מאמרים

סקירה מיוחדת ליום האישה הבינלאומי: מספר חברות הכנסת עולה ומתקרב לממוצע ה-OECD, אך הייצוג ברשויות המקומיות ובממשלה נותר נמוך

לא משנה מתי תתרחש, למערכת הבחירות הקרובה יכולה להיות השפעה מכרעת על דמותה הערכית של המדינה. אם הפרהסיה והסדרי דת ומדינה בישראל ינועו לצלילי החליל החרדי, רוב אזרחי ישראל ימצאו את עצמם חיים במדינה שאינם מזדהים עם דמותה היהודית

המגמה הרווחת בישראל היא סלידה מ"הלשנות". בין אם מדובר בסנטימנט חברתי-קבוצתי שפיתחנו בתור עם, ובין אם מדובר בסולידריות קבוצתית-יהודית או בעלת מקורות הלכתיים, יש להפסיק זאת ולאמץ מודלים בהם ה"הלשנות" מתועלות למען רווחיות הציבור כולו, ולא מתויקות בתור מעשה שלילי אלא עזרה אנונימית לחברה כולה

בעוד נחקרת מידת אשמתו הפלילית של ראש הממשלה בנימין נתניהו בגין המעשים המיוחסים לו, אשמתו המוסרית אמורה להיות גלויה לעיני רבים - ללא קשר לדעותיהם הפוליטיות - ובראשם רבני הציבור הדתי-לאומי. היהדות מבקשת מהרבנים להיות קול ומדריך בנוגע לדרכו הישרה של אדם, אולם דווקא בעניין זה נרשמת שתיקה ארוכה מצדם

נדמה כי עוד רחוקה הידיעה בדבר נכונות אשמתו של ראש הממשלה בדבר המיוחס לו, אך תוצר לוואי של הפרשיות הוא הרס אמון הציבור בכוחו של שלטון החוק. דווקא בימים אלו יש לשוב ולהזכר כי מערכת המשפט בישראל היא המערכת המקצועית, האמינה והישרה ביותר מכל מערכות השלטון. יש לשים בה מבטחנו ולוודא כי היא תישאר טהורה, למען כולם 

שחיתות נעשית במחשכים, אבל את הריח שלה אפשר להריח למרחוק. הנה עשרה סימני זיהוי לפוליטיקאים מועדים

הרוב המכריע של אזרחי ישראל, ובתוכם רבים מאד מלומדי התורה ואוהביה, מתקוממים נגד הקביעה כי התמסרות ללימוד תורה היא שוות ערך לשירות צבאי, הכולל סיכון הגוף והנפש ושלילת חירותו של אדם למשך תקופה ניכרת. היומרה להכתיב בכנסת, באמצעות הורדת ידיים פוליטית, חוק יסוד שעומד בסתירה ברורה להעדפות של הרוב המכריע הינה לא פחות ממקוממת

לאט-לאט מוקמים עוד ועוד גופים, המגיעים מחלקים שונים ונרחבים של היהדות, שקוראים תיגר על המונופול שיש לרבנות על חיי היהודים בישראל. בחסות החלטת בג"ץ, הודיע ארגון רבני "צהר" על הקמת גוף פיקוח כשרות פרטי שיפעל במקביל לפיקוח של הרבנות. מדובר במהלך מבורך שיחליש את כוחה של הרבנות, לה יש בלעדיות על תחומים רבים בדת בישראל, ויקדם הפרדת דת ומדינה 

המכון הישראלי לדמוקרטיה בעקבות צו בג"ץ על מינוי נציב שירות המדינה: "חייבים לשנות את שיטת המינוי של נציב שירות המדינה ולהעביר את האחריות לוועדת איתור"

על רקע חשיפת ההתכתבות בין שופטת השלום לחוקר הרשות לניירות ערך: "אירוע חמור שיש ללמוד ממנו בכדי שלא יפגע אמון האזרחים במערכות שלטון החוק; יש לבחון ברמה העקרונית את מדיניות המעצרים לצרכי חקירה בישראל"

בית המשפט העליון הפך בדור האחרון למוקד עליה לרגל לכל מי שרוצה להטיח בו תלונות והאשמות. התקשורת, הכנסת, הממשלה והאקדמיה. סקטורים שונים בחברה הישראלית רואים בפסיקות הליברליות שלו סכנה לצביון הדתי-לאומי של מדינת ישראל, ומתיחות זו עלולה להתרגם לסכנה לבית המשפט העליון. על רקע זה, מינוייה האחרונים של שקד, שטיין וגרוסקופף, לתפקיד שופטים בבית המפשט העליון - הם בשורה מצוינת 

