סקירה

מי לא יוכל להצביע ביום הבחירות?

| מאת:

עושים סדר: הזכות לבחור היא מהזכויות הדמוקרטיות הבסיסיות ביותר והיא כמעט ואינה מוגבלת, אך גם לה יש מספר סייגים. כיצד התפתחה הזכות לבחור ואיך החלה את דרכה בישראל, מי רשאי לבחור (ומי לא), ומה קורה במדינות דמוקרטיות אחרות?

Flash 90

מבוא

הזכות לבחור היא הזכות שמגלמת באופן הישיר והקלאסי ביותר את המהות האזרחית בדמוקרטיה. היכולת של האזרח לבחור אחת לתקופה מסוימת מי יהיו נציגיו בבית המחוקקים ויעמוד בראש המדינה עומדת ביסוד העיקרון ההשתתפותי בדמוקרטיה מודרנית ייצוגית.

כיום, אנו לוקחים כמעט כמובן מאליו את קיומה של זכות בחירה אוניברסלית (universal suffrage) לכל האזרחים. אולם, ראוי לזכור שבראשית עידן הדמוקרטיה המודרנית זכות הבחירה הייתה מוגבלת מאוד והרחבתה ההדרגתית הייתה תולדה של מאבק ממושך. למשל, המאבק למתן זכות הבחירה לנשים – מחצית מהאוכלוסייה – הגיע לסיומו במרבית הדמוקרטיות רק בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת. 

בישראל הזכות לבחור רחבה מאוד, ולמעשה, מבחינה חוקית כמעט ואין הגבלות עליה. אזרחים שבדמוקרטיות מסוימות אינם מורשים לבחור (דוגמת אסירים, בעלי מוגבלות שכלית, שוהים במוסדות פסיכיאטריים) הם בעלי זכות בחירה בישראל. עם זאת, קיימות מגבלות לא פורמליות על הזכות לבחור, אשר מצמצמות את היכולת של אזרחים המשתייכים לקבוצות מסוימות לממש בפועל את זכות הבחירה (דוגמת אזרחים ישראלים החיים בחו"ל).

מאמר זה יסקור את המצב הקיים, יציג את ההיסטוריה של הזכות לבחור בישראל, וכן מבט השוואתי על הזכות לבחור בדמוקרטיות שונות. לבסוף יציג המאמר כמה הצעות לצמצום הפער בין הזכות הפורמלית לבחור ובין היכולת לממשה.

מצב חוקי

סעיף 5 לחוק יסוד הכנסת קובע כי "כל אזרח ישראלי בן שמונה עשרה שנה ומעלה זכאי לבחור לכנסת, אם בית משפט לא שלל ממנו זכות זו על פי חוק."

מכאן ששני תנאי הסף הרשמיים הדרושים לזכות הבחירה לכנסת הם אזרחות וגיל. ובנוסף קיים סייג, לפיו יש סמכות לבית המשפט לשלול את זכות הבחירה מאזרח "לפי חוק".

אזרחות

הדרישה לאזרחות, שמקובלת כמעט בכל המדינות, מקבלת בישראל ביטוי מיוחד, בשל האזרחות המיידית הניתנת למי שנחשב יהודי לפי חוק השבות,לפי חוק האזרחות הישראלי הכרה כיהודי על פי חוק השבות היא ערוץ אחד לקבלת אזרחות, וישנם ערוצים אחרים כמו שהות במדינה, ילדים לאזרחים ישראלים וכ"ו. אולם הכרה כיהודי על פי חוק השבות הוא הערוץ העיקרי לקבלת אזרחות בישראל. לפירוט ראו: דריישפיץ, שוריק, מיהו אזרח בישראל?, פרלמנט, גיליון 67, 2010. פירושו של דבר, שגם מהגר שזה עתה היגר לישראל, ואולי אפילו אינו יודע את השפה, לא כל שכן מכיר את הזירה הפוליטית, רשאי להצביע בבחירות (ובתנאי שהוא קיבל אזרחות ונרשם כתושב לפחות 60 יום לפני הבחירות). כזכור, בבחירות בשנת 1992 רבבות עולים מברית המועצות לשעבר שזה עתה הגיעו לישראל הצביעו בבחירות, ויש אף שמייחסים את המהפך הפוליטי לדפוסי הצבעתם.ליסק, משה, "התגבשותה החברתית והתרבותית של הקהילה הרוסית בישראל", בתוך: עיונים בהיסטוריה חברתית של ישראל, מוסד ביאליק, 2009.

