בחירות 2019 - ספטמבר

אודות מערכת הבחירות לשנת 2019 - ספטמבר | הבחירות לכנסת ה-22

הבחירות הקרבות לכנסת ה-22 נולדו בנסיבות חסרות תקדים: הכנסת הקודמת שנבחרה ב-9 לאפריל החליטה - פחות מחודשיים לאחר מכן - על פיזורה המוקדם לאחר שניסיונותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להרכיב ממשלה כשלו. תהיה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל בה יערכו שתי בחירות באותה שנה, והפעם העשירית ברציפות בהן מתקיימות בישראל בחירות מוקדמות. הן נערכות בצילן של פרשיות ראש הממשלה בנימין נתניהו, אשר הודעתו של היועץ המשפטי על כוונה להגיש כתבי אישום נגדו (בכפוף לשימוע) בעניינן פורסמה בעיצומה של מערכת הבחירות הקודמת.

ממשלת נתניהו הרביעית, שהושבעה במאי 2015, שרדה לא מעט משברים קואליציוניים, אך בסופו של דבר הגיעה לסוף דרכה בדצמבר 2018. זרז להקדמת הבחירות היה פרישתה של ישראל ביתנו על רקע סבב ההסלמה בן היום ברצועת עזה והתגובה המתונה של כוחות הביטחון. עזיבתה של ישראל ביתנו הקטינה את הבסיס הקואליציוני לרוב שברירי של 61 ח"כים. הסיבה הפורמלית להתפזרות הכּנסת הייתה היעדר הרוב למתווה המוצע בסוגיית גיוס בני ישיבות לצה"ל. זוהי גם הייתה הסיבה לכישלון השיחות הקואליציוניות לאחר הבחירות: ליברמן התנגד לכל פשרה בנוגע לחוק הגיוס. חוק התפזרות הכנסת ה-21 עבר ב-29 במאי והבחירות עצמן יתקיימו ב-17 בספטמבר 2019.

 

 

מפלגות המתמודדות בבחירות 2019 - ספטמבר

מאמרים בנושא בחירות 2019 - ספטמבר

אחרי שלוש קדנציות ועשר שנים רצופות כראש ממשלה, נראה כי הבחירות הקרובות סובבות בעיקר סביב השאלה האם הציבור רוצה שנתניהו ימשיך לכהן, או לא. ואולם, גם מחנה הימין צריך לעשות חשבון נפש ולבחון האם הוא תומך בהרס הממלכתיות והדמוקרטיה הישראלית שאפיינו את הקדנציה האחרונה, או יוצא להגנתן

כיצד השיגו המפלגות החרדיות את כוחן, ומה תהיה השפעתן בעשורים הקרובים? קצב הגידול הדמוגרפי אמנם משחק תפקיד חשוב, אך עם זאת, ישנם גם שינויים בדפוסי ההצבעה בקרב החרדים, שמעלים סימני שאלה רבים אודות עתידן וכוחן של המפלגות החרדיות בישראל

למפלגות מנהיג יש יתרון מובנה במצב הנוכחי שנכפה על המערכת הפוליטית עם ההכרזה על בחירות נוספות. האם כדאי גם למפלגות הדמוקרטיות שמבצעות בחירות פנים-מפלגתיות לוותר, ולו באופן חד פעמי, על פריימריז?

הגיע הזמן לתת כבוד למפלגות המקיימות הליכים דמוקרטיים פנימיים. מדובר במנגנון חשוב לתפקודה של מפלגה, כזו המערבת מעגלים רחבים של ציבור ומעניקה להם את הכוח להשפיע, ולא רק ביום הבחירות

