חוות דעת

כיצד ראוי לתקן את חוק הקבינט?

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק הקבינט: לא לאפשר להעביר את החוק ללא דיון מעמיק ותיקונים מהותיים; יש לחייב נוכחות של לפחות מחצית משרי הקבינט בקבלת הכרעות על יציאה לפעולה צבאית משמעותית ובהם בעלי התפקידים המשמעותיים הנוגעים לכך

במכון הישראלי לדמוקרטיה, מברכים על היוזמה לתקן את "חוק הקבינט" (חוק יסוד: הממשלה) ולחזק את מעמדו של גוף זה, אך קוראים לערוך תיקונים משמעותיים בחוק בכדי שבצד הסמכויות שינתנו לקבינט, ינתנו לו גם הכלים לעמוד במשימותיו. כמו כן, במכון מדגישים, כי אין להעלות חוק יסוד משמעותי שכזה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית מבלי שייערך בו דיון מעמיק.

חוות דעת שנשלחה לקראת הדיון בוועדה המשותפת לחוץ וביטחון וחוקה, מטעם החוקרים פרופ' עמיחי כהן, מומחה למשפט וביטחון ואל"מ (מיל') עו"ד לירון ליבמן, לשעבר התובע הצבאי הראשי וראש מחלקת הדין הבינלאומי בצה"ל, קוראת לערוך תיקונים משמעותיים בחוק שביניהם:

  1. לחייב נוכחות של לכל הפחות מחצית מחברי הקבינט ובהם בעלי התפקידים המהותיים: ראש הממשלה, ממלא מקום ראש הממשלה, שר הביטחון, שר המשפטים, שר החוץ, השר לביטחון פנים ושר האוצר.
  2. לחייב מתן אפשרות ליועץ לביטחון לאומי להביע את דעתו על מכלול ההשלכות של הפעולה המדוברת.
  3. לבטל את המונח "מלחמה" שמעולם לא הוכרזה על ידי ישראל לפי כללי המשפט ולהחליפו במונח "פעולה צבאית משמעותית", שתוגדר כפעולה שסביר שתגרום למעשי איבה בהיקף נרחב - זאת משום שלפי הסטנדרטים המקובלים הכרזת מלחמה אינה פרקטיקה מקובלת בעידן הנוכחי והשימוש במונח עשוי להקשות על ישראל לפעול בזירה הבינלאומית. בנוסף, ההגדרה הנוכחית של החוק, אינה חלה דה פקטו על סכסוכים מזוינים, שהם האתגר האמיתי שמולו ניצבת ישראל.
  4. לקבוע באופן מפורש ומפורט מהן סוגי הפעולות הצבאיות (שאינן פעולה משמעותית) שיחייבו אישור של הקבינט ומהן הפעולות שלא נדרשות לכך.
  5. להתאים את חוק יסוד: הצבא לחקיקה המדוברת, בכדי למנוע אי הבנות שעשויות להביא במקרי קיצון אף למחלוקות אופרטיביות בין הצבא לדרג המדיני.

כהן וליבמן מדגישים, כי אמנם הדעות חלוקות האם העברת הסמכויות לקבינט וצמצום הפורום המורחב שנדרש כיום לאשר מלחמה היא נכונה, אך אין ספק כי אסור בשום פנים ואופן להעביר חוק יסוד שכזה במצב "חצי אפוי". מדובר בנושא שהשלכותיו הרות גורל וקשורות בחיי אדם ובביטחונה של מדינת ישראל, וכך על המחוקקים להתייחס אליו.