בין אם מתייחסים לזה כאל הפיכה משטרית או רפורמה משפטית – רוב הציבור מתנגד לקידום החקיקה להחלשת הדמוקרטיה בעת הזאת
רק מיעוט קטן (8%) סבור כי הרפורמה המשפטית/מהפכה המשטרית צריכה לעמוד בראש סדר העדיפויות של הממשלה כיום ● הרוב בכלל המדגם (61%) סבור שבמצב הנוכחי לא נכון לקדם את הרפורמה המשפטית/ההפיכה המשטרית ● בימין 40% מהמשיבים סבורים שאין לקדמה, בהשוואה ל-80% מהמרכז ו-92% בשמאל ● רוב המרואיינים (53%) תומכים בשמירה על המבנה הקיים של הוועדה לבחירת שופטים. רק כרבע מהמדגם (27%) תומכים בהוספת פוליטיקאים לוועדה
הסקר נערך בתאריכים 31/12/2024-6/1/2025 והתבסס על מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל בגילים 18 ומעלה, וכלל 1000 מרואיינות ומרואיינים יהודים ו-202 מרואיינות ומרואיינים ערבים.
יש לציין כי הסקר נערך לפני פרסום המתווה של שר המשפטים לוין ושר החוץ סער ביום 9/1/2025 ויתכן שהדבר היה משפיע על התשובות.
על רקע ההנחה כי השימוש במונח 'רפורמה משפטית' או לחילופין 'הפיכה משטרית' יכול להטות את התשובות, בחלק מהשאלות היתה התייחסות בו-זמנית לשני המונחים.
ממצאי הסקר יוצגו במלואם בכנס המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים:"דמוקרטיה בחזית" שייערך במכון הישראלי לדמוקרטיה ביום שני, 13 בינואר 2025, וישודר בשידור חי באתר המכון. בכינוס ישתתפו בין השאר נשיאת בית המשפט העליון (בדימוס) דורית ביניש, שופטת העליון (בדימוס) ענת ברון, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר פרופ' אביחי מנדלבליט, השר לשעבר יזהר שי, תת אלוף במיל' דדי שמחי, עינב צנגאוקר אמא של מתן, עו"ד רז נזרי, פרופ' ברק מדינה, ד"ר מנאל תותרי ג'ובראן, השר לשעבר איציק שמולי ואחרים.
הנושאים שנשאלו בסקר זה:
- הנושאים שצריכים להיות בסדר עדיפויות של הממשלה
- מידת התמיכה ברפורמה המשפטית/הפיכה משטרית שמקדם שר המשפטים
- מידת התמיכה בתוכנית שמקדם שר המשפטים בעת הזו
- בחינת התמיכה בנחיצות התוכנית לחיזוק המשילות לעומת ההתנגדות לה מחשש לריכוז יתר בידי הממשלה
- החשש לפגיעה במערכת המשפט, החשש לחופש הביטוי והמחאה והסכנה מפגיעה באחדות העם מהווים שיקולים עבור תומכי או מתנגדי התוכנית
- עמדות ביחס להרכב הוועדה לבחירת שופטים
- עמדות ביחס הצעות החוק שמקדמת הקואליציה לסגירת התאגיד ולסגירת גלי צה"ל
להלן עיקרי הממצאים:
על רקע האתגרים הרבים עימם מתמודדת מדינת ישראל, שאלנו בסקר מה צריך להיות בראש סדר העדיפויות של הממשלה. באופן ברור ניתן לראות כי הרפורמה המשפטית/ההפיכה המשטרית נדחקת לתחתית סדר העדיפויות. זאת כאשר 40.5% מהמשיבים סבורים כי הדבר החשוב ביותר הוא ייצוב המצב הביטחוני.
