בחירות 2019 - ספטמבר

אודות מערכת הבחירות לשנת 2019 - ספטמבר | הבחירות לכנסת ה-22

הבחירות הקרבות לכנסת ה-22 נולדו בנסיבות חסרות תקדים: הכנסת הקודמת שנבחרה ב-9 לאפריל 2019 החליטה - פחות מחודשיים לאחר מכן - על פיזורה המוקדם לאחר שניסיונותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להרכיב ממשלה כשלו. תהיה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל בה יערכו שתי בחירות באותה שנה, והפעם העשירית ברציפות בהן מתקיימות בישראל בחירות מוקדמות. הן נערכות בצילן של פרשיות ראש הממשלה נתניהו, אשר הודעתו של היועץ המשפטי על כוונה להגיש כתבי אישום נגדו (בכפוף לשימוע) בעניינן פורסמה בעיצומה של מערכת הבחירות הקודמת.

ממשלת נתניהו הרביעית, שהושבעה במאי 2015, שרדה לא מעט משברים קואליציוניים, אך בסופו של דבר הגיעה לסוף דרכה בדצמבר 2018. זרז להקדמת הבחירות היה פרישתה של ישראל ביתנו על רקע סבב ההסלמה בן היום ברצועת עזה והתגובה המתונה של כוחות הביטחון. עזיבתה של ישראל ביתנו הקטינה את הבסיס הקואליציוני לרוב שברירי של 61 ח"כים. הסיבה הפורמלית להתפזרות הכּנסת הייתה היעדר הרוב למתווה המוצע בסוגיית גיוס בני ישיבות לצה"ל. זוהי גם הייתה הסיבה לכישלון השיחות הקואליציוניות לאחר הבחירות: ליברמן התנגד לכל פשרה בנוגע לחוק הגיוס. חוק התפזרות הכנסת ה-21 עבר ב-29 במאי והבחירות עצמן יתקיימו ב-17 בספטמבר 2019.

הכישלון של שתי רשימות ימין מובהקות לעבור את אחוז החסימה, הפעילו הפעם תמריצים כבדים לאיחוד שורות במחנה. המאמצים הצליחו באופן חלקי: הימין החדש הצטרף אל הבית היהודי ואל האיחוד הלאומי ברשימה משותפת בשם ימינה. הניסיונות לצרף גם את מפלגות זהות ועוצמה יהודית לא הצליחו והן יתמודדו עצמאית. בשמאל, ההיחלשות הניכרת של מפלגת העבודה ושל מרצ, דחפה אף היא לאיחודים פוליטיים. מרצ מתמודדת בבחירות אלה עם ישראל דמוקרטית, מפלגה שהקים ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, ועם התנועה הירוקה ברשימה משותפת בשם המחנה הדמוקרטי. מפלגת העבודה, לעומת זאת, תתמודד בבחירות אלה עם מפלגת גשר שלא עברה את אחוז החסימה בבחירות של אפריל. מפלגת 
כולנו, שבקושי עברה את אחוז החסימה, התמזגה עם הליכוד ולמעשה חדלה להתקיים. לבסוף, שלוש המפלגות הערביות וחד"ש - שלא הצליחו באפריל להתגבר על חילוקי דיעות פנימיים והתמודדו בשתי רשימות נפרדות - שִיחזרו הפעם את האיחוד של בחירות 2015 והקימו מחדש את הרשימה המשותפת.

