מאת: פרופ' עופר קניג
ממשלה שבראשה יעמוד ראש ממשלה שמגיע מסיעה בינונית עד קטנה - עד כמה תרחיש מסוג זה הוא חריג ועד כמה הוא זר לעקרונות המשטר הדמוקרטי הפרלמנטרי?
מאת: פרופ' גדעון רהט
השיטה הישירה היא לא הפתרון לפלונטר הפוליטי המתמשך, ואף עלולה להביא להתמשכות ואף להתעצמות הבעיה. קשה לראות את הסכנות שבפתרונות "קסם" כאלה ואחרים שיכולים להישמע מפתים אחרי ארבע מערכות בחירות רצופות. אבל אסור לנו ליפול לזה
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
האסון בהר מירון מצריך הקמתה של ועדה ממלכתית שתקבע נורמות ראויות של אחריות במישור האזרחי. זו תצטרך להיכנס בעובי הקורה ולהצביע על הכשלים המערכתיים העמוקים ביחסי דרג אזרחי מבצע ודרג פוליטי
עם העברת המנדט להרכבת ממשלה לח"כ יאיר לפיד, שליש מהישראלים מעדיפים ממשלה בתמיכה או הימנעות של מפלגת רע"ם, וכרבע (23%) מעדיפים הליכה לבחירות חמישיות. כך או כך, 70% מהציבור הישראלי סבורים כי אנו בדרך למערכת בחירות נוספת. ומה חושב הציבור על הבחירה הישירה?
מאת: פרופ' יובל פלדמן
על אף הסנטימנט הציבורי המוצדק והרצון במציאת האחראים לאסון בהר מירון, את מקומם ימלאו אחרים שיעמדו מול אותם לחצים של קבוצות אינטרס ופוליטיקאים. ההתמקדות בבעיות המבניות והתהליכיות חשובות בהרבה מעריפת הראשים
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
המגמה המסתמנת בישראל היא שוועדת חקירה מוקמת כדי לפצות על היעדר התרבות של אחריות מיניסטריאלית, היעדר מנגנוני פיקוח ובקרה בעלי עוצמה בידי הכנסת, וכן היעדרה של מחאה ציבורית אפקטיבית. יחד עם זאת, עליה להתמקד לא רק במציאת אשמים אלא גם בניתוח דרכי קבלת ההחלטות ובכשלים המערכתיים
אמון הציבור בכל אמצעי התקשורת עלה ביחס ל-2019, כאשר הרשתות החברתיות נהנות מהעלייה הגדולה ביותר. הרדיו הציבורי ממשיך להיתפס כמקור החדשותי המהימן ביותר
מאת: פרופ' קרנית פלוג
עם ירידת התחלואה והסרת המגבלות על הפעילות הכלכלית במרבית ענפי המשק, המדיניות הממשלתית צריכה לכוון להתאוששות מכלילה ובת קיימא, תוך הדגשת גידול מהיר בתעסוקה
מאת: ד"ר אסף מלחי
הצעירים החרדים שמצטרפים למהומות האחרונות בירושלים הם חלק מנוער השוליים החרדי, שנפל בין כיסאות החברה החרדית ומשרד החינוך. כדי לתת מענה למצוקתם, על המדינה להקים מינהלת נוער חרדי שתתכלל את הטיפול בנושא
מאת: ד"ר גיא לוריא
ראש הממשלה רמס פעם נוספת את שלטון החוק, תוך התעלמות מוחלטת מעמדת היועץ המשפטי לממשלה. כל זה, בזמן שאין שר משפטים מכהן שיפעל להגנה על מערכת המשפט. בימים האלה אין שר משפטים בישראל, וראש הממשלה הישר בעיניו יעשה - ולא משנה מה אומר החוק
יש הצדקה לדרוש נאמנות למדינה ממי שמבקש להתאזרח בה, אולם סירוב לגנות בן משפחה איננו שקול לחוסר נאמנות או לתמיכה במעשה שעשה. על כן סירובה של המדינה להעניק לכרים חשים אזרחות ישראלית, על רקע סירובו להתנער מאחותו, שמרצה עונש מאסר על רקע מעורבותה בפיגוע טרור - אינו מוצדק
