(אי) תעסוקת חרדים, כמה זה פוגע בתוצר?

תודה לדפנה אבירם-ניצן ולגלעד כהן קובץ' על הסיוע בכתיבת המסמך.

לפרק התעסוקה בשנתון החברה החרדית בישראל 2024

Photo by Chaim Goldberg/Flash90

א. מבוא ותמצית הממצאים

החברה החרדית מסובסדת על ידי החברה הלא חרדית הן בצד הכנסות המדינה והן בצד הוצאות המדינה (שלדור, 2024; קרלינסקי ואחרים, 2024). היקף ואיכות התעסוקה הנמוכים בחברה החרדית מביאים לכך שההכנסה ממסים של המגזר החרדי נמוכה מאד בהשוואה לזו של המגזר היהודי הלא חרדי (בהתחשב בגודלם היחסי). במקביל, מדיניות החינוך, הבריאות והרווחה בישראל לצד התמיכה המגזרית הייחודית בחרדים מביאים לכך שמשאבי מדינה רבים מוקצים לחברה החרדית בהיקף גדול מאוד ביחס לשיעורם באוכלוסייה. התחשיב המוצג להלן עוסק בהיבט אחד בלבד של הסבסוד ובוחן את השאלה בכמה היה עולה התוצר במשק אילו דפוסי ההשכלה והתעסוקה של החרדים היו דומים לאלו של יהודים לא חרדים.

ממצא מרכזי בתחשיב הוא שבדפוסי השכלה ותעסוקה דומים ליהודים לא חרדים התוצר של גברים חרדים היה עולה ב-54 מיליארד שקלים, מ-22.5 מיליארד שקלים ל-77 מיליארד שקלים בשנה (גידול של 3% תוצר).

התחשיב המלא מופיע בחלק ו': נתוני התחשיב.

 

ב. תעסוקה והכנסה במגזר החרדי¹

המעורבות הנמוכה של חרדים במשק מתבטאת בשני מרכיבים בולטים: שיעורי תעסוקה נמוכים ורמת הכנסה נמוכה. שיעור התעסוקה של חרדים עמד בשנת 2022 על 66% זאת לעומת 85% בקרב יהודים לא חרדים. רמת ההכנסה של חרדים עמדה על 55% מרמת ההכנסה של יהודים לא חרדים.

הפער בין חרדים לבין יהודים לא חרדים גדול במיוחד בקרב הגברים: שיעור התעסוקה של גברים חרדים עמד בשנת 2022 על 53% זאת לעומת 87% בקרב גברים יהודים לא חרדים. ההכנסה מעבודה של גברים חרדים עמדה על 49% בלבד מזו של גברים יהודים לא חרדים. שיעור התעסוקה של נשים חרדיות עמד על 79.5% לעומת 83% אצל יהודיות לא חרדיות, אך הפערים ביניהן ברמת ההכנסה גדולים: הכנסת נשים חרדיות עומדת על 66% בלבד מזו של יהודיות לא חרדיות.   

השילוב של שיעור התעסוקה הנמוך ורמת ההכנסה הנמוכה פוגע מאוד בהיקף ההכנסה של חרדים בגילי העבודה בהשוואה לזה של יהודים לא חרדים.² ההכנסה הממוצעת לנפש של גבר חרדי בגילי העבודה עומדת על 30% בלבד מזו של גבר יהודי לא חרדי בגילים אלו. ההכנסה הממוצעת של אשה חרדית בגילי העבודה עומדת על 63% מזו של אישה יהודייה לא חרדית. ההכנסה של חרדי בגילי העבודה (גברים ונשים), עומדת על 42.5% בלבד מזו של יהודי לא חרדי.

