פעילות מינהלת המעסיקים תרמה לשיפור ההכשרות המקצועיות והקשר שבין המעסיקים לממשלה
סקירה שתוצג בכנס אלי הורביץ 2023 לכלכלה וחברה מראה מאז הקמת המנהלת חל זינוק במספר התלמידים שהשתתפו בהכשרות בשיתוף מעסיקים, מהיקף ממוצע של כ-900 הכשרות בשנים 2019-2010 לכ-15,800 הכשרות שהתקיימו בשנים 2022-2021. לצד זאת, היא מבטאת יישור קו עם המדינות המערביות המפותחות.
על רקע הקיצוץ החד בתקציב ההכשרות המקצועיות במשק (מכ-160 מלש"ח בתקציב 2022 לכ-60 מלש"ח לשנה בתקציב 2023 ו-2024) מפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה מסמך מדיניות בנושא, אשר יוצג לראשונה במסגרת כנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה, ב-31-30 במאי 2023.
הכנס נערך ע"י המכון הישראלי לדמוקרטיה זו השנה ה-30, בהשתתפות שרים וחברי כנסת, מנכ"לי משרדים ובכירים נוספים בשירות הציבורי, בכירים במגזר העסקי ובתעשיית ההייטק, נציגי חברה אזרחית ואנשי אקדמיה. המסמך שנכתב בהובלת פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, דפנה אבירם-ניצן מנהלת המרכז לממשל ולכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה, והחוקרים ירדן קידר ונדב פורת הירש, קובע כי הקמת מינהלת המעסיקים הינו צעד ראשון בכיוון הנכון. המסמך חושף נתונים מעודדים על פעילות המינהלת ותרומתה לשיפור מערך ההכשרות המקצועיות בעיקר בהיבט של התאמה טובה יותר לצורכי השוק הודות להידוק הקשר עם המעסיקים.
המינהלת הוקמה בהתאם להמלצת המכון הישראלי לדמוקרטיה שפורסמה ערב פרוץ משבר הקורונה (מרץ 2020) להקמת גוף מתכלל לנושא ההכשרות המקצועיות כמיזם משותף של הממשלה, נציגי המעסיקים והעובדים במשק. בתוך חודשים ספורים מפרסום הדוח הוקמה מנהלת המעסיקים, בשאיפה שכבר בטווח המיידי תסייע המינהלת למאות אלפי העובדים שהוצאו לחל"ת לעבור הכשרות והסבות מקצועיות, בדגש על העובדים שהתמודדו עם סגירה ממושכת של הענף שבו עבדו עד פרוץ המשבר.
מסמך ההמלצות שמתפרסם היום הינו דוח המשך, שמטרתו לבחון את מידת הצלחתה של מינהלת המעסיקים בתום שנתיים לפעילותה. הדוח מצא כי הקמתה של המנהלת מהווה יישור קו עם המדינות המערביות המפותחות, בהן שוויץ, גרמניה ופינלנד. מדינות אלה מפעילות זה שנים רבות גופי הכשרות תלת-צדדיים דומים, והן נחשבות למובילות עולמיות בפריון עבודה, אי-שוויון נמוך, והתאמה גבוהה בין הכשרת העובד לעבודתו בפועל. כותבי הדוח שיבחו את הממשלה על הקמת המינהלת וציינו כי הקמת שותפות תלת-צדדית שכזו לקידום ההכשרות עומדת בקו ישר עם המלצות ארגון העבודה הבינלאומי (ה-ILO).
מהדוח עולה כי פעילות המינהלת תרמה לשיפור הפעילות הממשלתית בתחום ההכשרות המקצועיות, תרמה לשיפור הקשר שבין המעסיקים לממשלה בכל הנוגע לתחומי ההכשרה ועודדה מעורבות ולקיחת אחריות גדולה יותר של המעסיקים על תוכן ההכשרה ועל ההשמה לאחריה.
גם מהראיונות שנערכו עם בעלי העניין בתחום וגם מהנתונים שנבחנו עולה כי פעילות המינהלת תרמה לשיפור הסנכרון שבין אגף ההכשרות המקצועיות לצרכי המעסיקים. כך, בשנת 2022 שלושה מבין חמשת המקצועות השכיחים ביותר שבוצעו בהם הכשרות בשיתוף מעסיקים עומדים בראש רשימת המשרות הפנויות שפרסמה הלמ"ס (מפתחי תוכנה, מאבטחים וטבחים).
