נישואין

1. רקע משפטי

בישראל יש ארבעה מסלולי הסדרה מרכזיים הממסדים את מערכת היחסים המשפטית שבין בני זוג: נישואין דתיים בישראל, נישואין בחו"ל, ברית הזוגיות לחסרי דת ומעמד הידועים בציבור. בפרק זה נמפה את שאלת הנישואין בישראל מהזווית של הסדרת יחסי דת ומדינה. הנתונים שיוצגו בהמשך ישקפו את הכרעות הפרטים באשר לאופן שהם מעוניינים למסד בו את הזוגיות שלהם במסגרת המצב החוקי הקיים, אך תחילה נתעמק בבסיס החוקי והמשפטי של כל הסדר המשקף את הכרעת המדינה בעניין מידת ההכרה בו.

נישואין דתיים. המערכת החוקית הבסיסית הנהוגה בישראל מבוססת על חלוקה לקהילות דתיות ולרשויות דתיות מוכרות, שיטה שהתקיימה בארץ ישראל עוד בתקופה העות'מאנית ובתקופת המנדט הבריטי ועברה שינויים והתאמות במרוצת השנים. הסמכויות הדתיות לעריכת רישום נישואין והליכי גירושין של יהודים בישראל מסורות אפוא לרבנות הראשית לישראל ולבתי הדין הרבניים (להלן נכנה זאת: "נישואין ברבנות"). נישואין וגירושין של שאר הדתות בישראל מוסדרים באמצעות הערכאות השיפוטיות של כל עדה דתית: מוסלמים בבתי הדין השרעיים, דרוזים בבתי הדין הדרוזיים ונוצרים בבתי הדין הכנסייתיים. בהתאם לכך, אדם יכול להינשא בישראל רק לבן או בת זוג המנויים עם הקהילה הדתית שלו או שלה, ועל פי הכללים וחוקי הדת שלו או שלה. כך למשל, יהודים ומי שאינם יהודים לא יכולים להתחתן זה עם זה בישראל, וכן יהודים אינם יכולים להתחתן עם יהודים אחרים שהרבנות הראשית קבעה שאסורים עליהם הלכתית ("פסולי חיתון"), כגון נישואי כהן וגרושה. מלבד זאת, מכיוון שהנישואין היחידים הנערכים בארץ ומוכרים בה הם נישואין דתיים, לבעלי מעמד של חסרי דת (או מי שדתו אינה נכללת בעדות הדתיות המוכרות) אין אפשרות להתחתן בישראל כלל.

נישואין בחו"ל. אף שהמסלול החוקי המוסדר לנישואין בישראל הוא באמצעות הממסד הדתי, לאורך השנים בעקבות פסיקות של בית המשפט העליון נוצר בהדרגה גם מסלול נוסף – הכרה של מדינת ישראל בנישואין (דתיים ואזרחיים) שנערכו בחו"ל, בתנאי שנערכו על פי כללי אותה מדינה והוכרו בה. בשנת 1963 קבע בית המשפט העליון כי על פקיד הרישום במשרד הפנים לרשום בני זוג שנישאו בנישואין אזרחיים בחו"ל כנשואים, גם אם בעת הנישואין היו אזרחי מדינת ישראל.¹ לאורך השנים פסיקות בג"ץ הרחיבו את תחולת ההכרה, כך שלמעשה כיום בני זוג שנישאים בחו"ל ונרשמים במרשם האוכלוסין כנשואים מוכרים על ידי מוסדות המדינה לכל דבר ועניין ולא רק לצורכי רישום (למעט בתי הדין הדתיים, שיכולים שלא להכיר בנישואין לעניינים דתיים). בפסיקת בית המשפט העליון ממרץ 2023 נקבע כי המדינה תכיר גם בנישואין של זוגות שנישאו בחו"ל באופן מקוון (בתוכנת זוּם), בעוד בני הזוג הנישאים שוהים בישראל, כפי שמאפשרת מדינת יוטה בארצות הברית, תופעה שהתפתחה בעקבות מגפת הקורונה.²

מאחר שנישואין בחו"ל יכולים להיערך גם במסגרת אזרחית, בני זוג שאינם בני אותה דת יכולים גם הם להינשא בחו"ל ולקבל בישראל הכרה כנשואים, וכך גם בנוגע ליהודים פסולי חיתון שאינם יכולים להינשא ברבנות. בשנת 2006 הרחיב בית המשפט העליון את הפסיקה בעניין וקבע שהיא חלה גם על זוגות חד־מיניים, כך שגם אלו יכולים להיות מוכרים כנשואים על בסיס נישואין אזרחיים בחו"ל.³

ברית הזוגיות לחסרי דת. כאמור, החוק מאפשר הכרה בנישואין שנערכים בישראל רק לפי דיני העדות הדתיות המוכרות, וכך נוצר מצב שמי שאינו נמנה עם הדתות הללו ומוגדר "חסר דת" לא יכול להינשא בישראל כלל. חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010, שנכנס לתוקף בספטמבר 2010, ביקש להתמודד עם מצב זה ולפיכך מאפשר לבני זוג חסרי דת לבוא בברית הזוגיות ולהירשם במרשם של משרד המשפטים. על פי החוק, ברית הזוגיות היא "הסכם בין בני זוג לחיות יחד ולקיים חיי משפחה ומשק בית משותף". כך יוצר החוק מעין מסלול של נישואין אזרחיים בתוך ישראל, האפשרי רק עבור זוגות שבהם שני בני הזוג הם חסרי דת.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לשנת 2022 חיים בישראל כ־452,100 חסרי דת, 4.7% מאוכלוסיית ישראל, רובם המובהק עולים מברית המועצות לשעבר או ילדיהם. נוסף על כך, יש המוגדרים במרשם האוכלוסין "יהודים", אך הממסד הדתי היהודי מטיל ספק ביהדותם, כך שאין להם אפשרות להינשא ליהודים ברבנות. אוכלוסייה גדולה נוספת, אשר מנתה כ־45,100 איש בשנת 2022, ברובה יוצאת ברית המועצות, היא אוכלוסיית הנוצרים הלא־ערבים.⁴ חלקה הגדול הוא צאצאי יהודים ("זרע ישראל") שעלו מכוח חוק השבות. הללו אינם יכולים להירשם בברית הזוגיות לחסרי דת, והם נחשבים לנוצרים לעניין המעמד האישי.

ידועים בציבור. ידועים בציבור הם בני זוג שאינם נשואים, אך יש ביניהם מערכת יחסים זוגית כמו בין בני זוג נשואים. בחוקים אחדים מוזכרים ידועים בציבור כבעלי זכויות הזהות לזכויותיהם של זוגות נשואים, ולאורך השנים הרחיבו בתי המשפט את זכויותיהם הכלכליות ולמעשה השוו את מעמדם לזה של זוגות נשואים. כידועים בציבור יכולים להיחשב גם זוגות חד־מיניים ובני זוג המשתייכים לדתות שונות, ולכן יש הרואים במסלול זה חלופה לנישואין במוסדות הדת הרשמיים של המדינה.

החוק אינו מגדיר מי נחשב ידוע בציבור, ולמעשה מדובר בסטטוס טעון הוכחה. ניתן להירשם במוסד לביטוח לאומי כידועים בציבור לצורך קבלת זכויות שונות אך אין חובה כזאת, ורבים מהידועים בציבור אינם עושים זאת בהיעדר צורך. בני זוג אשר נרשמו בביטוח לאומי כידועים בציבור, או שמחזיקים בתצהיר משפטי שבו העידו על עצמם שהם ידועים בציבור, יתקבלו ברוב המקרים כ"ידועים בציבור" ללא צורך לעמוד בתנאים נוספים. אם בני הזוג לא נרשמו או הצהירו על כוונותיהם, שאלת מעמדם כידועים בציבור תוכרע בהתאם לנסיבות חייהם (ניהול משק בית משותף, גידול ילדים משותף, בעלות משותפת על נכסים, משך זוגיות ארוך, תפיסת הסביבה את הקשר הזוגי וכדומה), על ידי הגוף הציבורי שלפניו באה הסוגיה, ובמקרה של סכסוך משפטי, על ידי בית המשפט. מכיוון שלא מדובר בסטטוס מוגדר ואחיד, ידועים בציבור עשויים להיות מוכרים ככאלה לצורך מסוים (למשל לצורך קבלת פנסיית שארים של בן הזוג) אך לא לצורך אחר (למשל ירושה).

2. נישואין במסגרת מוסדות הדת בישראל

2.1. מספר הנישאים

נתוני הנישואין של ישראלים נאספים ממוסדות הדת של העדות הדתיות ומרוכזים במרשם האוכלוסין שבמשרד הפנים. בתרשים הבא מוצג מספר הזוגות שנישאו במוסדות הדת בישראל לאורך השנים, בחלוקה לשתי הקבוצות הדתיות העיקריות במדינה: יהודים ומוסלמים.