לכל הרשימות המתמודדות בבחירות

מפלגות המתמודדות בבחירות 2019 - ספטמבר

מאמרים בנושא בחירות 2019 - ספטמבר

המתקפות שנשמעות בתקופה האחרונה, וביתר שאת במהלך מערכת הבחירות, כנגד הציונות הדתית, עושות עוול לקבוצה משמעותית, ויתר על כן – לחברה הישראלית כולה

הגבלת כוחו של הרוב לקבל הכרעות פוליטיות דורסניות ופופוליסטיות שיפגעו במיעוטים החיים במדינה, באמצעות מנגנונים של איזונים ובלמים, כמו גם פיזור הכוח בין נבחרי ציבור לבין משרתי ציבור לא נבחרים - חיוניים להגנה על הרעיון העומד בבסיסה של הדמוקרטיה - שלטון העם

כשהיועץ המשפטי לממשלה קובע כי ישנה מניעה משפטית לממשלה לפעול בצורה מסוימת, ושרי הממשלה מחליטים לפעול בניגוד לחוות דעתו המקצועית והמשפטית - הם בוחרים באופן מודע לפעול נגד שלטון החוק

play

מה יקרה ביום שאחרי הבחירות? האופציות, כפי שמסתמן, הן ממשלה צרה והומוגנית שאינה משקפת את רצון הציבור הרחב; סבב בחירות נוסף, השלישי בשנה האחרונה; או ממשלת אחדות רחבה, שתייצג השקפת עולם רחבה ככל האפשר. כך או כך, העיניים נשואות לנבחרי הציבור, שישכילו לפעול יחד ולשמור על איתנות הדמוקרטיה הישראלית

פרישת מפלגת זהות מהמירוץ וחבירתה לליכוד עשויה דווקא להיטיב עם בוחריה, ועם המערכת הפוליטית כולה, ותמנע בזבוז קולות בבחירות הקרובות וסחטנות מצד המפלגות הקטנות במהלך המשא ומתן הקואליציוני. השלב הבא: לקבוע כי ראש המפלגה הגדולה הוא ראש הממשלה

מעולם, בהיסטוריה של מדינת ישראל, לא נחקק חוק הנוגע לבחירות, סמוך כל כך למועד קיומן. בחקיקת החוק המתיר הצבת מצלמות בקלפיות, ממשלת המעבר ביצעה מחטף והשתמשה לרעה בכוחה הפוליטי, תוך פגיעה קשה במוסד היועץ המשפטי לממשלה ובשלטון החוק

כמחצית (48.5%) מהציבור היהודי תומך בסיפוח שטחי C; אם השטחים הללו אכן יסופחו, 36.5% מהיהודים סבורים שיש להעביר את הפלסטינים החיים שם לשטחים שבשליטת הרשות הפלסטינית; 40.5% מהיהודים גם מתנגדים להקמת מדינה פלסטינית בשטחים שלא יסופחו

לקראת הדיון הצפוי בתזכיר חוק הבחירות לכנסת- 'תיעוד חזותי ו/או קולי בקלפיות', שיגר המכון הישראלי לדמוקרטיה חוות דעת לחברי הממשלה, לפיה ההצעה מהווה פגיעה בזכות לשוויון בבחירות ובחשאיות הבחירות

עיקרון שלטון החוק חל בישראל, אך יש לו גם סייגים מוגדרים ומוגבלים. בשנים האחרונות, ישנם לא מעט ניסיונות להתגבר עליו, שעלולים לפגוע קשות באמון הציבור בחוק ובמערכת המשפט

כרבע מהציבור הישראלי נותן ציון נכשל למדיניות הכלכלית של הממשלה היוצאת, בעיקר בגלל סדרי עדיפויות לא טובים וחוסר אכפתיות של ההנהגה.  סקר מיוחד לקראת בחירות 2019 מועד ב', מגלה כי רוב הציבור מביע חשש שהעלאת מיסים לא באמת תופנה לטיוב השירותים שהמדינה מעניקה לאזרחים, ושלמעשה אין משמעות להצהרות או הבטחות כלכליות ללא כיסוי

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית אסר, ובצדק, על הצבת מצלמות בשטחי הקלפיות. בזכות הטכנולוגיה המתקדמת קיימות היום דרכים נוספות, יעילות יותר, למניעת זיופים ושמירה על טוהר הבחירות