הסיפור האמיתי בבחירות אפריל 2019 התרחש מחוץ לקלפיות. בציבור הערבי פעלה במאורגן "התנועה הלאומית להחרמת הבחירות לכנסת". מדובר בתנועה עממית, לא-ממוסדת, שהסתמכה על צעירים וסטודנטים ערבים. הללו היו פעילים ברשתות החברתיות ובתקציב זעום הנהיגו קמפיין אפקטיבי עם מסר פשוט וקליט: "ההחרמה – רצון העם". המסר עמד בניגוד גמור לסיסמת בחירות 2015 – "הרשימה המשותפת – רצון העם"

שיעורי ההצבעה הנמוכים בקרב הציבור הערבי הם תמרור אזהרה, ומסר פוליטי חד וברור לנציגיו בכנסת. כעת, הפוליטיקאים הערבים קיבלו הזדמנות נוספת להוכיח לציבור הערבי שהם כאן בשבילו, לאחר שזה איבד את אמונו במערכת הפוליטית ובנציגיו

עד היום, פרק הזמן הקצר ביותר בין מערכות בחירות בישראל היה כשנה ותשעה חודשים. הפעם יפרידו רק חמישה חודשים בין הבחירות לכנסת ה-21 לבחירות לכנסת ה-22. הבחירות הצמודות האלה מדרדרות את הממוצע של תדירות הבחירות בישראל ל-2.6 בלבד. רק ביוון (שבעשור האחרון חוותה שני מקרים של שתי בחירות באותה השנה) משך הזמן הממוצע בין בחירות לבחירות נמוך יותר

הערבים נוהרים לקלפיות? אחוזי ההצבעה בבחירות בקרב האזרחים הערבים נמצאת בשפל של שני עשורים, ועומד על 49.2% בלבד שהשתתפו בבחירות לכנסת ה-21. סקירה מקיפה אודות דפוסי ההצבעה בקרב הציבור הערבי

יום הבוחר הוא הרגע שבו הפוליטיקאים נרגעים, מהומת היצרים שוככת, ונוצרת הפרדה בין הקמפיינים האגרסיביים של שלל המפלגות, לבין הקמת הממשלה וההסכמים הקואליציוניים שעוד נכונו. יום הבוחר הוא זמנם של הישראלים לנוח ממרוץ הבחירות וליהנות לרגע ממעלותיה של הדמוקרטיה הישראלית

מצביעים למפלגת העבודה? כנראה שאתם רואים בחזרה לשולחן המשא ומתן עם הפלסטינים כחיונית לביטחון ישראל, מתנגדים לחוק "נאמנות בתרבות" ותומכים בנישואים אזרחיים. אם אתם מצביעים לכחול לבן, סביר להניח שתתמכו בתיקון חוק הלאום כך שיהיה שוויוני יותר, תתנגדו למינוי יועצים משפטיים משיקולים פוליטיים ותרצו לראות תחבורה ציבורית בשבת. מה בדבר בוחרי הליכוד ומרצ? כל הפרטים בסקר עמדות מיוחד של מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות

play

תשדירי הבחירות גוזלים זמן שידור יקר, אך האם הם באמת אפקטיביים, כשרוב הקמפיינים נעשים בכלל ברשתות החברתיות? חוק התעמולה, שמסדיר את תשדירי הבחירות ואת תעמולת המפלגות, חייב לעבור התאמה על מנת שיוכל להסדיר ולפקח גם על תעמולת הבחירות בעידן הדיגיטלי

במכון הישראלי לדמוקרטיה קוראים לציבור להפגין ערנות דיגיטלית ולדווח על הודעות ומסרונים שהתקבלו ללא זיהוי השולח: "הציבור צריך לשאול ממי הוא מקבל מסרים ולמה"

היום יצביעו נציגויות ישראל בחו"ל, אך עשרות אלפי ישראלים לא יוכלו לממש את זכותם הדמוקרטית הבסיסית כאזרחים ולהצביע בבחירות הקרובות, בשל היותם מחוץ לגבולות מדינת ישראל. בעידן הגלובלי, ניתן להציב קריטריונים אשר ייצרו אבחנה בין אזרחים שברור שמרכז חייהם בישראל ועל כן יכולים להצביע, לבין אלה שלא

