מצבם התעסוקתי והפיננסי של תושבי קו העימות ומפוני מלחמת חרבות ברזל
שנתיים ושלושה חודשים מפרוץ המלחמה, תושבי הצפון וביתר שאת אלו שלא פונו, עדיין מתמודדים עם הפגיעה הקשה בתעסוקה ובפרנסה. שיעורי הפגיעה בצפון בולטים הן בהשוואה לכלל האוכלוסייה והן ביחס למפוני הדרום: 43% מתושבי הצפון שלא פונו מדווחים על פגיעה בשכר, וקרוב למחציתם ספגו ירידה בהכנסות משק הבית
מטולה, מרץ 2025 | Photo by Ayal Margolin/Flash90
סקר זה מציג את מצבם התעסוקתי והפיננסי של מפוני מלחמת חרבות ברזל שהשתתפו בשוק התעסוקה כשכירים או כעצמאים ערב פרוץ המלחמה. הסקר בוחן גם את מצב תושבי האזורים שהיו במוקד אזורי המלחמה, אך לא פונו (בעיקר בצפון הארץ).
איסוף נתוני הסקר נערך מסוף דצמבר 2025 עד אמצע ינואר 2026, לפיכך הדיווחים מתייחסים למצבם טרם פרוץ מלחמת שאגת הארי (שפרצה בשבת 28.2.2026).
עוד לפני פרוץ מלחמת שאגת הארי היה מצבם הכלכלי והתעסוקתי של תושבי הצפון קשה בהשוואה ליתר אזורי הארץ וגם בהשוואה למפוני הדרום.
תושבי הצפון טרם התאוששו ממלחמת חרבות ברזל – פגיעה בולטת בתעסוקה ובהיקף הפעילות העסקית
- שנתיים ושלושה חודשים אחרי 7 באוקטובר שיעור מפוני הצפון שפוטרו, הוצאו לחל"ת או סגרו את עסקיהם בעקבות המלחמה עמד על 12%, פי שלושה מהממוצע הארצי שעמד על 4%, ופחות מהמדווח בקרב מפוני הדרום – 8%.
- 38% מתושבי הצפון שלא פונו, 29% ממפוני הצפון ו- 28% מתושבי מחוז הצפון מדווחים על ירידה בהיקף המשרה או בפעילות העסקית, לעומת כ-23% בממוצע הארצי ובקרב מפוני הדרום.
פגיעה בולטת בהכנסות תושבי הצפון ובפרט באלו שלא פונו
- 43% מתושבי הצפון שלא פונו ו-34% ממפוני הצפון מדווחים על פגיעה בשכרם האישי או בהכנסה מהעסק, לעומת 29% בממוצע הארצי.
- בהתאמה, 47% מתושבי הצפון שלא פונו, ו-41% ממפוני הצפון רשמו ירידה בהכנסות משק הבית, לעומת 34% בממוצע הארצי וכ-31% ממפוני הדרום שדיווחו על ירדה בהכנסת משק הבית.
מצוקת נזילות בולטת בקרב תושבי הצפון שלא פונו
- ערב פרוץ מלחמת חרבות ברזל היה מצב הנזילות של משקי הבית המפונים (צפון ודרום) דומה לממוצע הארצי.
- עם זאת, ניכרת מצוקת נזילות בקרב תושבי הצפון שלא פונו: כשליש מהם (34%) דיווחו כי למשק הבית שלהם אין כלל כסף נזיל, לעומת כרבע (25%) בממוצע הארצי.
- שיעור מבקשי ההלוואות הגבוה ביותר היה בקרב מפוני הצפון (43%) ובקרב תושבי הצפון והדרום שלא פונו (40% ו- 37%, בהתאמה), לעומת כ- 31% בממוצע הארצי.
- 43% ממפוני הצפון התקשו לעמוד בתשלומי הדיור (משכנתה או שכ"ד), לעומת 26% בממוצע הארצי.
- 45% מתושבי מחוז הצפון שלא פונו נכנסו למשיכת יתר או העמיקו אותה בעקבות המלחמה, 42% בקרב מפוני הצפון, ו- 36% בקרב תושבי הדרום שלא פונו, לעומת 31% בכלל המדגם, ו-21% בקרב מפוני הדרום.
מפוני הדרום ותושבי הצפון שלא פונו פסימיים יותר לגבי מצבם בחודשים הקרובים
- 40% ממפוני הדרום ו-38% מתושבי הצפון שלא פונו צפו כי בינואר-מרץ 2026 לא תהיה להם כלל הכנסה, או שהכנסתם תהיה נמוכה מההכנסה שהייתה להם לפני מלחמת חרבות ברזל, לעומת כ-31% בממוצע הארצי.
מניתוח הסקר עולה כי אף שחלפו למעלה משנתיים מאירועי ה-7 באוקטובר, שיעור גבוה ממפוני ותושבי הצפון עדיין מדווחים על פגיעה כלכלית – הן בהיקף המשרה, הן בהכנסה האישית ובהכנסת משק הבית, והן במצב הנזילות הכספית. עם זאת, נרשם שיפור במצבם ביחס לסקרים קודמים. כמו כן, נרשמה מגמת שיפור משמעותית בקרב מפוני הדרום – בסקר זה הם נמנים עם הקבוצות המדווחות על שיעורי הפגיעה הנמוכים ביותר.
מנגד, הקבוצה שנפגעה יותר מכולן היא תושבי מחוז הצפון שלא פונו, בפער ניכר מתושבי שאר המחוזות. קרוב למחציתם דיווחו על פגיעה בהכנסת משק הבית, כ-40% דיווחו על ירידה בהיקף המשרה, ושיעור גבוהה דיווח כי אין ברשותם כסף נזיל או שהכסף שברשותם יספיק לפחות מחודש בלבד.
ממצאים אלו מדגישים כי הסיוע הכלכלי שניתן למפוני מלחמת חרבות ברזל סייע בריכוך עוצמת הפגיעה שחוו. לעומת זאת, תושבי הצפון – ובמידה פחותה, גם תושבי חיפה והדרום – שלא פונו ולכן לא היו זכאים לסיוע הממשלתי, נפגעו הרבה יותר, ונכון לתחילת 2026 עדיין נותרו ללא מענה מספק. מצב זה מחייב בחינה מחודשת של מדיניות הסיוע בשעת חירום, וגיבש מדיניות שתתבסס לא רק על קרבה גאוגרפית לגבול או על סטטוס פורמלי של פינוי, אלא בראש ובראשונה על מידת הפגיעה בפועל.
