 נקודות.
  • שאלה 3: הכוונה לבחירות שנערכו במוסדות מייצגים או בקרב ציבור רחב יותר, למשל חברי המפלגה.
  • שאלה 5: נבדקו אתרי אינטרנט ודפי פייסבוק רשמיים של מפלגות וכן אתרי אינטרנט ודפי פייסבוק של רשימות המייצגים אותן רשמית. דפי פייסבוק של מועמדים פרטניים נבדקו רק אם קישורים רשמיים של המפלגות הובילו אליהם. אתרים ודפי פייסבוק של קבוצות וגופים המזוהים עם המפלגות אך אינם חלק רשמי מהן לא נבדקו.
  • שאלה 5ב: הניקוד המרבי בשאלה זו, על כל סעיפיה, הוא 10 נקודות. כדי להגיע אליו יש להכפיל את הניקוד ב-10/21.

תרשימים

תרשים 1

מדד הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית ערב בחירות 2015 - מפלגות

תרשים 1: מדד הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית ערב בחירות 2015 - מפלגות
  • השתתפות בדקנו מי שותף בקבלת ההחלטות במפלגה, למשל בבחירת המנהיג והרשימה.
  • ייצוגיות בדקנו את הייצוג במפלגה של נשים ושל מגזרים אחרים (מיעוטים, תושבי פריפריה, עולים, צעירים, גמלאים).
  • תחרות – בחנו אם התקיימה התמודדות על עמדת מנהיג המפלגה מאז הבחירות הקודמות ואם התקיימו בחירות למוסדות המפלגה בארבע השנים האחרונות.
  • היענות – בחנו אם למפלגה יש מוסדות נבחרים ומתפקדים ואם הם משפיעים על התנהלות המפלגה ועל מדיניותה.
  • שקיפות – בחנו אם, ובאיזו קלות, אפשר להשיג מידע על המפלגה, למשל התקנון או מידע על מועמדיה לכנסת.

תרשים 2:

מדד הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית ערב בחירות 2015 - רשימות

תרשים 2: מדד הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית ערב בחירות 2015 - רשימות