להורדה

בעלות צולבת - שליטה ותחרות בשוק התקשורת הישראלי

היבטים כלכליים ומשפטיים והשלכותיהם על הדמוקרטיה הישראלית

  • מאת:
  • שנה:
  • כריכה: רכה
  • מספר עמודים: 98 עמ’
  • מרכז: התוכנית לרפורמות במדיה
  • מחיר: 70 ₪

בספר זה נעשה מאמץ להבחין בין מצבי תחרות לבין מצבים שבהם היא נעדרת וכן בין תנאים לתחרות המקדמת ערכים של מהימנות וגיוון בתקשורת לבין תנאי תחרות שאינה מקדמת אותם. 

הפרסום שלפנינו עוסק באחת החולשות המרכזיות של הדמוקרטיה הישראלית: הבעלויות הצולבות באמצעי התקשורת שהון פרטי מממן אותם. מטרתנו אינה רק לבחון בחינה ביקורתית את המצב הקיים ולהצביע על הסכנות ועל הנזקים הנובעים ממנו, אלא גם לבחון פתרונות אפשריים לבעיה.

בחברה בת-זמננו, בעלות צולבת באמצעי התקשורת פירושה ריכוז השליטה על הכלי העיקרי המשמש לייצוג המציאות בתחומי הפוליטיקה, החברה, הכלכלה והתרבות. ייצוג חסר פניות של המציאות הוא כמובן תנאי ליכולתו של הפרט לשמור על חירותו ולכוון את החלטותיו על-פי הערכותיו העצמאיות ועל-פי האינטרסים שלו, הן אם הוא פועל מתוקף היותו אזרח, הן אם הוא פועל מתוקף היותו צרכן.

משום כך ביזור השליטה באמצעי התקשורת והבטחת תנאי תחרות חופשית ביניהם מהווים תנאי עיקרי לתקשורת מהימנה. תקשורת כזו מציגה תמונות מציאות מבוססות וזוויות פרשניות רבות ונגישות לציבור. ואולם, בתנאים של בעלות צולבת כמו בישראל, יש לבעלי השליטה תמריצים חזקים להחליף מצגי אמת במצגים מוטים לצורכי שיווק. יתר על כן, אם בעלי השליטה בתקשורת המסחרית תלויים בגורמים ממשלתיים ופוליטיים המשפיעים על הסדרת ענף התקשורת, משני הצדדים נוצרים תמריצים לעשות טרנסקציות שבהן ניתנים תנאים כלכליים עדיפים - בין בגלוי ביןבסמוי - תמורת העדפה בסיקור התקשורתי. בישראל הזיקות בין בעלי השליטה בתקשורת ובין גורמים פוליטיים הן אחת הדוגמאות העיקריות לנזקים ולסכנות שביחסי קרבה מיוחדים בין הון לשלטון.

מפרסמים ופרסומאים המשווקים מוצרים או פוליטיקאים, יודעים שאחת הדרכים האפקטיביות ביותר לקדם אינטרסים כלכליים ופוליטיים היא להעביר מסרים שיווקיים במסווה של חדשות ושל תכניות דוקומנטציה ואקטואליה. אם מצגי מציאות או תמונות של מוצרים ומועמדים פוליטיים אינם מופיעים בשידורי פרסומת גלויים, הציבור אינו ער להיותו נתון למניפולציות. לעתים קרובות אפשר להשיג את מטרות המשווקים על-ידי שינויים קלים בנתונים המוצגים לציבור, על-ידי שינויים הנראים מקריים, על-ידי שינויי דגש ואף על-ידי שתיקה או התעלמות תקשורתית מכוונת. הקהל הרחב בדרך כלל אינו מצויד באמצעים המאפשרים לו לזהות מגמות כאלה, ורק יודעי דבר המתמצאים בתחומים ובהקשרים הרלוונטיים יכולים לעקוב אחריהן. מסרים שיווקיים יכולים להתחזות גם למסרים תמימים בתכניות תרבות, אמנות, מדע וספורט. יתר על כן בעלי השליטה ותומכיהם בקרב השלטון אינם מהססים להשתמש בסיסמאות כגון "תחרות חופשית", "שמים פתוחים", "שוק חופשי" ו"דמוקרטיה" כדי לטשטש דפוסי התנהגות מונופוליסטיים. לפיכך, גם במצב של תחרות חופשית בענף התקשורת יש לרגולטור תפקיד בהגנה על הציבור.

השמירה על תפקודה התקין של התקשורת בחברה הדמוקרטית מחייבת אפוא ערנות מתמדת הן מצד גורמים המופקדים על האינטרס הציבורי מטעם המדינה והן מצד גורמים עצמאיים בסקטור האקדמי והציבורי היכולים לחשוף לעיני הציבור מגמותשמסכנות ערכים ותהליכים דמוקרטיים.