שני שליש מהמשתייכים למחנה הימין בישראל סבורים שרשויות אכיפת החוק רודפות אחר נתניהו; כמחציתם תומכים בפסקת ההתגברות אך מתנגדים לחוק החסינות; ומרביתם אינם מביעים אמון במוסדות המדינה. סקר מיוחד שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה חושף את עמדות מצביעי הימין בנושאים שונים

להט"בים, רפורמים, ארגוני חברה אזרחית, חילונים, שמאלנים - כולם על הכוונת של אנשי מפלגת נעם, ונתפסים בעיניהם כאויבי העם היהודי והמדינה. השוויון היחיד שיש בקמפיין שלהם הוא שהם לא בוחלים בשנאת כל מי שהוא לא בדיוק, אבל ממש בדיוק, נורמלי כמוהם

פעם אחר פעם חובטים נבחרי הציבור בשלטון החוק, בכוונה להשיג יתרונות פוליטיים או אישיים. ההאשמות כלפי איילת שקד גם הן משחקות לידי המבקשים לפגוע בדימויו של שלטון החוק ובמעמדה של מערכת המשפט

קביעתו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית כי ארגון "דרכנו" הוא 'גוף פעיל בבחירות' אינה עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק, מצמצמת את חופש הביטוי הפוליטי בתקופת בחירות ועלולה לפגוע קשות בגופי חברה אזרחית

כדי שהשקיפות לא תהיה רק סיסמה חלולה וריקה מתוכן, היא צריכה לכלול גם פרסום מידע מורכב, לא תמיד מחמיא - כזה שיסייע לציבור להעריך את תפקוד נבחריו

המאבקים המשפטיים סביב ההופעה בעפולה מבליטים כי בהקשרים מסוימים, גם החרדים, כמו קבוצות מיעוט אחרות, זקוקים להגנת מערכת המשפט - וייתכן שעוד יזדקקו לה יותר מבעבר בנסיבות פוליטיות כאלה ואחרות

בניסיון לפצח את קהל היעד הזה ולגרום לו לצאת לקלפיות, חשוב לשנות את השיח - במקום לדבר על הצבעה כאקט פוליטי מוסרי או מימוש חובה אזרחית, כדאי דווקא לנסות ולגרום להם לחשוב על התועלת האישית שתצא להם מההצבעה

רק לפני שלושה חודשים סערה המדינה בגלל הכוונה לחוקק פסקת התגברות שתרסק את כוחה של מערכת המשפט. שלושה חודשים אחרי, ופסקת ההתגברות נעלמה מהשיח הציבורי. האם זה מקרי, או שיש מי שמסתיר את כוונותיו עד ליום שאחרי הבחירות?

רוב הציבור תומך בתחבורה ציבורית ופתיחת עסקים בשבת; על אף המשברים הקואליציוניים על רקע סוגיות דת ומדינה- זה לא הנושא שיכריע את הבחירות

השינוי שחל בחודשים האחרונים בתפיסה לגבי שילוב אנשי עוצמה יהודית ברשימת הימין המאוחד – מהסברים מצטדקים ומתנצלים לנחרצות והצדקה אסטרטגית, וכן ההחלטה על מתן פרס על מפעל חיים בספרות תורנית לרב יצחק גינזבורג, הם חלק מהתהליך ההדרגתי של שחיקת הנורמות הערכיות שעובר על חלקים בחברה הישראלית

המפלגות הערביות החליטו להתאחד ולרוץ פעם נוספת תחת הרשימה המשותפת. אם בפעם הראשונה היה האיחוד מלווה בתחושת אופוריה, הפעם התלוותה למהלך הפוליטי של איחוי הקרעים תחושה של אנחת רווחה. כעת, היא ניצבת בפני אתגרים חדשים, כמו שחקנים חדשים בזירה ואמון הבוחר הערבי, שצנח בבחירות האחרונות והגיע לשפל חדש

