גיור והמרת דת

1. גיור

1.1. רקע משפטי

גיור הוא הליך המרת דת ליהדות של אדם חסר דת או בן דת אחרת. בדיני מדינת ישראל יש לגיור חשיבות בכל מיני היבטים: חוק השבות, תש"י-1950, וחוק האזרחות, תשי"ב-1952, מעניקים למי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר, והוא אינו בן דת אחרת, זכות לעלות למדינת ישראל ולקבל בה אזרחות. לסוגיית הגיור יש משמעות גם בכל הקשור לרישום הלאום במרשם האוכלוסין. כמו כן, להכרה כגר יש חשיבות מבחינת החוק לענייני המעמד האישי: הרבנות הראשית מכירה רק בנישואין של יהודי עם יהודי, כך שאדם המוכר על ידי הרבנות כגר יכול להתחתן עם יהודי. גם לצורך עניינים מוסדיים אחרים, כדוגמת גירושין או קבורה, יש חשיבות להכרה באדם כגר.

פסיקת בית המשפט לאורך השנים היא שעיצבה את המעמד המשפטי של גיורים למיניהם במדינה. על פי פקודת העדה הדתית (המרה), על מנת שתוכר המרת דתו של אדם יש לקבל את אישורו של ראש העדה הדתית או מי מטעמו. בכל הנוגע לגיור, הרב הראשי לישראל המכהן בתפקיד נשיא בית הדין הרבני הגדול הוכר כראש העדה הדתית. בשל כך במוסדות הדת במדינה מוכר רק גיור אורתודוקסי שנערך באופן רשמי. מנגד, לעניין זכאות מכוח שבות ולעניין הרישום במרשם האוכלוסין וההגירה, בתי המשפט קבעו בהדרגה לאורך השנים כי מוכר גם גיור שנערך על ידי התנועה הרפורמית או התנועה הקונסרבטיבית בחו"ל או בארץ.¹ נוסף על כך, בית המשפט קבע כי גיור אורתודוקסי פרטי, הנערך על ידי בית דין של קהילה יהודית דתית מוכרת בארץ שלא באמצעות מוסדות הדת של המדינה, יוכר גם כן על ידי המדינה לעניין חוק השבות, אף שאיננו מוכר על ידי מוסדות הדת של המדינה לענייני נישואין וגירושין.²

הרבנות הראשית לישראל מכירה כאמור רק בגיור שנערך על ידי מוסדות המדינה. במרוצת השנים סמכות הגיור הממסדית עברה בין כמה גופים. בעבר נערך הגיור על ידי בתי הדין הרבניים ורבני הערים, ובשני העשורים האחרונים התקבע כי ישנם שני מסלולי גיור ממסדיים מרכזיים: מערך הגיור במשרד ראש הממשלה; ומערך הגיור בצה"ל המיועד לחיילים בלבד. מלבד זאת, בבתי הדין הרבניים נערכים בכל שנה גיורים ספורים, בדרך כלל במקרים שבהם בדיון משפטי בענייני אישות בבית דין רבני התברר כי ישנו צורך בגיור. המתגיירים המעטים הללו שקיבלו תעודת המרה נכללים בנתוני הגיור של מערך הגיור במשרד ראש הממשלה, ולכן לא נתייחס אליהם בנפרד.

בבתי הדין הרבניים מתנהלים גם הליכים של אישור גיור: מצב שבו נערך גיור על ידי בית דין שאינו משתייך לגורם רשמי של המדינה, בחו"ל או בארץ, ובית הדין הרבני דן בשאלה אם לאשר את הגיור לצורכי הכרה של הרבנות במעמד האישי של המתגייר.

1.2. מספר המתגיירים

בשנים 1996–2023 התגיירו במערכי הגיור הרשמיים 104,775 איש ואישה. התרשים הבא מציג את מספר המתגיירים בכל שנה.

תרשים ה/1. מתגיירים במערכי הגיור הרשמיים, 2023-1996 (במספרים מוחלטים)

מקור: עיבודי המחברים למידע שהתקבל ממשרד ראש הממשלה ומצה"ל; נתוני המתגיירים עד שנת 2007 מבוססים על: נתנאל פישר, אתגר הגיור בישראל: ניתוח מדיניות והמלצות, מחקר מדיניות 103, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2015.