זאת בניגוד למדינות אחרות שבהן קבלת האזרחות למהגרים למדינה עשויה להיות מותנה בתקופה מינימלית של שהות במדינה, ידע בשפה ובהיסטוריה של המדינה, מצב כלכלי, העדר הרשעות ועוד.שפירא אסף, חוקי אזרחות בעולם, פרלמנט, גיליון 67, 2010. 

גיל

סף הגיל הנדרש לכשירות להצביע נקבע על 18. יכול להצביע בבחירות מי שימלאו לו 18 עד יום הבחירות. חוקי הבחירות שקדמו לחוק הבחירות הנוכחי קבעו באופן שונה את היום הקובע לקביעת הגיל. למשל בחוק הבחירות 1955 נקבע שהזכות לבחור ניתנה למי שמלאו לו 18 עד סוף השנה שקדמה לשנת הבחירות.

כפי שנראה 18 הוא הגיל המקובל ברוב הדמוקרטיות. החל מ - 2003 גיל ההצבעה בבחירות לרשויות המקומיות הורד ל-17, אך לא נעשה מהלך מקביל בבחירות לכנסת, אם כי הוגשו הצעות חוק ברוח זו.ראו, עופר קניג וגדעון רהט, הצעת חוק יסוד הכנסת תיקון גיל הבוחר, מרץ 2016, אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה.

רישום בפנקס הבוחרים

הרישום בפנקס הבוחרים בישראל הוא אוטומטי, ולא נדרש רישום עצמאי של בעלי זכות הבחירה כנהוג במספר מדינות אחרות. חוק הבחירות לכנסת מפרט את אופן התרגום של תנאים אלה ל"פנקס הבוחרים". החוק קובע כי "לכל מועד בחירות יוכן פנקס בוחרים, שיכלול כל אדם שביום שליפת הפנקס היה אזרח ישראלי והיה רשום, הוא ומענו, במרשם האוכלוסין כתושב ויום הולדתו ה-18 חל לא יאוחר מיום הבחירות." (סעיף 26א.)

כלומר, בפועל, על מנת להיות מבין בעלי זכות ההצבעה נדרש שהאזרח יהיה רשום כתושב במרשם האוכלוסין. כך שיכולים להיות אזרחים שאינם רשומים במרשם האוכלוסין מסיבות שונות ולכן לא יכללו בפנקס הבוחרים ולא יהיו זכאים להצביע.

טעויות ואי עדכון במרשם האוכלוסין או בעיות בהעברת המידע מרשויות ביקורת הגבולות יכולות לפגוע בטוהר הבחירות. כך לדוגמא, לפי דוח מבקר המדינה, בבחירות 2013 נכללו בפנקס הבוחרים 1162 בוחרים שנפטרו לפני הצגת הפנקס, ועוד 6287 שנפטרו לאחר הצגת הפנקס ועד מועד הבחירות. בבחירות 2015 נכללו בפנקס הבוחרים 1376 שנפטרו לפני שליפת הפנקס ועוד 7252 שנפטרו מיום שליפת הפנקס ועד לבחירות. בשמם של 32 בוחרים שנפטרו לכאורה נעשתה הצבעה. בדיקה של המבקר העלתה גם ש 5359 בוחרים שעל פי נתוני ביקורת הגבולות שהו מחוץ למדינה – הצביעו גם הם.מבקר המדינה, דוח שנתי 66ג, "ועדת הבחירות לכנסת – היבטים מנהליים בהיערכות לבחירות לכנסת", 2016, עמ' 1811, 1869-1871. 

