מדד הדמוקרטיה הישראלית 2023: צה"ל והרשויות המקומיות מובילים בסולם האמון בציבור היהודי, בתחתית - המוסדות הפוליטיים
הסקר הקבוע נערך ביוני 2023, אך חלק מהשאלות נבדקו שוב בסוף 2023 ובתחילת 2024 • רמות ומדרג האמון במוסדות המדינה השתנו רק מעט • במדידה השנייה חל שיפור גדול במידת האמון במשטרת ישראל • בית המשפט העליון עומד בשתי המדידות בצמרת דירוג האמון בציבור הערבי.
מדד הדמוקרטיה לשנת 2023 של המכון הישראלי לדמוקרטיה מתפרסם היום (14.3). פרויקט המדד נערך זו השנה ה-21 ברציפות והוא משרטט תמונת מצב מורכבת בנוגע להערכת הציבור את חוסן הדמוקרטיה הישראלית, מידת האמון במוסדות המדינה והלכידות הפנימית בחברה. נוכח הצפי שאירועי אוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" ישפיעו מאוד על דעת הקהל בארץ, חזרנו בסוף 2023 (נובמבר ודצמבר) ובתחילת ינואר 2024 על חלק מהשאלות שנשאלו בחודש יוני.
עיקרי הממצאים:
בשתי המדידות, כחמישית בלבד מהישראלים מעריכים את מצבה של ישראל כטוב או טוב מאוד (21% ביוני ו-22% בדצמבר). עם זאת, פילוח מדגם יהודים לפי מחנות פוליטיים, מראה כי בשמאל הייתה ירידה של ממש בשיעור המעריכים את מצבה של ישראל כרע (73% ביוני לעומת 65% בדצמבר), במרכז הייתה ירידה קלה (54% ביוני לעומת 51% בדצמבר) ובימין לא חל בכך שינוי (31% בשתי המדידות).
בציבור הערבי 18% העריכו ביוני את מצבה של ישראל כטוב או טוב מאוד ואילו בדצמבר ירד שיעורם ל-9%.
הציבור היהודי
ככלל, רמת האמון במרבית המוסדות במדידה החוזרת בחודש דצמבר 2023 דומה למדי לזו של יוני 2023, בעיקר במדרג בין המוסדות, אך גם בשיעור הנותנים בהם אמון, אם כי בממוצע האמון בדצמבר גבוה במעט מזה שביוני.
צה"ל זוכה לשיעור האמון הגבוה ביותר (בממוצע 86%). במקום השני נמצאות הרשויות המקומיות (יוני 55%, דצמבר 64%) ובמקום השלישי נשיא המדינה (יוני 54%, דצמבר 61%). השינוי העיקרי חל במעמדה של המשטרה, שהשתפר מאוד על רקע תפקוד השוטרים ב-7 באוקטובר ובימי המלחמה הראשונים. במסגרת החרפת הביקורת על הדרג הפוליטי, ובניגוד לעלייה שמצאנו ברוב המוסדות האחרים, ניכרת ירידה ברמות האמון בממשלה ובכנסת (ממשלה מ-28% ל-23%, כנסת מ-24% ל-19%). (אי) האמון במפלגות נותר כמעט כשהיה.
נותנים אמון במוסדות המדינה (%, יהודים)
הציבור הערבי
כבעבר, ככלל ובממוצע האמון של הציבור הערבי במוסדות נמוך מזה של הציבור היהודי. ואולם, כאן רמת האמון במוסדות המדינה עלתה בחדות במדידת דצמבר. ייתכן שהדבר נבע מחשש להביע עמדה ביקורתית במהלך מלחמה (למשל, העלייה חסרת התקדים והמפתיעה באמון בצה"ל מ-21% ביוני ל-44% בדצמבר) או כתוצאה מהעלייה בתחושת השייכות לישראליות. בשתי המדידות בראש סולם האמון נמצא בית המשפט העליון (26% ביוני ו-53% בדצמבר). בתחתית, בציבור הערבי כמו בציבור היהודי- נמצאים המוסדות הפוליטיים, אבל כאן בשניים מהם חלה עלייה (הכנסת מ-18% ל-28%, המפלגות מ-15% ל-25%). האמון בממשלה נותר כשהיה.
נותנים אמון במוסדות המדינה (%, ערבים)
אחרי נקודת שפל של 4.4 (על סולם בין 1 ל-10) ביוני, בשיא המחאה נגד ה"רפורמה המשפטית", הרי שאחרי אירועי ה-7 באוקטובר, חלה בציבור היהודי עלייה חדה בהערכת הסולידריות בכלל חברה הישראלית ל-7.2 באוקטובר ולאחר מכן ירידה מסוימת ל-6.7 בדצמבר. הירידה בדצמבר היא ככל הנראה בגלל הבולטות המתחדשת של המתחים הפנימיים. השינויים בהערכת הסולידריות הורגשו בכל המחנות הפוליטיים (יהודים), בשמאל (מ-3.5 ביוני, ל-7.5 באוקטובר ו-6.9 בדצמבר), במרכז (מ-4 ביוני ל-7.1 באוקטובר ו-6.9 בדצמבר) ובימין (מ-4.8 ביוני ל-7.2 באוקטובר ו-6.6 בדצמבר).
בקרב החברה הערבית, חלה גם כן עלייה משמעותית בהערכת תחושת הסולידריות בחברה הישראלית, מ-3.6 ביוני, ל-4.8 באוקטובר ושוב עלייה ל-5.2 בדצמבר.
