סקר: מצבם התעסוקתי והפיננסי של המפונים וכלל תושבי מחוזות הצפון והדרום כשנה וחצי מפרוץ מלחמת חרבות ברזל

למחקר המלא

לכנס אלי הורביץ 2025

Photo by David Cohen/Flash90

עיקרי הממצאים

שיעור החזרה לבתים

• מרבית מפוני הדרום שנדגמו בסקר זה (87%) השיבו כי חזרו לבתיהם, לעומת רק 46% מהמפונים בצפון. נתונים אלו מתיישבים עם הדיווחים לגבי שיעורי חזרתם בפועל וכן עם הפערים במועדי סיום מענקי האכלוס, ותחילת הזכאות למענקי השיבה, אשר החלו בפברואר 2024 לגבי חלק ממפוני הדרום ורק במרץ 2025 לגבי מרבית מפוני הצפון.

פגיעה בתעסוקת המפונים ותושבי מחוז הצפון שלא פונו

• 22% ממפוני הצפון דיווחו כי פוטרו, הוצאו לחל"ת או סגרו את עסקיהם בעקבות המלחמה, לעומת 7% בקרב מפוני הדרום ו־4% בכלל המדגם.
• שיעור המפונים בצפון שדיווחו על ירידה בהיקף המשרה או הפעילות העסקית (42%) הוא גבוה במקצת בהשוואה למפוני הדרום ומתושבי הצפון שלא פונו (37%) וגבוה משמעותית ביחס למדגם הכללי (25%).

פגיעה בהכנסה האישית של המפונים והכנסת משק הבית

• שיעור המדווחים על ירידה בשכר או בהכנסה מהעסק גבוה במיוחד בקרב מפוני הדרום (43%),מפוני הצפון (39%), ותושבי הצפון שלא פונו (37%), לעומת כלל המדגם (28%).
• שיעור גבוה בקרב המפונים מדווחים על ירידה בהכנסות משק הבית (44%), ללא הבדלים מובהקים בין מפוני הצפון למפוני הדרום.
• שיעור גבוה בקרב תושבי הצפון שלא פונו (42%) דיווחו על ירידה בהכנסות משק הבית, לעומת 34% בכלל המדגם.

מצוקת נזילות

• מהסקר עולה כי מצב הנזילות של משקי הבית המפונים נכון להיום, כשנה וחצי מפרוץ המלחמה, טוב בהשוואה לכלל המדגם, כאשר כ־60% מהמפונים מעריכים שהכסף הנזיל של משק הבית שלהם יספיק ליותר מחודש (לעומת כ־53% בכלל המדגם).
• מנגד, רמת נזילות נמוכה יחסית נמצאה בקרב משקי הבית של תושבי הצפון והדרום שלא פונו: כ־30% ממשקי הבית בצפון ובדרום, אשר לא פונו, דיווחו כי למשק הבית שלהם אין כלל כסף נזיל.
• בקרב תושבי מחוז דרום שלא פונו ומפוני הצפון היה שיעור מבקשי ההלוואה גבוה ביותר: 37% ו־35% בהתאמה, זאת לעומת כ־28% בקרב מפוני הדרום וכלל המדגם.
• אחוז גבוה יחסית (38%) מהמפונים מדווחים כי התקשו לשלם את תשלומי הדיור (משכנתה או שכ"ד), בהשוואה לכלל המדגם (29%).

הערכות צופות פני עתיד

• מפוני הצפון הם הקבוצה עם רמות הפסימיות הגבוהות ביותר: 49% מהם סבורים כי בחודשים אפריל-יוני 2025 לא תהיה להם הכנסה כלל, או שהכנסתם תהיה נמוכה מההכנסה שהייתה להם לפני תחילת המלחמה. זאת לעומת 38% בכלל המדגם.

מניתוח הסקר עולות שלוש תובנות מרכזיות: (1) נרשמה פגיעה כלכלית ותעסוקתית נרחבת בכלל המפונים; (2) הפגיעה שחוו מפוני הצפון הייתה עמוקה יותר בהשוואה למפוני הדרום; ו-(3) תושבי מחוז הצפון שלא פונו בהחלטת ממשלה, אך הושפעו מהמלחמה באופן ישיר, נפגעו באופן משמעותי יותר משאר המחוזות, ולעיתים אף יותר מהמפונים עצמם.