לאורך השנים חלו שינויים ותנודות ניכרות במספר המתגיירים. בשנת 2000 עמד מספרם על 2,570, ובשנת 2007 הגיע מספר זה לשיא של 8,008 מתגיירים. משנת 2016 מספר המתגיירים בשנה עומד על כ־3,000, ובשנת 2023 התגיירו 2,746 אנשים ונשים.

התרשים הבא מציג את החלוקה של המתגיירים בין מערך הגיור הממלכתי ובין מערך הגיור של צה"ל משנת 2008.

תרשים ה/2. מתגיירים במערכי הגיור הרשמיים, לפי מערך מגייר, 2023-2008 (במספרים מוחלטים)

מרבית המתגיירים לאורך השנים התגיירו במערך הגיור הממלכתי, ובמספר הגיורים שנערכו בו חלו שינויים. לעומת זאת, מספר המתגיירים בצה"ל יציב למדי לאורך השנים ועומד על 650–850 מתגיירים בשנה במרבית השנים, ובשנת 2023 הוא הגיע לשיא של 992. ייתכן שהעלייה בשנת 2023 קשורה לפרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מדיווחים בתקשורת עולה כי בעקבות המלחמה היה רצון לזרז הליכי גיור של חיילים, ולצורך כך אף גויסו דייני גיור למילואים בצו 8.³ בכלל השנים 2023-2008, שיעור של 80% מהמתגיירים התגיירו במסגרת מערך הגיור הממלכתי, לעומת 20% שהתגיירו במסגרת מערך הגיור בצה"ל.

1.3. גיור לפי ארץ לידה

התרשים הבא מציג את מספר המתגיירים בכל שנה לפי ארץ הלידה של המתגיירים.

תרשים ה/3. מתגיירים במערכי הגיור הרשמיים, לפי ארץ לידה, 2023-2008 (במספרים מוחלטים)

במרוצת השנים חלה ירידה ניכרת במספר המתגיירים שנולדו באתיופיה. הסיבה לכך היא הירידה הגדולה לאורך השנים במספר העולים מאתיופיה — מדיניות הרבנות הראשית היא שעל העולים מאתיופיה לעבור גיור לחומרא כתנאי להכרה בהם כיהודים ולעלייתם ארצה, ולכן מספר המתגיירים שנולדו באתיופיה הוא נגזרת ישירה של מספר העולים ממדינה זו. התנודות לאורך השנים במספר המתגיירים שנולדו באתיופיה הן אפוא הגורם העיקרי לתנודות במספר המתגיירים הכללי.

מספר המתגיירים שנולדו במדינות ברית המועצות לשעבר נמצא גם כן בירידה לאורך השנים: בשנת 2010 עמד מספר זה על 1,605, ואילו בשנת 2023 הוא עמד על 643 מתגיירים. ככל הנראה ירידה זו נובעת מכך שכיום רבים מהמתגיירים הם ילידי הארץ שהוריהם נולדו בברית המועצות לשעבר. ואכן, מספר המתגיירים שהם ילידי הארץ עלה לאורך השנים: בשנת 2008 הוא עמד על 409, ובשנת 2023 הוא הגיע לשיא של 1,084 מתגיירים. ניתוח הנתונים לאורך השנים מלמד שהעלייה במספר המתגיירים ילידי הארץ קטנה במעט מהירידה במספר המתגיירים שנולדו במדינות ברית המועצות לשעבר. כך, בשנים 2015-2008 היו 1,903 מתגיירים בממוצע לשנה שהם ילידי מדינות ברית המועצות לשעבר או ילידי הארץ, לעומת 1,699 בשנים 2023-2016. נראה אפוא שלאורך השנים חלה ירידה קלה במספר המתגיירים יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר, אף שחלה עלייה הדרגתית במספר הלא־יהודים יוצאי מדינות אלו החיים בישראל.

מספר המתגיירים שנולדו במדינות אחרות, שאינן אתיופיה וברית המועצות לשעבר, נע במרבית השנים בין 400 ל־1,000 גברים ונשים.

התרשים הבא מציג את מספר ואת שיעור המתגיירים הכללי בשנים 2023-2008 לפי ארץ הלידה שלהם.

תרשים ה/4. מתגיירים במערכי הגיור הרשמיים, לפי ארץ לידה, 2023-2008 (ב־% ובמספרים מוחלטים)

מספר המתגיירים שנולדו באתיופיה הוא הגבוה ביותר ועומד על 21,124. מספר המתגיירים שנולדו במדינות ברית המועצות לשעבר בשנים אלו עומד על 17,542, וסביר להניח שגם שיעור ניכר מקרב 11,266 המתגיירים שנולדו בישראל הם ממשפחות של יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר.