תרשים ב/1. מספר הזוגות הנישאים במוסדות הדת בישראל, לפי דת, 2022-1955 (במספרים מוחלטים)

מספר הזוגות הנישאים במוסדות הדת בישראל נמצא לאורך השנים בעלייה הדרגתית ההולמת את גידול האוכלוסייה. עם זאת, בציבור היהודי ישנה מגמת ירידה הדרגתית בין שנת 2015, שבה הגיע מספר הזוגות הנישאים לשיא של 39,111 זוגות, לשנת 2019, בטרם משבר הקורונה, שבה עמד מספר הזוגות הנישאים ברבנות על 33,354, למרות הגידול באוכלוסייה בתקופה זו. בשנת 2020 ירד מספר הזוגות הנישאים ל־27,006, וניתן להניח שהירידה הניכרת בשנה זו נבעה ברובה מההשפעות של הנחיות הקורונה והסגרים שהביאו לדחייה של חתונות. ואכן בשנת 2021 ובשנת 2022 עלה באופן ניכר מספר הזוגות הנישאים ואף עבר את מספר הזוגות הנישאים בכל אחת מהשנים 2019-2017. ועם זאת, הירידה במספר הזוגות הנישאים הממוצע לשנה בשנים 2022-2020 (33,597) לעומת השנים 2019-2017 (34,546) עשויה ללמד על המשך כללי של מגמת הירידה במספר הזוגות היהודים הנישאים במוסדות הדת בישראל.

בקרב הציבור המוסלמי התמונה מורכבת יותר: מספר הזוגות המוסלמים שנישאו במסגרת מוסדות הדת המוסלמיים הרשמיים הגיע לשיא בשנת 2018 ועמד על 13,138 זוגות, ובשנת 2019 חלה ירידה קלה בלבד ונישאו במסגרתם 12,900 זוגות. את הירידה בשנת 2020 ל־11,477 זוגות סביר לייחס להנחיות הקורונה, אך למרות העלייה המשלימה בשנת 2021 ובשנת 2022 מספר הזוגות הנישאים בשנים אלו לא עלה על מספר הזוגות הנישאים בשנת 2018. לפיכך בחשבון הכללי גם בקרב הציבור המוסלמי ניתן לראות ירידה קלה במספר הזוגות הנישאים במוסדות הדת בשנים האחרונות.

2.2. שיעור הנישואין

הנתונים שהוצגו מדברים על מספר הזוגות הנישאים, אך אינם מתחשבים בשינויים בגודל האוכלוסייה. על מנת לחשב את שיעור הנישואין מקובל להשתמש במדד שיעור הנישואין הגולמי, המציג את מספר הזוגות הנישאים ביחס ל־1,000 נפש באוכלוסייה. התרשים הבא מציג את השינויים בשיעור הנישואין הגולמי של הקבוצות הדתיות בישראל לאורך השנים.⁵

תרשים ב/2. שיעור הנישואין הגולמי בישראל, לפי דת, 2022-1955 (מספר הזוגות הנישאים ל־1,000 נפש)

בכל הקבוצות הדתיות בישראל ניכרת ירידה לאורך השנים בשיעור הנישואין הגולמי, אך השינויים אינם אחידים. הירידה המשמעותית ביותר היא בחברה היהודית: מספר הנישאים ל־1,000 נפש הגיע לשיא בשנים 1974-1970, אז עמד בממוצע על 9.6 בשנה; אחר כך הוא ירד בהדרגה ובתחילת שנות ה־90 התייצב על כ־6 ונשאר יציב יחסית עד שנת 2016. מאז שנת 2017 הוא עומד על בין 5 ל-5.5, מלבד ירידה ניכרת בשנת 2020 שנגרמה בשל משבר הקורונה. שיעור הנישואין הגולמי בקרב היהודים בישראל גבוה יותר מזה של הנוצרים, העומד על 4.1 בשנת 2022, אך נמוך בפער ניכר משיעור הנישואין הגולמי בקרב מוסלמים (7.4) ודרוזים (6.4). בתרשים הבא מוצג שיעור הנישואין הגולמי של הקבוצות הדתיות בישראל לעומת מדינות ה־OECD.

תרשים ב/3. שיעור הנישואין הגולמי של קבוצות דתיות בישראל בהשוואה למדינות ה־OECD, ‏2022 (מספר הזוגות שנישאו ל־1,000 נפש)

שיעור הנישואין הגולמי הכולל בישראל עומד על 5.5, גבוה משיעור הנישואין הגולמי הממוצע במדינות ה־OECD (4.3). שיעור הנישואין של המוסלמים והדרוזים בישראל (7.4 ו־6.4, בהתאמה) גבוה מאוד בהשוואה למדינות ה-OECD. שיעור הנישואין של יהודים בישראל (5.3) גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD, ושיעור הנישואין של הנוצרים (4.1) נמוך במעט משיעור הנישואין הממוצע במדינות ה־OECD. נזכיר כי בשיעור הנישואין הגולמי בישראל נכללים רק זוגות הנישאים במסגרת הממסד הדתי, ולו היו נכללים בו גם זוגות הנישאים בחו"ל ונישואיהם מוכרים בישראל, שיעור הנישואין הגולמי בישראל היה גבוה יותר.

2.3. הרישום לנישואין: יהודים

ההרשאה מטעם המדינה לרישום נישואין של יהודים בישראל ניתנת על ידי הרבנות הראשית. הנוהל המקובל הוא שהרב המקומי מתמנה על ידי הרבנות הראשית לתפקיד רושם הנישואין, והרישום מתבצע על ידי המועצות הדתיות, ובמקום שאין מועצה דתית על ידי הרשות המקומית. נוסף על כך, לאורך השנים קיבלו כמה קהילות חרדיות הרשאה לפתיחת לשכת רישום נישואין עצמאית הנפרדת מהרבנויות המקומיות ומן המועצות הדתיות: העדה החרדית, חסידות בעלז, הרב לנדא (בני ברק) ושארית ישראל (ציבור ליטאי). גם ארגון הרבנים הדתי־לאומי צֹהר קיבל הרשאה לרישום נישואין נפרד, אף שניתן להתחתן על ידי רב מהארגון גם כאשר נרשמים לנישואין דרך מועצה דתית או רשות מקומית ולא דרך הארגון עצמו. חשוב להדגיש שגם רישום נישואין בלשכות הרישום החרדיות הפרטיות ובארגון צֹהר הוא רישום שיש לו הכרה ממסדית רשמית, כך שהוא נחשב ל"נישואין ברבנות" לכל עניין. בתרשים הבא מוצגת התפלגות הנרשמים לנישואין ברבנות בחלוקה לפי סוג לשכת רישום הנישואין.

תרשים ב/4. זוגות יהודים שנרשמו לנישואין בלשכות הנישואין המאושרות על ידי הרבנות הראשית, לפי סוג לשכה, 2023-2014 (ב-%)

מקרב הנרשמים לנישואין בציבור היהודי בשנים 2023-2014, שיעור של 80% נרשמו דרך רבנויות מקומיות, 11% נרשמו לנישואין דרך אחת מלשכות הנישואין הפרטיות של הקהילות החרדיות (3,934 זוגות בממוצע לשנה), ו־9% נרשמו לנישואין דרך ארגון צֹהר (3,409 זוגות בממוצע לשנה). לא היה שינוי משמעותי בשיעורים אלו לאורך השנים.

2.4. מעוכבי חיתון

רישום לנישואין ברבנות אינו אפשרי למי שמוגדר על ידה "מעוכב חיתון" או "מעוכב נישואין", כלומר אדם שאינו רשאי להינשא על פי ההלכה. עיכוב נישואין יכול להיות מצב קבוע, מצב שנמשך עד השלמת בירור או עד עריכת גירושין מקשר קודם, וכן תיתכן מניעה רק בעניין בן או בת זוג מסוימים. רשימת מעוכבי החיתון מנוהלת על ידי הנהלת בתי הדין הרבניים, וכאשר בני זוג מגיעים להירשם לנישואין, נבדק אם חלות עליהם מגבלות כלשהן במסגרת הרשימה.

רשימת מעוכבי החיתון כוללת קטגוריות רבות ומגוונות שניתן לחלק אותן לשלוש קטגוריות עיקריות: אנשים שהתבררו כלא-יהודים במסגרת הליך בירור יהדות שנערך להם; אנשים שיהדותם לא הוטלה בספק, אך הם מופיעים ברשימה מכל מיני סיבות אחרות הנוגעות למעמד ההלכתי שלהם (נגדיר אותם כאן "יהודים", ולהלן נרחיב על ההבדלים); ואנשים שמעמדם בבירור: כלומר, מי שיהדותם בספק ועדיין לא התקבלה החלטה סופית בעניינם, או מי שיש צורך לברר את המעמד האישי שלהם. בעבר הוכנסו לרשימת מעוכבי החיתון גם קרובי משפחה של אנשים שהיו בתהליך בירור יהדות, אף ללא ידיעתם, אך בעקבות עתירה לבג"ץ של ארגון עתים בשנת 2021 ניתן תוקף של פסק דין להתחייבות של הנהלת בתי הדין הרבניים שלא להמשיך בפרקטיקה זו של עריכת בירורי יהדות לאנשים בניגוד לרצונם.⁶ בעקבות העתירה גם הוסרו מרשימת מעוכבי החיתון 1,300 אנשים שהוחלט בעבר (בטרם פסיקת בג"ץ) שהם "טעוני בירור יהדות".

נכון למרץ 2024 הופיעו ברשימת מעוכבי החיתון 6,041 נשים וגברים, לעומת 5,425 שהיו בה בדצמבר 2021 (כפי שהוצג בדו-שנתון הקודם). להלן מובא פירוט הקטגוריות הכלליות שבגינן מופיעים מעוכבי החיתון ברשימה.

תרשים ב/5. רשומים ברשימת מעוכבי החיתון, לפי דת, מרץ 2024 (ב־% ובמספרים מוחלטים)

רשימת מעוכבי החיתון מורכבת ברובה מאנשים שבמהלך הליך בירור יהדותם קבעו גורמי הממסד הדתי כי הם אינם יהודים על פי ההלכה, ככל הנראה מרביתם יוצאי ברית המועצות: 3,328 בשנת 2024 (בהשוואה ל-3,050 ב-2021). לצידם 2,306 יהודים מופיעים ברשימה בשל סיבות אחרות (בהשוואה ל-2,033 בשנת 2021). התרשים הבא מציג את התפלגות מעוכבי החיתון היהודים (שאינם בבירור) לפי הסיבה שבגינה הם מעוכבים בשנת 2024 בהשוואה לשנת 2021.