בפרסום שלפנינו נעשה מאמץ להבחין בין מצבי תחרות לבין מצבים שבהם היא נעדרת וכן בין תנאים לתחרות המקדמת ערכים של מהימנות וגיוון בתקשורת לבין תנאי תחרות שאינה מקדמת אותם. כמו כן נבחנים כאן העקרונות שנועדו לקבוע כללי בעלות צולבת ורגולציה המתיישבים גם עם צורכי הציבור בתקשורת וגם עם התנאים הכלכליים והטכנולוגיים של מערכת תקשורת מתקדמת.

איננו מסתפקים בדיאגנוזהשל המצב הקיים ובביקורת עליו. כדי לחזק אתעמדת הציבור ולייצג את צרכיו אל מול מערכת התקשורת ניסינו להצביע על שורה של מהלכים ואמצעים שיוכלו לקדם את התחרות ואת ביזור השליטה במערכת התקשורת הישראלית. התקשורת היא מערכת מורכבת, והדרך לביסוסה ולשכלול תפקודיה בתחומי הפוליטיקה, הכלכלה והתרבות מחייבת פרספקטיבה מקיפה וארוכת טווח. התמודדות נכונה עם בעיית הבעלויות הצולבות באמצעי התקשורת מצריכה צעדים רבים בתחומי הרישוי, שוק ההון והרגולציה.

במאמר זה אנו מקווים לתרום לחשיבה ולעשייה בתחום מדיניות התקשורת בישראל כדי לסכל מגמות של ניוון ולעודד תחרות שתקדם את מהימנות התקשורת, את הגיוון בתכניה ואת המעמד שיש לה בתור במה חופשית לביקורת.

הקדמה

מבוא

פרק ראשון- התפתחות התחרות בשוק התקשורת
1. רקע כללי
2. שוק התקשורת הישראלי- סקירת מגמות

פרק שני- ההיבט הדמוקרטי וההיבט הכלכלי של כללי הבעלויות הצולבות
1. ההיבט הדמוקרטי
2. ההיבט הכלכלי
3. הגישות השונות למעורבות שלטונית בשוק התקשורת
4. העמדה המוצעת על ידינו

פרק שלישי- העקרונות המוצעים לקביעתכללי הבעלויות הצולבות בשוק התקשורת
1. התפיסה הכללית         
2. בעלויות צולבות בשוק התוכן הטלוויזיוני
3. בעלויות צולבות בין גופי עיתונות וטלוויזיה
4. גופי עיתונות וטלוויזיה ושוק האינטרנט
5. הצעת החוק למניעת מונופולים וריכוזיות בתקשורת\

פרק רביעי- חולשות הרגולציה כמכשיר להסדרת בעלויות צולבות
1. החולשות הטבועות בפתרון הרגולטורי להסדרת הבעלויות הצולבות
   א. חוסר התאמה לסביבה עסקית דינאמית       
   ב. חשיפה ללחצים מצד בעלי עניין                                            
   ג. התערבות יתרה בכוחות השוק                                                        
   ד. אפקטיביות הרגולציה                                                         

2. חולשות הרגולציה בישראל                                                         
   א. סרבול ביורוקרטי                                                               
   ב. היעדר תפיסה עקרונית בדבר מבנה ההסדרה הרצוי
   ג. המדינה כרגולטור וכשחקן                               

פרק חמישי- צד ההיצע: יצירת תנאים לעידוד התחרות בשוק התקשורת
1. שורשיה של תופעת הבעלויות הצולבות          
2. שכלול שוק ההון כאמצעי לפתרון בעיית הבעלויות הצולבות ושכלול שוק התקשורת           
   א. הרחבת מקורות ההון העומדים למימון השקעות בשוק התקשורת
   ב. המעבר לשיטת הרישיונות

3. הצורך בפיתוחו של שוק ההון לנוכח ריכוזיות המערכת הבנקאית
   א. שוק ההון, המערכת הבנקאית, והשפעתם על ענפי משק ראליים
   ב.  התלות הגוברת במערכת הבנקאי               
   ג. מצוקת אשראי

4. צעדים אופרטיביים לשכלול שוק ההון
    א. הגברת השתתפותם של גופים מוסדיים בשוק ההון
    ב. חיזוק אמון הציבור בשוק ההון
    ג. פיתוחו של שוק האג"ח הפרטי (איגרות חוב קונצרניות)

5. חלופות מימון נוספות
   א. התערבות ישירה של המדינה  במימון השקעות בשוק התקשורת
   ב. מימון על- ידי משקיעים זרים                                                        

סיכום                                                                                                        

נספחים                                                                                                    
נספח א: כללי הבעלויות הצולבות בישראל- רקע כללי                            
נספח ב: כללי הבעלויות הצולבות בישראל                                                
נספח ג: בעלויות צולבות בשוק התקשורת הישראלי- מקרים לדוגמא   
נספח ד: סקירה משווה- ארצות הברית, בריטניה, איטליה                    

English Summary