1.4. גיור לפי מין

התרשים הבא מציג חלוקה של המתגיירים לאורך השנים לפי מינם.

תרשים ה/5. מתגיירים במערכי הגיור הרשמיים, לפי מין, 2023-2008 (במספרים מוחלטים)

בכל אחת מן השנים, מספר הנשים המתגיירות היה גבוה ממספר הגברים המתגיירים, ושיעור הנשים מקרב כלל המתגיירים עמד על 59%–69%; בשנת 2023 הנשים היו 67% מכלל המתגיירים. עם זאת, ניתן לראות הבדלים ניכרים במין המתגיירים לפי ארצות המוצא שלהם, כמוצג בתרשים הבא.

תרשים ה/6. מתגיירים במערכי הגיור הרשמיים, לפי מין וארץ לידה, 2023-2008 (ב־%)

בקרב המתגיירים ילידי ברית המועצות לשעבר בולט שיעור גבוה מאוד של נשים מתוך המתגיירים — 78%; ואילו בקרב ילידי אתיופיה המתגיירים מתפלגים כמעט שווה בשווה בין גברים לנשים. בקרב המתגיירים ילידי הארץ ומדינות אחרות ניתן לראות רוב נשי למתגיירים (62% ו־63%, בהתאמה), אך בשיעור נמוך בהרבה מזה שבקרב המתגיירים ילידי ברית המועצות לשעבר.

הסיבה העיקרית לשיעור הגבוה יותר של נשים בקרב המתגיירים, ובפרט בקרב ילידות ברית המועצות לשעבר, היא שאחת המוטיבציות החשובות לגיור, הן מצד הממסד הדתי והן מצד המתגיירים עצמם, היא ההשתייכות הדתית של הילדים. במקרה של אישה יהודייה הנישאת לגבר לא־יהודי, הילדים של בני הזוג יוכרו כיהודים על פי ההלכה ועל פי הרבנות, ואילו ילדיהם של גבר יהודי הנשוי לאישה לא־יהודייה לא יוכרו כיהודים על פי ההלכה ועל פי הרבנות. הגיור של ילידי ברית המועצות לשעבר נערך באופן וולונטרי, ולכן ניתן בו ביטוי למוטיבציה זו, בעוד אצל המתגיירים ילידי אתיופיה הגיור נערך כתנאי לעלייה לארץ, ולכן אין בקרבם פערים בין מספר הנשים למספר הגברים. סיבה נוספת לפער נעוצה ככל הנראה בדרישה מגברים לעבור ברית מילה כחלק מהליך הגיור, שהיא חסם עבור חלק מהמועמדים לגיור.

1.5. גיור לפי גיל

בתרשים הבא מוצגת התפלגות הגילים של המתגיירים בשנים 2023-2008. בהצגת הנתונים ייחדנו קטגוריה לילדים קטנים שלא הגיעו לגיל מצוות (גיל 12 לנשים וגיל 13 לגברים). ילדים אלו מוגדרים על פי ההלכה "קטנים", וגיורם נעשה לפי פרוצדורה הלכתית ייחודית. מכיוון שמבחינה הלכתית "קטן" אינו נחשב בר דעת ואין תוקף הלכתי למעשיו, גיורו נעשה על ידי בית דין, והוא מותנה בהחלטה סופית של ה"קטן" בהגיעו לבגרות.

תרשים ה/7. מתגיירים במערכי הגיור הרשמיים, לפי גיל, 2023-2008 (ב־% ובמספרים מוחלטים)

כרבע מהמתגיירים הם קטינים לפני גיל מצוות, ועוד כמחצית הם ילדים וצעירים בין גיל מצוות לגיל 30 (ובתוכם כלולים כל המתגיירים בצה"ל). עוד כרבע מהמתגיירים הם מעל גיל 30, רובם בגילי 45-31. השיעור הגבוה של מתגיירים מתחת לגיל 30 נשמר לאורך כל השנים: בשנת 2008 שיעור המתגיירים מתחת לגיל 30 עמד על 78%, ובשנת 2023 שיעור זה עמד על 75%. התרשים הבא מציג את שיעור המתגיירים לפי גיל ולפי ארץ לידה.