תרשים ב/6. יהודים הרשומים ברשימת מעוכבי החיתון, לפי הסיבה שבגינה נרשמו, 2024 בהשוואה ל-2021 (במספרים מוחלטים)

הקטגוריות המרכזיות ברשימת מעוכבי החיתון הן של בני זוג שמבחינת ההלכה נחשבים לנשואים ולכן אינם יכולים להינשא ללא מתן גט, ובקטגוריות הללו גם חלה עלייה ניכרת בין 2021 ל-2024. כך, 704 נשים וגברים מופיעים ברשימה משום שהתגרשו זה מזה אך חזרו לחיות יחד בלי להינשא בשנית, ולפי ההלכה הם נדרשים לגירושין חוזרים אף שלא התקיים טקס נישואין שני ("יחד לאחר גירושין"). 419 נוספים נמצאים ברשימה משום שידוע כי ערכו נישואין אורתודוקסיים שלא במסגרת הרבנות (נשוי או נשואה), או שיש ספק אם הם נישאו בנישואין אורתודוקסיים שלא ברבנות (ספק נשוי או נשואה).

קטגוריה נוספת נוגעת למצב שבו אישה נשואה קיימה יחסים עם גבר שאינו בעלה. במקרה כזה במסגרת הליך גירושין עשוי בית הדין הרבני לאסור עליה את שני הגברים המעורבים ("אסורה לבעלה ולבועלה"). בקטגוריה זו מופיעות ברשימת מעוכבי החיתון 456 נשים. 90 גברים מופיעים ברשימה משום שהיו ביחסים עם אישה נשואה ואסור להם להינשא לה גם אם התגרשה ("נטען טעון בירור").

ממזר או ממזרת הם ילדים שנולדו מיחסים בין אישה נשואה לגבר שאינו בעלה או מגילוי עריות בתוך המשפחה. על ממזרים ועל צאצאיהם נאסר להינשא ליהודים, למעט ממזרים או גרים. ברשימת מעוכבי החיתון ישנם 200 ממזרים: 77 ממזרים ו־123 ספק ממזרים (שאינם יכולים להינשא אפילו לממזרים).

ברשימה נמצאים גם מי שנולדו מיחסים בין כהן לגרושה ומכונים "חללים". אומנם גבר המוגדר "חלל" יכול להינשא למי שירצה אך ה"חללוּת" עוברת לצאצאיו. אישה המוגדרת "חללה" אינה רשאית להינשא לכהן. בקטגוריה זו רשומים 328 אנשים (89 גברים ו־239 נשים). הנהלת בתי הדין הרבניים אף שומרת ברשימה זו את שמותיהן של 109 נשים גרושות שנישאו לכהן, כך שאם ייוולדו להן ילדים גם הם ייכנסו לרשימת ה"חללים".

ככלל, ברשימה מופיעים רק מעוכבי חיתון שיש עליהם מידע ישיר בעקבות הליכים שניהלו מוסדות הדת, או בעקבות מידע שהתברר לרושם הנישואין או לבית הדין הרבני אגב תיק אחר או בשל פנייה יזומה אליהם. במסגרת הליכים עתידיים שינהלו זוגות בבתי דין רבניים עשויים להתווסף לרשימה מעוכבי חיתון. בנושאים מסוימים, כמו ממזרות, ישנה מדיניות מכוונת שלא לפעול באופן אקטיבי יתר על המידה על מנת להרחיב את הרשימה, בגלל מגמה הלכתית להפחית ככל הניתן את מספר האנשים הנחשבים ממזרים ושבשל כך יש להם קשיים להינשא.

3. נישואין שלא במוסדות הדת: נישואין בחו"ל וברית הזוגיות

3.1. רקע מתודולוגי

כפי שהוצג לעיל, מלבד הנישואין הנערכים במסגרת הממסד הדתי, ישנם שני מסלולים חלופיים שהמדינה מכירה בבני זוג המשתמשים בהם כבעלי מעמד של נשואים: נישואין בחו"ל (לכלל הציבור) ומרשם ברית הזוגיות המיועד לחסרי דת. נתונים על עריכת נישואין אזרחיים בחו"ל נאספים בצורה מפורטת רק משנת 2000, ונתונים על ברית הזוגיות לחסרי דת נאספים מאז התחיל רישום זה, בסוף שנת 2010.

משנת 2000 מתקיים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעקב אחר רישום במרשם האוכלוסין של מקרי נישואין של תושבי ישראל שנערכו בחו"ל: הן נישואין שבהם שני בני הזוג הם תושבי ישראל והן נישואין שבהם רק אחד מהם הוא תושב ישראל. הדיווח על נישואין בחו"ל נעשה על ידי אחד מבני הזוג שנישא או על ידי שניהם, באמצעות פנייה לרשות האוכלוסין וההגירה לשם עדכון המצב המשפחתי. בנישואין בארץ, לעומת זאת, הדיווח לרשות האוכלוסין וההגירה נעשה על ידי הגורמים הדתיים עורכי הנישואין באמצעות העברת עותק מתעודת הנישואין. אף שהכרה במעמד "נשוי" והזכויות הנלוות לכך ניתנות רק למי שרושם את נישואיו במרשם האוכלוסין, ישנם מקרים של נישואין בחו"ל שאינם מדווחים לרשות האוכלוסין וההגירה ואינם נכללים בנתונים המצורפים, וכן מקרי נישואין אשר מדווחים באיחור רב ולכן נרשמים רק שנים אחדות לאחר קיומם.

נישואין יכולים להיערך בחו"ל בשל העדפת זוג ישראלי לכך או משום שמרכז החיים של הנישאים או של בני משפחתם אינו בישראל. ממחקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי בקרב זוגות שנישאו בחו"ל ששני בני הזוג בהם תושבי ישראל, לפחות ב־10% מהמקרים אחד מבני הזוג שהה בחו"ל תקופה ממושכת; ובקרב זוגות שבהם אחד מבני הזוג לא היה תושב ישראל בעת הנישואין, נמצא כי ב־20% מהמקרים לפחות שהה אחד מבני הזוג בחו"ל תקופה ממושכת. שהות כזאת עשויה ללמד בשני המקרים שמרכז חייו של הזוג אינו בישראל.⁷

מסד הנתונים של מרשם האוכלוסין והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בדבר נישואין בחו"ל מציב עוד כמה קשיים מתודולוגיים:

חוסר במידע על מי שאינם תושבי ישראל. כאמור, חלק ממקרי הנישואין בחו"ל המדווחים למרשם האוכלוסין נערכים בין תושב ישראל למי שאינו תושב ישראל. במקרי נישואין שדווחו עד 2016 שבהם רק אחד מבני הזוג הוא תושב ישראל, ידועות התכונות הדמוגרפיות (כמו ארץ לידה, גיל, דת ומין) של בן זוג זה בלבד, אך אין מידע על בן הזוג שאיננו תושב. לעומת זאת, במקרי נישואין שדווחו לרשות האוכלוסין וההגירה מ־2017, ושבהם בן הזוג שאינו תושב ישראל קיבל מעמד תושבות בישראל לאחר הנישואין ועד סוף שנת הדיווח עליהם, ידועות התכונות הדמוגרפיות גם של בן זוג זה.

הפרדה בין נישואין אזרחיים לבין נישואין דתיים. אף שבשיח הציבורי נהוג להתייחס לנישואין של תושבי ישראל בחו"ל כנישואין אזרחיים, בפועל חלק מנישואין אלו נערכים במסגרת דתית. ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה אין אפשרות להבחין לגמרי בין נישואין דתיים לנישואין אזרחיים, אך להלן נעמוד על אינדיקציות כלליות להבחנה בין סוגי נישואין אלו.

רישום מאוחר. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נוהגת לפרסם את נתוני הנישאים בחו"ל לפי השנה שבה נערכו הנישואין בחו"ל ולא לפי השנה שבה נרשם הזוג במרשם האוכלוסין. ניסיון העבר מלמד כי באופן שיטתי רבים נרשמים במרשם האוכלוסין אף כשנתיים־שלוש לאחר הנישואין, ולכן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעדכנת בכל פעם את הנתונים המפורסמים גם על שנים עברו. על מנת להתמודד עם בעיה זו בחרנו בתרשימים הבוחנים את קו המגמה להציג את המידע לפי השנה שבה נרשמו בני הזוג במרשם האוכלוסין ולא לפי השנה שבה נערכו הנישואין.

