מקוואות ובתי כנסת

1. מקוואות

1.1. רקע כללי

על פי ההלכה היהודית, נשים נדרשות לטבול במקווה טהרה (בריכת מים הנבנית על פי כללים הלכתיים מסוימים או מקווה מים טבעי) לאחר ימי הווסת ו־7 ימים "נקיים" נוספים (תקופת ה"נידה") בטרם יוכלו לשוב ולקיים יחסי אישות עם בני זוגן. בשל כך נשים דתיות ומסורתיות עושות שימוש קבוע במקווה בתקופות מסוימות בחייהן. לעומת זאת, טבילת גברים במקווה אינה נעשית על פי חובה הלכתית בזיקה לחיי הנישואין אלא לשם קיום טבילת מנהג, וכן לשם עלייה להר הבית. בשל כך טבילה זו רלוונטית לגברים בכל הגילים, והיא יכולה להיעשות באופן תדיר יותר מטבילת נשים.

החוק אינו מסדיר חובה כלשהי של הקמת מקוואות ואספקת שירותי טבילה, אך בפועל זהו אחד משירותי הדת המרכזיים המסופקים על ידי המועצות הדתיות (ובכמה רשויות ללא מועצה דתית, על ידי הרשות המקומית). בשל החשיבות ההלכתית שבטבילת נשים מוסדות הדת מתמקדים באספקת שירותי מקוואות לנשים. כך, המשרד לשירותי דת מעניק למועצות דתיות ולרשויות מקומיות תקציבים ייעודים לצורך בנייה, שיפוץ ותחזוקה של מקוואות נשים. עם זאת, חלק מהגופים הללו מפעילים גם מקוואות לגברים מתקציבם העצמי. החוק אינו אוסר על הפעלת מקוואות פרטיים, וישנם מקוואות כאלו הפועלים בצד המקוואות הציבוריים, אך מספרם המדויק אינו ידוע. להלן נעסוק במקוואות הציבוריים בלבד.

הרבנות הראשית מפרסמת הנחיות אחדות בנושא המקוואות. במסגרת הליך רישום נישואין בישראל ישנה דרישת סף של הרבנות שהכלה תטבול במקווה לפני החתונה. בעבר ביקשו הרבנות הראשית ומועצות דתיות רבות למנוע את טבילתן במקווה של נשים שאינן נשואות בשל התנגדות הלכתית לקיום יחסי אישות ללא נישואין, אך בעקבות עתירה בנושא מ־2011 נקבע נוהל האוסר על בלניות (עובדות המקווה) לשאול את הטובלות על מעמדן האישי מטעמים של צנעת הפרט.¹

1.2. דפוסי הטבילה במקווה

במסגרת הסקר ביקשנו לבחון את דפוסי הטבילה במקווה של נשים וגברים. באשר לנשים, בשל המדגם הקטן מאוד של נשים דתיות ומסורתיות החיות עם בן זוג ללא נישואין לא היה באפשרותנו למפות את היקף תופעת הטבילה בקרבן, ולכן הבדיקה התמקדה בנשים נשואות. מכיוון שיש נשים נשואות שאינן טובלות במקווה מפאת גילן או בשל מצב של היריון והנקה, וכן נשים אלמנות וגרושות שטבלו בעבר כשהדבר היה עבורן רלוונטי, הנשים בסקר התבקשו לענות על השאלה הזאת: "האם את נוהגת לטבול במקווה או שנהגת כשהיה רלוונטי?".

תרשים ח/1. האם את נוהגת לטבול במקווה או שנהגת כשהיה רלוונטי? 2024 (ב־%, מדגם נשואות או נשואות לשעבר)

על פי הסקר, מקרב כלל הנשים היהודיות הרלוונטיות 35% טובלות במקווה לפי ההלכה, ועוד 8% השיבו כי הן טובלות במקווה מדי פעם. 44% השיבו שהן טבלו במקווה רק פעם אחת, לפני החתונה, ועוד 13% השיבו כי הן מעולם לא טבלו במקווה. ממצאים אלו (וכן הממצאים שיוצגו להלן) זהים כמעט לחלוטין לממצאים שעלו בסקר הדו-שנתון של 2022.

התרשים הבא מציג את הנתונים בחלוקה של הנשים לפי הגדרה דתית.