איזה ציון אתה נותן לרמת הסוֹלִידָרִיוּת (תחושת ה"ביחד") כיום של כלל החברה הישראלית (יהודים, ערבים וכל שאר האזרחים)? תן ציון בסולם שבין 1 ל-10, שבו 1=אין בכלל סולידריות ו-10=יש סולידריות רבה מאוד, 2023-2011 (ממוצע, יהודים וערבים)
בציבור היהודי, בראש סולם המתחים ניצב המתח בין ימין לשמאל ללא שינוי משמעותי בין מדידות יוני לדצמבר (43%, 46% בהתאמה). אחריו, המתח בין יהודים לערבים (31.5%), שניצב בראש סולם המתחים בעבר (בשנים 2022-2021). המתח בין דתיים לחילונים קטן בכמחצית במדידה הנוכחית (מ-19% ל-9%) . בנושא זה ניכרים הבדלים בין המחנות הפוליטיים (יהודים) בשמאל- ירד שיעור הסבורים שהמתח העיקרי הוא בין ימין לשמאל מ-51% ביוני ל-45% בדצמבר, בימין נמדדה עלייה מ-42% ביוני ל-48.5% בדצמבר, ואילו במרכז שיעור המעריכים זאת כמתח המרכזי נותר ללא שינוי, בשתי המדידות 44%. כמו בעבר, בקרב הציבור הערבי המתח בין יהודים לערבים ניצב בראש סולם המתחים (יוני: 53%, דצמבר: 47.5%).
שאלנו: "אם תהיה לך אפשרות לקבל אזרחות אמריקאית או אזרחות של מדינה אחרת במערב, האם תעדיף לעבור ולחיות שם או שתעדיף להישאר לחיות בישראל?". בקרב יהודים, חלה במהלך המלחמה עלייה, בהשוואה ליוני 2023, בשיעור המעדיפים להישאר בארץ (מ-70% ל-80.5%). בקרב הערבים, נשמרה יציבות בשיעור זה (62% ו-59%).
כמחצית (51%) מכלל הציבור הישראלי סברו בדצמבר כי השלטון הדמוקרטי בישראל נמצא בסכנה חמורה וזו ירידה מסוימת מ-58.5% שסברו כך ביוני.
בציבור היהודי חלה עלייה קלה בשיעור הסבורים כי קיימת כיום מערכת ערכים והסכמות משותפת לציבור הישראלי (מ-31% ביוני ל-43% בינואר 2024). בפילוח לפי מחנות פוליטיים, בשלושת המחנות חלה עלייה מיוני 2023 לינואר 2024 בשיעור הסבורים כי קיימת מערכת ערכים והסכמות משותפת, כאשר העלייה החדה ביותר חלה במרכז (שמאל: מ-18% ל-24.5%, מרכז: מ-22% ל-42%, ימין: מ-38% ל-49%).
לעומת זאת, בציבור הערבי, שיעור הסבורים כך נחתך בכמחצית (מ-52% ביוני ל-25% בינואר).
בחודש יוני, בשיאו של המתח סביב ה"רפורמה המשפטית", רק רבע מכלל המדגם העריכו כי יש סיכוי גבוה ליצירת "חוזה חדש". בינואר 2024, חלה עלייה מסוימת בשיעור המעריכים כך: מ-25% ל-35% כשמדובר בחוזה חדש בין האזרחים לשלטון (אם כי עדיין מדובר במיעוט), ומ-26% ל-43%, עלייה משמעותית ביותר, כשמדובר בחוזה חדש בין הקבוצות השונות בחברה.
***
יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה:
"השבר הגדול שחווינו כולנו בשבעה באוקטובר בא לידי ביטוי בנתוני מדד הדמוקרטיה השנה: הציבור נותן אמון רב בצה"ל ובמפקדיו, המוכיחים דוגמא אישית, אומץ ומחויבות בלחימה בכל הגזרות. גם השלטון המקומי והמשטרה רושמים זינוק במדד האמון הציבור, ולצד זה, בולט מאד חוסר האמון הניכר בממשלה ובכנסת - פחות מרבע מהציבור נותן אמון בנבחרי הציבור שלו. נתון זה איננו מפתיע לאור חוסר התפקוד ואוזלת היד של מוסדות המדינה בתחילת המלחמה. העלייה שנמדדה בתחושת הסולידריות בחברה הישראלית קשורה בהירתמות הנרחבת ובהיקפי ההתנדבות האזרחית על רקע המלחמה. הנתון הזה מעודד במיוחד על רקע השפל בסולידריות החברתית שחווינו בקיץ האחרון תוך כדי הניסיונות לקידום ההפיכה המשטרית.
שיקום האמון במוסדות ברמה הלאומית אפשרי, אך לשם כך הציבור יצטרך להשתכנע שהמנהיגות הלאומית פועלת מתוך רצון לאחד את החברה תוך שהיא מגלה דוגמא אישית, כמו זו שראינו בשדה הקרב".
***
פרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון:
"הציבור הישראלי לקבוצותיו השונות אינו מרוצה (בלשון המעטה) מתפקוד המערכת הפוליטית בארץ, כשהפערים בין הקבוצות נמצאים בסימן התרחבות. גם אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה, אשר תחילה נראו כאירועים מאחדים ("ביחד ננצח") מתבררים כיום כבעלי השפעה קטנה על עומק השסעים הפנימיים משכבר. עם זאת, וחרף הביקורת החזקה על ההנהגה, הציבור הישראלי מחויב מאוד למדינה ולחברה ורק מעטים היו מעדיפים לעבור להתגורר במקומות אחרים בעולם".