לקראת הדיון הצפוי בנושא, חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה קוראים ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית שלא להתיר הצבת מצלמות במתחמי הקלפיות ברחבי הארץ. פעולה כזו תפגע בזכות לבחור ולהיבחר, בזכות לפרטיות ובעיקרון חשאיות הבחירות, ועל כן מנוגדת לכמה מעקרונות היסוד של הדמוקרטיה הישראלית

פסק הדין של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט מלצר, לפיו תנועת "דרכנו" נחשבת כגוף פעיל בבחירות ועל כן עליה לפעול בהתאם לחוק מימון מפלגות, מעניק לחוק פרשנות רחבה מדי, באופן הפוגע יתר על המידה בחופש הביטוי

שיעור ההצבעה הנמוך בקרב הציבור הערבי מאותת על תחושה בקרב הערבים כי הקול שלהם בקלפי אינו בעל השפעה. כדי לשנות את זה, יש ליצור מתווה לשיתוף פעולה פוליטי בין מפלגות יהודיות וערביות על בסיס מכנה משותף רחב. אגב, מתווה כזה כבר קיים עם קבוצה אחרת - החרדים

אופן חלוקת המימון הממשלתי למפלגות לצורך מימון הבחירות משפיע השפעה ישירה על יכולתן להתמודד בהצלחה בבחירות, ולכן על עיצוב המפה הפוליטית בישראל. סקירה זו דנה בסוגיות העיקריות הנוגעות למימון הציבורי הניתן למפלגות בישראל לצרכי בחירות

אסדרת פעילותם של גופים חוץ-מפלגתיים בבחירות היא מהלך חיוני המשרת ערכים דמוקרטיים כמו שוויון בבחירות ושקיפות. אולם, כפי שהוכח מעבר לכל ספק במערכת הבחירות האחרונה, האסדרה שאומצה בישראל מציבה חובות ותנאים מוגזמים הפוגעים בחופש הביטוי

אחרי שלוש קדנציות ועשר שנים רצופות כראש ממשלה, נראה כי הבחירות הקרובות סובבות בעיקר סביב השאלה האם הציבור רוצה שנתניהו ימשיך לכהן, או לא. ואולם, גם מחנה הימין צריך לעשות חשבון נפש ולבחון האם הוא תומך בהרס הממלכתיות והדמוקרטיה הישראלית שאפיינו את הקדנציה האחרונה, או יוצא להגנתן

כיצד השיגו המפלגות החרדיות את כוחן, ומה תהיה השפעתן בעשורים הקרובים? קצב הגידול הדמוגרפי אמנם משחק תפקיד חשוב, אך עם זאת, ישנם גם שינויים בדפוסי ההצבעה בקרב החרדים, שמעלים סימני שאלה רבים אודות עתידן וכוחן של המפלגות החרדיות בישראל

למפלגות מנהיג יש יתרון מובנה במצב הנוכחי שנכפה על המערכת הפוליטית עם ההכרזה על בחירות נוספות. האם כדאי גם למפלגות הדמוקרטיות שמבצעות בחירות פנים-מפלגתיות לוותר, ולו באופן חד פעמי, על פריימריז?

הגיע הזמן לתת כבוד למפלגות המקיימות הליכים דמוקרטיים פנימיים. מדובר במנגנון חשוב לתפקודה של מפלגה, כזו המערבת מעגלים רחבים של ציבור ומעניקה להם את הכוח להשפיע, ולא רק ביום הבחירות

הסיפור האמיתי בבחירות אפריל 2019 התרחש מחוץ לקלפיות. בציבור הערבי פעלה במאורגן "התנועה הלאומית להחרמת הבחירות לכנסת". מדובר בתנועה עממית, לא-ממוסדת, שהסתמכה על צעירים וסטודנטים ערבים. הללו היו פעילים ברשתות החברתיות ובתקציב זעום הנהיגו קמפיין אפקטיבי עם מסר פשוט וקליט: "ההחרמה – רצון העם". המסר עמד בניגוד גמור לסיסמת בחירות 2015 – "הרשימה המשותפת – רצון העם"