תרשים ח/2. האם את נוהגת לטבול במקווה או שנהגת כשהיה רלוונטי? לפי הגדרה דתית, 2024 (ב־%, מדגם נשואות או נשואות לשעבר)

באופן טבעי, בקרב נשים דתיות ישנו רוב מובהק לנשים הטובלות במקווה: 100% מהנשים החרדיות טובלות במקווה לפי ההלכה; ומקרב הנשים הדתיות־לאומיות 84% טובלות במקווה לפי ההלכה, ועוד 7% מעידות כי הן טובלות במקווה מדי פעם. מנגד, בקרב הציבור החילוני רק מיעוט קטן של 4% מהנשים טבלו במקווה שלא לצורך חתונתן (כאמור, טבילה לקראת החתונה מחויבת כחלק מהליך הרישום לנישואין ברבנות). נתון מעניין נוסף הנוגע לחילוניות הנשואות הוא ש־26% מהן מעידות כי מעולם לא טבלו במקווה. מכיוון שלא סביר ש־26% מהחילוניות הנשואות נישאו בנישואין אזרחיים בחו"ל, נראה שניתן ללמוד מכך שהנוהל המחייב את טבילתן של נשים לפני החתונה לא נאכף באופן יעיל.

הנתונים המעניינים יותר נוגעים לציבור המסורתי. בקרב המסורתיות הדתיות יש רוב ברור לנשים הטובלות במקווה: 72% טובלות באופן קבוע לפי ההלכה, ועוד 14% טובלות מדי פעם אך לא בקביעות. בקרב המסורתיות הלא־דתיות רוב הנשים טבלו רק לפני החתונה (57%), אך שיעור לא מבוטל מהן טובלות גם בזמנים אחרים: 15% באופן קבוע לפי כללי ההלכה, ו־21% מדי פעם אך לא בקביעות, כך שהמסורתיות הדתיות מתנהלות בדפוסים קרובים יותר לדפוסי הדתיות מלאלו של המסורתיות הלא-דתיות.

התרשים הבא מציג את דפוסי הטבילה של גברים יהודים במקווה.

תרשים ח/3. דפוסי טבילה במקווה של גברים יהודים, לפי הגדרה דתית, 2024 (ב־%)

מתוך כלל הגברים היהודים בישראל 65% מעידים כי אינם טובלים במקוואות כלל, 11% טובלים אחת לכמה שנים ו־11% טובלים לפחות פעם בשנה. מנגד, יש גברים הטובלים בתדירות גבוהה בהרבה: 9% טובלים לפחות פעם בשבוע ועוד 4% טובלים לפחות פעם בחודש.

פילוח הנתונים לפי הגדרה דתית מלמד כי הטבילה במקווה רווחת כיום בעיקר בקרב גברים חרדים: 58% מהגברים החרדים טובלים במקווה לפחות פעם בשבוע, ועוד 13% טובלים לפחות פעם בחודש. בפילוח פנים־חרדי ניתן לראות כי בקרב הגברים החסידים 83% טובלים לפחות פעם בשבוע, בעוד בקרב הליטאים והספרדים שיעור הטובלים לפחות פעם בשבוע נמוך יותר ועומד על 47% ו־44%, בהתאמה.

לעומת זאת, בקרב הציבור הדתי־לאומי והציבור המסורתי הדתי דפוסי הטבילה נמוכים בהרבה: 8% ו־6% (בהתאמה) טובלים במקווה לפחות פעם בשבוע, ועוד 8% ו־13% (בהתאמה) טובלים במקווה לפחות פעם בחודש. שיעור ניכר של הדתיים־לאומיים והמסורתיים הדתיים הטובלים במקווה עושים זאת לפחות פעם בשנה (38% ו־19%, בהתאמה), ועוד כרבע בכל אחת מהקבוצות עושים זאת אחת לכמה שנים.

1.3. מספר המקוואות

על פי דיווחיהן בדוחות הכספיים של שנת 2022, המועצות הדתיות מפעילות 906 מקוואות: 732 מקוואות נשים ו־174 מקוואות גברים. באשר לרשויות המקומיות, מבדיקה פרטנית שערכנו עולה כי הן מפעילות 192 מקוואות: 170 מקוואות נשים ו־22 מקוואות גברים. חיבור בין נתוני המועצות הדתיות לבין נתוני הרשויות המקומיות מעלה כי ברחבי הארץ פועלים 1,098 מקוואות ציבוריים, מתוכם 902 הם מקוואות נשים ו־196 מקוואות גברים.