34% מהציבור סבורים כי טיפול ביוקר המחייה הוא החשוב ביותר,
15% תומכים בחקיקה של חוק גיוס שיענה על צרכי צה"ל,
ורק 8.5% סבורים כי קידום הרפורמה המשפטית הוא הנושא החשוב ביותר שעל הממשלה בימים אלו לקדם.
גם בקרב מחנה הימין נרשמה תמיכה מועטה בהצבת קידום הרפורמה בראש סדר העדיפויות (רק 13%), בקרב מחנה המרכז תמיכה עוד נמוכה יותר (4%) ותמיכה מזערית בקרב מחנה השמאל (2%).
מעניין להבחין כי נשים מציבות את האתגר הבטחוני באופן מובהק בסדר עדיפויות יותר גבוה לעומת גברים. כך, 45% מהנשים היהודיות ו-47.5% מהנשים הערביות מגדירות את ייצוב המצב הבטחוני כחשוב ביותר לעומת 35% מהגברים היהודים ו-39% מהגברים הערבים. יתכן ונתונים אלו משקפים את ההשלכות הייחודיות שיש למלחמה על נשים (פגיעה משמעותית יותר בעבודה, עלייה בהחמרת האלימות במשפחה והיעדר ייצוג והשפעה בעמדות מפתח ובמוקדי קבלת החלטות הקשורות לסיום המלחמה). אין כמעט הבדל בין הנשים לבין הגברים בבחירה ברפורמה המשפטית בתחתית סדרי עדיפויות של הממשלה.
מהו לדעתך הנושא שצריך לעמוד בראש סדר העדיפויות של הממשלה כיום? (%, כל המדגם)
ביקשנו לדעת האם קיימת תמיכה ברפורמה המשפטית/הפיכה משטרית שהשר לוין מקדם, גם ללא הצבתה לצד נושאים אחרים על סדר היום (כאמור, נשאל לפני פרסום מתווה לוין-סער). מתוצאות הסקר עולה כי יותר ממחצית מהמדגם מתנגדים לקידום מהלכים אלו (55%) לעומת מעט יותר משליש שתומכים בה (36.5%).
בהשוואה בין מדגם היהודים למדגם הערבים עולה כי בעוד שההתנגדות בקרב היהודים הינה מעט יותר ממחצית מהציבור (50.5%), ההתנגדות בקרב הערבים הינה גורפת (79%). תוצאות אלו מלמדות כי גם אם הציבור הערבי אינו שותף אקטיבי למחאה כנגד ההפיכה המשטרית, רובו מתנגד למהלכים אלו (יש לשער כי הסיבות להיעדר הצטרפות למחאה נובע מדאגה לנושאים אחרים דחופים יותר על סדר היום כדוגמת האלימות והפשיעה, אופיה היהודי של המחאה והחשש מאלימות משטרתית בהפגנות).
העמדה הכללית לגבי הרפורמה המשפטית/ההפיכה המשטרית שמקדם שר המשפטים יריב לוין (יהודים וערבים, יהודים לפי מחנות פוליטיים, %)
על רקע שאלת סדרי עדיפויות הלאומיים והאתגרים עימם מתמודדת מדינת ישראל ושיעור הנמוך יחסית של התמיכה ברפורמה המשפטית/הפיכה משטרית, ביקשנו לברר האם עיתוי קידומה של התוכנית ישפיעה על מידת התמיכה בה.
בהשוואה לשיעור ההתנגדות הכללי בתוכנית, שיעור המשיבים הסבורים שלא נכון לקדם בעת הזו את הרפורמה המשפטית/הפיכה עולה ועומד על 61%, ושיעור התומכים בה יורד ועומד על 32%.
בפילוח המדגם היהודי על פי מחנות פוליטיים, ניתן לראות בבירור כי בקרב מחנה המרכז ומחנה השמאל קיימת התנגדות גורפת לקידום התוכנית בעת הזו (80% ו-92% בהתאמה). קיימת גם התנגדות גם בקרב מחנה הימין, כאשר 40% סבורים שזו לא העת.