3.2. נישואין בחו"ל: נתונים כלליים

התרשים הבא מציג את מספר הזוגות שנישאו בחו"ל ונרשמו בישראל לאורך השנים.⁸

תרשים ב/7. זוגות שנישאו בחו"ל ונרשמו במרשם האוכלוסין בישראל, לפי תושבות ושנת רישום, 2023-2001 (במספרים מוחלטים)

מספר הזוגות שנרשמו כנשואים בישראל על סמך נישואין שנערכו בחו"ל יציב למדי לאורך השנים ועומד על כ־9,000 בשנה בשנים 2019-2003. בשנת 2020 ובשנת 2021 חלה ירידה ניכרת ל־6,660 ול-6,679 זוגות (בהתאמה), שסביר להניח שנבעה מהשפעות של משבר הקורונה על האפשרות לטוס לחו"ל ובאופן כללי על קיום חתונות. בשנים 2023-2022 ניכרת "התאוששות" ממשבר הקורונה, כך שמספר הזוגות שנרשמו בהן כנשואים בישראל על סמך נישואין שנערכו בחו"ל עמד על כ-8,500. ועם זאת, מספר זה עדיין נמוך במעט ביחס לשנים שלפני הקורונה, על אף הציפייה שבתקופה שלאחר הקורונה תהיה עלייה ניכרת בעריכת טקסי נישואין שנדחו. ניתן לראות גם הבדל מסוים בין מקרים שבהם שני בני הזוג הם תושבי ישראל, שבקרבם מספר הזוגות שנרשמו כנשואים בישראל על סמך נישואין בחו"ל חזר להיקף של לפני משבר הקורונה, ובין מקרים שבהם רק אחד מבני הזוג תושב ישראל, שבהם חלה הירידה ביחס למצב שלפני הקורונה ובפרט בשנת 2023. ייתכן שסיבה מרכזית לירידה בסך הזוגות שנרשמו כנשואים בשנת 2023 היא פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" באוקטובר, שצמצמה את האפשרות לטוס לחו"ל ואת היכולת לערוך נישואים באופן כללי.

לאורך כלל התקופה, במשך 23 שנה, נרשמו כנשואים במרשם האוכלוסין 190,087 זוגות שנישאו בחו"ל (לא כולל זוגות חד־מיניים). מתוך אלו 39% הם זוגות שבהם שני בני הזוג היו בעלי מעמד תושב בישראל בעת הרישום לנישואין (או מעט אחריו).

כאמור לעיל, בעקבות מגפת הקורונה התפתחה בשנים האחרונות תופעת הנישואין בחו"ל באופן מקוון (בתוכנת זוּם), כלומר ללא צורך לצאת מהארץ לצורך הרישום. נכון להיום רק מדינת יוטה שבארצות הברית מאפשרת לישראלים להינשא באופן מקוון. משרד הפנים סירב בתחילה לרשום אנשים שנישאים באופן מקוון, אך בעקבות עתירה של עמותת "חדו"ש – לחופש דת ושוויון", אשר פועלת לקידום חופש נישואין בישראל, קבע בית המשפט העליון במרץ 2023 כי יש לרשום נישואים אלו. התרשים הבא מציג את מספר הזוגות שנישאו באופן מקוון בכל חודש במשך שנה מיולי 2023 ועד יוני 2024, בחלוקה לזוגות שבהם אחד מבני הזוג ישראלי וזוגות שבהם שני בני הזוג ישראלים. מכיוון שמדובר בנתונים שהתקבלו ממדינת יוטה שבארצות הברית, לא ניתן לדעת כמה זוגות מתוכם כבר נרשמו כנשואים בארץ ומה שיעורם מתוך כלל הנישאים בחו"ל. 

תרשים ב/8. זוגות ישראלים שנישאו באופן מקוון (נישואי יוטה), יולי 2023-יוני 2024 (במספרים מוחלטים)

בתקופה שבין יולי 2023 ליוני 2024 נישאו באופן מקוון 2,825 זוגות. מספר הזוגות שנישאו באופן מקוון בשנה זו עלה כמעט מדי חודש, וביוני 2024 עמד על 298 זוגות. אצל רוב מוחלט של הזוגות שני בני הזוג הם ישראלים, ואצל חלק קטן מהם רק אחד מבני הזוג ישראלי.

3.3. נישואין בחו"ל: לפי דת וקבוצת אוכלוסייה

בהקשר של סוגיות דת ומדינה מעניין לבחון עד כמה נישואין בחו"ל מאפיינים בני זוג שהם בני אותה דת – ורובם יכולים להינשא גם בישראל – לעומת בני זוג שכל אחד מהם משויך לדת אחרת, ולפיכך אינם יכולים להינשא בישראל לפי ההסדר החוקי הקיים. במקרה הראשון הנישואין בחו"ל נערכים לעיתים בעקבות נסיבות משפחתיות או גאוגרפיות, ופעמים מתוך בחירה אידיאולוגית מודעת שלא להירשם במסגרת מוסדות הדת במדינה (או במרשם הזוגיות לחסרי דת), אף שהייתה לבני הזוג אפשרות כזאת. לעומת זאת, במקרים מהסוג השני הנישואין בחו"ל הם האפשרות היחידה של בני הזוג לקבל הכרה כנשואים בישראל.

כאמור, משנת 2017 מספר הזוגות הנישאים בחו"ל שידועה בהם דתם של שני בני הזוג גבוה בהרבה. בשל כך נביא את הנתונים על השנים העדכניות יותר.⁹

תרשים ב/‎9. זוגות שנישאו בחו"ל שדתם של שני בני הזוג בהם ידועה, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2022-2019 (ב־%)

מתוך המקרים שבהם דתם של שני בני הזוג ידועה, ל-53.5% מתוך הזוגות שנרשמו כנשואים על בסיס נישואין בחו"ל ככל הנראה הייתה אפשרות להינשא גם בארץ: 39% ממקרי הנישואין בחו"ל הם של יהודי עם יהודייה שיכולים להינשא ברבנות (מיעוטם אינם יכולים להינשא ברבנות כיוון שמדובר ביהודים פסולי חיתון או במקרים שבהם אחד מבני הזוג מוכר כיהודי לפי ההגדרות של משרד הפנים, אך לא לפי ההגדרות של הממסד הדתי); וב־14.5% ממקרי הנישואין בחו"ל שני בני הזוג הם חסרי דת, כך שיש להם אפשרות להירשם גם במרשם ברית הזוגיות בישראל (ראו בהרחבה להלן). לעומת זאת, ב־43.5% מהזוגות בן זוג אחד יהודי והשני איננו יהודי. זוגות אלו ודאי אינם יכולים להינשא במוסדות הדת בישראל, וכך גם רוב הזוגות הנותרים, שבהם בני הזוג אינם בני אותה הדת (חסר דת עם ערבי, חסר דת עם נוצרי שאינו ערבי ועוד).

עוד עולה מהתרשים שבציבור הערבי התופעה של נישואין בחו"ל היא זעומה עד לא קיימת. מקרב כלל הנרשמים כנשואים על בסיס נישואין בחו"ל בשנים 2019–2022 שדתם ידועה, רק ב-1% היו שני בני הזוג ערבים. כך, בשנים הללו נישאו בחו"ל 108 זוגות כאלה, 27 זוגות בממוצע לשנה. מנגד, בשנים אלו נישאו במוסדות הדת של הציבור הערבי בישראל (מוסלמי/דרוזי/נוצרי) 57,030 זוגות; כך שהנישאים בחו"ל הם רק 0.2% מכלל הזוגות הערבים שנישאו בשנים אלה.

כפי שהוצג לעיל, בקרב 39% מהזוגות הנישאים בחו"ל שני בני הזוג יהודים. התרשים הבא מציג את שיעורם מתוך כלל הזוגות ששני בני הזוג בהם יהודים שנישאו בארץ ובחו"ל בכל שנה.

תרשים ב/10. שיעור הזוגות שנישאו בחו"ל ונרשמו במרשם האוכלוסין בישראל ששני בני הזוג בהם יהודים, מתוך סך הזוגות שנישאו וששני בני הזוג בהם יהודים, לפי שנת רישום, 2022-2001 (ב־%)

שיעור הזוגות היהודים שנרשמו כנשואים בארץ על בסיס נישואיהם בחו"ל היה בשיאו בשנת 2004 — 6.2% מכלל הזוגות היהודים תושבי ישראל שנישאו. הוא ירד בהדרגה עד למינימום של 3.7% בשנת 2013, ומאז עלה בהדרגה עד שיעור של 5.6% בשנת 2019. בשנים 2021-2020 שיעור זה ירד מאוד על רקע משבר הקורונה. בשנת 2022 חלה עלייה ניכרת בשיעור זה, אך הוא עדיין היה נמוך מהשיעור לפני הקורונה. מכיוון שבמחצית הראשונה של 2022 היו עדיין הנחיות הקשורות לקורונה, גם אם חמורות פחות, קשה לדעת אם זו הסיבה לירידה לעומת 2019 או שיש לכך סיבות אחרות, ועל מנת לבחון זאת יש לחכות לנתונים של השנים הבאות.

הנתונים מלמדים גם שבשנים 2016-2001 בכל שנה נרשמו בממוצע עוד 3,945 יהודים שנישאו למי שאינם תושבי ישראל ודתם אינה ידועה, ובשנים 2023-2017 נרשמו בממוצע 2,652 זוגות כאלה. סביר להניח שברבים מהמקרים הללו מדובר גם כן בזוגות שבהם שני בני הזוג הם יהודים.