התרשים הבא מציג את החלוקה של מקוואות הטהרה לפי המעמד המוניציפלי של הרשות שבה הם ממוקמים.

תרשים ח/4. מקוואות טהרה ציבוריים בישראל, לפי מעמד מוניציפלי, 2022 (במספרים מוחלטים)

מן הנתונים בתרשים אפשר ללמוד כי במועצות האזוריות מספר המקוואות גבוה מאוד ואינו פרופורציונלי לשיעור האוכלוסייה המתגוררת בהן: כמעט 50% ממקוואות הנשים ממוקמים במועצות אזוריות, אף שלפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (לשנת 2022) רק 11.5% מהתושבים ברשויות שיש בהן רוב יהודי מתגוררים במועצות אזוריות. הסיבה לפער זה היא המבנה המוניציפלי של המועצות האזוריות: מועצות אלו מורכבות מכמה יישובים, ובכל יישוב שיש בו קבוצת נשים השומרת על דיני טהרת המשפחה יש צורך במקווה, כיוון שנשים אלו נדרשות למקווה במרחק הליכה סביר מן הבית, בפרט בשל כך שלעיתים ישנו צורך לטבול בשבת. לעומת זאת, מקוואות הממוקמים ברשויות בעלות אופי עירוני מספקים שירות זה לקבוצה גדולה מאוד יחסית של נשים במרחק הליכה מהבית.

1.4. היקף פעילות המקוואות

בשנים האחרונות החלו המועצות הדתיות לדווח בדוחות הכספיים שלהן על היקפי הטבילה במקוואות. ניתוח של נתוני כלל הדוחות הללו מאפשר לבחון את היקפי הטבילה במקוואות המופעלים על ידי מועצות דתיות, אך אין נתונים זמינים על היקפי הטבילה במקוואות המופעלים על ידי רשויות מקומיות. חשוב להדגיש שמספר הטבילות אינו משקף את מספר הטובלים והטובלות, שכן אישה טובלת בדרך כלל אחת לחודש, בעוד בקרב הגברים הטובלים, רבים עושים זאת בתדירות גבוהה יותר.

תרשים ח/5. טבילות במקוואות של מועצות דתיות, לפי מגדר, 2022-2019 (במיליונים)

בשנת 2019 עמד מספר הטבילות של נשים על 1.63 מיליון ושל גברים על 1.93 מיליון. בשנת 2020 ניתן לראות צניחה בהיקפי הטבילה של גברים, שהגיעו ל־584,000 טבילות בלבד, וירידה קלה בהיקפי הטבילה של נשים, שעמדו בשנה זו על 1.55 מיליון טבילות. ככל הנראה, הירידה משקפת את ההשפעות של תקנות הקורונה, שהורו לפרקים על סגירה הרמטית של מקוואות הגברים ועל הקשחת התנאים לטבילה במקווה נשים, ובפרט עבור נשים חולות קורונה או מבודדות. ועם זאת, בעוד מספר הטבילות במקוואות הנשים עלה לאחר מכן, כך שב-2022 הוא כבר עבר את מספר הטבילות בשנת 2019, מספר הטבילות במקוואות הגברים לא חזר להיקף שעליו הוא עמד בשנת 2019.

התרשים הבא מציג את מספר הטבילות הממוצע למקווה.

תרשים ח/6. ממוצע טבילות חודשי במקווה של מועצה דתית לפי סוג מקווה ומעמד מוניציפלי, 2022 (במספרים מוחלטים)

כפי שציינו לעיל, במועצות אזוריות ישנם מקוואות רבים המשרתים אוכלוסייה מצומצמת יחסית. הדבר מתבטא בנתונים המובאים בתרשים, המלמדים כי מספר הטבילות הממוצע במקוואות הממוקמים בעיריות ובמועצות מקומיות גבוה פי כמה ממספר הטבילות הממוצע במועצות אזוריות. ניתן גם לראות כי במקווה גברים היקף הטבילות הממוצע מגיע ל־629 בשנה, לעומת 191 במקווה נשים. הסיבות לכך הן מיעוט מקוואות הגברים לעומת הפיזור הרחב של מקוואות הנשים, וכן העובדה שישנם גברים מעטים הטובלים במקוואות באופן תדיר ביותר.