תרשים ה/8. מתגיירים בכל קבוצת גיל, לפי ארץ לידה, 2023-2008 (ב־%)

בקרב ילידי הארץ הרוב המוחלט (94%) של המתגיירים הם צעירים מגיל 30, ורבים מהם (43%) הם אף מתחת לגיל מצוות. שיעור גבוה של מתגיירים מתחת לגיל מצוות ישנו גם בקרב ילידי אתיופיה (39%), בעוד בקרב ילידי מדינות ברית המועצות לשעבר ומדינות אחרות שיעור המתגיירים מתחת לגיל מצוות נמוך בהרבה (8% ו־15%, בהתאמה). בקרב ילידי ברית המועצות לשעבר בולט השיעור הגבוה מאוד של מתגיירים בין גיל מצוות לגיל 30 (69%), רבים מהם במסגרת הגיור הצבאי.

1.6. נשירה מתהליך הגיור

על מנת להתגייר במערכי הגיור הרשמיים על המתגייר, הן במערך הגיור הממלכתי והן במערך הגיור בצה"ל, להשתתף בקורס הכנה לגיור. לאחר תחילת הלימודים ולאחר ריאיון עם דייני בית הדין לגיור, ניתן לפתוח תיק גיור בבית הדין. הלימודים הם בהיקף של כ־400 שעות, והם נפרשׂים על פני כעשרה חודשים במסלול האזרחי או כשלושה חודשים וחצי במסלול הצבאי. לאחריהם נערך דיון לפני דייני בית הדין, ואם הוחלט לאשר את הגיור מונפקת למתגייר תעודת המרת דת ("תעודת המרה").

לא כל המתחילים בהליך הגיור מסיימים אותו. קשיים במחשוב הנתונים אינם מאפשרים לבחון כמה מתוך מי שהחלו בהליך הגיור נשרו ממנו, ומה הייתה הסיבה לנשירה. עם זאת, ניתן ללמוד על היקף התופעה מאומדן היחס בין מספר המתגיירים ובין מספר התיקים שנפתחו בכל שנה. להלן נציג אומדן כזה במערך הגיור הצבאי בלבד, משתי סיבות: ראשית, במערך הגיור הממלכתי חסרים נתונים מהימנים לגבי תיקים שנפתחו; שנית, נראה שדווקא לנתוני מערך הגיור בצה"ל יש חשיבות רבה יותר לעניין זה. ילידי אתיופיה הם פחות מ־2% מהמתגיירים בצה"ל, ואילו מרבית המתגיירים בצה"ל הם ילידי מדינות ברית המועצות לשעבר או ילדיהם. מאחר שהגיור של ילידי אתיופיה הכרחי בהליך העלייה והקליטה, סביר להניח שכמעט לא יהיה פער בין המתחילים בהליך הגיור למסיימים אותו. לעומת זאת, אצל שאר המתגיירים ישנה היתכנות גבוהה יותר שמתגייר שהחל בהליך הגיור יבחר להפסיק אותו מכל מיני סיבות, או שגיורו יידחה על ידי בית הדין.

מספר התיקים שנפתחו למתגיירים במערך הגיור הצבאי בשנים 2021-2008 עמד במרבית השנים על בין 1,300 ל־1,700 תיקים, ובממוצע לשנה הוא עומד על 1,469. התרשים הבא מציג את היחס בין מספר הגיורים שנערכו ובין מספר תיקי הגיור שנפתחו בכל שנה.

תרשים ה/9. היחס בין מספר הגיורים שנערכו למספר תיקי הגיור שנפתחו במערך הגיור בצה"ל, 2023-2008 (ב־%)

ניתן לראות כי לאורך השנים חלה ירידה הדרגתית ביחס בין הגיורים לבין תיקי הגיור שנפתחו: בשנים 2010-2008 עמד שיעור זה על 64%-69%, ואילו במרבית השנים 2019-2011 הוא עמד 53%-56%, ובשנים 2022-2020 הוא עמד על 41%-45%. ירידה בשיעור זה עשויה להעיד על עלייה בשיעור הנושרים מתהליך הגיור. בשנת 2023 ניתן לראות עלייה חדה ביחס בין מספר הגיורים שנערכו למספר תיקי הגיור שנפתחו, שהגיע ל-61%. על מנת להבין אם מדובר כאן במגמה או בשינוי חד-פעמי, יש להמשיך לעקוב אחר הנתונים של השנים הקרובות.