שיעורי ההצבעה הנמוכים בקרב הציבור הערבי הם תמרור אזהרה, ומסר פוליטי חד וברור לנציגיו בכנסת. כעת, הפוליטיקאים הערבים קיבלו הזדמנות נוספת להוכיח לציבור הערבי שהם כאן בשבילו, לאחר שזה איבד את אמונו במערכת הפוליטית ובנציגיו

עד היום, פרק הזמן הקצר ביותר בין מערכות בחירות בישראל היה כשנה ותשעה חודשים. הפעם יפרידו רק חמישה חודשים בין הבחירות לכנסת ה-21 לבחירות לכנסת ה-22. הבחירות הצמודות האלה מדרדרות את הממוצע של תדירות הבחירות בישראל ל-2.6 בלבד. רק ביוון (שבעשור האחרון חוותה שני מקרים של שתי בחירות באותה השנה) משך הזמן הממוצע בין בחירות לבחירות נמוך יותר

הערבים נוהרים לקלפיות? אחוזי ההצבעה בבחירות בקרב האזרחים הערבים נמצאת בשפל של שני עשורים, ועומד על 49.2% בלבד שהשתתפו בבחירות לכנסת ה-21. סקירה מקיפה אודות דפוסי ההצבעה בקרב הציבור הערבי

בין אם במטרה לשמור על טוהר הבחירות או לפגוע באחוזי ההצבעה של כ-20% מאזרחי המדינה - הצבת המצלמות בקלפיות במגזר הערבי ביום הבחירות היא מעשה גזעני, חמור ואף פלילי

יום הבוחר הוא הרגע שבו הפוליטיקאים נרגעים, מהומת היצרים שוככת, ונוצרת הפרדה בין הקמפיינים האגרסיביים של שלל המפלגות, לבין הקמת הממשלה וההסכמים הקואליציוניים שעוד נכונו. יום הבוחר הוא זמנם של הישראלים לנוח ממרוץ הבחירות וליהנות לרגע ממעלותיה של הדמוקרטיה הישראלית

מצביעים למפלגת העבודה? כנראה שאתם רואים בחזרה לשולחן המשא ומתן עם הפלסטינים כחיונית לביטחון ישראל, מתנגדים לחוק "נאמנות בתרבות" ותומכים בנישואים אזרחיים. אם אתם מצביעים לכחול לבן, סביר להניח שתתמכו בתיקון חוק הלאום כך שיהיה שוויוני יותר, תתנגדו למינוי יועצים משפטיים משיקולים פוליטיים ותרצו לראות תחבורה ציבורית בשבת. מה בדבר בוחרי הליכוד ומרצ? כל הפרטים בסקר עמדות מיוחד של מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות

play

תשדירי הבחירות גוזלים זמן שידור יקר, אך האם הם באמת אפקטיביים, כשרוב הקמפיינים נעשים בכלל ברשתות החברתיות? חוק התעמולה, שמסדיר את תשדירי הבחירות ואת תעמולת המפלגות, חייב לעבור התאמה על מנת שיוכל להסדיר ולפקח גם על תעמולת הבחירות בעידן הדיגיטלי

במכון הישראלי לדמוקרטיה קוראים לציבור להפגין ערנות דיגיטלית ולדווח על הודעות ומסרונים שהתקבלו ללא זיהוי השולח: "הציבור צריך לשאול ממי הוא מקבל מסרים ולמה"

היום מתחילה ההצבעה בנציגויות ישראל בחו"ל, אך תרמילאים, אנשי עסקים וסטודנטים לא יוכלו לממש את זכותם הדמוקרטית הבסיסית כאזרחים ולהצביע בבחירות הקרובות, בשל היותם מחוץ לגבולות מדינת ישראל. הגיע הזמן לשנות את הקריטריונים לעשרות אלפי ישראלים שמרכז חייהם בישראל

