• Open to the Public

פריימריז פתוחים בישראל- האם אפשרי?

המכון הישראלי לדמוקרטיה

דיון בנושא ההיתכנות של קיום פריימריס פתוחים והשלכותיהם במכון הישראלי לדמוקרטיה:

יוחנן פלסנר, נשיא המכון: "אמצעי שיכול לסייע לייצוב המערכת הפוליטית ולעודד השתתפות ציבורית בהליכים הפוליטיים"

ח"כ ציפי לבני:
"אם הציבור יהיה מעוניין בפריימריס פתוחים- הפוליטיקאים יצטרפו"

בדיון שהתקיים בשיתוף חברת הכנסת ציפי לבני, בנושא ההיתכנות לקיומם של פריימריז פתוחים בישראל , דובר על השלכותיהם האפשרויות על המערכת הפוליטית והאמצעים הנדרשים בכדי לקיים הליך שכזה. בחודשים הקרובים יוקמו קבוצות מחקר שיעסקו בהיתכנות לקיום הליכי בחירות מקדימות תוך שיתוף הציבור הרחב בהיבטים הטכנולוגים, המשפטיים והארגוניים.

 יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, ציין כי: "ממחקרי המכון עולה שהציבור אוהב את המדינה, אך מביע חוסר אמון במערכת הפוליטית ומתנכר אליה. לכן, שיטה של פריימריס פתוחים שייערכו בשיתוף קהל רחב, תוכל לפתור את הבעיות של שיטת הפריימריס ושל המפלגות הקטנות ואף ליצור מומנטום פוליטי למי שיקח חלק בחידוש הזה" פלסנר הוסיף, כי "הדבר אף עשוי לתרום ליצירת שני גושים שייצבו את המערכת הפוליטית" .

ח"כ ציפי לבני, יו"ר התנועה וחברת המחנה הציוני אמרה: "צריך שיהיו בישראל שתי רשימות על ברורות, כפי שברור בארצות הברית מה זה להיות רפובליקני ומה זה להיות דמוקרטי. הדרך ליצור את שני הגושים היא באמצעות פריימריס פתוחים לראשות הגוש. אם הציבור יהיה מעוניין בכך- הפוליטיקאים יצטרכו להצטרף. לא מדובר בהצטרפות למפלגה או בפירוק מפלגות קימות אלא פנייה לציבור כמה שיותר גדול - שיחליט שהוא נותן אמון במחנה רחב עם עקרונות ברורים ויקבל אפשרות לבחור מי יעמוד בראש הגוש. המחנה הציוני היה רק דוגמה קטנה לאפשרות הזאת - של חבירה של כוחות למשהו גדול יותר, שלם שגדול מסך חלקיו. הצעד הראשון יהיה לפנות לציבור באמצעים חדשניים ולשתף אותו בהחלטות".

חה"כ ציפי לבני ויוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. (צילום: עודד אנטמן)

חה"כ ציפי לבני ויוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. (צילום: עודד אנטמן)

השר לשעבר מהליכוד מיכאל איתן, אמר: "צריך לשים הדיון את האזרח. אני אמנם איש ליכוד אבל כאדם שנאמן בראש ובראשונה למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, אני רואה סיכונים וסכנות. לכן, אם תקום אלטרנטיבה שתבטיח לי משהו הולם, אצטרף אליה".

האלוף במיל' נעם תיבון, אמר: "בכדי לנצח בחירות צריך לבנות קואליציה לפניהן ולא אחריהן כשרבים על הפרטים בהסכמים הקואליציוניים. לפריימריס בישראל יש ריח לא טוב של שחיתות ומחנאות ויש לזה תחליף שמתקיים בעיקר ברשתות. אני לא מומחה בשיטה אבל ברור שצריך לדון איך ליצור חיבורים לפני הבחירות תוך חיפוש המשותף בכדי ליצור מחנות יותר גדולים. זה יתבצע על ידי חיפוש על מה אפשר להסכים ברמה המהותית וזה יכול להביא לפוליטיקה יותר טובה וגם למשוך אנשים יותר טובים לפוליטיקה".

עו"ד אלדד יניב אמר, כי: "מי שצריכה להרים את הכפפה זו מפלגת העבודה. יו"ר מפלגה אחראי היה צריך להוביל החלטה במרכז המפלגה שתביא לפריימריס פתוחים. כיום ישנם אנשים שרואים את הקרוסלה מסתובבת ולא יודעים איך לעלות עליה ולכן זו הזדמנות עבור מפלגת העבודה".

אירוע פריימריז פתוחים במכון הישראלי לדמוקרטיה. (צילום: עודד אנטמן)

אירוע פריימריז פתוחים במכון הישראלי לדמוקרטיה. (צילום: עודד אנטמן)

פרופ' קרין נהון מהמרכז הבינתחומי ציינה: "הדיון היום מתקיים בכלים של המאה ה-20 ואנחנו במאה ה-21. המפלגות פועלות במכניזם שלא עובד. ההשתתפות במרחבים הפוליטים גדלה, היא פשוט גדלה ברשתות החברתיות. עבור אנשים שגדלים היום לעולם הדיגיטלי מעורבות בבחירות אחת לארבע שנים זו תופעה מוזרה ולכן פריימריס שישתמשו בטכנולוגיה יכולים גם להביא ציבור רחב וגם לאפשר לציבורים רחבים יותר מהפריפריה לקחת חלק בעולם הפוליטי ולהצמיח את "האובמה הבא".

את הדיון הנחה הפרשן הפוליטי של רשת ב' יואב קרקובסקי והשתתף בו גם שליח חדשות 2 לארצות הברית, ח"כ לשעבר, ניצן הורביץ ששידר ישירות מדיוני הוועידה הדמוקרטית בפילדלפיה.
עוד לקחו חלק בדיון: פרופ' שלמה אבינרי, ח"כ פרופ' מנואל טרכטנברג, ד"ר עופר קניג, ד"ר חן פרידברג, ד"ר אורית גלילי צוקר, ד"ר דליה שיינדלין, עו"ד איתן הברמן, פרשנית אלמוניטור מזל מועלם, הסוקר קלמן גייר, עו"ד אלדד יניב, מנכ"ל מכון המחקר מולד מיכאל מנקין וד"ר עמנואל נבון מפורום קהלת.