אף שאי־אפשר לדעת בוודאות אם נישואין שנערכו בחו"ל היו במסגרת טקס אזרחי או דתי, ניתן לשער שרבים מהזוגות היהודים תושבי ישראל שבחרו להינשא בחו"ל עשו זאת בשל הרצון להימנע מטקס נישואין דתי, אף שיש כמובן אפשרות שבחירה זו נבעה מסיבות אחרות. באשר ליהודי שנישא למי שאינו תושב, הנישואין בחו"ל יכולים להיות מושפעים ממדינת המוצא של בן הזוג.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצאה שניתן להעריך את סוג הטקס (אזרחי או דתי) לפי המדינה שבה התקיים. כך, חתונות שנערכו במדינות כמו קפריסין, שאין בהן קהילה יהודית גדולה והן קרובות לישראל, הן בסבירות גבוהה מאוד נישואין אזרחיים; לעומתן, כשמדובר בחתונות שנערכו במדינות שיש בהן קהילה יהודית דתית גדולה (ארצות הברית, קנדה, אנגליה וצרפת), קשה להעריך את סוג הטקס, וייתכן שהנישואין נערכו בטקס דתי; מדינות ברית המועצות לשעבר יכולות להיות יעד לנישואין אזרחיים, בעיקר לנישאים שמוצאם מהן, אולם אין הן יעד מובהק לנישואין אזרחיים בלבד (כמו קפריסין), שכן חלק ממדינות אלו מאופיינות בקהילות יהודיות גדולות.¹⁰

התרשים הבא מציג נתונים על נישואין של זוגות שבהם שני בני הזוג הם יהודים תושבי ישראל ושל זוגות שבהם אחד מבני הזוג הוא יהודי תושב ישראל ודתו של האחר אינה ידועה, בחלוקה לפי המדינות שבהם התקיימו.

תרשים ב/11. זוגות של יהודים תושבי ישראל וזוגות של יהודים תושבי ישראל ומי שדתו אינה ידועה שנישאו בחו"ל, לפי המדינה שבה נערכו הנישואין, 2022-2019 (ב־%)

בקרב זוגות שבהם שני בני הזוג הם יהודים תושבי ישראל בולט מאוד השיעור הגבוה (49%) של נישואין בקפריסין, שמלמדים בסבירות גבוהה כאמור על טקסים אזרחיים. מנגד, 25% נישאו במדינות עם קהילה יהודית גדולה (אנגלוסקסיות), שקשה לדעת אם הטקס בהן היה אזרחי או דתי. באשר ליהודים שהתחתנו עם מי שאינם תושבים ודתם אינה ידועה, ניתן לראות שיעור גבוה בהרבה של נישואין במדינות ברית המועצות לשעבר (26%), ושיעור נמוך יותר של נישואין בקפריסין (9.5%).

3.4. נישואין בחו"ל: לפי גיל

התרשים הבא מציג השוואה בין גילם של הנישאים בארץ לבין גילם של הנישאים בחו"ל.

תרשים ב/12. חתנים וכלות שנישאו בארץ ובחו"ל, לפי גיל, 2022-2019 (ב־%)

באופן כללי עולה מהתרשים כי נישואין בחו"ל רוֹוְחים יותר בקרב מי שנישאים בגיל מבוגר. ניתן לראות זאת גם בגיל הממוצע של הנישאים: בשנים 2022-2019 הגיל הממוצע לנישואין בחו"ל היה 37 לחתנים ו־33 לכלות, ובארץ 29 לחתנים ו־26 לכלות.סביר להניח שהדבר מושפע מכך שקבוצת הנישאים בחו"ל היא באופן טבעי חילונית יותר ולכן נוטה להתחתן בגיל מבוגר יותר; אך לנוכח השיעור הגבוה של נישאים בחו"ל גם לאחר גיל 35, ניתן לשער שהדבר נובע גם מהעדפה גבוהה יותר מהממוצע של הנישאים בגיל מבוגר, ובפרט כשמדובר בנישואין שניים, לנישואין בחו"ל.

3.5. נישואי זוגות חד־מיניים

כאמור, לפי פסיקת בג"ץ, משנת 2006 על מרשם האוכלוסין לרשום כנשואים זוגות חד־מיניים שנישאו כדין במדינה זרה. בתרשים הבא מוצגים נתוני הזוגות החד־מיניים שנרשמו בישראל לאורך השנים, לפי מין הזוג ושנת הנישואין.

תרשים ב/13. זוגות חד־מיניים שנישאו בחו"ל ונרשמו בישראל עד סוף שנת 2023, לפי מין הזוג ושנת הנישואין, 2022-2002 (במספרים מוחלטים)

בסך הכולל, מאז החל רישום הזוגות החד־מיניים על בסיס עריכת נישואין בחו"ל נרשמו בישראל 1,580 זוגות חד־מיניים. הממצאים מלמדים על עלייה הדרגתית לאורך השנים במספר השנתי של זוגות חד־מיניים הנרשמים כנשואים בארץ על בסיס עריכת נישואין בחו"ל, עד שבשנים 2019-2017 הגיע מספר זה לשיא של 195-191 בכל שנה. בשנים 2021-2020 חלה ירידה חדה במספר הזוגות החד־מיניים הנישאים בחו"ל, שניתן לשער שנבעה ממשבר הקורונה, אך בשנת 2022 מספר הזוגות האלה היה שוב זהה בהיקפו לשנים 2019-2017 ועמד על 196. בשל האיחור ברישום סביר כי בשנים האחרונות נישאו עוד זוגות שטרם נרשמו, ולכן מספר הזוגות שנישאו בשנת 2022 כנראה אף גבוה יותר מבכל שנה בעבר.

עד שנת 2019 מרבית הזוגות החד־מיניים שנרשמו בישראל היו זוגות של גברים (61%), ובפרט בשנות הרישום הראשונות. לעומת זאת, בשנים 2021 ו-2022 היה לראשונה רוב בקרב זוגות של נשים מתוך הזוגות החד־מיניים שנרשמו כנשואים בישראל – 56% מכלל הזוגות החד־מיניים.

3.6. ברית הזוגיות לחסרי דת

בשנת 2010 חוקקה הכנסת את חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, תש"ע-2010, המאפשר לזוגות ששני בני הזוג בהם חסרי דת להירשם במרשם זוגיות במשרד המשפטים, רישום המקנה זכויות זהות לזכויות של בני זוג נשואים. התרשים הבא מציג את מספר הזוגות שקיבלו תעודות רישום במסגרת מרשם זה מאז נוסד, לפי שנים.

תרשים ב/14. זוגות שקיבלו תעודות רישום במרשם הזוגיות לחסרי דת, 2023-2011 (במספרים מוחלטים)

לאורך 13 השנים שמרשם ברית הזוגיות פועל בהן נרשמו במסגרתו רק 151 זוגות, 11.5 בממוצע לשנה. ניתן לראות ירידה הדרגתית לאורך השנים ברישום: 59% מהזוגות נרשמו בשלוש השנים הראשונות לפעילות המרשם, ויתר הזוגות ב-10 השנים שלאחר מכן. משנת 2016 מספר הנרשמים הוא חד־ספרתי, ובשנת 2019 הוא הגיע לשפל של 0 נרשמים. לצד זאת, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, זוגות רבים ששני בני הזוג בהם חסרי דת נישאים בחו"ל, כמתואר בתרשים הבא.

תרשים ב/15. זוגות שנישאו בחו"ל ונרשמו במרשם האוכלוסין בישראל ששני בני הזוג בהם חסרי דת, לפי שנת רישום, 2023-2011 (במספרים מוחלטים)

בכל שנה נישאים בחו"ל מאות זוגות של שני בני זוג חסרי דת. מהנתונים עולה אפוא שמספרם הנמוך של זוגות חסרי דת הנרשמים בברית הזוגיות לא נובע ממיעוט הזוגות הללו, אלא מכך שרק שיעור אפסי מתוכם בוחרים להירשם במסגרת ברית הזוגיות (או מודעים לאפשרות הזו), בעוד הרוב הגדול מעדיפים להינשא בחו"ל ולהירשם לאחר מכן בארץ.

ניתוח קו המגמה לאורך השנים מעלה כי בכל אחת מהשנים 2016-2011 נרשמו כנשואים בארץ על בסיס נישואיהם בחו"ל בין 400 ל־500 זוגות של חסרי דת ששני בני הזוג בהם תושבי ישראל. משנת 2017 מחושבים בנתונים גם זוגות שאחד מבני הזוג בהם נהפך לתושב ישראל בשנה שלאחר הנישואין. סביר להניח שזוהי הסיבה לגידול הניכר במספרם של זוגות של חסרי דת שנישאו בחו"ל. כלומר, לא מדובר בגידול ממשי אלא בעניין של עיתוי הרישום. את הירידה במספר הנישאים בשנים 2021-2020 היה ניתן אולי לשייך רק למשבר הקורונה, אך העובדה שבשנים 2023-2022 לא חלה עלייה חוזרת לממדים של השנים 2019-2017 מלמדת כנראה על ירידה במספר הזוגות הנישאים שבהם שני בני הזוג חסרי דת, בדומה לתופעה המתרחשת בנישואין בכלל.

3.7. נישואין פרטיים

עד כה עסקנו בנישואין הנערכים שלא במוסדות הדת אך זוכים להכרה רשמית ממסדית מהמדינה. בהשלמה לכך, בסעיף זה נציג מידע על היקף הנישואין הנערכים על ידי ארגונים שעורכים טקסי חתונה באופן פרטי שלא במסגרת הרבנות. זוגות המתחתנים באמצעות ארגונים אלו יכולים להיות זוגות שבאופן פורמלי נישאו בנישואין אזרחיים בחו"ל או נרשמו במרשם ברית הזוגיות (לפני או לאחר הטקס), אך גם זוגות שבחרו לקיים טקס נישואין אף שלא נרשמו כלל במוסדות המדינה כנשואים, והם נחשבים "ידועים בציבור". יש מהארגונים שאף מנפיקים לבני הזוג תעודת זוגיות או תעודת חיים משותפים המסייעת להם לקבל הכרה כידועים בציבור. ברמה הפורמלית ישנה אפשרות שגם זוגות שנישאו ברבנות יבקשו לערוך טקס נישואין נוסף המשקף את תפיסת עולמם, אך ככלל הארגונים המדוברים מציגים את עצמם כחלופה לרבנות, ולכן נראה שרוב הנישאים באמצעותם לא עברו את המסלול הסטנדרטי של נישואין ברבנות קודם לכן.