ממצאי הסקר מצביעים על כך שהמפונים הם הקבוצה שנפגעה באופן החמור ביותר בהיבטים תעסוקתיים. הפגיעה באה לידי ביטוי בשיעורים הגבוהים ביותר של דיווחים על פיטורים, צמצום היקף המשרה, ירידה בהכנסה האישית וירידה בהכנסות משק הבית, בהשוואה לשאר המחוזות ולכלל האוכלוסייה. בתוך קבוצת המפונים, נמצא כי מצבם של מפוני הצפון פחות טוב מזה של מפוני הדרום: שיעור המדווחים על פיטורים בקרב מפוני הצפון גבוה משמעותית מאשר בקרב מפוני הדרום זאת בנוסף לכך שרמות הפסימיות הכלכלית בקרב מפוני הצפון הן הגבוהות ביותר במדגם – כמעט מחצית מהם סבורים כי לא תהיה להם הכנסה בחודשים הקרובים או שהכנסתם תרד בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה.

עוד נמצא כי מצבם הפיננסי של המפונים דומה לזה של כלל המדגם הארצי. ככל הנראה, הסיבה לכך נעוצה במענקי האכלוס,¹ השיבה² וההתארגנות³ שקיבלו. בנוסף, סביר להניח שלפחות חלק מהפער בין מפוני הצפון למפוני הדרום נובע מהמועד השונה שבו הותר למפונים לחזור לבתיהם והופסקו מענקי האכלוס באזורים אלה.

ממצא מדאיג נוסף העולה מן הסקר הוא ששיעורי הדיווח על כניסה/העמקה לאוברדרפט הם הגבוהים ביותר דווקא בקרב תושבי מחוז הצפון ומחוז הדרום שלא פונו בהחלטת ממשלה, ואף עולים על השיעורים שנרשמו בקרב המפונים. אוכלוסיות אלו לא היו זכאיות למענקי האכלוס שניתנו למפונים, אף שנותרו להתגורר באזורים שנפגעו ישירות מהמלחמה. ייתכן שזו אחת הסיבות לכך שבמדדים מסוימים תושבים אלו מדווחים על פגיעה כלכלית קשה, לעיתים אף יותר מהמפונים עצמם.

עוד עולה כי תושבי מחוז הצפון שלא פונו בולטים באופן עקבי כאחת הקבוצות שנפגעו בצורה המשמעותית ביותר מאז פרוץ המלחמה. הפגיעה בהם מתבטאת בשיעורים גבוהים במיוחד של דיווחים על ירידה בהיקף העבודה, ירידה בהכנסה האישית או מהעסק, וירידה בהכנסות משק הבית. בכל אחד מהמדדים הללו, תושבי הצפון שלא פונו מדורגים בין הקבוצות הפגיעות ביותר, ולעיתים אף מתקרבים לרמות הפגיעה שנרשמו בקרב המפונים עצמם.

לבסוף, נציין כי בדומה לנתוני הלמ"ס, גם במדגם הסקר שיעור גבוה מהמתגוררים במחוז הצפון (ללא מפונים) הם ערבים — קבוצה שזוהתה גם בסקר הכללי ככזו שנפגעה במידה רבה יותר משאר הקבוצות בעקבות המלחמה. ממצא זה, בשילוב העובדה שתושבי מחוז הצפון שלא פונו נפגעו באופן משמעותי, עשוי להסביר חלק מהסיבות לעומק הפגיעה הכלכלית שנרשמה בקרב האוכלוסייה הערבית.

ממצאים אלו מדגישים כי הסיוע הכלכלי שניתן למפונים סייע בריכוך עוצמת הפגיעה שחוו. לעומת זאת, תושבי הצפון — וכן, במידה פחותה, גם תושבי חיפה והדרום — שלא פונו ולכן לא היו זכאים לסיוע, נפגעו באופן משמעותי אך נראה שלנכון למועד הסקר נותרו ללא מענה ממשלתי מספק. מצב זה מחייב בחינה מחודשת של מדיניות הסיוע בשעת חירום, כזו שתתבסס לא רק על קרבה גיאוגרפית לגבול או על סטטוס פורמלי של פינוי, אלא בראש ובראשונה על מידת הפגיעה בפועל.