1.7. אישורי גיור

כאמור לעיל, בתי הדין הרבניים מנהלים הליכים של אישור גיור: מצב שבו גיור נערך על ידי בית דין שאינו משתייך לגורם רשמי של המדינה (בארץ או בחו"ל), ובית הדין הרבני דן בשאלה אם לאשר את הגיור לצורכי הכרה של הרבנות במעמד האישי של המתגייר. הצורך באישור גיור שנערך בחו"ל הוא בדרך כלל תוצאה של עלייה לארץ ונעשה כחלק מתהליך רישום לנישואין בישראל. לעומת זאת, באשר לגיורים בארץ בתי הדין הרבניים דנים בגיורים של בתי דין פרטיים, רובם ככולם חרדיים. בתי דין פרטיים אלה אינם מספקים בדרך כלל מסגרת רחבה של תוכנית לימודים ומערך ליווי למתגייר, כפי שנעשה במערך הגיור ובצה"ל, והם מקבלים מועמדים שלמדו לגיור באופן פרטי. אין מידע על היקף פעילות הגיור בבתי דין אלו, והמידע שיוצג להלן נוגע אך ורק למקרים שבהם המתגייר ביקש גם מבית הדין הרבני הממלכתי הכרה בגיורו.

תרשים ה/10. גיורים שאושרו על ידי בתי הדין הרבניים, לפי מקום הגיור ושנת האישור, 2023-2011 (במספרים מוחלטים)

מספר הגיורים הלא־ממלכתיים המאושרים בבתי הדין הרבניים בכל שנה הגיע לשיא בשנת 2022, ועמד בה על 133. מתוך הגיורים שאושרו בשנים 2023-2011 על ידי בתי הדין הרבניים 75% הם גיורים שנערכו בחו"ל, לעומת 25% שנערכו בארץ. כאמור, מידע זה נוגע למקרים שבהם המתגייר ביקש גם מבית הדין הרבני הממלכתי שיכיר בגיורו, אך ישנם גיורים אחרים שנערכים בבתי דין חרדיים פרטיים, ולמתגיירים אלו די בהכרת הקהילה החרדית בגיורם ובנישואיהם והם אינם מבקשים בהכרח מהמדינה להכיר בגיורם.

1.8. גיורים לא רשמיים

לצד המערכת הממסדית של גיורים רשמיים, בישראל פועלים עוד גופים שעורכים גיורים באופן פרטי שלא מטעם המדינה. גיורים אלו מוכרים לעניין זכאות לאזרחות מכוח חוק השבות ולעניין רישום במרשם האוכלוסין, אך אינם מוכרים על ידי מוסדות הדת של המדינה לענייני מעמד אישי ובפרט נישואין. מלבד בתי הדין החרדיים הפרטיים שנגענו בהם בסעיף הקודם ניתן להצביע על שני סוגים עיקריים של גיורים לא רשמיים:

• התנועות הלא־אורתודוקסיות. התנועה ליהדות מתקדמת (רפורמית) והתנועה המסורתית (קונסרבטיבית) מפעילות כבר שנים רבות מערך מסודר של גיורים הכולל גם תהליך מובנה של הכנה לגיור וליווי של המתגייר.
• "גיור כהלכה". מערך בתי דין עצמאיים אורתודוקסיים לגיור שהוקם בשנת 2015 על ידי ארגון "עתים" בשיתוף קבוצה של רבנים מהחברה הדתית־לאומית ובתמיכתה של הסוכנות היהודית. מערך גיור זה הוקם מתוך תפיסה שמדיניות הגיור של הרבנות הראשית מחמירה מדי, ושעל הגיור של "זרע ישראל" (בנות ובנים לאב יהודי או לסבים יהודים שאימם אינה יהודייה) החיים בישראל להיות מקרב ומכיל יותר. המערך אף מפעיל מסלול ייחודי לגיור לילדים, על פי תפיסה הלכתית הגורסת כי ניתן להקל יותר בגיורם. במסגרת "גיור כהלכה" אף מתקיימים קורסי הכנה לגיור ומוצע ליווי בתהליך הגיור וגם לאחריו.

בסעיף זה נציג נתונים על פעילות הגיור של התנועות הלא־אורתודוקסיות ושל "גיור כהלכה", בהתאם למידע שהתקבל מהמערכים שמפעילים גופים אלו. לעומת זאת, בתי הדין החרדיים הפרטיים אינם מפעילים כאמור מערך מסודר ומוגדר, ולפיכך לא קיימים נתונים זמינים על היקף הגיורים הנערכים בהם.