חוק הבחירות לכנסת מפרט הליך של ערעור על הכללה או אי הכללה של אזרח בפנקס הבוחרים. שר הפנים הוא הממונה על קבלת ההחלטה וניתן לערער עליה לבית דין מנהלי.

מנגד, ישנם אזרחים, הרשומים במרשם האוכלוסין, ולכן כלולים גם בפנקס הבוחרים, וזאת למרות שאינם מתגוררים בפועל בישראל שנים רבות. דוח מבקר המדינה מציין יוזמה שנדחתה לפיה יסומנו ברשימות הבוחרים אזרחים שלא הגיעו לישראל בשבע השנים שקדמו לבחירות על מנת שועדות הקלפי יגלו עירנות רבה יותר כאשר אלה כביכול מגיעים להצביע. אך כאמור, הצעה זו נדחתה בטענה שסימון מצביעים ברשימות הקלפי פסול מכל טעם שהוא.מבקר המדינה, דוח שנתי 66ג, "ועדת הבחירות לכנסת – היבטים מנהליים בהיערכות לבחירות לכנסת", 2016, עמ' 1870.

אוכלוסיות מיוחדות

בישראל אין הגבלה על זכות הבחירה של אוכלוסיות מיוחדות כמו חיילים, אזרחים לוקים בנפשם ובשכלם ואסירים. כפי שנראה מהסקירה ההשוואתית, ישנן מדינות דמוקרטיות שבהן נשללת זכות זו מקבוצות אלה. במובן זה, מבחינה פורמלית, הזכות לבחור בישראל היא מהכוללניות הקיימות בעולם הדמוקרטי.

שלילת הזכות לבחור על פי חוק

כאמור, חוק יסוד: הכנסת מוסיף סייג לזכות לבחור לפיו לכל אזרח הזכות לבחור זולת אם שלל בית המשפט ממנו זכות זו לפי חוק. אלא שחוק כזה, השולל את זכותו של אדם לבחור, לא נחקק. כך שמדובר באמירה בעלמא. וכפי שציין בג"צ "מעולם לא התיימר בית המשפט ואפילו לא התבקש לשלול את זכות הבחירה".בג"צ 2757/96 הילה אלראי נ' שר הפנים, יגאל עמיר והיועץ המשפטי לממשלה.

מובן שהזכות לבחור, היות שהיא מותנה באזרחות, ניטלת מאדם אם נשללה אזרחותו בשל אחת מהעילות המפורטות בחוק האזרחות תשי"ב - 1952 (למשל, בשל "הפרת אמונים למדינת ישראל", מעשה טרור, בגידה וריגול חמור וכן קבלת אזרחות או מעמד של תושב קבע בארץ אויב). שלילת אזרחות היא צעד קיצוני, שכן משמעותה נטילת זהותו ושייכותו של האדם מהקהילה הפוליטית ובתוך כך שלילה של הזכויות הנגזרות מהיותו אזרח.לינא סאבא וטליה שטיינר, אזרחות על תנאי או אזרחים על תנאי – שלילת אזרחות בישראל, פרלמנט, גיליון 67, 2010. וכן ראו, אפרת רחף, אף על פי שחטא - ישראלי הוא? שלילת אזרחות בגין הפרת אמונים (מחקר מדיניות 73), המכון הישראלי לדמוקרטיה, ירושלים 2008 בתיקון לחוק האזרחות הידוע כ"חוק עזמי בשארה" נקבע כי לפי בקשת שר הפנים יכול בית המשפט המינהלי לשלול את אזרחותו של אדם גם אם הוא נמצא מחוץ לגבולות המדינה. עד היום נשללה אזרחותם של ישראלים רק במקרים מעטים וקיצוניים. לדוגמה, שלילת אזרחות מישראלים שהצטרפו לכוחות דעא"ש.  

