אמון בממשלה ובכנסת

בעידן של ריבוי גרסאות וערעור מתמשך על מוסדות ואנשי מקצוע, קשה להבחין מהי אמת ומהי מניפולציה. זו לא טעות — זו שיטה מסוכנת. וחנה ארנדט כבר הזהירה אותנו בדיוק מפניה.

בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): בשמאל מעריכים 94% שהדמוקרטיה בסכנה חמורה, במרכז – 71% ובימין 38% ● פחות מחמישית מהישראלים מעריכים את מצבה של ישראל כטוב או טוב מאוד, אבל כשני שלישים סבורים שישראל היא מקום שטוב לחיות בו ● מבין מוסדות הציבור, שיעורי האמון במוסדות הפוליטיים – הממשלה, הכנסת, והמפלגות – הם הנמוכים ביותר.

הסקר הקבוע נערך ביוני 2023, אך חלק מהשאלות נבדקו שוב בסוף 2023 ובתחילת 2024 • רמות ומדרג האמון במוסדות המדינה השתנו רק מעט • במדידה השנייה חל שיפור גדול במידת האמון במשטרת ישראל • בית המשפט העליון עומד בשתי המדידות בצמרת דירוג האמון בציבור הערבי.

כבעבר, איסוף הנתונים למדד הדמוקרטיה לשנת 2023 בוצע ביוני. בחודשים דצמבר 2023 וינואר 2024, בדקנו שוב חלק מהעמדות שנמדדו בקיץ כדי להבין האם ניכרים בדעת הקהל שינויים מהותיים בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר ופרוץ המלחמה.

למרות מתקפת ה-7 באוקטובר, שיעור היהודים האופטימיים לגבי עתידה של ישראל עלה משמעותית, מ-52% ל-65.5%. בציבור הערבי לא חל שינוי.

האמון בממשלה הוא הנמוך ביותר מאז תחילת המדידות ב-2003 ועומד על 18% בלבד. עיקר הירידה באמון היא במחנה הימין: מ-42% ביוני האחרון ל-31% כיום.

בשעה שבחמישה משרדי ממשלה אין מנכ"ל מכהן ושלמרות שלוש שנות קורונה אין תרגולת עבודה בחירום וניהול דיגיטלי שוטף, אין זה פלא שהשירות הציבורי במלחמת "חרבות ברזל" נפגע אנושות וכך גם היכולת שלו לספק מענים רלוונטיים. נוכח המהלכים האחרונים שפגעו במגזר הציבורי, חייבים לפעול לשינוי המצב בהקדם למען שיקום החוסן החברתי.

המהלכים האחרונים שתוצאתם החלשת השירות הציבורי בישראל פוגעים הן באפקטיביות התפקוד של הממשלה והן באמון הציבור במוסדות. הפגיעה הכפולה תגבה לבסוף מחיר ממשקי הבית.

שיעור נותני האמון בכנסת כמעט הוכפל בהשוואה לתקופת ממשלת בנט-לפיד, אולם הוא עדיין נמוך מבעבר. האמון בממשלה עלה מ-21% לפני שנה ל-29% כיום, אך הן בקרב היהודים (31%) והן בקרב הערבים (17%) רק מיעוט נותנים בה אמון. בעוד ש-93.5% מהחרדים סבורים כי המדינה צריכה לממן בתי ספר חרדים שאינם מלמדים ליבה, רק 13% מהחילונים סבורים כך.

המדד מציין 20 שנות מדידה וניתוח ומצביע על רוב התומך בכך שלביהמ"ש העליון תהיה סמכות לבטל חוקים הנוגדים את עקרונות הדמוקרטיה. בעשור האחרון ניכרת ירידה משמעותית בשיעור האופטימיים לעתיד המדינה, ועם זאת הרוב מעוניינים להישאר בארץ.