התוצאות מלמדות כי שאלת העיתוי לקידומה איננה משפיעה על מתנגדי הרפורמה, אולם עבור התומכים בה, שאלת העיתוי מכרעת. בעוד שבקרב הציבור הדתי היהודי יש תמיכה כללית ברפורמה (73%), לשאלה האם יש לקדמה כעת, התמיכה יורדת באופן משמעותי (57%).
על רקע המצב הנוכחי, האם נכון או לא נכון לקדם כיום תוכנית זו? (%)
בפני הנסקרים הוצגה הטענה של יוזמי הרפורמה המשפטית כי זו נחוצה כדי לחזק את המשילות ויכולת הממשלה לפעול לצד הטענה של מתנגדי הרפורמה המשפטית כי זו תוביל לריכוז יתר של כוח בידי הממשלה.
לשאלה לאיזו טענה הם יותר מסכימים, רוב נשאלי המדגם (55%) הסכימו כי השינויים יובילו לריכוז יתר של כוח בידי הממשלה ואילו מיעוט מהנסקרים (37.5%) סברו כי השינויים נחוצים כדי לחזק את המשילות.
מבט מעמיק יותר בקרב הציבור היהודי חושף נתון מעניין, גם אם לא מפתיע, לפיו ישנו קשר משמעותי בין העמדה שהוצגה בסקר לבין ההשתייכות למחנה פוליטי.
הרוב בשמאל מסכימים כי השינויים יובילו לריכוז כוח יתר בידי הממשלה (89%), לעומת נתח קטן יותר במרכז (75%). אולם, גם בקרב הנסקרים המשייכים עצמם לימין הפוליטי, חלק לא מבוטל (30%) סבור כי השינויים יובילו לריכוז יתר של כוח בידי הממשלה.
הרפורמה המשפטית/ההפיכה המשטרית טוענים שהשינויים המוצעים נחוצים כדי לחזק את המשילות ויכולת הממשלה לפעול. המתנגדים טוענים שהשינויים יובילו לריכוז יתר של כוח בידי הממשלה. עם איזו טענה אתה מסכים יותר? (%, כלל המדגם)
ביקשנו להבין יותר לעומק מהם השיקולים הנוספים המשפיעים על תמיכה או התנגדות ברפורמה המשפטית/הפיכה משטרית.
מכלל המדגם עולה כי אחדות העם נתפסה בקרב רוב הנשאלים (68%) כשיקול לתמיכה או התנגדות לרפורמה.
החשש מפגיעה בחופש הביטוי והמחאה מהווה גם הוא שיקול עבור מרבית מן הנשאלים (63%) ובמידה דומה גם החשש מפגיעה במערכת המשפט מהווה שיקול עבור מרבים מהנשאלים (60.5%).
בדקנו האם ניתן משקל זהה לכל אחד מהשיקולים על פי חלוקה למחנות הפוליטיים. עולה כי קיימים פערים משמעותיים בין השיקולים של המרכז והשמאל לבין השיקולים של מחנה הימין.
כך, בעוד שמרבית ממחנה השמאל והמרכז (89% ו-77% בהתאמה) מכירים בפגיעה בחופש הביטוי כשיקול, מיעוט מהימין מכירים בכך כשיקול (44.5%). פערים דומים נמצאו בתשובות ביחס למשקל שניתן לחשש מפגיעה בעצמאות מערכת המשפט בקרב השמאל והמרכז (89% ו-74% בהתאמה), לעומת מיעוט מהימין (43%). הפער הקטן ביותר בין המחנות ניתן להבחין במשקל שניתן לחשש מאחדות לעם, כאשר בשמאל ובמרכז התשובות כמעט זהות (79% ו-80% בהתאמה) וגם רוב במחנה הימין (59%) המקנים לאחדות העם משקל בשאלת התמיכה או ההתנגדות לרפורמה המשפטית.