עריכת טקס נישואין בלי לרשום את הנישואין נחשבת לכאורה לעבירה על החוק, בהתאם לתיקון משנת 2013 לפקודת הנישואין והגירושין (רישום), שקבע כי "כל שאינו דואג לרישום הנישואין או הגירושין שלו, או לרישום הנישואין או הגירושין שהוא סידר לאחר, דינו — מאסר שנתיים". למעשה, היקף התחולה של סעיף זה אינו ברור די הצורך ונתון במחלוקות משפטיות (למשל, אם הוא חל רק על נישואין אורתודוקסיים), ובפועל לא מתבצעת אכיפה בנושא זה.

להלן נציג נתונים על היקפי הנישואין שערכו בשנים האחרונות הארגונים והמיזמים הבאים: התנועה ליהדות מתקדמת (רפורמית), התנועה המסורתית (קונסרבטיבית), "חופות" ו"הֲוָיָה". שני הארגונים הראשונים עורכים טקסי נישואין דתיים לא־אורתודוקסיים. לעומתם, במיזם חופות הפועל במסגרת ארגון "השגחה פרטית" עורכים רבנים אורתודוקסיים טקסי נישואין, אך במוצהר מחוץ למסגרת של הרבנות. הארגון עורך טקסי נישואין לזוגות המעוניינים בחתונה אורתודוקסית ומסיבות אידאולוגיות אינם רוצים להתחתן ברבנות, או לזוגות שאינם יכולים להינשא ברבנות בשל המדיניות ההלכתית הננקטת כלפיהם (למשל אי־הכרה ביהדות או בגיור), שאנשי "חופות" חלוקים עליה. מנגד, ארגון "הֲוָיָה" הפועל במסגרת תנועת "ישראל חופשית" מציע לציבור החילוני טקסי חיים ישראליים, ובתוכם נישואין, והוא למעשה ארגון בעל זיקה חילונית ברורה. בדו-שנתון הקודם קיבלנו נתונים גם על טקסי הנישואין שערך מכון "תמורה", המשתייך לזרם היהדות החילונית ההומניסטית, אך על השנים האחרונות לא התקבלו נתונים, ולכן הוא אינו מופיע בתרשים.¹¹ לצד ארגונים אלו, ישנם גם זוגות הבוחרים לערוך טקסי נישואין פרטיים באופן עצמאי ולא דרך ארגון – ועורכי הטקסים הם חברים, בני או בנות משפחה, מורים רוחניים או ידוענים – אך עליהם אין מידע מסודר.

תרשים ב/16. זוגות שנישאו על ידי ארגונים העורכים נישואין פרטיים, 2023-2018 (במספרים מוחלטים)

מספר הזוגות שנישאו באמצעות ארבעת הארגונים שהתקבל מהם מידע עומד על בין 1,200 ל־1,350 לשנה, מלבד בשנת 2020, שבה הייתה ירידה ברורה שנבעה מירידה במספר החתונות בשל הנחיות הקורונה. הירידה הקלה בשנת 2023 קשורה לפרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ב-7 באוקטובר. שלושה ארגונים דיווחו על 193 טקסי נישואין שהיו אמורים להיערך בחודשים אוקטובר, נובמבר ודצמבר, אך נדחו בשל פרוץ המלחמה, כך שאילולא המלחמה מספר טקסי הנישואין של ארבעת הארגונים הללו היה מגיע ל-1,401. ארגון הֲוָיָה והתנועה הרפורמית הם שני הארגונים הבולטים בזירה זו, וכל אחד מהם עורך בכל שנה כ-400–500 טקסי נישואין. ארגון חופות התפתח בהדרגה מאז הוקם באמצע שנת 2018, ובשנים האחרונות הוא עורך כ-300 טקסי נישואין בשנה.

כל הארגונים הנזכרים עורכים טקסי נישואין גם לזוגות מקהילת הלהט"ב, מלבד ארגון חופות האורתודוקסי. הארגון שעורך את המספר הגבוה ביותר של טקסי נישואין לזוגות מקהילת הלהט"ב הוא ארגון הֲוָיָה, שבשנת 2023 ערך 45 טקסי נישואין לזוגות אלו. נוסף על כך, התנועה הרפורמית עורכת בממוצע 8 טקסי נישואין של זוגות להט"בים בשנה והתנועה המסורתית עורכת 2 טקסים כאלה בממוצע לשנה.

4. ניהול משק בית משותף ללא נישואין ("ידועים בציבור")

4.1. רקע מתודולוגי

הנתונים שהוצגו עד כה על נישואין בארץ, נישואין בחו"ל ומרשם ברית הזוגיות מבוססים על הליכי רישום סדורים הנערכים על ידי מוסדות המדינה. לעומת זאת, כאמור לעיל, אין למדינה רישום מסודר ומפורט של כלל האנשים המוגדרים "ידועים בציבור". יתרה מזו, ההגדרה של "ידועים בציבור" עצמה אינה בהירה די הצורך. ברישומי הביטוח הלאומי, שבהם נעסוק בהמשך, נכללים בעיקר מי שביקשו להיות מוגדרים "ידועים בציבור" לצורכי הביטוח הלאומי, אך כפי שנראה, רבים מהזוגות שהם בפועל ידועים בציבור לא רשומים במוסד.

על מנת למפות את היקף התופעה נבחן את המקרה של זוגות החיים במשותף ללא נישואין (קוהביטציה), הקריטריון העיקרי שעל פיו נקבע בדרך כלל מעמד הידועים בציבור. הנתונים שיוצגו מבוססים על ניתוחים מקיפים שערכנו לסקר הוצאות משק הבית, אחד הסקרים המרכזיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שמשנת 1997 נערך בכל שנה בקרב אלפי משקי בית, שהם מדגם מייצג של משקי הבית בישראל. מכיוון שמדובר בסקר מדגמי, בחרנו להציג את תמונת המצב העדכנית בכל מיני פילוחים על בסיס נתוני השנים 2022-2019 יחד ולא רק על בסיס נתוני שנת 2022. הצגת הנתונים כוללת רק משקי בית שבהם הנדגמים, בני 18 ומעלה, הגדירו את עצמם בני זוג, ובסך הכול מדובר במדגם של כ־17,600 זוגות.

נבהיר כי לא מדובר בהכרח בבני זוג שבחרו במודע להגדיר את עצמם "ידועים בציבור", וסביר להניח שיש בהם, בוודאי בגיל הצעיר, שאינם רואים בשלב החיים המשותפים ללא נישואין חלופה לנישואין אלא שלב מקדים להם. מנגד, ייתכן שיש זוגות שבמסגרת הסקר הגדירו את עצמם נשואים, אף שלמעשה לא נישאו ברבנות או נרשמו כנשואים על סמך נישואין בחו"ל וסביר שנישאו בטקס פרטי שאינו מוכר. זוגות אלו רואים עצמם נשואים, אך ברמה הפורמלית המשפטית מעמדם הזוגי הוא של ידועים בציבור.

4.2. היקף תופעת הזוגות החיים במשותף ללא נישואין

התרשים הבא מציג את השינוי לאורך השנים בשיעור הזוגות המנהלים משק בית משותף ללא נישואין מתוך כלל בני הזוג החיים במשותף בישראל.

תרשים ב/17. זוגות החיים במשותף שאינם נשואים מתוך כלל הזוגות (נשואים ושאינם נשואים), 2022-1987 (ב־%)

לאורך השנים ניתן לראות עלייה הדרגתית וקבועה בשיעור הזוגות החיים במשותף ללא נישואין: בשנת 1987 שיעורם היה רק 0.4% מהזוגות החיים במשותף בישראל, אך שיעור זה עלה בהדרגה לאורך השנים עד שהגיע בשנת 2022 ל־5.4%, שהם כ־104,448 זוגות החיים במשותף ללא נישואין.

4.3. זוגות חד־מיניים

תופעת החיים במשותף ללא נישואין רווחת במיוחד בקרב זוגות חד־מיניים. בתרשים העוגה השמאלי שלהלן מוצגת התפלגות הזוגות החד־מיניים בין זוגות החיים במשותף ללא נישואין ובין זוגות החיים בנישואין; לצורך ההשוואה, בתרשים העוגה הימני מוצגת התפלגות זו בין נשואים ללא נשואים אצל בני זוג שאינם מאותו המין.

תרשים ב/18. זוגות חד־מיניים וזוגות שבהם בני הזוג אינם מאותו מין, לפי נישואין, 2022-2019 (ב־%)

בעוד בקרב הזוגות שבני הזוג בהם אינם מאותו המין רק 5% חיים במשותף ללא נישואין, בקרב הזוגות החד־מיניים 75% חיים במשותף ללא נישואין, הווה אומר: רק 25% מתוכם נישאו. כך, מקרב הזוגות הנשואים, הזוגות החד־מיניים הם שיעור זניח של 0.1%, ואילו מקרב הזוגות החיים במשותף ללא נישואין, זוגות אלו הם 6.8%. ייתכן כמובן שהשיעור הנמוך של זוגות חד־מיניים בקרב הזוגות הנשואים קשור לכך שעל מנת להיות מוכרים כנשואים נדרשים זוגות אלו להינשא בחו"ל, או שהוא נובע מעמדתם ביחס למוסד הנישואין. על כל פנים, נכון לשנים 2022-2019 שיעור הזוגות החד־מיניים (זוגות נשואים וזוגות שחיים במשותף ללא נישואין) היה 0.5% מהזוגות בישראל.