התמונה המטרידה לגבי מצבם התעסוקתי והפיננסי של מפוני הצפון כפי שעולה מהסקר מתיישבת עם ממצאי המחקר שביצע ד"ר איתמר יקיר ביולי 2024.‎‏⁴ המחקר, אשר מצא שהאוכלוסיות הפגיעות ביותר במצב של פינוי יישובים הם המבוגרים והעצמאים. המחקר הגיע למסקנה הזו על בסיס ניתוח של ההשפעה ארוכת־הטווח של פינוי יישובים על הכנסה ותעסוקה על בסיס מקרה הבוחן של מפוני גוש קטיף באוגוסט 2005. ממצאי הסקר מתיישבים עם מסקנות המחקר, אשר ניבאו מראש שהפגיעה ארוכת הטווח במצבם התעסוקתי והכלכלי של מפוני הצפון תהיה חמורה בהשוואה למפוני הדרום.

ניתוח מאפייני תושבי גבול הצפון כפי שהיו עוד לפני המלחמה (שנת 2022) מחזק את ההערכה שעולה ממצאי הסקר, שאוכלוסיית מפוני הצפון נפגעה בהיבט הכלכלי והתעסוקתי יותר בהשוואה למפוני הדרום. שיעור העצמאים והמבוגרים ביישובי גבול הצפון גבוה בהשוואה לתושבי העוטף (נספח 1 ו־2 בהתאמה), ובמיוחד נמצא בחלק מהמועצות האזוריות בצפון שיעור גבוה של מבוגרים (נספח 3) שעוסקים בענף החקלאות (ענף מבוסס מקום, אשר נפגע באופן דרמטי במלחמה). עוד נמצא כי יישובים רבים בגבול הצפון מתאפיינים בשיעור נמוך יחסית של בעלי השכלה אקדמאית, וכן מאופיינים ברמת שכר נמוכה יחסית ליישובי עוטף עזה (נספח 4).⁵ מאפיינים אלו של תושבי הצפון מסבירים חלק ניכר ממצאי הסקר, המציגים פגיעה פיננסית בולטת בקרב מפוני וכלל תושבי מחוז הצפון, כולל תושבים שלא פונו בהחלטת ממשלה ולכן לא היו זכאים למענקי הסיוע שניתנו למפונים.

סיבה נוספת לפגיעות הגבוהה של תושבי הצפון היא שיעורם הגבוה יחסית של עצמאים שהתגוררו ערב המלחמה ביישובי הצפון (נספח 5). השיעור הגבוה של העצמאים שנמצאו בסיכון מוגבר לפגיעה מתמשכת בתעסוקה ובהכנסה, לפי מקרה הבוחן של מפוני קטיף, יחד עם ממצאי כלל המדגם הארצי, שמציגים רמת פגיעה חריגה בהיקף הפעילות העסקית של העצמאים, מסבירה אף היא את פגיעותם הכלכלית והתעסוקתית הבולטת של תושבי הצפון, כפי שעולה מניתוח סקר זה.

על המדגם

סקר זה בוצע במטרה לבחון את מצבם התעסוקתי והפיננסי של תושבי קו העימות שפונו לפי החלטת ממשלה (להלן "המפונים"), ואשר לקחו חלק בשוק התעסוקה (כשכירים או כעצמאים) עד פרוץ מלחמת חרבות ברזל. הסקר מבוסס על דגימה ייחודית של 97 משיבים מאוכלוסיית קו העימות, שיישוב מגוריהם לפני 7 באוקטובר נמנה עם רשימת היישובים שפונו (מהצפון ומהדרום) לפי החלטות הממשלה הרלוונטיות.⁶ קבוצה זו מכונה בסקר "מפונים". בנוסף, כולל הסקר כ־230 משיבים ממחוז הצפון ו־150 משיבים ממחוז הדרום, אשר לפני המלחמה התגוררו במחוזות הצפון והדרום ולא פונו בהחלטת ממשלה. משיבים אלו גרו במחוז צפון/דרום לאורך המלחמה. קבוצה זו מכונה בסקר זה "תושבי מחוז צפון/דרום (ללא מפונים)". כלומר, סך המדגם כוללת סה"כ 477 משיבים, מהם קרוב ל־100 מפונים והיתר הם אלו שנותרו להתגורר במחוזות הצפון והדרום במהלך המלחמה.