על הציבור צריך לדעת שהכנסת והממשלה מתנהלות כששיקולן המרכזי הוא טובתו. זהו תנאי ראשון ביצירת אמון. הצעד השני הוא מחויבות אמיתית לתיקון ליקויי המערכת. ירידה באמון היא אולי תופעה בינלאומית, אבל לא גזירת גורל

ממשלת האחדות הנוכחית מתפקדת בפועל כממשלת מעבר משותקת ונטולת סמכויות שנמנעת מקבלת החלטות - אבל זה לא חייב להיות ככה. ההיסטוריה של מדינת ישראל מספרת סיפור אחר אודות היכולת שלנו להתלכד ברגעי משבר ולקבל את ההכרעות וההחלטות הנכונות

על מקבלי ההחלטות לשדר לאזרחים שההליכה לסגר נעשית משיקולים ענייניים ובריאותיים, ולא כי זה האמצעי היחיד שישראלים מסוגלים לציית לו. ללא תיקון הכשלים ותוך הישענות על אכיפה דרקונית - הליכה לסגר יכולה אולי להביא לשינוי קצר טווח, אך לטווח הארוך היא עשויה להעמיק עוד יותר את משבר האמון

הבחירות והשבעת הכנסת מאחורינו. למה נדרשים כעת חברי הכנסת, ותיקים וחדשים לאחד, על מנת להחזיר את אמון הציבור למוסד הכנסת, שעומד כרגע על 30% בלבד? האזינו לשיחה עם ד"ר חן פרידברג, חוקרת בתכנית לרפורמות פוליטיות במכון עם סמי פרץ, הפרשן הכלכלי של עיתון דה-מרקר, על הצעדים שיש לנקוט על מנת לשפר ולייעל את עבודת הכנסת וחבריה

גם השנה אמון הציבור באחד המוסדות הפוליטיים החשובים ביותר בדמוקרטיה הישראלית מצוי בשפל עמוק – רק 26% מאזרחי ישראל נותנים אמון בכנסת, 80% סבורים שחברי הכנסת דואגים יותר לעצמם מאשר לציבור ושני שליש סבורים שהם אינם מבצעים את תפקידם. בניגוד למה שמקובל לחשוב, המצב שבו אנו נמצאים איננו גזירה משמיים. בכדי לטפל בו נדרש לא רק שינוי תרבותי אלא גם שינוי מבני-מוסדי

מנתוני מדד השלום החודשי עולה חצי מהישראלים לא סבורים שיש לנצל את עידן טראמפ להרחבת בנייה או סיפוח השטחים; וגם: מה חושבים על גרסת נתניהו בנושא ההקלטות והאם המורה מאום אלחירן הוא מחבל?

המכון הישראלי לדמוקרטיה עורך סקר שנתי, שמטרתו לאבחן את "מצבה הבריאותי" של הדמוקרטיה הישראלית. מדד הדמוקרטיה 2013 הוגש לנשיא המדינה ב-06.10.2013.

איך נתפסת הדמוקרטיה הישראלית בענייהם של מכוני מחקר בין-לאומיים שונים? לאילו ציונים זוכה ישראל במדדים הבין-לאומיים המשווים עשרות מדינות מדי שנה?

האם הקמתה של ממשלת האחדות באישון לילה היא שעתה היפה של הפוליטיקה או שעתה הרעה? תלוי כמובן את מי שואלים – את מי שמשך בחוטים או את מי שצפה בהצגה בלי לדעת מה מתרחש מאחורי הקלעים. מצד אחד יש שיאמרו שהמהלך המפתיע הוא הפוליטיקה במיטבה, מצד אחר יש שיראו במהלך "מכירת חיסול". מכל מקום מהלך זה יגדיר מחדש את האסור, את המותר ואת הכדאי בפוליטיקה הישראלית. 

סקר שערכו מרכז גוטמן ומכון דחף עבור ישראלים להצלת הדמוקרטיה מעלה: הבוחרים מאסו בחברי הכנסת ובמפלגות, אך בנכונותם לתמוך ביוזמות שישנו את המצב.

המכון הישראלי לדמוקרטיה ואתר וואלה! מסכמים את העשור הראשון של האלף השלישי של ישראל. מה השתנה באמון האזרחים במדינה? מה חדש ביחסי הדת והמדינה? האם יש לתקן את שיטת המשטר הנהוגה? מומחי המכון הישראלי לדמוקרטיה וואלה! בפרויקט מיוחד.

כיצד מעריך הציבור בישראל את המוסדות המרכזיים; הכנסת, התקשורת, מוסד ראש הממשלה ומוסד בית המשפט העליון? מי מהמוסדות שומר על יציבות ומי נתפס כשומר הדמוקרטיה הטוב ביותר?