2. בתי כנסת

2.1. רקע כללי

בניגוד לתפעול מקוואות, שהוא שירות דת מובהק המסופק לציבור על ידי המדינה, המשרד לשירותי דת, המועצות הדתיות והרשויות המקומיות אינם מתפעלים בעצמם בתי כנסת, והם גם ממעטים לממן הפעלה של בתי כנסת. לא קיים מידע מדויק על היקף בתי הכנסת בישראל, אך לפי הערכות מספרם עומד על כ-15,000, והם מופעלים בעיקר על ידי עמותות או התארגנויות פרטיות שאינן ממוסדות.²

המשאב הציבורי העיקרי המושקע בבתי הכנסת בישראל הוא משאב הקרקע. בתי כנסת רבים בישראל פועלים על קרקע (ולעיתים אף במבנה) שהוקצתה להם על ידי הרשות המקומית. במחקר קודם הצבענו על כך ש-33% מהקצאות הקרקע והמבנים של הרשויות המקומיות היו עבור בתי כנסת.³ מלבד זאת, בתי כנסת מקבלים גם מעט תמיכות תקציביות. כך, אגף מבני דת במשרד לשירותי דת מעניק תמיכות עבור בנייה או תיקונים של בתי כנסת. מנתונים שפרסם האגף עולה כי בשנת 2021 סך התמיכות לבתי כנסת עמד על 19 מיליון ש"ח, בשנת 2022 על 10 מיליון ש"ח ובשנת 2023 לא הועברו תמיכות לבתי כנסת. בנוסף, כפי שהראינו בפרק א, המשרד לשירותי דת מעניק תמיכות לרבני קהילות אורתודוקסיות, וזוהי למעשה תמיכה ברבני בתי כנסת. בשנת 2021, שהייתה השנה האחרונה שבה תוקצבה תקנה תקציבית זו בהיקף מלא, עמד סך התקציב שלה על 3 מיליון ש"ח. ככל הנראה רשויות מקומיות ומועצות דתיות מעבירות גם הן מעט תקציבי תמיכות לבתי כנסת, אף שאין על כך מידע מפורט.⁴ כך או כך, ברור כי תקציבים אלו הם שיעור זעום מתקציב הפיתוח והתפעול של בתי הכנסת בישראל המבוסס כמעט לחלוטין על מימון עצמי של המתפללים ועל תרומות.

2.2. השתתפות בתפילה או טקס דתי בבתי כנסת אורתודוקסיים

מכיוון שמעורבות המדינה בבתי הכנסת היא מזערית, התמקדנו בדפוסי הביקור של הציבור היהודי בישראל בבתי כנסת. בדקנו אפוא האם ובאיזו תדירות נוהג הציבור להשתתף בתפילה או בטקס דתי בבית כנסת, ולצורך כך הבחנו בין בתי כנסת אורתודוקסיים לבתי כנסת לא-אורתודוקסיים. נוסף על כך, בשל ההבדלים בין גברים לנשים בדפוסי הביקור בבתי הכנסת הנתונים מוצגים גם בפילוח לפי מגדר. נדגיש כי השאלות שנשאלו המשיבים בסקר לא היו על דפוסי התפילה שלהם אלא רק על דפוסי הביקור בבתי הכנסת. כמו כן, השאלות עסקו בביקור בבית הכנסת לצורך תפילה או טקס דתי, ובכך עשויים להיכלל גם אירועים כגון ברית מילה, בר ובת מצווה וטקסי נישואין. לפני המשיבים הוצגו כמה אפשרויות תשובה: מדי יום, מספר פעמים בשבוע, בעיקר בשבתות וחגים, פעם או פעמיים בשנה ובכלל לא. ככל הנראה המבקרים פעם או פעמיים בשנה בבית הכנסת עושים זאת בימים הנוראים.

תרשים ח/7. האם ובאיזו תדירות אתה נוהג להשתתף בתפילה או טקס דתי בבית כנסת אורתודוקסי?, לפי מגדר, 2024 (ב-%, מדגם יהודים)

שיעור הגברים שנוהגים להשתתף בתפילה או בטקס דתי בבית כנסת אורתודוקסי גבוה משיעור הנשים. 34% מהגברים מדווחים כי הם בכלל לא פוקדים בתי כנסת אורתודוקסיים, בהשוואה ל-45% מהנשים. בנוסף, 24% מהגברים ו-26% מהנשים מדווחים שהם מבקרים בבית כנסת לעיתים רחוקות, פעם או פעמיים בשנה. כך, נמצא כי 42% מהגברים פוקדים את בתי הכנסת האורתודוקסיים לכל הפחות בשבתות וחגים, בהשוואה ל-29% מהנשים.