חוק יסוד: הכנסת אמנם קובע באופן עקרוני שכל אזרח ישראלי בוגר יכול לבחור ולהיבחר, אך בפועל נראה כי קיימים פערים בין החוק לבין המציאות, המונעים מהזכות הדמוקרטית הבסיסית הזו להיות שוויונית ונגישה כפי שמציע החוק

פסילת מועמדים ומפלגות מלרוץ לכנסת, הנובעת מרצונה של דמוקרטיה להגן על עצמה, מחבקת אותה לא פעם חיבוק דב - וחוטאת למטרה. במקום לשים את האחריות בידי גורמים פוליטיים בעלי אינטרסים, מוטב יהיה להסתמך על הנורמות של הגבלת חופש הביטוי ולסמוך על הדמוקרטיה הישראלית שתדע להתמודד עם קיצוניים ומסיתים

ריבוי המפלגות בכנסת מקשה על מפלגת השלטון להרכיב קואליציה מבלי להיות נתונה לסחטנות מצד מפלגות אחרות, ובהמשך - לתפקד ולהציג מדיניות אחידה ואיתנה. שינוי אופן הרכבת הממשלה והעברת האחריות לידי ראש הרשימה הגדולה יתרום לשיפור המשילות והיעילות השלטונית

play

זיהיתם "בוט", חשבון מזויף או תעמולת בחירות אנונימית? מנגנון דיווח חדש יזרז את הטיפול מול הרשתות החברתיות

בעוד חוקי המשחק בשוק התקשורת והפוליטיקה עברו שינויים רבים בעשורים האחרונים, החוק המסדיר את תעמולת הבחירות לא שונה או עודכן שנים רבות. נדרשת רפורמה לביטול שידורי התעמולה במתכונתם הנוכחית ותתאים את חוק התעמולה למציאות בעידן הדיגיטלי

play

מדוע ישראל פגיעה יותר ממדינות אחרות למתקפת סייבר? מיהם הגופים המדינתיים שאחראים להגנה מפני התערבות זרה, ואיך עושים סדר בין גופי הביטחון וועדת הבחירות המרכזית? האזינו לשיחה בין בכירי השב"כ לשעבר, עו"ד אלי בכר ורון שמיר, על האתגר שעלול לפגוע בדמוקרטיה הישראלית. מנחה: סמי פרץ, הפרשן הכלכלי של עיתון דה מרקר

מבין הדמוקרטיות החברות ב-OECD, שיטת הבחירות בישראל נטולת מרכיב אישי או אזורי - שני מנגנונים המחזקים את הקשר בין הבוחר לנבחר. סקירה השוואתית על פתקי ההצבעה הנותנות מענה למרכיב האישי בשיטת הבחירות

אין צורך ללכת רחוק מדי – רק לפני 7 שנים, הייתה בכנסת מפלגת ליכוד אחרת, ליברלית ושוויונית יותר, שהוכיחה שעמדות ימין לא בהכרח סותרות את מערכת הערכים הליברלית. מאז, הימין הליברלי לא נעלם, אך דומה שהוא כמעט ונעלם בליכוד

הפצת פייק ניוז אינה בהכרח קשורה לדעה פוליטית, השתייכות למפלגה מסוימת או לפעילות אינטנסיבית ברשת החברתית, אלא דווקא לגיל. היא נעשית על ידי קומץ אנשים, ולעיתים קרובות היא אפילו לא נעשית בזדון. האוכלוסייה הבוגרת מסתמנת כרגישה ביותר למניפולציות של בחירות ולהפצת פייק ניוז, בין היתר בשל היעדר אוריינות תקשורתית