במהלך השנים היו ניסיונות לשלול בחוק את זכות הבחירה במקרים קיצוניים. מקרה אחד כזה הוא הצעת חוק שהוגשה בכנסת השמונה עשרה שביקשה לשלול את זכות הבחירה מרוצחים וממי שהורשעו בעבירות טרור. ההצעה נוסחה כך שבית המשפט יוכל להפקיע את זכות הבחירה ממי שרצח את ראש הממשלה וכן מי שהורשע בביצוע עבירה על פי חוק מניעת טרור. אולם הצעה זו לא אושרה וגם עתירה קודמת לבג"צ בעניין שלילת זכות הבחירה והאזרחות מרוצח ראש הממשלה נדחתה.בג"צ 2757/96 הילה אלראי נ' שר הפנים, יגאל עמיר והיועץ המשפטי לממשלה.

מגבלות נגישות המונעות מימוש בפועל של זכות הבחירה

במצב החוקי הקיים מעוגן העיקרון של "ריתוק לקלפי", כלומר בוחר יכול להצביע רק בקלפי שבה הוא רשום על פי מענו (סעיף 7 לחוק הבחירות לכנסת). עקרון זה מקשה על מימוש זכות ההצבעה של אזרחים המשתייכים לאוכלוסיות שאינן שוהות במענן הקבוע – דוגמת חיילים, סטודנטים, אנשים המאושפזים בבתי חולים, אסירים ומי ששוהה בחוץ לארץ. לרוב האוכלוסיות הללו נותן החוק מענה באמצעות הצבת קלפיות מיוחדות והצבעה באמצעות מעטפות כפולות. כך מוצבות קלפיות בבסיסי צה"ל, בבתי כלא, בבתי חולים, ובמעונות לנשים מוכות. עם זאת יש מקום רב לשיפור – כפי שמציין מבקר המדינה בפועל עדיין קיימת בעיית נגישות לקלפיות, ואין מענה מספיק לאוכלוסיות כמו קשישים המתגוררים בבתי אבות ומשפחות של חולים מאושפזים.מבקר המדינה, דוח שנתי 66ג, "ועדת הבחירות לכנסת – היבטים מנהליים בהיערכות לבחירות לכנסת", 2016, עמ' 1852-1862.

עם זאת, בינתיים אין מענה לישראלים השוהים בחו"ל. כיום, פרט לנציגים רשמיים של המדינה ושל המוסדות הציוניים בחו"ל וימאים, מי שלא נמצא פיזית בישראל ביום הבחירות – על אף שהוא בעל הזכות לבחור ונכלל בפנקס הבוחרים, לא יכול לממש את זכותו ולהצביע בפועל. 

בשנים האחרונות התחדש הוויכוח על הצבעת אזרחים ישראלים מחו"ל. על פי הערכות שונות מדובר על כחצי מיליון בוחרים. מחקרים והצעות חוק שונות מבקשים לקבוע קריטריונים להצבעת ישראלים מחו"ל על מנת לאזן בין הזכות לבחור ובין הרצון שלא להעניק יכולת השפעה למי שמרכז חייו והווייתו אינם בישראל.להרחבה ראו, עופר קניג ויוחנן פלסנר, הצבעת ישראלים מחו"ל, הצעה לסדר מספר 9, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2016.

רקע היסטורי

כבר ב-1920 בבחירות לאסיפת הנבחרים של כנסת ישראל, הגוף הנבחר של הישוב היהודי בארץ ישראל, התגבש עקרון הכלליות של הזכות לבחור. בבחירות אלה ניתנה זכות בחירה לנשים, ואף נבחרו מספר נשים כנציגות מפלגות שונות,החרדים התנגדו להצבעת הנשים, אך השתתפו בכל זאת בבחירות. הם הצביעו במועד אחר ב"קלפיות כשרות", והנשים החרדיות לא השתתפו, אך סוכם שכל קול  (של גבר) חרדי יחושב כשני קולות. לפירוט ראה, פוגל-ביז'אווי, סילביה, מאבקן של הנשים לזכות בחירה בישוב היהודי בארץ ישראל 1917- 1926, מגמות, כרך לד (2), 1992. וזאת בתקופה שרק במעט דמוקרטיות אחרות ניתנה לנשים זכות הבחירה.   