בקרב הגברים נמצא כי 21% פוקדים את בתי הכנסת האורתודוקסיים מדי יום,⁵ 6% נוספים מספר פעמים בשבוע ו-15% בעיקר בשבתות וחגים. בקרב הנשים, לעומת זאת, כמעט אין נשים שפוקדות את בית הכנסת מדי יום או מספר פעמים בשבוע (2%), כך שמרבית הנשים הפוקדות את בתי הכנסת עושות זאת בעיקר בשבתות וחגים (27%).

בשני התרשימים הבאים מוצגים הנתונים בפילוח לפי הגדרה דתית.

תרשים ח/8. האם ובאיזו תדירות אתה נוהג להשתתף בתפילה או טקס דתי בבית כנסת אורתודוקסי?, לפי מגדר ולפי הגדרה דתית, 2024 (ב-%, מדגם יהודים)

בקרב גברים היקף ההשתתפות בפעילות דתית בבתי כנסת אורתודוקסיים עולה ככל שנעים על הציר שבין חילוני לחרדי: מסורתיים פוקדים את בתי הכנסת יותר מחילונים, דתיים-לאומיים יותר ממסורתיים, וחרדים יותר מדתיים-לאומיים. בקרב נשים המגמה דומה, אך ניתן לראות ששיעור הנשים הדתיות-לאומיות הפוקדות את בית הכנסת מדי יום או מספר פעמים בשבוע גבוה במעט משיעור זה בקרב נשים חרדיות (10% לעומת 7%). מהממצאים בולט שהציבור החילוני ממעט לפקוד את בתי הכנסת: מתוך הגברים החילונים 62% אינם נוהגים לפקוד את בתי הכנסת ו-32% עושים זאת פעם או פעמיים בשנה, ומתוך הנשים החילוניות, 76% אינן פוקדות את בתי הכנסת ו-21.5% עושות זאת פעם או פעמיים בשנה. בחיבור בין גברים ונשים עולה כי 31% מהחילונים משתתפים בתפילה או בטקס דתי בבית כנסת אורתודוקסי לפחות פעם או פעמיים בשנה, בהשוואה ל-74% מהמסורתיים הלא-דתיים.

2.3. השתתפות בתפילה או טקס דתי בבתי כנסת לא-אורתודוקסיים

בתרשים הבא מוצג מידע מקביל על היקף ההשתתפות של הציבור היהודי בישראל בתפילות ובטקסים דתיים בבתי כנסת של התנועה ליהדות מתקדמת (רפורמים) ושל התנועה המסורתית (קונסרבטיבים).

תרשים ח/9. האם ובאיזו תדירות אתה נוהג להשתתף בתפילה או טקס דתי בבית כנסת רפורמי או קונסרבטיבי?, לפי מגדר, 2024 (ב-%, מדגם יהודים)

ניתן לראות ש-15% מהגברים ו-14% מהנשים נוהגים להשתתף בתפילה או בטקס דתי בבית כנסת רפורמי או קונסרבטיבי, ורובם עושים זאת רק פעם או פעמיים בשנה. כפי שראינו, במקרה של בתי כנסת אורתודוקסיים היו הבדלים ניכרים בהיקף תדירות הביקור בבתי כנסת בין גברים לנשים, ואילו בבתי כנסת רפורמיים וקונסרבטיביים אין הבדלים ממשיים בדפוסי הביקור בין גברים לנשים.

התרשים הבא בוחן את ההגדרה הדתית של הפוקדים את בתי הכנסת הרפורמיים והקונסרבטיביים (פעם בשנה או יותר).

תרשים ח/10. משתתפים בתפילה או בטקס דתי בבתי כנסת רפורמי או קונסרבטיבי (פעם בשנה או יותר), לפי הגדרה דתית, 2024 (ב-%, מדגם יהודים)

הקבוצות שבקרבן שיעור המשתתפים בתפילה או בטקס דתי בבית כנסת רפורמי או קונסרבטיבי לפחות פעם בשנה הוא הגבוה ביותר הן המסורתיים הלא-דתיים (22%) והמסורתיים הדתיים (19%) ולאחריהן החילונים (15%). עם זאת, בשל השיעור הגבוה של החילונים באוכלוסייה, מקרב כלל הפוקדים את בתי הכנסת הרפורמיים והקונסרבטיביים לפחות פעם בשנה, החילונים הם 47% והמסורתיים הלא-דתיים הם 32%.