יותר משני שליש ממצביעי המרכז מדווחים כי הם מתקשים היום, יותר מבעבר, להחליט עבור איזו מפלגה להצביע; במפתיע מתברר כי עמדותיה החברתיות-כלכליות של המפלגה, יותר מעמדותיה הביטחוניות או מי שעומד בראשה - הן שגורמות למצביעים לבחור בה. עוד נתוני דעת קהל על היום שאחרי הבחירות ותכנית השלום של טראמפ, בסקר בחירות מיוחד

play

המכון הישראלי לדמוקרטיה, פורום קהלת, ישראל 2050, התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית והפורום הישראלי למנהיגות: "הגיע הזמן לאמץ את שיטת הפריימריז הפתוחים ביום הבחירות הכלליות - לחיזוק הקשר בין הציבור לנבחריו"

באם יוגש נגדו כתב אישום, על ראש הממשלה יהיה לבחור בין תקיפת גורמי אכיפת החוק ושיסוי המונים נגד הלגיטימיות של המערכת עליה הוא אמון, או לפעול בממלכתיות ובאיפוק, לקבל את החלטת היועץ המשפטי לממשלה ולבחור בטובת המדינה על פני אינטרסים אישיים גרידא

על ראש הממשלה, שמצהיר שטובת מדינת ישראל והבטחת בטחונה בראש מעייניו, לשקול היטב מה היא טובתה של המדינה: המשך ניהולה בידי מנהיג החשוד בביצוע עבירות פליליות חמורות המצביעות לכאורה על שחיתות שלטונית, או פרישה והתמקדות בניהול הגנתו. מצב בו ראש הממשלה, הממונה על מערכת אכיפת החוק נאבק מולה על חפותו הוא מצב לא רצוי, ויגרום בהכרח לפגיעה של ממש בניהול ענייני המדינה במקביל לניהול הגנתו

play

מה מניע אנשים בבחירות? מה החשיבות של מצעי מפלגות וכיצד זה קשור לתפיסה הביטחונית של ראשי המפלגות? קמפיין נגטיבי או פוזיטיבי- מה עדיף? 
האזינו לשיחה עם פרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה יחד עם משה דבי, בעלים ומנכ"ל של משרד דבי תקשורת לייעוץ ואסטרטגיה תקשורתית. בהנחיית סמי פרץ, הפרשן הכלכלי של עיתון דה מרקר

כללי הדיווח החלים כיום על מפלגות לחשיפת אופן ניהול הכספים שלהן במהלך תקופת הבחירות אינם מספיקים. יש ליצור מנגנון שינגיש לציבור את כלל ההכנסות, ההוצאות והדוחות של המפלגות, וכן לייצר תמריצים שליליים לאלו שאינן עומדות בכך. הראשון שבהם: לא להצביע למפלגות שאינן מתנהלות בשקיפות

play

קשה לזהות אותם- הם סמויים, מחופשים, מתוחכמים ומהדהדים לנו את מה שהסביבה הקרובה שלנו חושבת. בתקופת מערכת הבחירות הם בשיא שלהם- בוטים, חשבונות מזויפים, סמסים לא מזוהים - הכל כדי להשפיע על דעת הקהל. חמישה טיפים להתנהלות חכמה ברשת, ובעיקר להתמודדות עם השטף שמטרגט אתכם בכל האמצעים הטכנולוגיים שיש בידיכם

שיטת ה"פתק החצי פתוח", או "פריימריז ביום בחירות", תחזק את הקשר בין נבחרי הציבור לבוחרים, תתמרץ מפלגות להציב מועמדים איכותיים וייצוגיים יותר ברשימותיהן ותגביר את מעורבות הציבור בבחירת חברי הכנסת

הנכס החשוב ביותר של הדמוקרטיות המערביות הוא אמון הציבור בתהליך הבחירות ותוצאותיו. מכאן, שכאשר מתבצעת התערבות או השפעה על תהליך הבחירות באמצעות תקיפה במרחב מקוון על ידי ישות זרה, מדינתית או תת-מדינתית, מה שנתון בסכנה הוא בראש ובראשונה אמון הציבור בתהליך הדמוקרטי עצמו

פרסומים בנושא בחירות 2019 - ספטמבר