שיעור ההכנסה של חרדים בגילי העבודה בשנת 2022 (לעומת יהודים לא חרדים)

 

ג. תוספת התוצר בהנחת אימוץ דפוסי השכלה ותעסוקה כלליים מצד העובדים החרדים

דפוסי ההשכלה והתעסוקה הנמוכים של חרדים מביאים לכך שהתוצר בישראל נמוך ביחס לרמה שיכולה היתה להיות לו אימצו החרדים דפוסי השכלה ותעסוקה דומים לאלו של האוכלוסייה היהודית הלא חרדית. אילו חרדים היו משכילים ובעלי הכשרה דומה לעובדים יהודים לא חרדים אזי בשיעור תעסוקה דומה ליהודים לא חרדים התוצר המיוחס לעבודתם (חלק העבודה וחלק ההון) היה עולה מרמה של כ-51.5 מיליארד שקלים בשנה ל-122.5 מיליארד שקלים. לפיכך הפסד התוצר הפוטנציאלי הינו 71 מיליארד שקלים בשנה (כ-4% תוצר).³ עיקר הפגיעה בתוצר קשורה לתעסוקת הגברים החרדים שהתוצר המיוחס לעבודתם עומד על 22.5 מיליארד שקלים לעומת פוטנציאל של 77 מיליארד שקלים. אבדן התוצר עומד אפוא על 54.5 מיליארד שקלים (כ-3% תוצר). התוצר המיוחס לעבודת הנשים החרדיות עומד על 29 מיליארד שקלים לעומת פוטנציאל של 45.5 מיליארד שקלים כך שאובדן התוצר בגין דפוסי השכלתן ותעסוקתן עומד על 16.5 מיליארד שקלים בשנה.

תוצר בפועל ותוצר פוטנציאלי של עובדים חרדים (במיליארדים)

 

ד. מסקנות

הפער בין התוצר בפועל של עובדים חרדים לבין התוצר הפוטנציאלי שלהם הוא עצום והפגיעה הנובעת מכך משפיעה על המשק כולו. ביחס לגברים החרדים מדובר בשתי תופעות שאין להפריד ביניהן: שיעור תעסוקה נמוך ורמת הכנסה נמוכה. העלאת שיעור התעסוקה לבדה לא תוביל לעלייה משמעותית בתוצר כיוון שגברים חרדים ימשיכו להתרכז בענפים בעלי פריון נמוך שלא דורשים הכשרה ומיומנויות עבודה מתקדמות. דפוסי התעסוקה של הגברים החרדים ישתנו רק כתוצאה מתהליכי עומק בחברה החרדית הכוללים גם שינוי של דפוסי ההשכלה שלהם כבר בשלב הלימודים בבית הספר. השינוי הנדרש ביחס לחינוך החרדי כולל היבט תוכני (לימודי ליבה, שיפור הכשרת המורים) והיבט של צמצום האוטונומיה (ביטול המעמד המיוחד של הרשתות ושל חינוך הפטור, הוספת פיקוח ובחינות). שינוי דרמטי בתחום החינוך וההכשרה יביא לשינוי ברמות ההכנסה ובשיעורי התעסוקה של הגברים החרדים. הדבר יוביל בטווח ארוך להגדלת ההכנסה של העובדים החרדים ולצמצום הפער בתוצר בין חרדים ללא חרדים.
 

ה. נספח מתודולוגי

מודל פונקציית הייצור המקובל בכלכלה מניח שכל עובד גם יגדיל למעסיק שלו את הרווחיות באותו שיעור של יחס השכר והרווח בכל יחידת תוצר. יוצא אפוא שאילו 182 אלף הגברים החרדים בגילאי העבודה המרכזיים (66-25) היו בעלי השכלה דומה לזו של לא חרדים, סביר להניח שהם היו מועסקים בחברות ומפעלים דומים ליהודים הלא חרדים והיו מקבלים שכר דומה. בנוסף, סביר להניח שרווחי הפירמות על כל יחידת תוצר שלהם גם הייתה דומה לזו שמייצר כיום העובד היהודי הלא חרדי.

חישוב התוצר המיוחס לעובדים החרדים מתבסס אפוא על שילוב של הגידול הצפוי בהכנסה בתוספת הגידול הצפוי ברווחי הפירמות שיעסיקו אותם. לפי ארגון העבודה הבינלאומי חלק התמורה לעבודה בתוצר עומד על 51% וחלק התמורה להון בתוצר על 49% שמשולם לבעלי ההון, למיסוי עקיף ולפחת.⁴ המשמעות היא שתוספת השכר הודות להשתלבות מלאה של החרדים בשוק העבודה, תוביל לתוספת תוצר כפולה, בשל הגידול שייגזר מכך גם ברווחי החברות.