עקרון זה של "בחירות כלליות" עוגן בפקודת הבחירות לאסיפה המכוננת מ-1948, שלפיה נתקיימו הבחירות הראשונות בינואר 1949.

בפקודה נקבע "לכל אדם, גבר ואישה, תהיה הזכות לבחור..." גיל הסף נקבע על 18, וכן נקבע שהאדם צריך להיות בשטח הבחירות, להיות רשום ברישום התושבים ולהיכלל ברשימת הבוחרים. רשימת הבוחרים לאסיפה המכוננת כללה גם את התושבים הערבים שהתגוררו ב"שטח הבחירה".

עם זאת, קבעה הפקודה מי אינו רשאי להצביע:

  • תייר
  • חולה רוח
  • אדם הנמצא במועד הבחירות מחוץ לשטח הבחירות
  • אדם הנמצא במועד הבחירות בבית כלא

במלים אחרות, הזכות לבחור נשללה ממי שנמצא בישראל אך אינו תושב רשום (תייר), מי שאינו בריא בנפשו, מי שאינו נמצא בישראל פיסית, ומאסירים.

בדיון במועצת המדינה הזמנית בטיוטה מוקדמת של פקודת הבחירות נידון סעיף המקנה באופן חריג את הזכות לבחור ולהיבחר גם לגולי קפריסין. בעוד שעמדת ועדת הבחירות היתה שיש להעניק להם זכות זו, עמדת הממשלה היתה שמטעמים מעשיים, פוליטיים ומשפטיים אין להעניק לגולי קפריסין זכות לבחור ולהיבחר. בנוסח הסופי של פקודת הבחירות הושמט הסעיף המחריג את עולי קפריסין, והם לא הורשו לבחור ולהיבחר לאסיפה המכוננת.מדינת ישראל, מועצת המדינה הזמנית, ישיבה 24, 28.10.1948, עמ' 17-18.

מעניין לציין, כי באופן יוצא דופן, לגבי הזכות להיבחר נקבע כי מי שנמצא במאסר כן יכול להיבחר, אם כי כזכור הזכות לבחור נשללה מאסירים.ישנה טענה כי מטרת החרגה זו לגבי הזכות של אסירים להיבחר היתה לאפשר לפעילי מחתרות שהיו במאסר וביקשו להיבחר לאסיפה המכוננת. אך לא מצאנו מידע נוסף בקשר לכך.

חוק הבחירות לכנסת השנייה משנת 1951 קבע רק מגבלת גיל ורישום כתושב לגבי הזכות לבחור, וההגבלות שפורטו בפקודת הבחירות לאסיפה המכוננת הושמטו ממנו. בחוק הבחירות לכנסת משנת 1955 הוחלף נוסח הסעיף של הזכות להיבחר ונקבע בו סף הגיל (18), תנאי האזרחות והתושבות בישראל ונוסח זה אומץ בחוק הבחירות מאז, וכן אומץ לתוך חוק יסוד הכנסת שהתקבל בשנת 1958.  

ניתן לומר אפוא שהקביעה כי הבחירות תהיינה "כלליות" אכן מומשה בחוקי הבחירות של ישראל, וכי מבחינה פורמלית ישנן הגבלות מעטות על הזכות לבחור בישראל. המגבלה המשמעותית יותר בישראל היא על מימוש הזכות לבחור מבחינת הנגישות לקלפיות ההצבעה.

מבט משווה על הזכות לבחור

כאמור, הזכות לבחור בישראל הינה רחבה וכמעט שאינה מוגבלת, גם בהשוואה לדמוקרטיות אחרות. קריטריון הגיל קיים בכל המדינות ללא יוצר דופן, וגיל 18 הוא הסף המינימלי השכיח להצבעה. ישראל יוצאת דופן בכך שאינה מאפשרת לאזרחיה להצביע בחו"ל, למעט אם הם בשליחות רשמית. כמעט כל הדמוקרטיות מאפשרות הצבעה של אזרחים השוהים בחו"ל בתנאים מסוימים, אך אזרח ישראלי השוהה בחו"ל, על אף שהוא רשום בפנקס הבוחרים, יכול להצביע רק פיסית בקלפי בה הוא רשום בישראל.להרחבה ראו, עופר קניג ויוחנן פלסנר, הצבעת ישראלים מחו"ל, הצעה לסדר מספר 9, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2016.