תרשים ה/11. מתגיירים במערך "גיור כהלכה", לפי מין, 2023-2015 (במספרים מוחלטים)

מאז הוקם מערך "גיור כהלכה" באוגוסט 2015 ועד סוף שנת 2023 התגיירו במסגרתו 1,973 מתגיירים. מספר המתגיירים במערך זה עלה בהדרגה עד שנת 2021, שבה עמד על 291, ומאז חלה ירידה עד ל-204 מתגיירים בשנת 2023. שיעורן של נשים בקרב המתגיירים ב"גיור כהלכה" עומד על 60% לאורך השנים, ושיעור הילדים מתחת לגיל מצוות עומד על 52% מהמתגיירים.

התרשים הבא מציג את מספר המתגיירים בשנים האחרונות בתנועות הלא־אורתודוקסיות בישראל.

תרשים ה/12. המתגיירים (אזרחים) במערכי הגיור של התנועה הרפורמית והתנועה המסורתית, 2023-2015 (במספרים מוחלטים)

במסגרת התנועה הרפורמית התגיירו בשנים 2023-2015 1,797 אזרחים ועוד 314 תושבי ארעי. התנועה המסורתית מסרה נתונים על שנת 2017 ואילך, ומספר המתגיירים בה בשנים 2023-2017 עמד על 565 אזרחים ועוד כ־80 מתגיירים תושבי ארעי. בכל אחת מהשנים מספר המתגיירים בתנועה המסורתית נמוך מזה שבתנועה הרפורמית, אך משנת 2020 ניתן לראות התרחבות ניכרת של הפער. במספר המתגיירים בתנועה המסורתית חלה ירידה בשנים האחרונות, ובשנת 2023 הוא עמד על 35; לעומת זאת, במספר המתגיירים בתנועה הרפורמית חלה עלייה בשנים האחרונות, ובשנת 2023 הוא הגיע לשיא של 248. בסיכומם של דברים, מספר המתגיירים הממוצע לשנה בתנועה הרפורמית עומד על 235, ואילו מספר המתגיירים הממוצע לשנה בתנועה המסורתית עומד על 92.

בשתי התנועות ישנו שיעור גבוה של מתגיירים קטינים: בתנועה הרפורמית 49% מהמתגיירים הם מתחת לגיל מצוות, ובתנועה המסורתית 55% מהמתגיירים הם קטינים מתחת לגיל 18. נוסף על כך, מהתנועה המסורתית נמסר כי נשים היו 54% מהמתגיירים בשנים 2023-2017.

2. ההכרה בגיורים בקרב הציבור

בסקר שערכנו נבחנה עמדתם של המשיבים היהודים בכל הנוגע להכרה שלהם בקבוצות שונות כיהודים: ילדים לאב יהודי ולאם לא־יהודייה; אנשים שעברו גיור שאינו אורתודוקסי; ואנשים שעברו גיור אורתודוקסי במסגרת שירותם בצה"ל. הסקר לא בחן אפוא את עמדתם של המשיבים בשאלה אם המדינה צריכה להכיר באנשים אלו כיהודים, אלא רק את תפיסתם האישית באשר ליהדותם. בתרשים הבא מוצגים הממצאים הכלליים.

תרשים ה/13. האם איש או אישה בעל מאפיין זה הם יהודים בעיניך? (ב-%, מדגם יהודים)

שלושה מכל ארבעה יהודים (76%) מכיר בגיור אורתודוקסי הנערך במסגרת השירות בצה"ל. ביחס לגיור לא־אורתודוקסי עמדת הציבור אמביוולנטית: 46% מכירים בגיור זה לעומת 39% שאינם מכירים בו (והשאר לא יודעים). באשר לאדם שנולד לאב יהודי ולאם לא-יהודייה, 28% מהציבור רואה באנשים אלו יהודים לעומת 65% שאינם רואם בהם יהודים. בסקר שערכנו עבור הדו־שנתון הקודם שאלה זו נשאלה בניסוח מעט שונה, ולכן איננו מציגים את הנתונים בהשוואה לשנת 2022, אך נראה שחלה עלייה קלה במידת ההכרה כיהודים בשלוש הקבוצות הנזכרות.

התרשים הבא בוחן את מידת ההכרה ביהדות של מי שנולד לאב יהודי ולאם לא־יהודייה, לפי הגדרה דתית.