על רקע חקירת פרשות השחיתות, יוחנן פלסנר, נשיא המכון קורא לראשי סיעות הקואליציה: "אסור למלא את השירות הציבורי בפילברים"

מבקר המדינה כבר התריע על שורת ליקויים באבטחת המאגר הביומטרי המתעתד להצטרף לחיינו. ספק אם המדינה והאזרחים, התומכים כמו גם המתנגדים, ירדו לחקר הסכנות הטמונות בכל היבטיו של מאגר ביומטרי שיכיל כמות מידע שלא תסולא בפז לאינספור גורמים שונים. צריך לעצור את יזומת המאגר הביומטרי - לפני שיהיה מאוחר מדי 

יש הבדל מהותי בין פרשת מוזס לבין ענייני ערוץ 10 ואפילו חוק ישראל היום - ההבדל בין עניינים הנדונים מתחת לשולחן לבין אלה הנדונים מעליו. שוק העיתונות המודפסת הוא שוק שאין עליו רגולציה. אין צורך ברישיון כדי להקים עיתון. דווקא ללא רגולציה, השוק הופך להיות יותר מושפע מאינטרסים פוליטיים ויותר מושחת

נתניהו צריך ללכת. לאחר פרסום הסיכום של משטרת ישראל, הוא אינו יכול להמשיך בכהונתו כראש ממשלה. עליו לקחת פסק זמן מניהול ענייני המדינה לטובת טיהור שמו ציבורית ופלילית

מיפוי מצלמות במרחב הציבורי, צילומי וידיאו "שתי וערב", שימוש בחיישני קול ומפות חום, כל אלו האמצעיים שהמשטרה משתמשת לצורך מעקב ומלחמה בפשיעה. אך זו רק ההתחלה, שימוש במערכות בינה מלאכותית תהיה לבצע ניתוח רב ממדי של כמויות המידע האדירות שהמשטרה צוברת כל העת באמצעות המצלמות והחיישנים, וליצור מהן תובנות חדשות ובהמשך אפילו לחזות פשעים

יש חשש כי נפלו פגמים משפטיים בולטים בנוהל ההרחקה, ויש סיכוי ממשי כי חלקים שונים שלו יתמוטטו כמגדל קלפים - יפסלו או יוגבלו בערכאות משפטיות, או על-ידי דרגים מקצועיים ופוליטיים. ולכן, יש מקום לחשב מסלול מחדש: להשהות את יישום נוהל ההרחקה, לבדוק בדיקה רצינית וכנה ולקדם בדחיפות מרבית פיתוח ויישום תכנית לשילוב מבקשי המקלט ברחבי ישראל

הוא מעיד על עצמו כי הקדיש את חייו לשירות המדינה ולקידום טובתה על פי השקפתו. זו עדות אמת ועל כולם להודות בכך. הוא סבור, כסוקרטס, שנעשה לו עוול. ואולם, בניגוד ליווני אציל הנפש, במאמציו להיחלץ מאימת הדין הוא נופח רוח רעה בגחלים הלוחשות המאיימות למוטט את אמון הציבור בשלטון החוק. כאשר נתניהו מאשים כי מערכת אכיפת החוק "תופרת לו תיק" הוא מעדיף את האינטרס האישי שלו על פני טובת המדינה

המצב בו ראש הממשלה ימשיך לכהן תחת כתב אישום חריג בנוף העולמי אבל לא בלתי קיים. אחד המקרים הבודדים שבהם עמד ראש מדינה לדין פלילי ואף הורשע בעודו מכהן, הוא זה של סילביו ברלוסקוני. סקירה השוואתית על הסדרים החוקיים הקיימים במדינות שונות במקרה בו ראש הרשות המבצעת נחשד או מורשע בפלילים ומגלה כי למרבה הפליאה, ברוב הדמוקרטיות המצב החוקי עמום

האופן בו בנויה החברה בישראל כיום מקדם הלכה למעשה את המשך השנאה, הפחד והדעות הקדומות בין יהודים וערבים בישראל. במחקר שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה בשנת 2017, נמצא שרוב מוחץ בקרב היהודים והערבים רוצים שמערכת החינוך תלמד על היסטורית הסכסוך האחד של השני. אמפתיה והכרה בכאב של האחר הן לעתיד משותף טוב יותר 

לאחר חשיפתו של המפכ"ל אלשיך בתוכנית "עובדה", לפיה חוקרים פרטיים אספו מידע על חוקרים בכירים העוסקים בחקירות ראש הממשלה, כתב ראש הממשלה כי "הרמיזות של המפכ״ל הן כל כך חמורות, שנדרשת מיד חקירה אובייקטיבית ומהירה". ואכן נדרשת תגובה כזו: יש להעביר את החקירה באופן מידי לטיפול שירות הבטחון הכללי, למען האינטרס הציבורי ושמירה על האינטרסים הלאומיים