מאת: ד"ר אסף שפירא
אמנם רשימות משותפות אינן תופעה חדשה, אך הדומיננטיות שלהן במערכת הפוליטית גדלה עם השנים, עד שהגיעה לשיא במערכות הבחירות של 2020-2019 (והתמתנה בבחירות 2021). סקירה זו מונה את כל הרשימות המשותפות שנבחרו לכנסת מאז הבחירות הראשונות ב-1949 ועד בחירות 2021, והמפלגות שאותן ייצגה כל רשימה כזו
שיעור העוני של האוכלוסייה הערבית בירושלים כפול מזה שבאוכלוסייה היהודית. גם תקציב החינוך למזרח העיר נופל משמעותי מזה שבמערבה. סדר העדיפויות כאן חייב להשתנות
בתי הספר הערביים הבדואיים בנגב נמצאים הרחק מאחור ביחס למערכת החינוך העברית - החל בתשתיות וכלה באיכות בתי הספר, מה שבא לידי ביטוי בהישגים הלימודיים. כל אלה מקשים על החברה הבדואית בנגב להשתלב באקדמיה, בשוק העבודה ובחברה הישראלית
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
את האלימות הנובעת מתוך גזענות יש לעקור מן השורש. מדובר בעברות החותרות תחת ערכי היסוד של הקהילה הבינלאומית, לכן נדרשת התגייסות של המדינות המחויבות לערכים אלה למאבק נחוש בתופעה
מאת: עו"ד עודד רון
התפיסות והיחס כלפי הערבים תושבי הערים המעורבות, שנפלו בין הכסאות בכל התוכניות הממשלתיות, הם כמי שישפיעו לרעה על צביונן של הערים. האתגר עומד כעת לפתחה של הממשלה שתקום, שצריכה להשקיע ולכלול בתוכניותיה לצמצום הפערים גם את הערבים בערים המעורבות
מאת: פרופ' יובל שני
המצב בו כל הסדר חוקי או נורמה ציבורית יכולים להשתנות בכל רגע נתון מנוגד באופן בסיסי לרעיון של שלטון החוק בדמוקרטיה
ההצעה לבחירות ישירות לראשות הממשלה איננה הפתרון למבוי הסתום הפוליטי שנקלענו אליו. אם המועמד הנבחר לא יצליח להרכיב ממשלה גם הפעם, נלך כולנו לסבב בחירות חמישי. מה היו ההשלכות של הבחירה הישירה שהונהגה בשנות ה-90 בישראל, והאם בג"ץ יוכל לאשר את המהלך?
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
ככל שמרוקנים את סמכותו מתוכן מהותי והופכים אותו לסופר קולות גרידא, כך אין שומרים על מעמדו הרם של הנשיא אלא דווקא מנמיכים את קומת התפקיד. לכן, אין מניעה שבג"ץ יעביר את החלטת הנשיא תחת שבט ביקורתו. לא את הנשיא שנהנה מחסינות אישית מהותית, אלא את החלטתו
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
שוק הסלולר הכשר הוא עוד מקרה רע בו מגזר שלם נאנק תחת עולם של עסקנים תאבי כוח פוליטי וכסף, ללא שהמדינה תיקח אחריות ותפעל להגנת הצרכנים. החלטת בית המשפט היא פתח לשבירת מונופול שרירות ואגרסיבי שלא בחל באמצעים כדי לשמר את שליטתו. התגייסות מהירה של כל השחקנים בתחום, תוכל להוביל לשינוי המיוחל הזה
מאת: ד"ר אסף שפירא
אף שהממשלה הפריטטית שהוקמה כאן אחרי בחירות מרץ 2020 היא סוג של ממשלת אחדות, היא גם דגם ייחודי וחדש, שמהווה למעשה שתי ממשלות נפרדות ונשענת על מנגנון הרוטציה. מה המשמעות של ממשלה פריטטית, אילו תקדימים קדמו לה ומה קורה בעולם?