לאור משקלם הקטן יחסית של המפונים באוכלוסייה, כך גם גודלו (הקטן יחסית) של מדגם המפונים בסקר.⁷ לפיכך, טעות הדגימה המרבית בניתוח אוכלוסיית המפונים גדולה יחסית, ועומדת על ,±12% ברווח סמך של 90%.⁸ למרות טעות הדגימה הגדולה בהתייחס לאוכלוסיית המפונים, נמצאו במסגרת הסקר פערים מספיק משמעותיים שיש חשיבות רבה להציף אותם בפני מקבלי ההחלטות.

כאמור, בנוסף לניתוח מצב המפונים, בחנו בסקר זה גם את מצבם התעסוקתי והפיננסי של תושבי מחוזות הצפון והדרום, אשר לא נכללו ברשימת היישובים שפונו בהחלטות הממשלה (כלומר ללא יישובי קו העימות). חשוב להדגיש, כי אלו אשר נשארו להתגורר במחוזות הללו לא היו זכאים לאותם המענקים להם היו זכאים המפונים. יחד עם זאת, מאחר והאזורים בהם נשארו לגור נותרו בחלק מהמקרים מושבתים, ללא פעילות כלכלית או עם פעילות חלקית בלבד, מצאנו לנכון לתת במסגרת ניתוח הסקר זרקור גם על מצבה של אוכלוסייה זו.⁹

קבוצת המפונים וקבוצת המשיבים ממחוז צפון או דרום (ללא מפונים) נבחנו בניתוח זה גם בהשוואה לממצאי הסקר הרחב, שבוצע בקרב מדגם מייצג כלל־ארצי של אוכלוסיית העובדים (שכירים ועצמאים) אשר עבדו ערב פרוץ מלחמת חרבות ברזל. לסקר הרחב השיבו 1,240, מהם 1,056 משיבים שהיו שכירים טרם המלחמה ו־184 משיבים שהיו עצמאים טרם המלחמה. בניתוח לפי מחוזות (ללא מפונים), המבוסס על המדגם הארצי, טעות הדגימה המקסימלית קטנה יחסית, ועומדת על ±6.90% ברווח סמך של 90%.

גיבוש השאלון וניתוח הסקר בוצעו על ידי צוות חוקרי המרכז לממשל וכלכלה, תוך ייעוץ וליווי של מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. איסוף הנתונים לסקר נערך על ידי חברת סי.איי מידע שיווקי ונעשה בתאריכים 9.5.2025–18.3.2025, כשנה וחצי לאחר תחילת מלחמת חרבות ברזל. למדגם הרחב רואיינו באינטרנט ובטלפון 1,081 איש ואישה בשפה העברית ו־242 בשפה הערבית.

ראוי לציין כי הזכאות למענקי האכלוס של חלק מיישובי הדרום הסתיימה כבר בפברואר 2024, למעט מספר יישובים בעוטף עזה שזכאותם לקבלת המענקים הוארכה עד אפריל 2025.‏¹⁰ בתום פברואר 2024, הוצעו למפוני הדרום מענקי שיבה.

למרות החלטת הממשלה, בפועל חלק ניכר ממפוני הדרום חזרו לבתיהם רק בחודשי הקיץ (יולי– אוגוסט 2024), כאשר מענקי השיבה החד פעמיים ירדו בהדרגה ככל שהחזרה לבתים נדחתה. לעומתם, מפוני הצפון היו זכאים להמשיך לקבל מענקי אכלוס עד פברואר 2025.‏¹¹ וממרץ 2025 היו זכאים למענקים חד פעמיים כמו מענקי שיבה או מענקי התארגנות. לכן, בעת מענה על הסקר, אשר כאמור החל בסוף מרץ 2025, רק חלק מתושבי הצפון שבו ליישוביהם.¹²