בפרשות שחיתות בולטות שהתעוררו בשנים האחרונות בישראל נשמעו תכופות טענות, לפיהן לא היה כלל מקום לפתיחה בחקירה; ומכאן גם, לשיטתם של הטוענים, כי אין דופי בהתנהגות שהיא מושא החקירה. אולם לנו, לאזרחיות ולאזרחים, אין כל סיבה לאמץ את הגישה הצינית והמינימליסטית, הנוחה לפוליטיקאים ולמי שמבקשים לשאת חן בעיניהם, לפיה ניתן לפעול באופן "כשר אבל מסריח"

הסרט "העיתון"יוצא בזמן בו יחסי הממשל-תקשורת במקומות רבים בעולם נמצאים במתח מתמיד ועוסק בשאלה מי מחליט האם לפרסם את סיפור מלחמת ויאטנם ומהם השיקולים שצריכים לעמוד לנגד עיניו. ספילברג נוגע בלב העניין: תפקידה הקריטי של העיתונות החוקרת ושני הכוחות המשמעותיים המאיימים עליה – הפוליטיקה והכסף

בשבועות האחרונים הגיע לשיא מאבק של שורת רבנים מהמיעוט החרד"לי נגד שירות נשים בצבא. במאבק הזה הרבנים 'לא לוקחים שבויים'. השפה חריפה והמתלהמת, וקריאות נחרצות ולא מותירות מקום לספק באזני המאזינים כי מדובר בסוגיה חמורה מאין כמוה.  עיון בדברי הרבנים מגלה שהצעקות נגד גיוס נשים לצבא הן רק מתלה לקידום אג'נדה עקרונית וכללית יותר, לפיה תפקידה של האישה בבית

ועדות מקצועיות, חוקרי אקדמיה ואפילו ועדה של הכנסת שערכה עבודה יסודית – כולם הגיעו למסקנה דומה: לטובת האינטרס הציבורי, יש לשמור על שירות מדינה עצמאי ומקצועי. אלא שבפועל, הממשלה מובילה מגמה הפוכה

במסגרת הקמפיין נגד פקודת השירות המשותף ירו רבנים ידועים בציונות הדתית כמעט לכל כיוון. מה לא שמענו? שמתרחשת פגיעה במבצעיות הצבא, שנשים לא יוכלו ללדת, שחיילים דתיים נאלצים לפעול בניגוד לאמונתם ונפשם נפגעת. הגיע הזמן שהרוב הדתי השפוי ישמיע את קולו, הגיע הזמן שנשמע גם מהרבנים המתונים ומאנשי הרוח הרבים בחברה הדתית ובחברה הישראלית. אחרי הכל, זה צבא העם ולא צבא הקיצונים 

תוצאות מדד השלום החודשי של אוניברסיטת תל אביב והמכון הישראלי לדמוקרטיה: 2 מכל 3 ישראלים: לגרש את מבקשי המקלט מסודן ואריתריאה למדינה שלישית באפריקה

הביקורת הציבורית והתקשורתית כלפי היועץ המשפטי לממשלה הולכת ומחריפה, וההפגנות השבועיות מול ביתו רק גדלות. ביקורת כלפי היועץ המשפטי לממשלה לגיטימית ואף עשויה להיות מוצדקת, אולם אי אפשר שלא לתהות אם אין זה ראוי להעניק ליועץ המשפטי לממשלה ולמערכת אכיפת החוק יותר אשראי. הטלת דופי במניעי היועץ המשפטי בשלב הזה אינה מועילה ויש להמתין למסקנותיו 

לפי דברים שהביא לידיעת הציבור עמית סגל, בחדשות 2, זיכוי ראש הממשלה נתניהו יהיה חורבן מערכת החוק בישראל ויהיו מי שקראו למנדלבליט, במקרה כזה, להתאבד. לא יכול להיות שהיועץ המשפטי לממשלה או מי מקורביו או הפועלים על דעתו ישמיע את החזון האפוקליפטי של התמוטטות מערכת המשפט במקרה שנתניהו יואשם ויזוכה

חבר הכנסת עודד פורר פנה לוועדת הכנסת בקריאה להעניש בחומרה חברי כנסת מהרשימה המשותפת, לאחר שהאחרונים הניפו שלטי תעמולה לפיהם ירושלים היא "בירת פלסטין" בעת נאומו של סגן נשיא ארה"ב בכנסת. התנהגותם פסולה ואין לעבור עליה בשתיקה, אולם אין צורך בהחמרת הענישה. במקום זאת, עדיף שחברי הכנסת יפנו למשימת שיפור עבודתם, תדמיתם והתנהגותם