מניתוח הנתונים עולה כי מאז הקמת המינהלת חל זינוק במספר התלמידים שהשתתפו בהכשרות בשיתוף מעסיקים, מהיקף ממוצע של כ-900 תלמידים בשנים 2010 – 2019 לכ-3,500 בשנת 2021 (שנת ההקמה ושנת קורונה) ולכ-13,700 בשנת 2022. רוב הגידול בשנת 2022 היה במסלול ה-On The Job Training, כאשר שיעור העסקים הקטנים והבינוניים בקרב המעסיקים שקיבלו בשנת 2022 מימון עמד על 82%.
בשנת 2022 היה השיעור הגבוה ביותר של מוכשרים במקצוע פיתוח תוכנה, לצד כמות גבוהה של מוכשרים בתחום בדיקת תוכנה ו-QA. ביחד, מקצועות אלה מהווים כ-20% מכלל ההכשרות. זאת, בהשוואה לשיעור השכירים בהייטק השווה לכ-10%.
"הקמת מינהלת המעסיקים וההון האנושי בתחילת 2021 כגוף מתכלל לנושא ההכשרות המקצועיות מהווה ציון דרך בקידום שיתוף פעולה מובנה בין הממשלה, המעסיקים והעובדים בעיצוב מערך ההכשרות המקצועיות, באופן שיענה על צורכי שוק העבודה ויקדם את פריון העבודה", אומרת פרופ' קרנית פלוג, "המסמך שפרסמנו מציג שורה של המלצות אשר צפויות לשפר את אופן פעולתה של המינהלת, וביניהן חידוד מטרתה ויעדיה; הסדרת פעולתה ומוסדותיה, רצוי באמצעות חקיקה; הגדרת סמכויותיה, ומדדים להצלחתה".
עוד עולה מדוח המכון כי מאז הקמת המנהלת חל זינוק במספר התלמידים שהשתתפו בהכשרות בשיתוף מעסיקים, מהיקף ממוצע של כ-900 הכשרות בשנים 2019-2010 לכ-15,800 הכשרות שהתקיימו בשנים 2022-2021. בנוסף, נמצאה התאמה יפה בין רשימת המשרות הפנויות השכיחות ביותר לפי הלמ"ס לתחומי ההכשרות הבולטים ביותר בהם בוצעו הכשרות בשיתוף מעסיקים: מפתחי תוכנה, מאבטחים וטבחים.
עם זאת, מחברי הדוח מדגישים את הצורך להמשיך ולשפר את פעילות המינהלת, בדגש על חיזוק ההתאמה בין תחומי ההכשרה וכישורי העובדים לבין צרכי שוק העבודה, ייזום הכשרות לעובדים קיימים ((Life Long Learning, שיפור וטיוב המעקב השוטף אחר אפקטיביות ההכשרות, ביצוע סקרי שביעות
רצון, קידום אקרדיטציה להכשרות אצל המעסיקים (OJT), איחוד וטיוב הנתונים הנמצאים בידי המנהלת ועוד.
"פעילות המינהלת בשנתיים מאז הקמתה תרמה משמעותית לקידום התאמת ההכשרות המקצועיות לצרכי השוק וכפועל יוצא גם לשיפור פריון העבודה של אותם עובדים שעברו את ההכשרה, כאשר מרבית ההכשרות בוצעו במקום העבודה – On The Job Training", אומרת דפנה אבירם-ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה ומנהלת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה, "את מחיר הקיצוץ החד בתקציב שמיועד להכשרות המקצועיות ב-2024-2023 ישלמו כמו תמיד העובדים והמעסיקים החלשים, שיתקשו לבצע את ההכשרות בהעדר השתתפות המדינה בעלות הקורס. יתרה מכך, גורמים המעורים בפרטים ציינו שקיימת מחויבות להקצות כ-30% מתקציב ההכשרות למגזר החרדי – יותר מכפול ממשקלם באוכלוסייה (13%) ופי ארבעה ממשקלם בשוק העבודה (7%). משמעות הדבר שהקיצוץ לכל יתר העובדים במשק הינו חד בהרבה לנוכח ההעדפה התקציבית הברורה למגזר החרדי".
"עוד עולה מהדוח כי שיעור גבוה מהתלמידים שהשתתפו במסלול ה-OJT בשנת 2022 (43%) קיבלו לאחר ההכשרה שכר בגובה של לפחות 8,500 ₪ (המעסיק זכאי למענק על כל עובד עם שכר התחלתי בגובה זה לפחות). במסלולי כיתה בעבודה, השכר ההתחלתי של בוגרי ההכשרות עמד בממוצע על קרוב ל-10,500 ש"ח. בנוסף, ישנן אינדיקציות כי הזינוק בהכשרות אצל מעסיקים ב-2022 ברובו לא בא על חשבון הכשרות שהמעסיקים היו מקיימים גם כך באופן פרטי, ומכן ניתן להניח שרוב ההכשרות במימון המדינה הצליחו לענות על כשל שוק קיים ולא החליפו מימון פרטי בממשלתי."