מאת: אביטל פרידמן
ראשי הסיעות ממשיכים להתכתש על הרכב הוועדה המסדרת של הכנסת. התוצאה: שיתוק מוחלט של עבודת החקיקה ופיקוח הכנסת על פעולות הממשלה. מהי הוועדה המסדרת של הכנסת, מה תפקידה ומה צפוי לקרות אם ראשי הסיעות לא יגיעו להסכמה?
ראשי הרשויות המקומיות הערביות התגלו במהלך משבר הקורונה כשותפים מלאים ליישום החלטות הממשלה. יחד עם זאת, המשבר חשף את חולשתן המבנית של הרשויות הערביות, אשר מוצאות עצמן במצב שברירי במיוחד ביחס לרשויות יהודיות
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
נתניהו ספק ביצע עבירה, אבל את הכרטיס האדום הוא יקבל לא על העבירה, שיתכן ואפילו לא הייתה מזכה אותו בכרטיס צהוב, אלא על ההשתלחות שלו בשופט. בדמוקרטיה, כמו בכדורגל, יש כללי משחק
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
רדיפתו של פרופ' גולדרייך והפגיעה בו הן תולדה ישירה של החלטת בג"ץ בעניין חוק החרם. כך מתגלגל לו עיוות חקיקתי שזוכה לגושפנקא שיפוטית להצמיח פירות באושים. כך מתרחק החוק הישראלי ממה שראוי לכבדו. כך מתרחק בית המשפט מתוארו בית המשפט הגבוה לצדק
מאת: פרופ' יובל שני, ד"ר עמיר פוקס, ד"ר גיא לוריא, ד״ר נדיב מרדכי
הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו, המואשם במעשים פליליים, לוקה בחוסר סבירות קיצוני, משום שהיא מהווה פגיעה אנושה במבנה הדמוקרטי של מדינת ישראל, במאבק בשחיתות השלטונית, בטוהר המידות ובאמון הציבור בשלטון. המשך כהונתו יעמיד את ראש הממשלה נתניהו בניגוד עניינים מובהק, בין ענייניו המשפטיים האישיים ובין האינטרס הציבורי
מאת: יוחנן פלסנר
אין דרך להבין את השיתוק בקבלת ההחלטות בממשלה, את השפל באמון הציבור בפוליטיקה וברשויות השלטון מבלי שנפנים כי כל עוד בנימין נתניהו לא יצליח לבלום את ההליך המשפטי באמצעות מהלכים שהוא מוביל במערכת הפוליטית מכס ראש הממשלה, המשבר לא יסתיים
מאת: פרופ' עופר קניג
הירידה באחוזי ההצבעה וההיחלשות המשמעותית של הליכוד הן שניים מהמאפיינים הבולטים של בחירות 2021. הניתוח להלן משווה את אחוזי התמיכה שקיבלו המפלגות (בחירות 2021 לעומת 2020) בשלוש הערים הגדולות, ביישובי הפיתוח, במגזר הערבי, ביישובים החרדיים, בקיבוצים, בערים המזוהות עם הליכוד ובערי המרכז המבוססות
מאת: ד"ר אריק רודניצקי
דווקא בתקופה שבה הקול הערבי מקבל חשיבות מכריעה, כוחן של המפלגות הערביות נחלש ויותר מחצי מהמצביעים הערבים לא הגיעו לקלפי. שתי הרשימות הערביות אמנם הצליחו לעבור את אחוז החסימה ולשמור על ייצוגן בכנסת, אולם הרשימה המשותפת תידרש לעשות חשבון נפש נוקב ולתהות מדוע דווקא היא שילמה את מחיר הפיצול בשורותיה ערב הבחירות
כשליש מהציבור הישראלי סבורים שלגוש בהנהגת נתניהו סיכוי גבוה יותר להקים קואליציה, לעומת 17% בלבד שחושבים שהסיכוי של גוש מתנגדי נתניהו גבוה יותר. כך או כך, 80% מהישראלים צופים בחירות חמישיות בשנה הקרובה