שרטוט גבולות סמכות השר לביטחון לאומי ביחס למשטרת ישראל – פסיקת בג"ץ ביחס לחוקתיות תיקון מס' 37 לפקודת המשטרה
Photo by Dudu Greenspan/Flash90
ביום 2 בינואר 2025 פרסם בג"ץ פסק דין בנושא תיקון מס' 37 לפקודת המשטרה.
תיקון מס' 37 לפקודת המשטרה התקבל בכנסת ב-28 בדצמבר 2022 בתום הליך חקיקה חפוז וללא עבודת מטה ממשלתית, ערב הקמתה של הממשלה ה-37, בעקבות ההסכם הקואליציוני שנחתם בין מפלגת הליכוד למפלגת עוצמה יהודית.
התיקון עיגן הוראות שנוסחו על ידי ח"כ איתמר בן גביר וצוותו, ומרחיבות את מידת השפעתו האפשרית של השר על המשטרה. התיקון הוסיף לפקודת המשטרה מספר סעיפים חדשים, לפיהם: משטרת ישראל תהיה נתונה למרות הממשלה, כשהשר לביטחון לאומי הוא הממונה על המשטרה מטעם הממשלה (סעיף 8ב לפקודה); השר יתווה את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה, לרבות לעניין סדרי העדיפויות, תכניות העבודה, ההנחיות וההוראות כלליות שלה ויקיים פיקוח ובקרה על פעילותה ורמת מוכנותה (סעיף 8ג לפקודה) וכן השר יתווה מדיניות כללית בתחום החקירות, לרבות קביעה של סדרי עדיפות עקרוניים, לאחר ששמע את עמדת היועץ המשפטי לממשלה ולאחר שהתייעץ עם המפכ"ל (סעיף 8ד לפקודה). בנוסף, לסעיף 9 לפקודה נוסף משפט לפיו המפכ"ל נדרש לפקח על משטרת ישראל, על ניהולה ועל הפעלתה בהתאם להתוויית המדיניות ולעקרונות הכלליים של השר.
זמן קצר לאחר שהתקבל התיקון לפקודת המשטרה, עתרו מספר ארגוני חברה אזרחית וחברי כנסת לבג"ץ בבקשה שיורה על בטלותו. זאת, בין היתר, בטענה שהוא מקים חשש כבד לכך שהשר יתערב בשיקול הדעת המבצעי-מקצועי של המשטרה ובפרטי הביצוע של פעילותה, תוך קידום שיקולים פוליטיים ומפלגתיים אסורים.
מאז שהוגשה העתירה פורסמו במהלך השנים 2024-2023 מספר החלטות ביניים בהליך, בהמשך לבקשות שהוגשו על-ידי העותרות סביב צעדיו של השר ביחס להתנהלות המשטרה בשיטור הפגנות נגד מדיניות הממשלה. בהחלטות אלו הובהר כי השר לא רשאי להתערב בפרטי הביצוע האופרטיבי של התמודדות המשטרה עם מחאות והפגנות בישראל.
לעמדת היועצת המשפטית לממשלה ביחס לעתירות, אשר פורסמה במסגרת תשובת המדינה במרץ 2024, התיקון יצר מבנה משטרי בלתי-מאוזן המאפשר ניצול לרעה ופוליטיזציה פסולה בהפעלת הכוח המשטרתי, ומשכך אינו חוקתי. היועמ"שית טענה כי יש לבטל את הסעיף בתיקון שמאפשר לשר להתוות מדיניות בנושא חקירות המשטרה. באשר לשאר סעיפי התיקון לחוק, היועמ"שית סברה כי ניתן לקבלם ובלבד שתתקבע "פרשנות מקיימת" שתבטיח הגנה על זכויות אדם ומניעת פוליטיזציה של עבודת המשטרה, וכן רק אם השר יפרסם מראש את המדיניות שהתווה. השר בן גביר, אשר לבקשתו יוצג בהליך בנפרד, ביקש לדחות את העתירות.
כפי שיתואר בסקירה זו, החלטת שופטי בג"ץ מיום 2 בינואר 2025 הכריעה בדבר בקשת העותרים לבטל את סעיפי תיקון מס' 37, ובמסגרת זו עמדה על כמה עקרונות יסודיים ביחס לפעילות משטרת ישראל. בין היתר, השופטים דנו בתפקיד המשטרה ובשוני בינה לבין הצבא, בחשש מהשפעתם של שיקולים זרים על פעילות המשטרה ובהבדל בין קביעת מדיניות לבין מעורבות אופרטיבית של השר. כפי שיוצג להלן, בהחלטה זו ניתן למצא הסכמה רחבה בין כלל השופטים כי המשטרה מחויבת תמיד לפעול באופן עצמאי, א-פוליטי וממלכתי, וכי קביעת מדיניות עקרונית וכללית על-ידי השר מחויבת לעמוד בדרישות המשפט המינהלי. בתוך כך, מספר שופטי בג"ץ התייחסו גם להתרחשויות ה"מטרידות" שקרו בתקופת כהונת בן גביר כשר לביטחון לאומי.