ניתן לראות שוני רב בהיבט ההגבלות על הזכות לבחור בין המדינות שנבדקו. נראה כי שתי ההגבלות המרכזיות על זכות זו הן על בעלי הפרעות נפשיות ואלו שהורשעו בעבירות מסוימות (בין אם הם אסירים בפועל בזמן הבחירות או לא). כמו כן, באוסטרליה ונורווגיה קיימות גם מגבלות על אזרחים שהורשעו בבגידה או הצטרפו לכוחות זרים בלא אישור הממשלה. ההשוואה בהיבט זה מדגישה את מיעוט המגבלות הקיימים על אזרחי ישראל בדבר מימוש זכותם לבחור את נציגיהם.

יש להדגיש כי ההשוואה נעשתה על זכות ההצבעה הפורמלית הקיימת בכל מדינה, ולא על היכולת של הזכאים להצביע לממש את זכותם בפועל. לכן לא נכללה בהשוואה הנ"ל רמת הנגישות להצבעה (דוגמת הצורך להירשם טרם ההצבעה והאופן בו הליך זה נעשה, מס' הקלפיות ונגישותן וכו').להרחבה קרין תמר שפרמן, "הצבעה- על שום מה ולמה",  המכון הישראלי לדמוקרטיה 19.03.2013

לוח משווה: תנאים והגבלות על הזכות לבחור בבחירות הארציות: מבוסס על מידע הלקוח מהחוקים הקיימים במדינות שנבדקו, ובנוסף: הודיה קין ודפנה בן פורת, "מסמך רקע בנושא הזכות לבחור ולהיבחר לפרלמנט: סקירה משווה" מרכז המידע ומידע בכנסת, 15.06.2003, והמכון הישראלי לדמוקרטיה, "מי רשאי להצביע?", 15.11.2002

מדינה תנאים (מי רשאי לבחור) הגבלות (מי אינו רשאי לבחור)
ישראל אזרח בן 18 ומעלה אדם שנשללה ממנו הזכות לבחור ע"י בית המשפט
אוסטרליה אזרח (כולל נתין בריטי כחלק ממדינות הcommonwealth), בן 18, אשר התגורר באוסטרליה למשך חודש אחד לפחות. אדם שהורשע בבגידה
  ישנה הצבעה לאזרחים החיים בחו"ל (עד 6 שנים) אדם שאינו מסוגל להבין את משמעות הזכות בשל ליקוי נפשי
    אדם שהורשע ומרצה עונש (או צפוי לרצות עונש) של חמש שנים לפחות
בריטניה אזרח בן 18 אסירים
  ישנה זכות הצבעה לאזרחים החיים בחו"ל (עד 15 שנים) אדם המאושפז במוסד לחולי נפש
    חבר בית הלורדים
    אדם שהורשע בעבירת בחירות בחמש השנים האחרונות שלפני הבחירות
בלגיה אזרח בן 18 אדם שהוכרז לוקה בנפשו על ידי בית המשפט
  ישנה זכות הצבעה לאזרחים החיים בחו"ל ללא הגבלת זמן אסירים (זכות הבחירה נשללת גם לאחר שחרורם, לתקופת זמן הנקבעת בהתאם לתקופת המאסר)
דנמרק אזרח בן 18 בעל מקום מגורים קבוע בדנמרק אדם שהוכרז כלא כשיר לנהל את ענייניו
  ישנה זכות הצבעה לאזרחים החיים בחו"ל (עד שנתיים, מלבד החרגות מסוימות) אדם שנשללה ממנו הזכות לבחור ע"י בית המשפט 
צרפת אזרח בן 18 אדם הנמצא בהשגחת אפוטרופוס
  ישנה זכות הצבעה לאזרחים החיים בחו"ל ללא הגבלת זמן אדם שהורשע בעבירה פלילית ונשללה ממנו הזכות לבחור ע"י בית המשפט
גרמניה אזרח בן 18 בעל מקום מגורים קבוע בגרמניה או שהתגורר בגרמניה למשך שלושה חודשים לפחות טרם הבחירות אדם שנשללה ממנו הזכות לבחור ע"י בית המשפט
  ישנה זכות הצבעה מחו"ל (עד 25 שנים, מלבד אזרחים המתגוררים בגבולות האיחוד האירופי, עליהם לא חלה מגבלת זמן) אדם הנמצא בהשגחת אפוטרופוס
    אדם המאושפז בבית חולים פסיכיאטרי ע"פ צו אשפוז
נורווגיה אזרח בן 18 אדם שהורשע בעבירה פלילית
  ישנה זכות הצבעה לאזרחים החיים בחו"ל ללא הגבלת זמן אדם שהצטרף לכוחות זרים ללא אישור ממשלתי
    אדם שנמצא אשם בהונאת בחירות 
קנדה אזרח בן 18 אדם שהורשע ומרצה תקופת מאסר מעל לשנתיים
  ישנה זכות הצבעה לאזרחים החיים בחו"ל (עד 5 שנים)

