הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3, "מתווה לוין-סער")
אף שהצעת החוק אינה מעניקה רוב לקואליציה בוועדה לבחירת שופטים ואף שתחילתו של החוק בכנסת הבאה – מדובר בהצעה שתוביל לפוליטיזציה של הליך בחירת השופטים ותגרום להעדפה מלאה של השיקול המפלגתי בבחירת השופטים על פני השיקול המקצועי

Photos by Yonatan Sindel, Chaim Goldberg/Flash90
עיקרי הצעת החוק
- במקום נציגי לשכת עורכי הדין יכהנו בוועדה שני משפטנים שיבחרו בהצבעה חשאית בכנסת, אחד בידי סיעות הקואליציה ואחד בידי סיעות האופוזיציה.
- החלטות וועדה יתקבלו ברוב רגיל שיכלול לפחות חבר אחד מבין נציגי הקואליציה, אחד מבין נציג האופוזיציה ושופט.
- בחירת שופט לבית המשפט העליון תעשה ברוב רגיל (במקום שבעה מתוך תשעה היום) שיכלול נציג קואליציה ונציג אופוזיציה – בלי צורך בהסכמת שופט.
מדוע יש להתנגד להצעה?
- פגיעה באי-תלות השופטים: מינוי וקידום שופטים לכל בתי המשפט יהיו תלויים בנאמנות ובזהות פוליטית במקום בפסיקה מקצועית לפי חוק בלבד.
- פגיעה באיזונים והבלמים בין הרשויות: הגברת כוחן של הקואליציה והאופוזיציה בבחירת השופטים תביא לכך שכל שופט בבית המשפט העליון יהיה מזוהה עם מחנה פוליטי-מפלגתי.
- פגיעה במקצועיות השופטים: השיקול המקצועי בבחירת השופטים יצטמצם לטובת השיקול הפוליטי.
- פגיעה בזכות להליך הוגן: רק שופטים בלתי תלויים הם ערובה למימוש זכותם של כל תושבי ואזרחי ישראל להליך הוגן.
- פגיעה בשיקוף מיעוטים מודרים ונשים בהרכב בתי המשפט: תפקיד מרכזי של בית המשפט הוא להגן דווקא על אותם מיעוטים אשר אינם מיוצגים ברשויות הנבחרות. מנגנון הבחירה המוצע משעתק את יחסי הכוחות הפוליטיים לבית המשפט.
- החרפת הקיטוב: המודל המוצע יקדם בחירת שופטים לפי העמדה המפלגתית הקיצונית ביותר של כל אחד מהצדדים במערכת הפוליטית.
- פגיעה באמון הציבור ברשות השופטת: אמון הציבור ברשות השופטת תלוי בכך ששופטיה מקצועיים וממלאים היטב את תפקידם לשפוט באופן אובייקטיבי, ניטראלי ובלתי תלוי ולפי חוק בלבד.