תרשים ה/14. אדם שנולד לאב יהודי ולאם לא־יהודייה: האם איש או אישה בעל מאפיין זה הם יהודים בעיניך?, לפי הגדרה דתית (ב־%, מדגם יהודים)

ככל שהמשיבים חילונים יותר, כך הם רואים יותר בילדים לאב יהודי ולאם לא-יהודייה – יהודים. אף שאפילו בקרב הציבור החילוני אין רוב הרואים באנשים אלו יהודים, שיעור החילונים הרואים בהם יהודים (47%) גבוה במעט משיעור מי שאינם רואים בהם יהודים (44%); מיעוט השיבו "לא יודעים" (9%). תפיסות אלו בקרב הציבור היהודי בישראל יכולות להסביר את הביקוש לגיור בקרב חלקים בקבוצה באוכלוסייה המכונה "זרע ישראל" (צאצאים ליהודים שאימם אינה יהודייה על פי ההלכה).

התרשים הבא מציג את עמדת הציבור היהודי בעניין גיורים לא־אורתודוקסיים, לפי הגדרה דתית.

תרשים ה/15. אדם שעבר גיור לא־אורתודוקסי: האם איש או אישה בעל מאפיין זה הם יהודים בעיניך?, לפי הגדרה דתית (ב־%, מדגם יהודים)

גם בשאלה זו ניתן לראות מדרג ברור לפי ההגדרה הדתית, כך שככל שאדם קרוב לקצה החילוני בציר חרדי־חילוני הוא נוטה יותר לראות במתגיירים שעברו גיור לא־אורתודוקסי יהודים. בקרב הציבור החילוני ניתן לראות רוב ברור (73.5% לעומת 10.5%) הרואים במתגיירים אלו יהודים, וגם בקרב הציבור המסורתי הלא־דתי ישנו רוב כזה (48% לעומת 32%), ואילו בשאר הקבוצות הדתיות יש רוב ברור למי שאינם רואים בהם יהודים.

 בעוד ביחס למי שאביו יהודי ואימו אינה יהודייה הייתה לרוב הציבור דעה מוצקה ורק 7% השיבו "לא יודעים", ביחס לגיור הלא־אורתודוקסי ניתן לראות שיעור גבוה בהרבה שהשיבו "לא יודעים" – 15% מהציבור. שיעור הלא יודעים גבוה יותר בקרב הציבור החילוני והמסורתי: 20% מהמסורתיים הלא־דתיים ו-16% מהחילוני השיבו כך על שאלה זו.

התרשים הבא מציג את עמדת הציבור היהודי בעניין גיורים אורתודוקסיים הנערכים בצה"ל, לפי הגדרה דתית.

תרשים ה/16. אדם שעבר גיור (אורתודוקסי) במסגרת מערך הגיור של צה"ל: האם איש או אישה בעל מאפיין זה הם יהודים בעיניך?, לפי הגדרה דתית (ב־%, מדגם יהודים)

מלבד הציבור החרדי, שרק 15% ממנו מכירים בגיורים שנערכים בצה"ל, בשאר הקבוצות ישנו רוב מוצק לרואים במתגיירים בצה"ל יהודים. אף שלרוב בסוגיות דתיות ניתן לראות מדרג שעמדת הדתיים-לאומיים בו ממוקמת בין עמדת המסורתיים הדתיים לעמדת החרדים, בעניין זה ניתן לראות ששיעור הדתיים־לאומיים המכירים בגיורי צה"ל גבוה בהרבה משיעור המסורתיים הדתיים המכירים בגיורים אלו (82% לעומת 65%). ניתן לשער כי הדבר קשור לכך שמערך הגיור של צה"ל מנוהל בעיקר על ידי רבנים דתיים־לאומיים, דבר שמעלה את האמון בגיורים אלו בקרב ציבור זה; ואילו בציבור המסורתי הדתי יש קבוצות שיש להן זיקה למפלגת ש"ס החרדית, שמנהיגיה ביטאו בעבר עמדות אמביוולנטיות באשר לגיורי צה"ל.