באיזו מידה כל אחד מהסעיפים הבאים משפיע על עמדתך כיום בעד או נגד הרפורמה המשפטית/ההפיכה המשטרית? (%, יהודים)
מנתוני הסקר עולה כי רוב הציבור (53%) תומך בשמירת המבנה הנוכחי המאזן בין הגורמים המקצועיים והפוליטיים ואילו רק כרבע (27%) תומך בשינוי הרכב הוועדה אשר יקנה שליטה בוועדה לרוב קואליציוני.
במדגם הערבים שיעור התמיכה בהשארת המצב על כנו גבוה אפילו יותר (62.5%) מהתמיכה במדגם היהודים (51%).
גם בקרב מחנה הימין אין רוב להצעה הוסיף פוליטיקאים לוועדה (41%). במחנות המרכז והשמאל התמיכה במהלך כזה היא קטנה מאד (בהתאמה 12.4% ו-6%).
אמנם, הסקר נערך לפני פרסום מתווה לוין-סער, המציע בעיקרו שליטה פוליטית בוועדה לבחירת שופטים. אולם, עדיין ניתן ללמוד מתוצאותיו כי הציבור תומך בשימור המצב המאוזן כיום, לפיו נדרשת הסכמה בין נציגים פוליטיים לבין הנציגים המקצועיים (השופטים ונציגי לשכת עורכי הדין). חיזוק לכך שהתוצאות האלו משקפות תפיסה יציבה בציבור ניתן למצוא בתוצאות דומות של סקר שנערך בפברואר 2023, בעת ששר המשפטים קידם את הצעת החוק המבקשת להקנות רוב בוועדה לפוליטיקאים מהקואליציה. גם אז רוב הציבור (52%) תמכו בשמירה על המבנה הקיים של הוועדה ורק רק מעט יותר מרבע מהציבור (28%) תמכו אז בהוספת פוליטיקאים בוועדה.
במסגרת הדיון על הרפורמה המשפטית/ההפיכה המשטרית בנוגע לוועדה לבחירת שופטים. באיזו משתי ההצעות אתה תומך יותר? (%, כלל המדגם)
על רקע הצעות החוק שונות המקודמות בכנסת אשר יפגעו בתאגיד השידור הישראלי (הפרטתו, סגירת מחלקת החדשות, פגיעה בתקציב והגברת הפיקוח הפוליטי עליו) ובגלי צה"ל, שאלנו את המדגם בשתי שאלות נפרדות האם הנסקרים תומכים או מתנגדים לסגירת התאגיד ולסגירת גל צה"ל.
רוב גדול מתנגד לסגירת התאגיד (64%) ולסגירת גל"צ (59.5%) ורק כרבע מנשאלי המדגם תומך בכך (26% לסגירת התאגיד ו-27.5% תומכים בסגירת גלי צה"ל).
בפילוח המדגם עולה כי אחוז ההתנגדות לסגירת התאגיד ולסגירת גלי צה"ל בקרב הערבים (75% ו-73% בהתאמה), אפילו גבוה יותר מההתנגדות בקרב היהודים (62% ו-57%). גם בקרב מחנה הימין יש התנגדות לא מבוטלת לסגירת התאגיד וגלי צה"ל (47% ו-43% בהתאמה), ואילו במחנות המרכז והשמאל קיימת התנגדות גורפת לסגירת התאגיד (86% ו-90% בהתאמה) ובדומה לסגירת גלי צה"ל (79% ו-83% בהתאמה).
האם אתה תומך או מתנגד להצעות החוק הבאות, הכלולות ברפורמה המשפטית/ההפיכה המשטרית המקודמות בכנסת בימים אלו? (%, כלל המדגם)
הסקר נערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 31/12/2024-6/1/2025 ורואיינו 1000 איש ואשה בשפה העברית ו-202 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 2.83% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון המחקר שילוב. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il.