חוק יסוד: הכנסת אמנם קובע באופן עקרוני שכל אזרח ישראלי בוגר יכול לבחור ולהיבחר, אך בפועל נראה כי קיימים פערים בין החוק לבין המציאות, המונעים מהזכות הדמוקרטית הבסיסית הזו להיות שוויונית ונגישה כפי שמציע החוק

פסילת מועמדים ומפלגות מלרוץ לכנסת, הנובעת מרצונה של דמוקרטיה להגן על עצמה, מחבקת אותה לא פעם חיבוק דב - וחוטאת למטרה. במקום לשים את האחריות בידי גורמים פוליטיים בעלי אינטרסים, מוטב יהיה להסתמך על הנורמות של הגבלת חופש הביטוי ולסמוך על הדמוקרטיה הישראלית שתדע להתמודד עם קיצוניים ומסיתים

ריבוי המפלגות בכנסת מקשה על מפלגת השלטון להרכיב קואליציה מבלי להיות נתונה לסחטנות מצד מפלגות אחרות, ובהמשך - לתפקד ולהציג מדיניות אחידה ואיתנה. שינוי אופן הרכבת הממשלה והעברת האחריות לידי ראש הרשימה הגדולה יתרום לשיפור המשילות והיעילות השלטונית

play

זיהיתם "בוט", חשבון מזויף או תעמולת בחירות אנונימית? מנגנון דיווח חדש יזרז את הטיפול מול הרשתות החברתיות

בעוד חוקי המשחק בשוק התקשורת והפוליטיקה עברו שינויים רבים בעשורים האחרונים, החוק המסדיר את תעמולת הבחירות לא שונה או עודכן שנים רבות. נדרשת רפורמה לביטול שידורי התעמולה במתכונתם הנוכחית ותתאים את חוק התעמולה למציאות בעידן הדיגיטלי

play

מדוע ישראל פגיעה יותר ממדינות אחרות למתקפת סייבר? מיהם הגופים המדינתיים שאחראים להגנה מפני התערבות זרה, ואיך עושים סדר בין גופי הביטחון וועדת הבחירות המרכזית? האזינו לשיחה בין בכירי השב"כ לשעבר, עו"ד אלי בכר ורון שמיר, על האתגר שעלול לפגוע בדמוקרטיה הישראלית. מנחה: סמי פרץ, הפרשן הכלכלי של עיתון דה מרקר

מבין הדמוקרטיות החברות ב-OECD, שיטת הבחירות בישראל נטולת מרכיב אישי או אזורי - שני מנגנונים המחזקים את הקשר בין הבוחר לנבחר. סקירה השוואתית על פתקי ההצבעה הנותנות מענה למרכיב האישי בשיטת הבחירות

אין צורך ללכת רחוק מדי – רק לפני 7 שנים, הייתה בכנסת מפלגת ליכוד אחרת, ליברלית ושוויונית יותר, שהוכיחה שעמדות ימין לא בהכרח סותרות את מערכת הערכים הליברלית. מאז, הימין הליברלי לא נעלם, אך דומה שהוא כמעט ונעלם בליכוד

הפצת פייק ניוז אינה בהכרח קשורה לדעה פוליטית, השתייכות למפלגה מסוימת או לפעילות אינטנסיבית ברשת החברתית, אלא דווקא לגיל. היא נעשית על ידי קומץ אנשים, ולעיתים קרובות היא אפילו לא נעשית בזדון. האוכלוסייה הבוגרת מסתמנת כרגישה ביותר למניפולציות של בחירות ולהפצת פייק ניוז, בין היתר בשל היעדר אוריינות תקשורתית