4.4. זוגות החיים במשותף ללא נישואין לפי קבוצת אוכלוסייה והגדרה דתית

התרשים הבא מציג את שיעור הזוגות החיים במשותף ללא נישואין בחלוקה לשלוש קבוצות אוכלוסייה: יהודים, ערבים, אחרים. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגדירה "אחרים" אנשים שהם חסרי דת ונוצרים שאינם ערבים, ולמעשה קבוצת האחרים מורכבת בעיקר מעולים ממדינות ברית המועצות לשעבר וילדיהם שאינם מוכרים כיהודים על פי ההלכה.¹²

תרשים ב/19. זוגות החיים במשותף ללא נישואין, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2022-2019 (ב־%)

בחברה הערבית תופעת הזוגות החיים במשותף ללא נישואין מצומצמת מאוד (0.5%), בחברה היהודית שיעורה גבוה יותר (6.7%), ובקבוצת האחרים שיעורה הוא הגבוה ביותר (11.2%). ייתכן שהדבר נובע מכך שרבים מבני קבוצה זו אינם יכולים להינשא בארץ, והם מעדיפים לחיות יחד ללא נישואין מלהינשא בנישואין אזרחיים בחו"ל.

בתוך החברה היהודית ישנם הבדלים ניכרים במספר הזוגות החיים במשותף ללא נישואין לפי ההגדרה הדתית של בני הזוג. התרשים הבא מציג את שיעור הזוגות החיים במשותף ללא נישואין בקרב כל קבוצה דתית בנפרד.¹³

תרשים ב/20. זוגות החיים במשותף ללא נישואין, לפי הגדרה דתית (יהודים), 2022-2019 (ב־%)

בחברה החילונית תופעת החיים המשותפים ללא נישואין רווחת יותר, ונמצא כי 11.6% מהזוגות החילונים מנהלים משק בית בלי להינשא. נתון זה גבוה בהרבה מזה שבקרב זוגות מסורתיים (3.8%), ובוודאי מזה שבקרב זוגות דתיים וחרדים, שבקרבם התופעה כמעט אינה קיימת.

4.5. זוגות החיים במשותף ללא נישואין לפי גיל וילדים

היבט חשוב נוסף במיפוי תופעת הזוגות החיים במשותף ללא נישואין הוא גיל הזוגות לעומת גיל הזוגות הנשואים, כפי שמוצג בתרשים הבא.

תרשים ב/21. גיל האישה בקרב זוגות נשואים ולא נשואים בישראל, 2022-2019 (ב־%)

ניתן לראות כי זוגות החיים במשותף ללא נישואין הם צעירים בהרבה מזוגות נשואים, כך שב־47% מזוגות אלה האישה צעירה מגיל 35, לעומת 23% אצל הזוגות הנשואים. פער זה קשור ככל הנראה לעובדה שלחלק מהזוגות החיים במשותף ללא נישואין מדובר רק בשלב ביניים בטרם החתונה, ולכן התופעה רווחת יותר בגיל צעיר. ייתכן שגורם נוסף למגמה זו הוא התחזקות של תופעת ניהול החיים המשותפים ללא נישואין בישראל ובעולם בעשורים האחרונים, ולכן היא רווחת יותר בקרב צעירים. ועם זאת, ניתן לראות ששיעור לא מבוטל בקרב הזוגות החיים במשותף ללא נישואין אינם צעירים, וב־42% מזוגות אלו האישה עברה את גיל 40.

ההבדלים בדפוסי המשפחה בין זוגות החיים במשותף ללא נישואין לבין זוגות נשואים באים לידי ביטוי גם בהורות. בניתוח של השנים 2022-2019 נמצא כי בקרב הזוגות הנשואים 74% הם הורים לילדים המתגוררים בבית, ואילו בקרב זוגות החיים במשותף ללא נישואין 34% הם הורים לילדים המתגוררים בבית. ההסבר הטריוויאלי לפער זה הוא שיש זוגות שהחיים ללא נישואין הם עבורם שלב ביניים לפני הבאת ילדים לעולם, הנעשית במקרים רבים לאחר הנישואין. לעומת זאת, ייתכן שהבחירה לחיות יחד באופן קבוע ללא נישואין מתואמת במידה כלשהי עם התמשכות של חיי זוגיות ללא ילדים, ובמקרים מסוימים אף עם בחירה באל־הורות. ועם זאת, העובדה שלמעלה משליש מהזוגות החיים במשותף ללא נישואין הם הורים לילדים המתגוררים בבית מלמדת על היקף לא מבוטל של זוגות שככל הנראה אינם מתכננים להינשא כלל.

4.6. הרשומים כידועים בציבור במוסד לביטוח הלאומי

כאמור לעיל, המוסד לביטוח לאומי עורך רישום של ידועים בציבור המבוסס בעיקרו על בקשות שמגישים בני זוג להירשם במעמד זה. המוסד בוחן את הבקשות באופן פרטני ומאשר אותן אם הוא מוצא שבני הזוג מקיימים חיי משפחה ומנהלים משק בית משותף. נוסף על כך, המוסד לביטוח לאומי רשאי להכיר בזוגות כידועים בציבור ביוזמתו.¹⁴ בתרשים הבא מוצג המספר הכולל של זוגות הרשומים כידועים בציבור במוסד לביטוח לאומי בכל שנה משנת 2012 (בכל שנה מתווספים זוגות חדשים, בעוד אחרים נגרעים בשל פרידה או מוות, ולכן המספר אינו משקף את מספר הנרשמים החדשים בכל שנה).

תרשים ב/22. זוגות הרשומים כידועים בציבור במוסד לביטוח לאומי, 2022-2012 (במספרים מוחלטים)

מקור: ג'רי אלמו-קפיטל, נתונים על זוגות המוכרים כידועים בציבור במוסד לביטוח לאומי, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2024.

במספר הרשומים במוסד לביטוח לאומי כידועים בציבור חלה עלייה ניכרת בעשור האחרון, והוא מגיע כיום כמעט ל-30,000. מתוך אלו 4% הם זוגות חד-מיניים. על אף העלייה מדובר במספר נמוך בהרבה ממספר הזוגות החיים יחד ללא נישואין בישראל, העומד כאמור לפי סקר הלמ"ס על למעלה מ-100,000. למעשה, הפער גדול עוד יותר שכן נתוני המוסד לביטוח לאומי כוללים גם זוגות רבים הרשומים כידועים בציבור אף שאחד מבני הזוג מקיים במקביל קשר של נישואין עם בן זוג נוסף, תופעה הרווחת במיוחד במגזר הבדואי. כך, בקרב הרשומים כידועים בציבור במוסד לביטוח לאומי יש דומיננטיות בולטת של תושבי מחוז הדרום (29%), ורוב מתוכם (כ-4,500) הם זוגות שבהם הגבר רשום כידוע בציבור של אישה אחת, אך בו בזמן נשוי באופן רשמי לאישה אחרת (הדבר מתאפשר מכיוון שאיסור הפוליגמיה בחוק העונשין אינו חל על ידועים בציבור). לעומת זאת, סקר הוצאות משק הבית אינו כולל את האוכלוסייה הבדואית המתגוררת מחוץ ליישובי קבע.

4.7. תעודות זוגיות עירוניות

משנת 2021, כמה רשויות מקומיות (כולן עיריות במרכז הארץ) החלו לאפשר לתושביהן שאינם רשומים כנשואים במרשם האוכלוסין להירשם כזוגות בעירייה, רישום שמעניק להם זכויות עירוניות המוקנות לזוגות נשואים (למשל, הקלות במתן הנחות בארנונה, תווי חניה ורישום למוסדות חינוך). המרשמים שעורכות העיריות הללו (כל אחת בנפרד) נועדו למעשה לזוגות שהם ידועים בציבור, ובחלק מהעיריות הם אף מכונים במפורש בשם "מרשם זוגיות לידועים בציבור" או "תעודת זוגיות לידועים בציבור". בעיריות רבות הדגישו בפרסומים הציבוריים שליוו את הקמת המרשמים כי הם נועדו לתת מענה לזוגות מקהילת הלהט"ב. הלוח הבא סוקר את מספר הרשויות המקומיות שמפעילות מיזמים של תעודות זוגיות עירוניות ומספר הנרשמים בכל עירייה עד לחודשים מרץ־אפריל 2024.

לוח ב/1. תעודות זוגיות עירוניות, לפי רשות מקומית ומספר הנרשמים, 2024

* באתר האינטרנט של עיריית רמת גן קיים טופס מקוון לרישום זוגיות אך העירייה לא מסרה מידע מלא לגבי המרשם.
מקור: עיבודי המחברים למידע שהתקבל מהרשויות המקומיות.

נכון לשנת 2024 ישנן 9 עיריות שאפשר להירשם בהן ולקבל תעודת זוגיות עירונית. עם זאת, נראה שלמרשם בעיריית תל אביב היה הביקוש הגדול ביותר, שכן מאז החל לפני כארבע שנים נרשמו בו 1,689 זוגות, מספר גבוה בהרבה ממספר הנרשמים ביתר הרשויות, גם באלו שהחלו את המרשם זמן קצר לאחר מכן. 15% מהזוגות הנרשמים בתל אביב הם זוגות חד-מיניים. מספר הזוגות שנרשמו ביתר הרשויות עומד על 65, כשליש מתוכם בעיריית גבעתיים (מעיריית רמת גן לא התקבל מידע). ברשויות אלו שיעור הזוגות החד-מיניים שנרשמו הוא לכל הפחות 26% (משתי רשויות לא התקבל מידע על מספר הזוגות החד-מיניים). הסך הכולל של הזוגות הרשומים במרשמי הזוגיות העירוניים הוא 1,754 זוגות, 16% מתוכם זוגות חד-מיניים.

