צמצום פעילות בתי המשפט במלחמה

Photo by REUTERS

מצב חירום מיוחד בבתי המשפט

עם פרוץ המלחמה עם איראן ב-13 ביוני 2025, עברו בתי המשפט בכל הארץ לפעילות במתכונת חירום הקרויה "מצב חירום מיוחד". שר המשפטים יריב לוין הודיע על צמצום פעילות בתי המשפט בשל מצב חירום מיוחד בהודעה שפרסם לראשונה ב-14 ביוני 2025. תוקף מצב החירום היה עד 16 ביוני 2025, ושר המשפטים האריך אותו מאז (נכון למועד כתיבת שורות אלה, עד ל-22 ביוני 2025).

גם רשויות שיפוט אחרות עברו למתכונת חירום דומה מכוח הסדרים אחרים החלים עליהם, כגון בתי הדין לעבודה ובתי דין דתיים (בתי הדין הרבניים, בתי הדין הדתיים הדרוזיים ובתי הדין השרעיים).

סמכותו של שר המשפטים להודיע על צמצום פעילות בתי המשפט בשל מצב חירום מיוחד מבוססת על תקנות שהתקין שר המשפטים בשנת 1991.

חוק בתי המשפט מסמיך את שר המשפטים להתקין תקנות סדרי דין בבתי המשפט ובאופן כללי קובע ששר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, שמסדיר את פעולת בתי המשפט.

מהו מצב חירום מיוחד?

התקנות קובעות סדרי דין מיוחדים החלים אם פרסם שר המשפטים הודעה על כך בשל מצב חירום מיוחד (כאמור, שר המשפטים לוין פרסם הודעה זו לפני ימים אחדים).

"מצב חירום מיוחד" מוגדר בתקנות אלה כ"מצב שבו נשתבשו סדרי החיים התקינים במדינה או בחלק ממנה מחמת מצב הבטחון, מחמת חשש ממשי לפגיעה חמורה בבריאות הציבור או מחמת פגע טבע".

לאורך השנים הפעילו שרי משפטים את התקנות האלה באזורים מוגדרים בישראל מחמת משברים ביטחוניים קודמים, לדוגמה בסבבי לחימה בין ישראל לרצועת עזה, ובצורה נרחבת בתקופת התפרצות מגפת הקורונה (אז גם תוקנו התקנות כדי לאפשר את החלתן במצבי חירום בריאותיים), ובמלחמת חרבות ברזל.

אילו דיונים נערכים במצב חירום מיוחד?

במהלך מצב חירום מיוחד, מצטמצמת פעילות בתי המשפט ונדונים בהם רק הליכים דחופים המפורטים בתקנות, כגון הליכי מעצרים, סעדים זמניים דחופים בענינים אזרחיים או עתירות דחופות לבג"ץ. נשיא בית המשפט העליון הוא המחליט אם עתירה מסויימת לבג"ץ היא דחופה. בהקשר זה, חשוב לציין כי מאז שמונה לתפקיד נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית, לא מכיר בו שר המשפטים כנשיא.

יצויין כי הכרזה אחרת שהכריז שר המשפטים כבר ב-13 ביוני, שפורסמה מכוח הוראת שעה (חוק זמני) שנחקקה על רקע מלחמת חרבות ברזל, הרחיבה את האפשרות לקיים דיוני מעצרים (שהם כאמור הליכים דחופים) בהיוועדות חזותית, כלומר ללא נוכחות פיסית של העצור בבית המשפט, אלא באמצעים טכנולוגיים.

מערכת בתי המשפט מוסמכת מכוח התקנות להפעיל שיקול דעת מסויים מבחינת ההליכים שיידונו. כך, נשיאי בתי המשפט רשאים להפעיל שיקול דעת ולקבוע שהליך מסויים הנמנה עם העניינים המפורטים בתקנות לא יידון, או שהליך שאינו נמנה עמם – כן יידון. כמו כן ניתנה בתקנות סמכות למנהל בתי המשפט לקבוע סוגים נוספים של עניינים שיידונו בבתי המשפט במצב חירום מיוחד.

האם ראוי היה לקבוע את ההסדר הזה בחקיקה ראשית של הכנסת?

בתקופת הקורונה עתרה האגודה לזכויות האזרח נגד הודעות שר המשפטים דאז על הפעלת התקנות, ונגד תוקף התקנות עצמן, תוך טענה שהגבלה של פעילות בתי המשפט חייבת להיקבע בחקיקה ראשית של הכנסת, שכן יש בה משום פגיעה בעקרונות הפרדת הרשויות ושלטון החוק ובזכות הגישה לערכאות.

באפריל 2020 מחק בית המשפט העליון את העתירה, תוך הסתמכות על הסכמת המדינה לבחון – לאחר סיום משבר הקורונה – את שאלת הסדרת הסמכות להוציא את התקנות כחקיקה ראשית של הכנסת (ללא התחייבות לקדם חקיקה בתום הבחינה). חקיקה שכזו לא קודמה (להרחבה, ראו כאן).