יותר משני שליש ממצביעי המרכז מדווחים כי הם מתקשים היום, יותר מבעבר, להחליט עבור איזו מפלגה להצביע; במפתיע מתברר כי עמדותיה החברתיות-כלכליות של המפלגה, יותר מעמדותיה הביטחוניות או מי שעומד בראשה - הן שגורמות למצביעים לבחור בה. עוד נתוני דעת קהל על היום שאחרי הבחירות ותכנית השלום של טראמפ, בסקר בחירות מיוחד

play

המכון הישראלי לדמוקרטיה, פורום קהלת, ישראל 2050, התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית והפורום הישראלי למנהיגות: "הגיע הזמן לאמץ את שיטת הפריימריז הפתוחים ביום הבחירות הכלליות - לחיזוק הקשר בין הציבור לנבחריו"

באם יוגש נגדו כתב אישום, על ראש הממשלה יהיה לבחור בין תקיפת גורמי אכיפת החוק ושיסוי המונים נגד הלגיטימיות של המערכת עליה הוא אמון, או לפעול בממלכתיות ובאיפוק, לקבל את החלטת היועץ המשפטי לממשלה ולבחור בטובת המדינה על פני אינטרסים אישיים גרידא

על ראש הממשלה, שמצהיר שטובת מדינת ישראל והבטחת בטחונה בראש מעייניו, לשקול היטב מה היא טובתה של המדינה: המשך ניהולה בידי מנהיג החשוד בביצוע עבירות פליליות חמורות המצביעות לכאורה על שחיתות שלטונית, או פרישה והתמקדות בניהול הגנתו. מצב בו ראש הממשלה, הממונה על מערכת אכיפת החוק נאבק מולה על חפותו הוא מצב לא רצוי, ויגרום בהכרח לפגיעה של ממש בניהול ענייני המדינה במקביל לניהול הגנתו

play

מה מניע אנשים בבחירות? מה החשיבות של מצעי מפלגות וכיצד זה קשור לתפיסה הביטחונית של ראשי המפלגות? קמפיין נגטיבי או פוזיטיבי- מה עדיף? 
האזינו לשיחה עם פרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה יחד עם משה דבי, בעלים ומנכ"ל של משרד דבי תקשורת לייעוץ ואסטרטגיה תקשורתית. בהנחיית סמי פרץ, הפרשן הכלכלי של עיתון דה מרקר

כללי הדיווח החלים כיום על מפלגות לחשיפת אופן ניהול הכספים שלהן במהלך תקופת הבחירות אינם מספיקים. יש ליצור מנגנון שינגיש לציבור את כלל ההכנסות, ההוצאות והדוחות של המפלגות, וכן לייצר תמריצים שליליים לאלו שאינן עומדות בכך. הראשון שבהם: לא להצביע למפלגות שאינן מתנהלות בשקיפות

play

קשה לזהות אותם- הם סמויים, מחופשים, מתוחכמים ומהדהדים לנו את מה שהסביבה הקרובה שלנו חושבת. בתקופת מערכת הבחירות הם בשיא שלהם- בוטים, חשבונות מזויפים, סמסים לא מזוהים - הכל כדי להשפיע על דעת הקהל. חמישה טיפים להתנהלות חכמה ברשת, ובעיקר להתמודדות עם השטף שמטרגט אתכם בכל האמצעים הטכנולוגיים שיש בידיכם

שיטת ה"פתק החצי פתוח", או "פריימריז ביום בחירות", תחזק את הקשר בין נבחרי הציבור לבוחרים, תתמרץ מפלגות להציב מועמדים איכותיים וייצוגיים יותר ברשימותיהן ותגביר את מעורבות הציבור בבחירת חברי הכנסת

הנכס החשוב ביותר של הדמוקרטיות המערביות הוא אמון הציבור בתהליך הבחירות ותוצאותיו. מכאן, שכאשר מתבצעת התערבות או השפעה על תהליך הבחירות באמצעות תקיפה במרחב מקוון על ידי ישות זרה, מדינתית או תת-מדינתית, מה שנתון בסכנה הוא בראש ובראשונה אמון הציבור בתהליך הדמוקרטי עצמו

פרסומים בנושא בחירות 2019 - ספטמבר