מאחורי ההסכמים הקואליציוניים
עד כמה החלת חובת צינון לראשי ממשלה היא מידתית? ומה בנוגע להגבלת כהונת ראש ממשלה? כל התשובות על ההסכמים הקואליציוניים
Flash 90
לא נהוגה הגבלת כהונה על ראש ממשלה בדמוקרטיות פרלמנטריות כמו ישראל, ובטח שלא החלת חובת צינון בטרם ייבחר שוב לפרלמנט.
המניעה ממי שכיהן כראש ממשלה לשתי קדנציות להיבחר כחבר כנסת למשך 4 שנים, פוגעת פגיעה קשה בזכות לבחור ולהיבחר. מדובר בפגיעה לא מוצדקת ולא מידתית, בוודאי כשמדובר בזכות כה יסודית בדמוקרטיה. מובן גם שהיא מועלית על רקע פרסונלי ולכן בעייתית, כמו חקיקה פרסונלית באופן כללי.
מדובר בסוגיה מורכבת. כאמור, אין תקדימים בדמוקרטיות פרלמנטריות להגבלת כהונה, והמנגנונים שהוצעו עד כה בישראל עלולים לפגוע ביציבות ובמשילות. בפרט, הגבלת הכהונה תפגע בעיקרון האחריותיות, כך שהבוחרים לא יוכלו לתגמל ולהעניש ראשי ממשלה בכהונתם האחרונה. אין גם הוכחות אמפיריות לכך שהגבלת כהונה מצמצמת שחיתות (ויש אף טענות שהיא מעודדת שחיתות). מאידך, צעד כזה יגביל את עוצמת ראש הממשלה, שהתגברה בשנים האחרונות; ויעודד תחרות ותחלופה שלטונית, שהם עקרונות דמוקרטיים חשובים.
כבר היום הכנסת סובלת מריבוי פיצולי סיעות. ראינו זאת היטב בכנסת הקודמת, שבה התפצלו זמן קצר אחרי הקמת הממשלה כחול לבן, העבודה-גשר-מרצ וימינה. קשה כמובן לחזות אם ומי יתפלגו לפי הכלל שמאפשר ל-4 חברי סיעה להתפלג, אבל ברור שחקיקה זו עלולה לגרום לפיצול סיעות ולהגביר את הפיצול הכללי בכנסת.
פיצול סיעות פוגע באמון הציבור בפוליטיקה: גם כי הציבור בחר בסיעה מאוחדת, וגם כי הציבור חושב שהפיצול מתבצע בעיקר לצרכים אישיים כמו משרות בממשלה. ריבוי סיעות בכנסת ובממשלה פוגע בעבודת הכנסת, ביכולת המשילות וביציבות הממשלה.
התיקון הדרוש הוא דווקא להקשות על פיצולי סיעות, במיוחד סיעות משותפות שכיום יכולות להתפלג ללא כל סנקציות. אנחנו מציעים לאסור על התפלגות לפחות בחצי השנה הראשונה לאחר כינון הכנסת – לרבות על התפלגות של סיעות משותפות לפי המפלגות המרכיבות אותן ועל התפלגות של שליש מחברי הסיעה.
מדובר שוב בניסיון לשנות את כללי המשחק הפוליטיים לצרכים ספציפיים, בלי כל הצדקה מהותית. זה מזכיר מאוד את "חוק מופז" שחוקק בשנת 2009 ביוזמת הליכוד מתוך מחשבה שמופז יוביל 7 ח"כים שיתפלגו מסיעת קדימה ויחברו לממשלת נתניהו.