בעניין הגיור בצה"ל ניתן לראות כי ל־13.5% מהציבור היהודי אין דעה מוצקה, אך בהשוואה לשאלה הקודמת התהפכו היוצרות: בכל הנוגע לגיור הלא־אורתודוקסי, בקרב הציבור החרדי והציבור הדתי הייתה דעה מוצקה מאוד, ושיעור הלא יודעים היה גבוה מאוד בקרב הציבור המסורתי והציבור החילוני; ואילו בכל הנוגע לגיורי צה"ל ניתן למצוא שיעור גבוה מאוד של לא יודעים בקרב הציבור החרדי (38%), הציבור המסורתי הדתי (22%), והציבור הדתי־לאומי (14%). נראה בפשטות שלציבור האורתודוקסי קל לגבש עמדה (שלילית) בעניין גיור שאינו אורתודוקסי, אך בעניין גיור אורתודוקסי הנחשב למקל, ויש רבנים אורתודוקסים המתנגדים לו, רבים בציבור האורתודוקסי מתקשים לגבש עמדה מוצקה. ייתכן גם כי בקרב הציבור החרדי הסיבה לריבוי הלא יודעים היא חוסר היכרות עם הגיור בצה"ל.

3. המרות דת אחרות

שלא כמו בהליכי הגיור, המדינה אינה מנהלת בעצמה הליכי המרות דת לדתות אחרות (מיהדות לדת אחרת או המרה בין העדות הדתיות במדינה, כדוגמת המרה בין עדות בתוך הנצרות או בין האסלאם לנצרות), אך היא מבצעת רישום של המרות הדת לצורכי מעמד אישי ומרשם. המרות הדת שאינן גיור הן בסמכותה של יחידת המרות דת, העדות הנוצריות ומרשם ברית הזוגיות במשרד המשפטים. על פי פקודת העדה הדתית (המרה), על המבקש הכרה בכך שהמיר את דתו להציג לפני היחידה מסמך מראש העדה הדתית שהוא מבקש להצטרף אליה, או ממי שהוא הסמיך לכך, המאשר את הליך המרת הדת. היחידה מטפלת גם בהליכי "השבה ליהדות" — אנשים שהמירו את דתם מיהדות לדת אחרת ומבקשים לשוב ליהדות (ואינם נדרשים לגיור).

לוח ה/1. המרות דת, לפי דת מקורית ודת ההמרה, 2023-2019

מקור: עיבודי המחברים למידע שהתקבל מהיחידה להמרות דת, העדות הנוצריות ומרשם ברית הזוגיות במשרד המשפטים.

המספר הגבוה ביותר של המרות דת הוא מהסוג של מעבר בין עדות דתיות בתוך הדת הנוצרית: כך, בחמש השנים שנבחנו עברו 421 נוצרים בין עדות נוצריות שונות. מלבד זאת ישנם 328 נוצרים שהמירו את דתם לאסלאם, ומנגד 95 מוסלמים שהמירו את דתם לנצרות.

מקרב 327 יהודים שהמירו את דתם בתקופה של 5 שנים, 289 (88%) ביקשו להמיר את דתם לאסלאם, והיתר – לנצרות. לעומת זאת, בתקופה זו היו 81 יהודים שנרשמו מחדש כיהודים לאחר שהמירו את דתם לאסלאם ו-7 שעשו זאת לאחר שהמירו את דתם לנצרות.

כמו בנוגע לגיור, מהנתונים עולה כי תופעת המרות הדת רווחת יותר בקרב נשים: מתוך 1,780 המרות דת בשנים 2023-2019, ב־1,207 מקרים (68%) אישה המירה את דתה, יותר מפי שניים מהיקף המרות הדת של גברים. באשר לקטינים, שיעורם בקרב הממירים את דתם נמוך יחסית ועומד על 8%.

באשר לחסרי הדת בישראל, מרביתם הם יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר, שעל פי ההלכה אימם אינה יהודייה וייתכן שיש להם גם שורשים נוצריים. בשל כך מעניין לבחון את הזיקה של קבוצה זו לדת הנוצרית, כפי שהיא משתקפת בסוגיית המרות הדת. מהנתונים עולה כי היקף חסרי הדת שהמירו את דתם לנצרות עומד על 185 (37 בממוצע לשנה), לעומת 212 שהמירו את דתם לאסלאם (42 בממוצע לשנה). נראה שהמספר הזעום של חסרי דת שממירים את דתם לנצרות, בוודאי בהשוואה להיקף המתגיירים שתואר לעיל, מלמד על זיקה חלשה שלהם לדת הנוצרית. הלוח מצביע גם על 12 מקרים שבהם חסרי דת ביקשו להיות מוגדרים יהודים. אנשים אלו נרשמו בעבר כחסרי דת אף שאימם יהודייה, ולכן הם יכולים לשנות את הרישום בחזרה ל"יהודים" גם בלי לעבור הליך גיור.