5. נישואין וזוגיות בין בני דתות שונות

5.1. נישואין בין־דתיים: נתונים כלליים

בסעיף זה נמפה את היקף התופעה של זוגות שבני הזוג בהם אינם מאותה הדת וקבוצת האוכלוסייה. כאמור לעיל, נישואין שנערכים במוסדות הדת בישראל יכולים להיות רק בין בני זוג מאותה הדת, אך בני זוג שאינם נמנים עם אותה הדת יכולים לערוך נישואין אזרחיים בחו"ל וכך להיות מוכרים כנשואים על ידי המדינה. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לדצמבר 2022 ישנם בישראל 1,801,265 זוגות נשואים. בלוח הבא מופיעה החלוקה של הזוגות הללו לפי הדת של בני הזוג.

לוח ב/2. זוגות נשואים בישראל, לפי דת הגבר ודת האישה, דצמבר 2022

הערה: לא כולל לבנונים שהתאזרחו והם בני דתות שונות.
מקור: עיבודי המחברים למידע שהתקבל מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

לוח זה מלמד כי מרבית הנישואין הבין־דתיים הם בין יהודים לנוצרים ובין יהודים לחסרי סיווג דת. רובם המכריע של חסרי הדת והנוצרים הבאים בקשרי נישואין עם יהודים הם למעשה יוצאי ברית המועצות שיש להם זיקה ושייכות לציבור היהודי בישראל, וניתן לראות בהם קבוצת אוכלוסייה אחת. הלוח הבא מבחין בין שלוש קבוצות אוכלוסייה: יהודים, ערבים ואחרים (חסרי סיווג דת ונוצרים שאינם ערבים), ומצביע על דפוסי הנישואין בכל קבוצה ובין הקבוצות.

לוח ב/3. זוגות נשואים בישראל, לפי קבוצת אוכלוסייה, דצמבר 2022

מקור: עיבודי המחברים למידע שהתקבל מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

מקרב הזוגות שלפחות אחד מבני הזוג בהם הוא יהודי, 6.5% הם זוגות של יהודי הנשוי לבן זוג שאינו יהודי: רובם המובהק (6.4%, שהם 87,622 זוגות) הם של יהודי הנשוי לאחר (חסר דת או נוצרי שאינו ערבי), ומיעוט מקרבם (0.1%, שהם 852 זוגות) הם של יהודי הנשוי לערבי. מתוך היהודים הנשואים לאחרים ב־89% מהמקרים (78,006 זוגות) מדובר ביהודי הנשוי לחסר דת, וביתר המקרים (9,616 זוגות) ביהודי הנשוי לנוצרי שאינו ערבי. ניתוח הנתונים ברמת הפרט (ולא ברמת הזוגות) מלמד שמתוך כלל היהודים הנשואים בישראל 3.3% נשואים לאדם שאינו יהודי.

במספרים מוחלטים, נכון לדצמבר 2022 היו בישראל 88,474 זוגות הרשומים כנשואים שבהם אחד מבני הזוג יהודי והאחר אינו יהודי. נוסף לכך, ניתוח תוצאות סקר הוצאות משק הבית לשנים 2022-2019 מלמד כי 8% מהזוגות החיים במשותף ללא נישואין הם זוגות של בן זוג יהודי החי עם בן זוג לא-יהודי, ומספרם עומד על כ־8,600 זוגות.

באוכלוסייה הערבית בישראל נישואין בין־דתיים הם תופעה זניחה. אצל 99.2% מהזוגות שלפחות אחד מבני הזוג בהם הוא ערבי שני בני הזוג הם מאותה הדת. רק אצל 0.8% מהזוגות מדובר בערבי שהתחתן עם מי שאינו בן דתו – ב־0.2% מהמקרים בן הזוג הוא יהודי וב־0.4% בן הזוג הוא אחר (ייתכן שבאחדים מהמקרים האלה מדובר בנוצרי ערבי שהתחתן עם נוצרי שאינו ערבי). ניתוח הנתונים ברמת הפרט מלמד שמקרב כלל הערבים הנשואים בישראל 0.3% נשואים לאדם שאינו ערבי.

בקרב אוכלוסיית האחרים המצב שונה לחלוטין, משום שלמעשה מדובר באוכלוסיית מיעוט שנטמעת באוכלוסיית הרוב היהודי במדינה, וכן משום שחלק מחסרי הדת רואים עצמם יהודים. כך, 63.6% מהזוגות שבהם לפחות אחד מבני הזוג הוא אחר הם זוגות שבהם אחר נשוי ליהודי, 35.4% הם זוגות שבהם שני בני הזוג הם אחרים, ורק ב־1% מהזוגות בן הזוג הוא ערבי. ועם זאת, ניתוח הנתונים בהשוואה למצב בדצמבר 2020 (שהוצגו בדו-שנתון הקודם) מלמד על עלייה ניכרת דווקא במספר הזוגות שבהם שני בני הזוג הם אחרים. כך, מספר הזוגות שבהם שני בני הזוג הם אחרים עלה בתוך שנתיים ב-7,511, בעוד מספר הזוגות שבהם אחר נשוי ליהודי עלה בתוך שנתיים ב-3,223.

5.2. יהודים הנשואים ללא־יהודים, לפי מין וגיל

כאמור, בישראל חיים 88,474 יהודים שנשואים לבן זוג שאינו יהודי, 99% מהם נשואים לאחר ו־1% נשואים לערבי. מתוך כלל הזוגות הללו אצל 54,932 זוגות (62%) מדובר בגבר יהודי שנשוי לאישה שאינה יהודייה; ואצל 33,542 זוגות (38%) מדובר באישה יהודייה שנשואה לגבר שאינו יהודי. לנתון זה חשיבות בנוגע להכרה של ילדי בני הזוג כיהודים על פי ההלכה היהודית, שכן רק כאשר האם יהודייה גם ילדיה נחשבים ליהודים.

התרשים הבא מציג מידע על יהודים הנשואים ללא־יהודים בחלוקה לפי מין וקבוצת אוכלוסייה.

תרשים ב/23. יהודים הנשואים ללא־יהודים, לפי קבוצת אוכלוסייה ומין, דצמבר 2022 (ב־% ובמספרים מוחלטים)

השיעור הגבוה יותר של זוגות מעורבים דתית שבהם האישה אינה יהודייה שהוצג לעיל הוא תוצאה של ריבוי המקרים הללו בקרב יהודים הנשואים לאחרים: 62% מהזוגות של יהודי הנשוי לאחר הם זוגות שבהם הגבר יהודי והאישה לא־יהודייה. ניתוח תוצאות סקר הוצאות משק הבית לשנים 2022-2019 מלמד כי התופעה קיימת במידה דומה גם בקרב זוגות של יהודי ואחר המנהלים משק בית משותף ללא נישואין: 65% מהזוגות הללו הם זוגות של גבר יהודי ואישה לא־יהודייה.

מנגד, בקרב יהודים הנשואים לערבים רווחת דווקא התופעה ההפוכה של גבר ערבי הנשוי ליהודייה: מתוך 852 המקרים שבהם יש קשר נישואין בין יהודי לערבי, ב-69% מהזוגות הגבר ערבי והאישה יהודייה, ורק ב־31% מהזוגות הגבר יהודי והאישה ערבייה.

כפי שצוין, הקבוצה הגדולה ביותר של נישואין בין־דתיים היא של יהודים הנשואים לאחרים. מרבית האחרים הללו הם חסרי דת שעלו לארץ או שמשפחתם עלתה לארץ ממדינות ברית המועצות לשעבר. התרשים הבא מציג את שיעור הזוגות של יהודים הנשואים לאחרים מתוך כלל הזוגות שבהם אחד מבני הזוג יהודי והשני יהודי או אחר, בכל אחת מקבוצות הגיל.

תרשים ב/24. שיעור הזוגות שבהם אחד מבני הזוג יהודי והשני "אחר", לפי גיל האישה, דצמבר 2022 (ב־%)

בתרשים ניתן לראות שבקרב קבוצות הגיל המבוגרות (מעל גיל 50) שיעור הזוגות שבהם יהודי נשוי לאחר גבוה יותר, והשיא הוא בקרב זוגות שבהם האישה היא בין גיל 51 ל־60: 8% מהזוגות הללו שלפחות אחד מבני הזוג בהם הוא יהודי הם זוגות של יהודי הנשוי לאחר. אף שללשכה המרכזית לסטטיסטיקה אין נתונים מדויקים על שנת הנישואין של כל זוג (בוודאי במקרה שהזוגות נישאו טרם עלייתם לארץ), ניתן להעריך ששיעור ניכר בקרב הזוגות המעורבים מבחינה דתית הם זוגות שנישאו בטרם עלייתם ארצה או זמן קצר לאחר העלייה, לפני שנות ה־90 או בתחילתן.

השיעור ההולך וקטן של זוגות יהודים הנשואים לאחרים ככל שגיל האישה יורד יכול להיות מושפע מגורמים אחדים: מצד אחד, ייתכן שתופעה זו מצטמצמת, דבר שיכול לנבוע גם מגיור של חלק מהאחרים המתחתנים עם יהודים. מנגד, הצטמצמות התופעה בזוגות שבהם האישה מתחת לגיל 30 קשורה בסבירות גבוהה לכך ששיעור גבוה מתוך המתחתנים בגילים אלו הם חרדים ודתיים, בעוד שיעור ניכר מהאוכלוסייה החילונית מתחתן לאחר גיל 30.