סיכום והמלצות

מבחינה חוקית הזכות לבחור בישראל היא כוללנית ביותר. מבחינה היסטורית – ישראל היא מהחלוצות במתן זכות בחירה לנשים. פרט לבחירות לאסיפה המכוננת שבהן חלו הגבלות מסוימות, מהכנסת השניה ואילך נותרו הקריטריונים של הזכות לבחור דומים: אזרחות וגיל 18.

עם זאת ישנן מגבלות על היכולת לממש בפועל את הזכות לבחור – הצורך בנוכחות פיסית בישראל שמונע מאזרחים השוהים בחו"ל שלא כנציגי מדינה להצביע, וכן העדר גמישות בצימוד של בוחרים לקלפי על פי מקום מגוריהם.

על מנת לגשר על הפער בין כלליות זכות הבחירה והמגבלות על מימושה יש לשקול אימוץ צעדים כמו:אטמור, ניר ועופר קניג (2015). "חובת הצבעה, הצבעת אזרחים מחו"ל ומנגנונים אחרים לעידוד ההשתתפות בבחירות", בתוך ניר אטמור וחן פרידברג (עורכים), מצביעים או לא מצביעים? ההשתתפות בבחירות לכנסת, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמ' 120-89; ניר אטמור ועופר קניג, כיצד אפשר לעודד את ההשתתפות בבחירות?, פרלמנט גיליון 75, 2013.

  • מתן אפשרות להצבעה בקלפיות נודדות.
  • אפשרות להצבעה מוקדמת עבור מי ששוהה ביום הבחירות בחו"ל או רחוק מהקלפי אליה הוא משויך (לדוגמה, חופשה במקום אחר בארץ).
  • הצבת קלפיות בשדה התעופה עבור מי שיוצא לחו"ל ביום הבחירות.
  • הצבת קלפיות באוניברסיטאות ובאתרים נוספים עבור אוכלוסיות שאינן מתגוררות דרך שגרה או באופן זמני במעונן הרשמי (סטודנטים, תלמידים בפנימיות, קשישים בבתי אבות, משפחות של מאושפזים).
  • בנוסף לצעדים טכניים אלו יש לשקול את מתן האפשרות להצביע בחו"ל לאזרחים בעלי זיקה לישראל השוהים באופן זמני מחוצה לה בהתאם לקריטריונים שיקבעו מראש.להמלצות בנוגע לקריטריונים מתאימים לקביעת זכות ההצבעה בחו"ל ולאופן מימושה ראו: עופר קניג ויוחנן פלסנר, הצבעת ישראלים מחו"ל, הצעה לסדר מספר 9, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2016.

צעדים אלה עשויים לתרום להעלאת שיעור המצביעים בפועל מבין בעלי זכות הבחירה.