לחישוב דומה ראו בנספח סקירת הכלכלן הראשי במשרד האוצר אודות תמחור האלטרנטיבות להגדלת כוח האדם בצה"ל (2024).⁵

ו. נתוני התחשיב

מספר העובדים הגברים החרדים בשנת 2022 עמד על 96,700 וההכנסה הממוצעת שלהם עמדה על 9,929 שקלים לחודש. ההכנסה השנתית של העובדים החרדים עמדה אפוא על 11.5 מיליארד שקלים. אילו דפוסי ההשכלה וההכשרה של חרדים היו מביאים לכך ששיעור התעסוקה של הגברים החרדים היה עומד על 88% (160,300 עובדים) ורמת ההכנסה שלהם על 20,450 שקלים לחודש כמו גברים יהודים לא חרדים⁶ (על פי נתוני הלמ"ס: יעדי תעסוקה ממשלתיים, ראו גם: יעדי תעסוקה ממשלתיים 2020-2030), הרי שההכנסה שלהם היתה עומדת על כ-39.3 מיליארד שקלים. הפער בין פוטנציאל ההכנסה להכנסה בפועל עומד על 27.8 מיליארד שקלים. במקביל, בשיווי משקל של טווח ארוך היה מתקבל גם גידול בריווחי החברות המעסיקות עובדים אלו, וכיוון שהרכיב השכר בתוצר הוא 51%  הרי שההשפעה על התוצר היתה כפולה ומגיעה לכ-54.5 מיליארד שקלים.  

מספר העובדות החרדיות עמד בשנת 2022 על 142,300 והכנסתן הממוצעת עמדה על 8,617 שקלים לחודש. ההכנסה השנתית של העובדות החרדיות עמדה אפוא על 14.7 מיליארד שקלים. אילו דפוסי ההשכלה וההכשרה של חרדיות היו מביאים לכך ששיעור התעסוקה שלהן היה עומד על 83% (148,450 עובדות) ורמת ההכנסה שלהן על 13,050 שקלים לחודש כמו יהודיות לא חרדיות⁷ (על פי נתוני הלמ"ס: יעדי תעסוקה ממשלתיים, ראו גם: יעדי תעסוקה ממשלתיים 2020-2030), הרי שההכנסה שלהן היתה עומדת על כ-23.2 מיליארד שקלים. הפער בין פוטנציאל ההכנסה להכנסה בפועל עומד על 8.5 מיליארד שקלים. במקביל, בשיווי משקל של טווח ארוך היו נוצרות גם הכנסות מתאימות להון המעסיק עובדות אלו, וכיוון שההכנסה היא רק 51% מן התוצר הכולל הרי שההשפעה על התוצר היתה עומדת על 16.5 מיליארד שקלים.  

בסך הכול אבדן התוצר השנתי הנובע מדפוסי ההשכלה והתעסוקה הייחודיים של הגברים החרדים (54.5 מיליארד) ושל הנשים החרדיות (16.5 מיליארד) עומד על 71 מיליארד שקלים. 

טבלה מסכמת: עבודה, הכנסות ותוצר לחרדים לשנת 2022 בפועל ובמצב דומה ליהודים לא חרדים⁸

	גברים חרדים	נשים חרדיות	סך הכול
חרדים עובדים בשנת 2022	96,700	142,300	239,000
חרדים בתרחיש של עובדים בשיעור תעסוקה דומה ליהודים לא חרדים	160,300	148,450	308,750
שכר חודשי ממוצע של חרדים, 2022	9,929	8,617	9,225
שכר חודשי ממוצע ליהודים לא חרדים	20,450	13,050	16,656
הכנסות שנתיות מעבודה (מיליארדים), 2022	11.5	14.7	26.2
בהכנסות שנתיות מעבודה בתרחיש של שכר ושיעורי תעסוקה דומים  ליהודים לא חרדים (מיליארדים)	39.3	23.2	62.5
תוצר (מיליארדים)	22.5	29	51.5
בתוצר דומה ליהודים לא חרדים (מיליארדים)	77	45.5	122.5
הפער בין תוצר דומה לתוצר בפועל (מיליארדים)	54.5	16.5	71